אני מסכימה עם המקרה לגופו
אבל אני מוצאת את עצמי כנורא מושפעת מהכללות שלרוב אני יוצרת לי בראש. אבל בוא נגיד ניקח את שנינו, נעשה הפרטה (כמו הכללה אבל הפוך) נניח ואנחנו פוצחים בשיחה קולחת, כ-מ-ה כבר יהיה לנו על מה לדבר? כמה תחומי עיניין כבר יש לנו במשותף? אז שנינו סובלים קצת מנדודי שינה. אני אחרי צבא, שאתה עוד לא עשית, אתה לומד לתואר, שאני אפיללו לא מתכננת להתקרב אליו בשנה וחצי הקרובות.. מה לעשות, לצערי אני נתקלת בזה כל הזמן, כשאנשים לא נמצאים באותה "פאזה" בחיים שלהם, נורא קשה להם למצוא קונקשין