חייבת להבין

Nahele

New member
חייבת להבין

שלום!
יש לי כבר עכשיו פחד מכיתה א'.
הילדה שלי בת שנתיים ו-4 חודשים. היא התחילה ללכת בגיל 7 חודשים (כשהיא נאחזת ברהיטים). היא מבינה ומדברת בעברית ואנגלית, שרה שירים בשתי השפות,
יודעת אלף בית ו- ABC וגם מזהה מילים כתובות בשתי השפות. כל הזמן מנסה ללמד את עצמה לכתוב אותיות (עדיין לא יוצא לה כי היא לא בשלה מבחינת המוטוריקה.)
היא יודעת להצביע על חלק גדול מהמדינות בגלובוס. יודעת מספרים, יודעת לספור. היא כל הזמן שואלת וכל הזמן רוצה ללמוד דברים חדשים.
כרגע היא הולכת לגן רגיל ונראה לי שזה עונה לה על הצרכים בנתיים. את השאר אנחנו משלימים לה בבית.
אני רואה שהיא מפותחת יותר מבני גילה ואני חושדת שאולי היא מחוננת (גם אני כזאת).
אני כילדה לא גדלתי בארץ וממש התבזבזתי בגלל השעמום בבית הספר. גם בגלל חוסר מודעות של הוריי.
לכן, אני כבר מעכשיו רוצה להבין איזה אפשרויות עומדות בפניה.
איך מתבצע האבחון? מה בודקים? האם רק בכיתה ב', ג'?
מה לעשות בכיתה א'?
האם יש אפשרות להקפיץ כיתות? איך עושים את זה? ובאיזה כיתה זה מתבצע?
מה מקבל ילד שמוגדר כמחונן במסגרת בית הספר ומחוץ לבית הספר?
יש לי עוד המון שאלות, אבל נתחיל בזה.
אשמח לקבל תשובות, זה מאוד חשוב לי לדעת ולהיות מודעת, כדי שלה לא יקרה מה שקרה לי.
תודה!
 
מה קרה לך? השתעממת בבית הספר?

אני יכולה להגיד לך שגם בכיתת מחוננים משתעממים לא מעט. בית ספר זה מקום שמשתעממים בו - התכנים בו לא מותאמים דווקא למה שמעניין את הילד הספציפי באותו זמן, ולכן כולם חווים שעמום רב.
מה עוד קרה לך פרט לשעמום? באיזה מובן התבזבזת?
 

Nahele

New member
סיפור ארוך

בחוץ לארץ היתי תלמידה מצטיינת. גם אני קוראת מגיל 3 בערך.
כשהגענו לארץ שמו אותי בכיתה נמוכה יותר (ד' במקום ה') בגלל חוסר ידיעת השפה.
למרות שלמדתי עברית תוך חצי שנה והשתעממתי נורא בבית הספר, לאמא שלי לא בדיוק היה אכפת.
בסוף במקום ללכת לבית ספר היתי מסתובבת ברחובות, הולכת לים עם איזה ספר ואחר כך חוזרת הביתה כאילו מבית הספר.
ככה זה היה עד התיכון. בתיכון כבר היתי מאותגרת אז התחלתי ללמוד, הבעיה שבגלל ההעדרות הפסדתי חומר במתמטיקה והיתי צריכה להשלים הכל לבד מספרים.
(בגלל בעיה כלכלית לא היה לאמא שלי אפשרות לממן לי שיעורים פרטיים.)
זה לא היה לי קל.
כמו כן בגלל בעיה כלכלית לא היה לי מחשב עד השנה השנייה באוניברסיטה.
מה שהיה מאוד מאוד בעייתי.
עד היום בכל מקום בו היתי הצטיינתי בהכל- תיכון, צבא, אוניברסיטה. זה ממש לא קל כשיש רק הורה אחד, שלא תומך בך בשום אופן, לא כלכלית ולא נפשית ולמרות העובדות טוען שאת כשלון וחסרת כשרון, רק בגלל שהוא עצמו כזה.
ככה נמנע ממני העסוק במוסיקה ואומנות למרות שתמיד ביקשתי.
להגיע למה שהגעתי לא היה לי קל בכלל.
אני לא רוצה שהילדים שלי יעברו דרך כאלה קשיים. אם יש להם יכולת- אני רוצה לעשות הכל למימוש הפוטנציאל שלהם.
בגלל שעמום בבית ספר אפשר גם להדרדר למקומות מאוד לא טובים, שלא נדע.
תאמיני לי כי אני הסתובבתי ברחובות והתחברתי עם נרקומנים גדולים ממני ב-10 שנים. למזלי אני ילדה ממש טובה, אחרת לכי תדעי מה יכול לקרות.
 
קודם כל, צר לי לשמוע על הקשיים שלך

אבל, כאמור, משתעממים בבית הספר גם בתכניות הכי טובות. נראה שהלקח שלמדת פה הוא לקח לגבי הורות, ולא לקח לגבי בית ספר - לתת תשומת לב חיובית לילדה, לשים לב איפה היא מסתובבת ולהיות בקשר עם בית ספר, לשלוח אותה לחוגי העשרה במוסיקה ואמנות כשיש אפשרות, להשיג עזרה מתאימה כשצריך ויש אפשרות, וכו'. להצליח אפשר מכל בית ספר, ובית הספר עצמו, פרט למקרים יוצאי דופן, לא באמת משנה. בהצלחה לשתיכן.
 

Nahele

New member
אני מסכימה איתך

אבל לא היתי רוצה שהבית ספר יפריע להתפתחות שלה.
לכן זה מדאיג אותי כבר מעכשיו ואני רוצה לדעת מה קיים בארץ לילדים מחוננים ואיך מתקבלים לשם.
זה לא אומר שאני הולכת להכריח את הילדות שלי ללכת לשם, אבל אם הן ירצו, אני רוצה שתהיה להן אפשרות.
בגלל זה אני רוצה להיות מודעת לכל האפשרויות, כדי שלא תפספסנה בגלל חוסר מודעות ההורים.
 

Nahele

New member
יש לי גם תינוקת

בת 5 חודשים.
שבנתיים אני לא יודעת אם יש לה כישורים מיוחדים.
פשוט דיברתי בכלליות על איך אני רוצה להתנהל עם הילדים שלי, במידה וזה יהיה רלוונטי.
כרגע זה ברור לגבי הגדולה שעד שהיא תגיע לכיתה א' לא יהיה לה הרבה מה לעשות שם.
לכן אני מודאגת.
 
פשוט גם לי יש שתי בנות


 

galizoe

New member
זה בלתי אפשרי לענות בלי לדעת היכן את גרה...

לכל עיריה יש משאבים ותכניות שונות.
אצלנו למשל יש תכנית למצטיינים החל מגן חובה.
מחוננים זה רק אחרי מבחן סאלד שנערך בכיתה ב והתכנית מתחילה מכיתה ג
אם באפשרותך להעשיר את הילדה אחה"צ לפי תחומי עניין שלה ושלך - מוזאונים מותאמים לילדים, שעת סיפור וחוויות מוסיקה ותאטרון... זה הכי מתאים לגילה. כיום רו החוגים מתחילים כבר מגילאי 3-4, אז רק למצוא מה מעניין ומהנה לה.
חשוב מאוד לא להזניח את הצד הגופני - לפעמים מקדישים המן לאינטלקט ופחות מפתחים את התנועתיות שמאוד משמעותית בגיל זה ובכלל, אז גם חוגי ספורט ו'סתם' השתוללות בגן שעשועים עם טיפוס וקפיצות וחוויות חושיות זה חשוב...
 

Nahele

New member
אנחנו שייכים למועצה אזורית עמק חפר

ובית הספר היסודי שלנו הוא בית הספר באביחיל.
 

galizoe

New member
אם יש לכם פורום מקומי של היישוב, תשאלי שם

בטוח ידעו יותר טוב לענות לך מה יש באזורכם ואילו חוגים מומלצים יותר...
 
אכן, התשובה לגבי תכניות מחוננים

היא שזה תלוי במקום המגורים. אני גדלתי בעיר שבה הייתה כיתת מחוננים, ולכן זו המסגרת שבה אני הייתי (וגם בעלי) - ושנינו יכולים להעיד שהמסגרות האלה לא מאתגרות במיוחד, והיתרון העיקרי שלהן הוא שהילדים האחרים אינטליגנטיים ובעלי תחומי עניין מעניינים, וכן שהמורים קצת פחות מקשים על התלמידים ומוכנים לקבל התנהגויות שהיו מקבלים פחות במסגרת רגילה (כמו ריחוף, חוסר עשייה, התבדחויות, וכו'). בערים אחרות יש מסגרות של יום בשבוע, חוגי העשרה, וכו'. כל אלה מתחילים בכיתה ג' או ד' (כשהמבחנים נערכים בשנה שלפני כן).
בנוסף יש חוגים של אריקה לנדאו, שהם חוגי העשרה בתשלום, ולא ברור עד כמה באמת צריך להיות מחונן כדי להתקבל אליהם, אבל הם לגילאים צעירים יותר, ויש כאן הורים עם ניסיון, אם את מעוניינת.
לגבי הדלגת כיתה, לרוב, אם הבעייה היא לא ידע מוקדם של הילד אלא תפיסה מהירה, זה לא מהווה פתרון של ממש, כי אותה תפיסה תקדם אותו באותה מידה גם בשנה שלאחר מכן. כיתות מחוננים היו אמורות להוות פתרון, אבל, כאמור, זה לא באמת המצב, וגם שם ההתקדמות, מן הסתם, היא לא לפי הקצב האישי של הילד או העניין שלו, ולכן גם שם יהיה הרבה שעמום.
 

נטלי22

New member
עקרונית אפשר להקפיץ כיתה

אפילו בכיתה א', אבל לא נוטים לעשות את זה, כי בכיתה א' לומדים עוד דברים חוץ מהחומר הלימודי עצמו. בהרבה מקרים הקפצת כיתה לא ממש עוזרת, כי הילד החכם צ'יק צ'ק משלים את הפער הלימודי ואז הוא שוב משתעמם.
אם הצוות בבית הספר משתף פעולה, אפשר לבקש שהיא תקבל חומר מתקדם יותר במסגרת הכיתה הרגילה (זה מה שנתנו לקטנה שלנו), או במסגרת שעות העשרה פרטניות.

בכיתת מחוננים (לפחות בעירנו) מקבלים המון העשרות, כמו למשל (תלוי בגיל כמובן) ימי לימוד באוניברסיטה, קורס ברידג', קורס משפטים, קורס רטוריקה ועוד. גם את הלימודים הרגילים לומדים בצורה רחבה ומעמיקה יותר והחומר מתקדם יותר. כיתת מחוננים מתחילה בכיתה ג', לאחר אבחון שנערך במהלך כיתה ב'.
יש גם חוגי אחה"צ למחוננים ומצטיינים (בעירנו מתחיל בכיתה א' למי שהומלצו על ידי הגננת).
יש ערים בהן אין כיתת מחוננים, ואז בדרך כלל יש יום שליפה, שזהו יום אחד בשבוע שבו המחוננים יוצאים ליום לימודים במרכז למחוננים ומקבלים שם העשרות שונות (בדרך כלל קורסים שאינם קשורים ישירות לנושאים הנלמדים בבית הספר).
 

Nahele

New member
תודה רבה! באיזו עיר את גרה?

אני גרה באחד מישובי עמק חפר והילדה שלי אמורה ללכת לבית הספר באביחיל.
מישהו יודע מה הנוהלים באזור שלי?
תודה.
 

נטלי22

New member
אני מפתח תקווה.

באזורים שבהם יש הרבה יישובים קטנים בדרך כלל יש רק יום שליפה. כיתות מחוננים קיימות בערים הגדולות. ביסודי יש רק כיתות מועטות (אולי ב-5-6 מקומות בכל הארץ). בחטיבה ובתיכון יש קצת יותר.
 
לא כל ילד מחונן משתעמם בבית ספר

בואי נסכים שכנראה היא תדע יותר מבני גילה כשהיא תגיע לביה"ס, אבל זה לא בהכרח אומר שהיא תשתעמם.
בבית ספר לומדים עוד המון מיומנויות חוץ מאת החומר של עברית וחשבון שבקצב הזה היא בטח תדע אותם איפשהו בגיל 4-5. קודם כל יש את הצד החברתי, ותמיד עדיף לילד להיות עם בני גילו מבחינה חברתית, לא להיות הכי קטנה, הכי נמוכה, הכי ילדותית.
גם בלימודים, יש דברים אחרים שמאוד עוזר ללמוד אותם, בעיקר לילדים מחוננים שהכל בא להם בקלות, כמו לעבוד בצורה מסודרת, לקחת אחריות על המשימות והציוד שלך, לכתוב יפה, להתבטא בכתב, להתחשב באחרים ולחכות לתור שלך, לעזור לילדים אחרים ועוד ועוד ועוד.
יש לכם עוד הרבה מאוד זמן עד אז, תוכלו להבין יותר טוב מה היכולות הרגשיות והחברתיות שלה ולראות תמונה יותר כוללת, אני לא חושבת שאת צריכה לדאוג מזה בשלב הזה.

מסגרות למחוננים יש במקומות מסוימים מגן חובה (כמו חוג אחהצ יום בשבוע) ובמקומות אחרים מכתה ג (יום שליפה).

ואגב, את השתעממת גם בכתה א' וב' או בעיקר בכיתות הגבוהות?
 

bhs

New member
מאוד מסכימה - שעמום נובע מהמון כיוונים

לאו דוקא מחוננות. לי לא שיעמם בבית ספר רגיל ואובחנתי, גם לבנות שלי לא שיעמם (גם הן מחוננות). גם אם קצב לימוד חשבון קצת איטי או אנגלית - עדיין לומדים הרבה נושאים והיו לנו מורות טובות גם לתנ"ך, ספרות, הסטוריה.
אני חושבת שלילד מחנון יש יכולות גבוהות בלימודים, צריך רק לודא שאין קשיים לאורך הדרך שהם בוחרים ואז הם מנצלים את הפוטנציאל.
אני אישית רשמתי את הבנות שלי לחוגי מחול, מוזיקה, ספורט, אמנות - כדי לפתח גם כיוונים אחרים ולתת להן העשרה.
אבחון נהוג לעשות החל מגיל 5 - לבדוק הדלגה על גן חובה, עקרונית יש אבחון פסיכודדקטי שבודק IQ והתאמה להדלגה.
 

1שייכת

New member
את יודעת מה הבעיה האמיתית שאני רואה כאן?

שהילדה שלך עוד לא בת שנתיים וחצי ואת כבר מודאגת מכיתה א'. ולא כי לדאגות שלך אין בסיס סביר, אלא בגלל שאת מודאגת עכשיו ממשהו רחוק מאוד.

אם את רוצה הקלה, אז תרפי מזה ותתחילי לחשוב על זה סמוך לכיתה א'. זו גישה שאני - כדאגנית כרונית - אימצתי לי לחיים: מותר לי לדאוג ולחשוש, אבל אני מחכה שיגיע הזמן המתאים לזה... אני לא מקלקלת לי את ההווה עם מה שאולי יהיה בעתיד...
 
למעלה