" כשאני בא למשרד אני רואה
שיש שם בחורה חמודה נורא ,אישה אחרת 1,פעם היא חשבה שהיא לא מוסרית,אבל אני חושב שהיא יצאה מהקטע הזה. היא ממש צעירונת, אולי 14 שנה פחות ממני, וגם נשואה ויש לה ילד קטן. היא מסתכלת עלי, אני מסתכל עליה. הייתי מת להיות איתה,אבל היא בטח לא בקטע הזה.היא בטח חושבת שאני יכול להיות האבא שלה. והיא דווקא כל כך מוצאת חן בעיני. אבל אני כל כך חושש שהיא תזרוק אותי מכל המדרגות. ויהיה לי מאד לא נעים. אז אני לא מנסה. היא מחייכת אליי, אולי גם היא רוצה,לא. לא יכול להיות ,היא בטח לא בקטע הזה. רק הדמיון שלי של גבר מבוגר שרואה פרגית סביבו, עובד. ואני אומר לעצמי כל הזמן"תשכח ממנה ,תשכח ממנה,"אבל כל פעם כשהיא פותחת את הדלת קופץ לי הלב לתחתונים. ועוד משהו גם קופץ." אז החרדה מדחיה היא אוניברסלית. של כולם, של ילדים ובוגרים ונשים וגברים. יש שתי אפשרויות בסיסיות: לתת לחרדות לנווט אותך בחיים(למה לא התחלתי איתו אז??כשהייתי צעירה יפה וחטובה). או לא לנהל את החיים שלך, למרות החרדות (טוב, אז מה יכול לקרות סה"כ-הוא יגיד לי שאני לא בעניינים האלו,ואני אגיד שאני מצטערת שהשיחה התגלגלה לאן שהתגלגלה, וניפרד כידידים). רק קחי בחשבון,מה יכול לקרות בשתי האפשרויות- האחת של הדחיה והשנייה של ההענות כי לשתיהן יש מחירים. גם אם לא רגעיים, לעתיד. ובהצלחה בכל בחירה.