ראיתי עכשיו פרק של הטופ מודל הבאה
והיתה שם סצנה של בחורה שהחליטה (פשוט החליטה) שדיירת אחרת בבית גונבת חפצים של אחרים.. אז מה היא עשתה? היא החליטה לבחון אותה. היא החביאה כמה קריסטלים שיש לה, ושמה לראווה כמה תכשיטים וקצת כסף לראות אם זה יעלם למחרת.. רצתה לתפוס אותה (על משהו שהיא החליטה בעצמה שזה נכון) יום למחרת היא לא מצאה את הקריסטלים שלה, רצה בבית בהיסטריה וכמובן האשימה את הבחורה השנייה שהיא גנבה אותם.. כמה זמן אחרי, היא מצאה אותם איפה שהיא החביאה אותם קודם לכן.. מה הנמשל? את מחליטה על בעלך מלא מלא דברים, על מי הוא, ומה הוא, ואיך זה שהוא שותק זה בשביל לשמור על הכבוד שלו, ועוד אלף ואחת סיפורים שאת מספרת על בעלך. תני לי לגלות לך משהו - שום דבר מזה לא נכון. שום דבר!! את יודעת למה זה יוצא לך כן נכון בחיים שלך? כי כשאת אומרת לעצמך, הוא שותק, הוא צריך לשמור על הכבוד שלו ממני, ההתייחסות שלו אליי צריכה להיות אחרת.. ואת כל הסיפורים האלה, כשהוא נמצא מולך רגע אחרי, את מתנהגת אליו בכעס, בתסכול, במרמור ובמלחמה. בעוד שאם לרגע היית אומרת לעצמך - אוליל זו רק ההתסכלות שלי עליו וככה והוא בכלל משהו אחר- ואולי בודקת מה עוד הוא יכול להיות חוץ משתקן כדי לשמור על הכבוד שלו (אולי הוא שותק כי הוא מפחד שיתחיל ריב? אפשרות? אולי הוא שקט כי הוא עייף? אפשרות?? אולי הוא שותק כי אין לו מה להגיד, אולי הוא שותק כי הוא חושב שהוא יודע איך תגידי? אולי הוא מפחד מביקורת? או מפרצוף שהוא לא רוצה לקבל? אולי אין שום דבר שמפריע לו, אבל את חייבת שיפריע לו משהו בכוח? אפשרות?? האם זה עובדה בדוקה ובטוחה שזה בשביל הכבוד שלו?) העניין הוא, שאם את מראש לא מאמינה לסיפורים האלה שאת מספרת עליו, רגע אחרי שהוא היה לידך - והיית בלי המחשבות האלו על מי הוא, כל ההתייחסות שלך אליו היתה אחרת לגמרי. ואז כל התגובות שהיית מקבלת ממנו היו אחרות לגמרי. תגובה שונה תוצאה שונה. וזה מתחיל בך. (את יודעת למה בך ולא בו? כי את כותבת פה.. וכי את רוצה שינוי.. )
והיתה שם סצנה של בחורה שהחליטה (פשוט החליטה) שדיירת אחרת בבית גונבת חפצים של אחרים.. אז מה היא עשתה? היא החליטה לבחון אותה. היא החביאה כמה קריסטלים שיש לה, ושמה לראווה כמה תכשיטים וקצת כסף לראות אם זה יעלם למחרת.. רצתה לתפוס אותה (על משהו שהיא החליטה בעצמה שזה נכון) יום למחרת היא לא מצאה את הקריסטלים שלה, רצה בבית בהיסטריה וכמובן האשימה את הבחורה השנייה שהיא גנבה אותם.. כמה זמן אחרי, היא מצאה אותם איפה שהיא החביאה אותם קודם לכן.. מה הנמשל? את מחליטה על בעלך מלא מלא דברים, על מי הוא, ומה הוא, ואיך זה שהוא שותק זה בשביל לשמור על הכבוד שלו, ועוד אלף ואחת סיפורים שאת מספרת על בעלך. תני לי לגלות לך משהו - שום דבר מזה לא נכון. שום דבר!! את יודעת למה זה יוצא לך כן נכון בחיים שלך? כי כשאת אומרת לעצמך, הוא שותק, הוא צריך לשמור על הכבוד שלו ממני, ההתייחסות שלו אליי צריכה להיות אחרת.. ואת כל הסיפורים האלה, כשהוא נמצא מולך רגע אחרי, את מתנהגת אליו בכעס, בתסכול, במרמור ובמלחמה. בעוד שאם לרגע היית אומרת לעצמך - אוליל זו רק ההתסכלות שלי עליו וככה והוא בכלל משהו אחר- ואולי בודקת מה עוד הוא יכול להיות חוץ משתקן כדי לשמור על הכבוד שלו (אולי הוא שותק כי הוא מפחד שיתחיל ריב? אפשרות? אולי הוא שקט כי הוא עייף? אפשרות?? אולי הוא שותק כי אין לו מה להגיד, אולי הוא שותק כי הוא חושב שהוא יודע איך תגידי? אולי הוא מפחד מביקורת? או מפרצוף שהוא לא רוצה לקבל? אולי אין שום דבר שמפריע לו, אבל את חייבת שיפריע לו משהו בכוח? אפשרות?? האם זה עובדה בדוקה ובטוחה שזה בשביל הכבוד שלו?) העניין הוא, שאם את מראש לא מאמינה לסיפורים האלה שאת מספרת עליו, רגע אחרי שהוא היה לידך - והיית בלי המחשבות האלו על מי הוא, כל ההתייחסות שלך אליו היתה אחרת לגמרי. ואז כל התגובות שהיית מקבלת ממנו היו אחרות לגמרי. תגובה שונה תוצאה שונה. וזה מתחיל בך. (את יודעת למה בך ולא בו? כי את כותבת פה.. וכי את רוצה שינוי.. )
