לא זיהיתי, ניחשתי
ארצות השפלה, צחוקים ושיגועים, גיבור עממי. נשמע לי מתאים. אבל לא קראתי את הספר, אני רק זוכר שהוא שוכב איפשהו אצל ההורים שלי וזה תמיד נראה לי כמו ספר ילדים, אבל כילד לא היה לי כוח לקרוא ספר שאני לא מסוגל לבטא את שמו וכמבוגר אני לא קורא ספרי ילדים. אלה החיים. מסדרון של פרדוקסים ודילמות חסרי משמעות.
