חייבת לפרוק- ארוך

[שיבולת76]

חייבת לפרוק- ארוך

אמא שלי אישה שמנה מאוד מאוד מאוד .
בגלל ההשמנה התעוות לה עמוד השדרה וקשה לה ללכת.

היא יודעת על זה כמה חודשים שבהם יכלה לעשות דיאטה והידרותרפיה כדי לרדת במשקל ולהקל על הגב- היא לא עשתה את זה ולכן בעוד חודש היא נכנסת לניתוח.

לטענת המנתח חייבים לנתח כי יש לחץ על החוליות התחתונות.
מהצד שלי ההשלכות של הניתוח הן הפיכתה לסיעודית מכוון שהגב המנותח לא יעמוד במשקל שיש עליו.
למה זה קשור אלי? כי אחי לא יעשה כלום כדי לעזור והכל יפול עלי ועל אבא שלי.

נכון זאת אמא שלי אבל מעצבן אותי שהיא יכלה להימנע מהמצב הזה ולא עשתה כלום לעניין (ניסיתי בזמנו לקשר אותה לנינגאמא ולהידרותרפיסטיות).
הגישה שלה תהיה (מנסיון של ניתוח שכבר עברה ברגל) זה "בגלל מצבי אתם צריכים לעשות XYZ".

אני יודעת שאני נשמעת כמו בת שנתיים ויש כאלו שיגידו "תגידי תודה שיש לך אמא" אבל עדיין זה מרתיח אותי כי היא כבר "קבלה פקס" שיש בעיה וזה לא מצב חדש ועדיין לא עשתה כלום.

והכי מעצבן שאני דומה לה ולא מצליחה לעשות כלום עם המשקל שלי.

שולחת בלי הגהה, תשתדלו לא לרדת עלי יותר מידי.

תודה

 

[פישים]

לא קל בכלל, בטח שכנשמע שהיא עדיין לא הפנימה שבידה לשנות (היא מודעת באופן מלא למצבה? מכירה מקרוב מישהי שבמשך שנים התכחשה לעודף משקל שבלט לסביבה של יותר מ-20 קילו, אולי 30. לרגע לא חשבנו שהיא לא מודעת ו/או לא רואה בראי את המצב).

עלתה האפשרות של ירידה במשקל חלף או במקום ניתוח? או אולי ניתוח קיצור קיבה שיקדים את הניתוח האורטופדי?

את אחיך צריך לקרוא לשיחה לקראת הניתוח ולהגדיר צרכים.

בנוסף, במידה והיא כבר הגיעה לגיל פרישה לנשים - כדאי לברר מול הרווחה / ביטוח לאומי מה הזכאות גם במקרה של מוגבלות זמנית. אמא שלי קיבלה בזמנו, כשהתאוששה מניתוח שבר בקרסול, עזרה בבית.

שיעבור בשלום

 

[שיבולת76]

היא עם עודף משקל קיצוני מאז שאני זוכרת אותה

היא יודעת שצריך לעשות משהו.
אני ואבא שלי עשינו ניתוחים בקיבה אבל היא לא מוכנה.
יש לה ביטוח פרטי ויכול להיות שיופעל אבל היא מאלה שלא מוכנים לקבל עזרה מבחוץ ולכן תעשה פרצופים אם אני לא אבוא להיות איתה.

לגבי אחי, הוא תמיד היה הנסיך בבית שלא עושה כלום אפילו לא להוריד כלים מהשולחן.

יש לי עוד המון לכתוב על הנושא הזה מבחינת התחושות שלי כלפיה לגבי הניתוח ולגביה בכלל אבל אני לא אכביד על הציבור.

תודה

 

[מיוליקה]

מבינה אותך, וגם לא

מצד אחד - באמת חבל שאמך לא עשתה משהו עם עודף המשקל על מנת שלא להגיע לניתוח.

מצד שני - זה כבר לא יקרה. זה המצב ואותו צריך לתעל.

את כבר ילדה גדולה עם חיים משלך, ולכן אין שום סיבה שרק את תסעדי באופן בלעדי את אמך. יש את אחיך (עד היום היה נסיך. מהיום הופך לאחד האדם, אחרי שיחה איתך שלא תשתמע לשתי פנים), יש את אביך (במידה ומצבו הרפואי מאפשר זאת) ויש עזרה בשכר. אמך לא רוצה עזרה בשכר ? חבל שלא חשבה על זה קודם, וכעת זה מה יש. וגם אף אחד עוד לא מת מפרצופים. שתעשה, כשתראה שלא עוזר לה, היא תפסיק.

צאי מעמדת הקורבן, היא לא תוביל אותך לשום מקום.

בהצלחה רבה לאמך וכמובן שגם לך

 

[Koketka]

את מעלה נושא לא פשוט

לאבא שלי יש סכרת לא מאוזנת שהביא אותו לנכות ופגיעה בראיה, רגלים, עודף משקל מטורף ועוד נזקים שהם תוצאה ישרה של סכרת לא מאוזנת
במשך שנים לא הבנתי איך הוא מרשה לעצמו לאכול לא מסודר, לא לעשות פעילות גופניות מה שגרם לכך שהיום הוא שבר כלי.
גבר שהיה אלוף אוקראינה בהתאבקות חופשית, היום בקושי בגיל 53 !! יכול לעלות במדרגות
בגלל מצבו הבריאותו נאלצתי לעזור להם המון. בגלל שאבא שלי לא היה מסוגל לנהוג, היתי הנהגת שלו במשך חודשים (עכשיו אמא שלי ברוך השם הוציאה רשיון נהיגה)
הכל היה נמנע לו היה מתייחס לסכרת שלו ברצינות.
אבל מה? הוא אדם מבוגר ואם הוא לא לוקח אחריות על חייו אין לי מה לעשות. אולי ללמוד מהטעות שלו לקוות שאם חלילה אני אחטוף את המחלה, אני אתנהג אחרת.
אני אפילו לא כועסת עליו על זה שהזניח את בריאותו בגלל תירוצים מפגרים, כי מעטים מסוגלים לקחת את עצמם בידיים ולשנות אורח חיים.
את בטח יודעת בעצמך שאם היה קל לעשות דיאטה, לא היו שמנים בעולם.
אגב גם אבא שלי צריך לעבור ניתוח לקיצר קיבה אבל כרגע אף אחד לא מוכן לנתח אותו בגלל בעיות בלב ומצד שני אמרו לו שהוא במשקל מסכן חיים.
תחשבי מה זה, גבר בן 53 במצב בריאותי של מישהו בן 90 והכל כמעט בגלל הזנחה אישית שלו.
אז אני ממש מבינה אותך, אבל אימא שלך אדם חלש כמו כולנו. באסה כמובן. הלוואי והיא ואבא שלי היו מתנהגים אחרת. אבל הם לא.
אני החלטתי שאין לי ברירה ואני תומכת בו. לוקחת לבית חולים לבדיקות, עוזרת כשאפשר. פעם יותר והיום פחות.
החיים לא פשוטים

אז במקום לכעוס אני בוחרת לחייך, ככה יותר קל

 

[ExNewYorker]

אגב, הסכרת היא התוצאה של עודף משקל.

זוהי סכרת סוג 2 - מגפת המאה ה 21
מושפעת באופן מובהק מעליה/ירידה במשקל. ירידה אפילו של 10% במשקל יכולה לעשות פלאים.
אלא שלפעמים עוברים את "נקודת האל-חזור" ואז כבר זה לא עוזר...

 

[מיסיס מייס]

לא תמיד. חמותי רזה, תמיד הייתה רזה

ויש לה סוכרת סוג 2
התחיל מסכרת הריון בשלושה הריונות...
ומתיישהו נשאר שם דרך קבע

 

[ExNewYorker]

נכון שלא תמיד... אבל במקרה לעיל זה די

ברור....

 

[מיסיס מייס]

זה נכון

 

[נושי 14]

ענק

אני מאוד יכולה להבין את התסכול שלך להסתכל עליה הורסת לעצמה את החיים.
אבל אני מניחה שאת גם יודעת כמה קשה לה ושלא משהו שהוא באמת בשליטתה.

 

[שיבולת76]

אתן צודקות, כרגיל

אני אכן בעמדת הקורבן, יותר נכון הקדוש המעונה.

קשה לי לצאת מהעמדה הזו, אני רק רואה את הצד שלי ולא שלה הסובל.

דרך אגב אני בדיעה שבחודש אינטנסיבי של הידרותרפיה 5 ימים בשבוע ודיאטה היא יכולה לדחות את הניתוח ואפילו אחרי חודשיים שלושה לבטל אותו אבל אני לא המחליטה..

 

[D X 9]

אוי אני מה זה מבינה אותך

נורא מתסכל. נורא.

אבל את חייבת לשנן לעצמך שאת לא יכולה לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו.
אולי תעזרי באיש מקצוע כי נורא קשה להפנים, את רוצה להציל אותה ולתקן אותה והיא ממש לא רוצה. ואת לא יכולה לעשות כלום חוץ למהתעצבן....

יש לי חמות וחם במצב דומה, אנחנו מתוסכלים אבל יכולים רק להקשיב לקיטורים וזהו.



ואני יודעת איזה לב חם יש לך וכמה נתינה וכמה מתסכל כשלא רוצים לקבל ממך (אני רוצה...) אבל זה המצב וזה מה שיש...

 

[rpilit]

שלחתי לך מסר. קראי בבקשה.

מקווה שיסייע.

 

[פרת וחידקל]

-חיבוק- אני חושבת שאת צריכה מצד אחד

לא לשפוט אותה יותר מדי ולעזור לה כפי שהיית מוכנה לעזור אילולא חשבת שהיא אשמה במצבה (תחשבי על הסיפא שלך - את הרי יודעת שלא קל לעשות "מה שצריך"), ומצד שני - לזכור שאת לא צריכה לעשות בשילה ה-כל.
מניסיון אני יודעת שזה לא פשוט לטפל בהורים במצבים כאלה, בייחוד כשזו רק את ואין משפחה גדולה לחלוק אתה את המעמסה, אז תעשי מה שאת יכולה ,כמה שסביר מבחינתך, ותנסו למצוא עזרה אחרת. תבררו אם מגיעה לה עזרה סיעודית לתקופה הזו, ואם לא - תחפשו עזרה בתשלום. הרי בכל מקרה לא נראה לי שתוכלי לסעוד אותה בעצמך בכול. בכלל, אם היא לא תוכל לקום לבד מהמיטה, ובהתחשב במשקלה הרב לא את ולא אבא שלך תוכלו לטפל בה לבד. מכיוון שמדובר בניתוח מתוכנן - שיבררו מראש מה יהיה מצבה הצפוי ואיך מטפלים בה (אולי היא תצטרך להיות מאושפזת במקום סיעודי לתקופת ההחלמה?). בקיצור - אל תרגישי צורך לקחת על עצמך את הכול.

 

[ExNewYorker]

בכיוון אחר לגמרי: האם יש מצב שהיא תעבור

ניתוח קיצור קיבה?
יש אצלי מישהי בעבודה שעברה את הניתוח.
הטרנספורמציה שהיא עברה זה משהו שאי אפשר לתאר!
פשוט אדם אחר...!! היא אוהבת את עצמה היום, מתלבשת, יוצאת.
הפכה אפילו לטיפוס יותר חברותי. פשוט מדהים.

 

[פרמלה]

"יכלה להימנע" ולא עשתה

להחליט על שינוי דרסטי בחיים וגם לבצע אותו זה קשה ומצריך אופי מברזל, תעצומות נפש, משמעת עצמית, נחישות ודבקות במטרה. קשה לי להאמין שבגלגול הזה התכונות האלה יתגלמו בה פתאום והשינוי יחול. לאדם מהצד, אפילו בת ביחס לאמה, קשה לתפוס איך הזולת לא רואה את מצבו ואיך הוא לא קם לשפרו כאן ועכשיו, אבל מה שרואים מהצד קשה לבצע במציאות (ואת בעצמך כותבת על עצמך שאת לא מצליחה לעשות כלום עם המשקל שלך) הכעס שלך עליה בנדון לא יועיל ורק יתסכל אותך ויהפוך את ההתמודדות שלך עם ההחלמה שלה ועם מה שיידרש ממך במהלכה לקשה עוד יותר.

לדעתי, כמובן בלי להכיר את המשפחתולוגיה שלכם, כדאי שתתעלי את הכעס שלך לכיוון אחיך. צרי חזית אחידה ואיתנה עם אביך שתדרוש ממנו לתרום את חלקו. ראיתי שכתבת בהמשך שהוא "נסיך". הוא נסיך כי אפשרו לו, אבל גם נסיך צריך להפשיל שרוולים כשהמלכה האם זקוקה לו.

אמא שלי עברה שני ניתוחים של החלפת מפרק ברך ואחרי כל אחד מהם הלכה לשבועיים למחלקת החלמה של בית דיור מוגן בת"א (אפשר להיות שם כמה שרוצים ויכולים לשלם) . זכתה שם לחדר פרטי, טיפול רפואי ופיזיותרפיה וברכה על כל רגע שבילתה שם. גם פה את צריכה, לדעתי, ליצור חזית אם אביך שתתמוך באשפוז החלמה כזה. ברור שלא את ולא הוא יכולים לסעוד פיזית אישה שמנה מאוד - אני לא מדברת על זה שיש לך שלוש בנות וחיים משלך, אלא על זה שאין לך יכולות פיזיות לעזור לאישה במצבה אחרי ניתוח.

 

[שיבולת76]

אחרי הניתוח ברגל היא היתה שבועיים שם

עכשיו הם החליטו שאין מצב, רק בבית.

תודה

 

[פרמלה]

אבל ישכרו עזרה, לפחות בהתחלה?

לפי מה שאת כותבת, אבא שלך לא בדעתך.

 

[שיבולת76]

אבא שלי בעד הניתוח כי הוא יודע שהיא לא תעזור

לעצמה ע"י דיאטה וספורט.

יקרה מה שקרה עם הרגל, היא עברה ניתוח בכף הרגל ובגלל המשקל היא התעוותה ככה יהיה עם הגב.

 

[גב פלפלת1]

מבינה אותך בלב כואב

מעצבן שדווקא ההורים לעיתים מתנהגים בחוסר אחריות כלפי החיים שלהם ואז בעצם הופכים לנטל (בלי גרשיים) על הילדים.
כאמור, גם אבי כך...
אז אין לי תובנות אלא רק שולחת חיבוקים חמים
בעצם יש לי תובנות, תלמדי מהניסיון חיים שלה !