חיות וחיוכים
סתם רציתי לשתף אתכם במשהו. אני עכשיו בשבוע 35+1 מרגישים את התחלת הסוף. הקטנה בועטת ללא הפסקה, סיימנו את הקורס. לא מזמן עברנו דירה לקראוון קטן וחמוד, 3 חדרים עם גינה. שזה מצוין כי יש לנו 2 כלבות חמודות ואהובות מאוד. חדר אחד פינינו לטובת הקטנה שבדרך, הבעלול הביא מיטה מאחותו וגם עריסה. אני כבר דמיינתי איך יראה החדר, ומנסה למשוך את הבעלול לקניות של עגלה, מזרון למיטה, שידה וכו'. כל ההקדמה הזאת בגלל חתול.... כן,כן. ביום שישי האחרון בעלי מצא במחסן של העבודה חתולה פצפונת, חסרת עין, נורא רזה ואומללה. אנחנו בעקרון אנשי כלבים, חתולים ממש לא עושים לנו את זה. אבל, עדיין... כזאת קטנה וגוססת. אז שמנו בארגז ונסענו לוטרינר הקרוב שהיה פתוח ביום שישי, ההחלטה היתה להציל אותה. אח"כ הסתבר שצריך ניתוח בעין, למרות שהיא בסה"כ בת חודש וזה ניתוח די מסובך. אבל לא הגענו עד לפה כדי לוותר. אז לקחנו אותה הביתה. לחדר.... של הילדה... סגרנו אותה שם כדי שהכלבות לא יתנפלו עליה. וניתחנו אותה ביום ראשון. היא פייטרית אמיתית, התגברה יפה. 5 ימים אחרי היא כבר אוכלת, משחקת ומאו חברותית. הכלבות מאוד מתרגשות בכל פעם שנכנסים לחדר "שלה". ניסינו להפגיש את כולם יחד, הכלבות די כיסחו אותה מרה התלהבות, אז בינתיים כל עוד היא עם תפרים החלטנו על הפרדה מוחלטת. אני שמחה שהצלנו אותה, אבל מתבאסת מזה שהיא בחד של התינוקת לעתיד. אני גם לא רואה איך זה יפתר... לא בניתי על עוד חיה בבית. מספיק 2 כלבות.... אבל נראה לי שהיא תישאר. אמרתי לבעלי שביום ראשון היא יוצאת לגינה כי אני רוצה שהחדר ישאר נקי וסטרילי. עכשיו הוא ממש מג'ויף
אני לא כל כך יודעת איך לבצע את זה כי הכלבות שלי די גדולות והיא ממש קטנה. זהו, סתם רציתי לשפוך את הלב קצת.... תמר
סתם רציתי לשתף אתכם במשהו. אני עכשיו בשבוע 35+1 מרגישים את התחלת הסוף. הקטנה בועטת ללא הפסקה, סיימנו את הקורס. לא מזמן עברנו דירה לקראוון קטן וחמוד, 3 חדרים עם גינה. שזה מצוין כי יש לנו 2 כלבות חמודות ואהובות מאוד. חדר אחד פינינו לטובת הקטנה שבדרך, הבעלול הביא מיטה מאחותו וגם עריסה. אני כבר דמיינתי איך יראה החדר, ומנסה למשוך את הבעלול לקניות של עגלה, מזרון למיטה, שידה וכו'. כל ההקדמה הזאת בגלל חתול.... כן,כן. ביום שישי האחרון בעלי מצא במחסן של העבודה חתולה פצפונת, חסרת עין, נורא רזה ואומללה. אנחנו בעקרון אנשי כלבים, חתולים ממש לא עושים לנו את זה. אבל, עדיין... כזאת קטנה וגוססת. אז שמנו בארגז ונסענו לוטרינר הקרוב שהיה פתוח ביום שישי, ההחלטה היתה להציל אותה. אח"כ הסתבר שצריך ניתוח בעין, למרות שהיא בסה"כ בת חודש וזה ניתוח די מסובך. אבל לא הגענו עד לפה כדי לוותר. אז לקחנו אותה הביתה. לחדר.... של הילדה... סגרנו אותה שם כדי שהכלבות לא יתנפלו עליה. וניתחנו אותה ביום ראשון. היא פייטרית אמיתית, התגברה יפה. 5 ימים אחרי היא כבר אוכלת, משחקת ומאו חברותית. הכלבות מאוד מתרגשות בכל פעם שנכנסים לחדר "שלה". ניסינו להפגיש את כולם יחד, הכלבות די כיסחו אותה מרה התלהבות, אז בינתיים כל עוד היא עם תפרים החלטנו על הפרדה מוחלטת. אני שמחה שהצלנו אותה, אבל מתבאסת מזה שהיא בחד של התינוקת לעתיד. אני גם לא רואה איך זה יפתר... לא בניתי על עוד חיה בבית. מספיק 2 כלבות.... אבל נראה לי שהיא תישאר. אמרתי לבעלי שביום ראשון היא יוצאת לגינה כי אני רוצה שהחדר ישאר נקי וסטרילי. עכשיו הוא ממש מג'ויף