האינסופי המתחיל
New member
מה שאני רואה בתמונה...
זה דיוקן מחונן המשקף איכפתיות ורגישות, לצד תמימות קורעת לב, של נערה בתחילת שנות בגרותה. לאור ההסבר שזו היתה שפחת בית אצל הצייר, הבנת היצירה מודגשת פי כמה. הנערה לא חיה את חייה כשאר בנות גילה, יש בה בגרות ואחריות, רגישות ואמפתיה, הנובע מתוקף תפקידה ומעמדה השונה. יש משהו מאוד מיוחד בזה שהיא מופנית קדימה ומצדדת ראשה שמאלה, נכוחה. יש בזה מצד אחד אלמנט של ``זרות``, ומצד שני גם רושם כזה, שאף בדרך הילוכה היא ערה למה שמתרחש סביבה, וכל כך משתדלת להכיר את מקומה... אני חושב שהצייר רצה להדגיש את החן והיופי שבתמימות הזאת, ועגיל הפנינה הוענק לה (במציאות, או בתמונה) כעין צביטת חיבה על הלחי... כך אני מרגיש את זה. מה אתם אומרים?
זה דיוקן מחונן המשקף איכפתיות ורגישות, לצד תמימות קורעת לב, של נערה בתחילת שנות בגרותה. לאור ההסבר שזו היתה שפחת בית אצל הצייר, הבנת היצירה מודגשת פי כמה. הנערה לא חיה את חייה כשאר בנות גילה, יש בה בגרות ואחריות, רגישות ואמפתיה, הנובע מתוקף תפקידה ומעמדה השונה. יש משהו מאוד מיוחד בזה שהיא מופנית קדימה ומצדדת ראשה שמאלה, נכוחה. יש בזה מצד אחד אלמנט של ``זרות``, ומצד שני גם רושם כזה, שאף בדרך הילוכה היא ערה למה שמתרחש סביבה, וכל כך משתדלת להכיר את מקומה... אני חושב שהצייר רצה להדגיש את החן והיופי שבתמימות הזאת, ועגיל הפנינה הוענק לה (במציאות, או בתמונה) כעין צביטת חיבה על הלחי... כך אני מרגיש את זה. מה אתם אומרים?
