חייבת לפרוק.....

  • פותח הנושא klvl
  • פורסם בתאריך

chenby

New member
ראיתי עכשיו פרק של הטופ מודל הבאה

והיתה שם סצנה של בחורה שהחליטה (פשוט החליטה) שדיירת אחרת בבית גונבת חפצים של אחרים.. אז מה היא עשתה? היא החליטה לבחון אותה. היא החביאה כמה קריסטלים שיש לה, ושמה לראווה כמה תכשיטים וקצת כסף לראות אם זה יעלם למחרת.. רצתה לתפוס אותה (על משהו שהיא החליטה בעצמה שזה נכון) יום למחרת היא לא מצאה את הקריסטלים שלה, רצה בבית בהיסטריה וכמובן האשימה את הבחורה השנייה שהיא גנבה אותם.. כמה זמן אחרי, היא מצאה אותם איפה שהיא החביאה אותם קודם לכן.. מה הנמשל? את מחליטה על בעלך מלא מלא דברים, על מי הוא, ומה הוא, ואיך זה שהוא שותק זה בשביל לשמור על הכבוד שלו, ועוד אלף ואחת סיפורים שאת מספרת על בעלך. תני לי לגלות לך משהו - שום דבר מזה לא נכון. שום דבר!! את יודעת למה זה יוצא לך כן נכון בחיים שלך? כי כשאת אומרת לעצמך, הוא שותק, הוא צריך לשמור על הכבוד שלו ממני, ההתייחסות שלו אליי צריכה להיות אחרת.. ואת כל הסיפורים האלה, כשהוא נמצא מולך רגע אחרי, את מתנהגת אליו בכעס, בתסכול, במרמור ובמלחמה. בעוד שאם לרגע היית אומרת לעצמך - אוליל זו רק ההתסכלות שלי עליו וככה והוא בכלל משהו אחר- ואולי בודקת מה עוד הוא יכול להיות חוץ משתקן כדי לשמור על הכבוד שלו (אולי הוא שותק כי הוא מפחד שיתחיל ריב? אפשרות? אולי הוא שקט כי הוא עייף? אפשרות?? אולי הוא שותק כי אין לו מה להגיד, אולי הוא שותק כי הוא חושב שהוא יודע איך תגידי? אולי הוא מפחד מביקורת? או מפרצוף שהוא לא רוצה לקבל? אולי אין שום דבר שמפריע לו, אבל את חייבת שיפריע לו משהו בכוח? אפשרות?? האם זה עובדה בדוקה ובטוחה שזה בשביל הכבוד שלו?) העניין הוא, שאם את מראש לא מאמינה לסיפורים האלה שאת מספרת עליו, רגע אחרי שהוא היה לידך - והיית בלי המחשבות האלו על מי הוא, כל ההתייחסות שלך אליו היתה אחרת לגמרי. ואז כל התגובות שהיית מקבלת ממנו היו אחרות לגמרי. תגובה שונה תוצאה שונה. וזה מתחיל בך. (את יודעת למה בך ולא בו? כי את כותבת פה.. וכי את רוצה שינוי.. )
 

איציק911

New member
ברור הוא צריך להתחיל לדבר....

קודם כל תבהירי לו שלא ידבר אליך בצורה לא יפה,דבר שני הוא צריך לדעת לדבר ולהבין ולוותר. תנסי יעוץ זוגי או לדבר עם אנשים שקרובים אליו שידברו איתו או שישבו איתכם. אולי תעשו רשימות כ"א מה מפריע לו אצל השני ואיפה הוא פוגע ומה הייתם מצפים אחד מהשני. אם את עקשנים ולא מוותרים תעשו ויתורים הדדים,ז"א על כל ויתור של צד אחד השני מקבל ויתור בתמורה. אם הוא אטום ולא מדבר זאת בעיה אבל תנסי למצוא איך להתגבר עליה, למי הוא נפתח לאמא שלו? לאבא שלו? איך ההורים שלו הם אנשים אינטלגנטים? אפשר להסתמך עליהם ולהיעזר בהם? אולי תעזרי בהם? או באיזה חבר טוב שלו
 

איציק911

New member
והוא צריך ללמוד להעריך אותך...

חילקת עיתונים? תשמעי כל הכבוד לך מגדלת ילד בהריון עובדת ומפרנסת מה הוא עוד רוצה? אבל כמו שאמרתי הצגת את עצמך מצויין וכל מי ששומע רק את הצד שלך יכול לרחם עליך ולכעוס עליו אבל אני בטוח שזה לא כך ויש בו גם קצת דברים טובים ובך קצת פחות טובים ומי שישמע אותו הדברים ישתנו קצת , אני לא כותב את זה בשביל להוריד ממעלותייך אלא בשביל להרגיע אותך שלא תעשי שטויות תראי רק את הצד שלך תפתחי כעס ותרוצי להתגרש. תשימי לב מה קורה כאן בפורום אנשים לפני חתונה מספרים על זוגיות מתוסבכת שיש להם ומתעקשים להישאר יחד ומצד שני נשואים עם ילדים שרצים להתגרש לדעתי זה דבר מכוער מאוד. הנפגעים העיקריים בגירושים הם הילדים המטומטמים הם אלו שהביאו אותם ובד"כ הזוגות שמתגרשים לא רואים את זה ולא איכפת להם מזה הם עסוקים במלחמות ובוויכוחים המטומטמים שלהם וממש לא איכפת להם שעל הדרך הם דופקים חיים של ילד שהם הביאו לעולם והם אחראים לחייו. אני נגד גירושים שיש ילדים ובעד גירושים מתי שאין ילדים אפילו מסיבות הכי קטנות כי צריך לדאוג תמיד שלפני שמביאים ילד יש זוג נורמלי יציב שמסופק מחיי הזוגיות שלו ולא מתוסבך
 
יש אנשים שנולדו לאכול חרא. לקטר ולאכול.

תקראי את הסיפור שלך ותגידי לעצמך. את נהנית לאכול אאת החרא הזה ? אם לא, את יודעת מה לעשות. ואם כן, אז תשתקי ותאכלי.
 

V i n a

New member
../images/Emo20.gif למה נכנסת לכאן?

למה בדיוק את מתכוונת כשאת כותבת "נכנסתי כדי לקבל כתף, לקבל תמיכה"? אני חושבת שקצת התבלבלת. כדי לקבל כתף ותמיכה הולכים להתייעץ עם ההורים, עם החברה הכי טובה, לא באים לפורום ציבורי. אז לפני שאני בכלל מתייחסת לתוכן הפוסט שלך- תיכנסי לפרופורציות. אף אחד כאן לא חייב לך שום דבר, ואת צריכה להעריך את העובדה שאנשים זרים מנדבים מזמנם הפרטי להגיב להודעתך. ובכלל, מאד מפליא שאת כל כך ממהרת להיעלב מאנשים זרים לחלוטין שמשתמשים בשפה מעט בוטה ובסרקזם- כשבבית שלך ובחיים הפרטיים שלך את מוכנה לקבל יחס כל כך עלוב ומשפיל מהאדם שאת נשואה לו וחולקת איתו את חייך. אז אני מקווה שלמדת משהו, ולפני שתיכנסי שוב לפורום ציבורי תיקחי בחשבון שאף אחד לא חייב לך כלום. ולעניינינו - ... את בסה"כ ילדה ולכן אומר לך משהו שאני מקווה שתפנימי ושתיקחי איתך הלאה להמשך החיים. איך שאת מתייחסת לעצמך - ככה אחרים יתייחסו אלייך. זו לא סתם קלישאה, ואני אסביר: את עושה הכל כדי לרצות את בעלך. את דואגת לבשל ולכבס ולפרנס, לגדל את הילד המשותף ואפילו לספק אותו כל יום ללא חשק. את כל כך עסוקה בלרצות אותו שאת ממש חושבת על כל פרט קטן, כמו ליזום סקס מדי פעם רק כדי שלא ירגיש שלא בא לך עליו. ממש כל הכבוד לך על ההשקעה, אבל זה לא צריך להיות בכל מחיר. כשבעלך מגדף אותך או צועק עלייך או קורא לך שמנה כשאת בהריון או מקלל את אמא שלך (??!!) או "מעיף אותך מהבית עם הילדון ולא תומך בך ברגעים קשים" - זה הזמן לעצור ולעשות חושבים. את לא נותנת לו שום סיבה להפסיק להתייחס אלייך בצורה הזו . את מבקשת שיפסיק לקלל את אמא שלך , אבל את ממשיכה להיות שם ולבשל לו או לנקות אחריו או (סליחה) למצוץ לו בלילה. את נעלבת קשות כשהוא מגדף אותך ו"קשה לך לחיות ככה שאת חרא בשבילו", אבל מצד שני "את אוהבת אותו ולא יכולה לדמיין את החיים שלך בלעדיו". אז קחי אחריות על המצב ביניכם כי את תרמת לכך לא פחות ממנו. אם היית מגיבה אחרת כשזה רק התחיל- זה היה נראה אחרת היום. את מרשה לו להתנהג אלייך ככה- אז אין סיבה שהוא יפסיק. וגם אני אשאל את השאלה הזו - מה חשבת לעצמך כשנכנסת להריון בפעם השניה? למה להכניס עוד ילד למצב הזה? אם יום אחד תתבגרי ותגלי את עמוד השידרה שלך ותחליטי שאת לא מוכנה לספוג התנהגות כזו יותר ותחליטי לעזוב- יהיה לך הרבה יותר קשה עם כל ילד נוסף שאת מעמיסה על עצמך כרגע. וכל עוד את נשארת שם, לא עוזבת, מקבלת את היחס הזה בהכנעה, וממשיכה לדאוג לצרכים שלו ולטפל בו ולהשקיע בו - אז קחי אחריות על מעשייך. ושלא תביני אותי לא נכון - אני בטוחה שגם את לא פיקניק. אני מקבלת הרגשה שאת טיפוס מאד מדוכא ומדכא, את נטפלת לדברים קטנים, עסוקה בלהתבכיין, להיעלב ולהתלונן, ללא חברים וחברות, ללא עולם משלך (חוץ מהילד ומהבעל) לא אוהבת לבלות, לא בנאדם שכיף לשבת איתו בבית קפה, חמוצה תמידית ושבגדול, שוב, - שאת ממש לא פיקניק. אם זה באמת היה כל כך מפריע לך - כבר היית עוזבת או נותנת אולטימטום, או לפחות מפסיקה להסתובב סביבו סביב השעון ולדאוג שיהיה לו טוב ומתחילה לדאוג שלך יהיה טוב. אז כמו כמה מקודמיי- אין לי מה לומר לך בגדול חוץ מ - בישלת? לא טעים? אבל את יושבת ומכריחה את עצמך לאכול? אז תאכלי ותשתקי. בהצלחה.
 

klvl

New member
...........

נכון יש בדברים שלך גם אמת אבל אני שוב שואלת מי את לעזעאזל שתגידי לי "למה נכנסת להריון פעם שניה?!~!" באיזה סרט את חיה שאת מרשה לעצמך להגיד דברים כאלה?????? מי מת ומינה אותך לשפוט מישהו?!?!?!!? לא שאלתי אותך אם להיכנס להריון את יודעת מה אולי את רוצה שאני אשאל אותך אם לעשות הפלה או אולי אני אמסור לך את הילד לאימוץ?? רואים שאת רווקה ללא ילדים כי אמא לילדים לא הייתה שואלת דבר כזה.... ההרגשה שאת מקבלת ממילים והודעות ממש לא נכונה , נכון יש לכל אחד קטעים שהוא מדוכא אבל בין דיכי חולף למה שאמרת עליי יקירתי הבדל של שמים וארץ. אז עכשיו ככה .אם את כמו קודמייך שאין לך מה לומר אז היית צריכה לראות מה שכתבתי שאם אין לך משהו תומך או שיעזור לי אז אל תגיבי בכלל נכון זה פורום ציבורי ואני בוחרת איפה אני אפרוק את מה שיושב לי על הלב וממש לא את!!! מקווה בשבילך שיש לך "עמוד שידרה" ושלא תביאי ילדים לזוגיות כזאת וכמו שאמרת אני בישלתי אז אני אוכל את זה.... שיהיה לך אחלה לילה וזוגיות נפלאה!!!
 

V i n a

New member
../images/Emo20.gif הרשי לי לגחך..

את יודעת, כשאת משתמשת ב !!!!!!!!!!!!!!! וב ???????????? וב ??!??!?!!!??!??! - זה לא גורם לך להישמע יותר חכמה, שלא לדבר על השפה שאת משתמשת בה.. אני לוקחת את הדברים שלי בחזרה.. אני חושבת שמצא מין את מינו ואת ובעלך ממש ראויים אחד לשני.. מעבר לכך- מאחלת לך ולילדייך כל טוב ושתהיה לך לידה קלה.. "אני שוב שואלת מי את לעזעאזל שתגידי לי "למה נכנסת להריון פעם שניה?!~!" באיזה סרט את חיה שאת מרשה לעצמך להגיד דברים כאלה?????? מי מת ומינה אותך לשפוט מישהו?!?!?!!? "-------------שוב פעם - אף אחד לא צריך אישור ממך כדי לומר או לשאול את מה שעולה על רוחו. "אם את כמו קודמייך שאין לך מה לומר אז היית צריכה לראות מה שכתבתי שאם אין לך משהו תומך או שיעזור לי אז אל תגיבי בכלל"- את לא באמת חושבת שאת יכולה להגיד לאנשים אם להגיב או לא.. אני לא אמא שלך ולא אבא שלך, אני לא חברה שלך ככה שאני אכתוב את דעתי בין אם מוצא חן בעינייך או לא..
 
אני נשואה עם ילדים וגם אני שאלתי בשביל מה

לך להביא עוד ילד לזוגיות לא יציבה ולא טובה. אז נכון שהילד החדש כבר אוטוטו פה אבל אל תצפי ממנו שהוא זה שיצליח לתקן לך את הזוגיות (וגם מהשלישי אל תצפי לזה...). זה בדיוק הזמן להפסיק להשתלח בכולם פה ולהתחיל לחשוב "למה לעזאזל כל כך מרגיז אותי מה שהם כתבו? אולי כי יש בזה שמץ של אמת? ומה אני עושה עם הידיעה החדשה הזאת, שמשהו בדפוס הזוגיות רקוב מהיסוד?" בקיצור במקום לכעוס עלינו שאנחנו מציבים מולך מראה, תנסי להביט למציאת בעיניים, להיות מסוגלת להגיד לעצמך שזאת לא זוגיות טובה, לנסות להצביע על המגרעות של הזוגיות ולחשוב (עם או בלי עזרה מקצועית) איך את יכולה לשנות את מציאות חייך. אני בניגוד לאחרים לא חושבת שמה שחסר לך כרגע בחיים זה תחביבים, אני בהחלט חושבת שמה שחסר לך זה תעצומות נפש שיאפשרו להגיון לגבור על הרגש. (כניסה להריון במצב העיניינים שהיה ביניכם הוא ניצחון לא מוצלח של הרגש על ההיגיון כי ההגיון אומר שילד נוסף הוא עומס נוסף על המערכת שגם כך קורסת ריגשית, נפשית וכלכלית אבל הרגש נורא נורא רצה - כי זה חדש וחמוד ונותן סיפוק ריגשי מיידי וגם נותן לך תחושת משמעות וחשיבות בחיים) מנסיוני, כניסת ילד שני למשפחה מטלטלת הרבה יותר מילד ראשון (בעיקר בהפרש כל כך קטן) ודורשת התגייסות של שני ההורים בצורה הרבה יותר אינטנסיבית. אני די פסימית לגבי היכולת של הזוגיות שלכם להתגבר על עומס שכזה ללא עזרה חיצונית. בהצלחה.
 

נונה17

New member
חביבתי

אם כולם, כולם, כולם ללא יוצא מהכלל אמרו לך בדיוק את אותו הדבר, גם אם זה בוטה ולא נעים וקצת פוגע - אולי יש בזה משהו? אולי אם כל כך הרבה אנשים שונים אחד מהשני ראו בדיוק את אותו הדבר בהודעה שלך, אולי כדאי שתתגברי על ההרגשה המחורבנת מלשמוע את האמת הלא נעימה בפרצוף ותנסי לקחת מזה משהו? הרי בדיוק בשביל זה הגעת הנה, לא? כדי לקבל עצה. אולי ציפית לחיבוקים ריקים ולא קיבלת אותם, אבל לפעמים דווקא הניעור הזה, הבעיטה בתחת, זה מה שצריך כדי להקים אותך על הרגליים? אף אחד מאיתנו לא מכיר אותך ואף אחד מאיתנו לא קם בבוקר במחשבה - ואללה, בואו נעשה ל-klvl חרא על הנשמה ונהיה מרושעים אליה. למה לנו? איזה אינטרס יש לנו לפגוע בך? התשובות שאת מקבלת כאן משקפות בדיוק את המידע שסיפקת לנו. אני אעזוב כרגע את ההריון כי אני רואה שזו נקודה רגישה אצלך, שלא לדבר על כך שאין מה לעשות - ההריון הזה קיים ולשאול אותך למה עשית את זה לא ממש יעזור. אני אתמקד ברשותך בדברים אחרים שכתבת (אני מצטטת. לא נגעתי פרט להדגשה של כמה חלקים חשובים):
מעולם לא החסרתי מבעלי טיפת יחס או כבוד אני הייתי ממש כמו שפחה שלו גם מביאה כסף הביתה גם מבשלת מנקה ותמיד כשהוא היה צריך הייתי שם בשבילו, מה שהוא מעולם לא עשה בשבילי, הוא לא תמך בי ברגעים הקשים, לפני שנה נפרדנו לחודשיים וחצי בגלל זה, הוא פשוט העיף אותי מהבית עם הילד שלנו, חייתי אצל אמא שלי והיה לי נורא קשה עד שיום אחד הלכנו לרבנות להתגרש ואז החלטנו לעשות אחרוה פנה ולתת לזוגיות הזאת עוד הזדמנות.
אני נשארת ערה עם בעלי עד השעות הקטנות של הלילה מבשלת, מכבסת ועושה הכל כדי שיהיה לו טוב וכדי שבחיים לא יחשוב כמו שאתה אומר שהחיים שלי מסתובבים סביב הילד .
אף פעם לא עשיתי לו פרצופים בעניין הסקס שאגב הוא מקבל כל יום על בסיס קבוע גם אם אין לי כח אני תמיד מספקת אותו ואף פעם לא אומרת לו מילה כדי שלא ירגיש מוזנח, אני גם יוזמת מידי פעם שלא יחשוב שלא בא לי עליו, באמת שאני משתדלת לעשות הכל בשבילו. את עדיין לא מבינה מה הבעיה כאן? כמו שכתבתי לך למעלה במשפט וחצי - אם את מתייחסת לעצמך כשפחה, למה שהוא יתייחס אלייך אחרת? למה שהוא ייתן לך כבוד ויעשה בשבילך אם את כל היום טורחת סביבו כמו שפחה, לא משנה כמה חוסר כבוד את מקבלת ממנו? איזה תמריץ יש לו להשתנות? אני לא חושבת שלבשל ולכבס זה רע, אבל כשאת טורחת סביבו בלי שום פרופורציה, משטיחה את עצמך לגודל אפס ולא דורשת בתמורה אפילו יחס הוגן, מה הפלא שאת נמצאת במקום המקטין הזה? את לא מבינה שהדרך היחידה שלך לצאת מהלופ הזה הוא דווקא להתחיל לעמוד על שלך, לשרת אותו קצת פחות ולתת לו להבין שהוא יאבד אותך אם הוא ימשיך ככה? אולי אז, כשהאדמה קצת תרעד לו מתחת לרגליים, הוא יסכים לעשות מעשה. נ.ב. - בחיאת, אל תעשי איתו ילד שלישי לפני שאתם פותרים את כל העסק הזה. בסדר?
 

נומלה

New member
היינו מאוד רוצים

שתהיה לנו תרופת פלא שתגרום לבעלך לקחת אחריות כבעל וכאב. לצערנו התרופה היחידה שיש (וגם היא לא תמיד עוזרת) היא טיפול זוגי. מכיוון שהוא מסרב לקחת את התרופה אנחנו חייבים להסיק מכך שאו שהוא איננו חושב שהיחסים בבית חולים או שהוא איננו רוצה להבריא אותם. ההתנהגות שלך תורמת לכך שהוא לא ירצה לשנות את דפוס היחסים בבית. כל שינוי אם יהיה ישפר את מצבך היחסי וירע את שלו. כרגע הוא בעל הרבה זכויות ובלי מחויבויות. כל שינוי שיתרחש בבית יגרום לכך שיהיו לו פחות זכויות ויותר מחויבויות. את יכולה לנגוס בזכויות שלו גם בלי טיפול על ידי הטלת אחריות כלכלית והורית על כתפיו. מהכתוב נראה כי חסרים לך כוחות הנפש לעשות זאת.מצד שני המצב כפי שהו אינו נעים במיוחד לגבייך. אולי טיפול אישי שלך יתן לך יותר כוחות נפש להתמודד עם המצב. הליכה לטיפול כזה היא לגמרי בתחום החלטתך האישית ואינה תלויה בהתנהגות וברצונות של בעלך.
 
האמת שאתם די חארות...

מה אתם רוצים ממנה? חבורה של גברים מתוסכלים שלא מסוגלים להגיד לנשים שלכם מה מפריע לכם אז אתם מפנים את זה לבחורה המסכנה הזאת. מדען הטילים כותב לכל בחורה כאן שהיא לא מספקת מספיק את הגבר שלה ומזה נובעות כל הבעיות שלה - מדען יקר, זה כבר נהיה מביך, דבר עם אשתך ותניח לכולנו. צעירונת יקרה, את באמת וונדרוומן, גם עובדת גם מנקה גם מפנקת את בעלך - כל הכבוד לך אל תתני לאף אחד מהזאבים האלו להוריד אותך למטה. ובנוגע לבעלך הבטלן הגיע הזמן שיצא לעבוד - אל תרגילי אותו שזה בסדר לא לעבוד, מה גם שזה לא טוב לגאווה של בן אדם שהוא לא עובד ומפרנס. תהיי חזקה בהצלחה
 
למעלה