חיבור
אשמח לקבל הערות: החיבור נעשה כחלק מסימולציה. (אם מישהו פה במקרה לומד בלחמן ועוד לא עשה את סימולציה 3 אז כדאי להפסיק לקרוא...)
מטלה: חיילים אמריקאים נשלחו לכלא בעיראק כדי לאבטח עצירים עיראקים הכלואים בו. עד מהרה, החלו החיילים
האמריקאים לנהוג באלימות כלפי העצירים. בעקבות זאת, הועלו חיילים אלו למשפט, אשר זכה לסיקור נרחב
בארה"ב.
בעוד שפוליטיקאים רבים טענו כי שורש הבעיה מצוי בנטייה לאלימות הטבועה בחיילים אלה, מומחים בתחום בריאות
הנפש גורסים כי מדובר בתוצאה ידועה מראש. פרופסור פיליפ זימברדו, אשר ערך ניסוי בתחום הפסיכולוגיה החברתית
בו סטודנטים חולקו ל"אסירים" ו"סוהרים", נאלץ להפסיק את הניסוי עקב גילויי אלימות לא צפויים מצד ה"סוהרים"
כבר ביום השני לניסוי. מסקנתו מהניסוי הייתה כי התנהגותם האלימה של ה"סוהרים" נבעה מהמצב אליו נקלעו, ולא
מנטייה חבויה לאלימות אשר הייתה קיימת אצלם. כשהתבקש לחוות דעתו על האלימות שהפגינו החיילים
האמריקאים בעיראק, אמר כי לדעתו אין להעניש את החיילים, שכן התנהגותם נבעה מהמצב שנוצר ולא מתוך רצון
להסב נזק או לפגוע באחר.
לדעתכם, האם יש להעניש את החיילים האמריקאים על מעשי האלימות שביצעו? נמקו את דבריכם
חיבור:
דיון ציבורי סוער שמסוקר רבות לאחרונה, עוסק בפרשיית ההתנהגות האלימה של חיילים אמריקאים כלפי עצירים עיראקים. החיילים, שנשלחו לכלא המדובר על מנת לאבטח את השוהים בו, החלו תוך זמן קצר לנהוג באלימות כלפי העצירים, ובעקבות זאת הועלו למשפט. בדיון זה נשמעים שני קולות עיקריים: האחד, קורא להעניש את החיילים מתוקף העובדה שמדובר באנשים בגירים האחראיים למעשיהם, בעוד השני מסיר כליל את האחריות מכתפי החיילים וטוען כי מדובר במצב פסיכולוגי בלתי נמנע בסיטואציית ״אסיר-סוהר״. עמדתי היא כי יש להעניש את החיילים האמריקאים על התנהגותם האלימה, ובחיבור זה אציג את הסיבות בגינן אני מחזיק בעמדה זו.
החיילים האמריקאים, ככל אדם בוגר ומיושב בדעתו, הינם האחראים הבלעדיים להתנהגותם. אי הענשתם תשדר מסר בעייתי מאוד לחברה האמריקאית בכלל ולבני הנוער שבה בפרט. הסרת האחריות מעל כתפי החיילים כמוה כקביעה שתמיד ניתן להטיל את האשמה על מישהו אחר, גם כאשר הפושע ללא ספק ביצע את הפשע. הדבר מערער את מושג הצדק, ומקטלג אותו בתחומים ׳אפורים׳ במקום במושגי ׳שחור ולבן׳ כפי שראוי שיהיה. לפיכך, לדעתי הבעייתיות בזיכוי החיילים מאשמה היא קודם כל חינוכית.
בנוסף, לזיכוי החיילים האמריקאים ישנן השלכות בעייתיות נוספות. אחת מהן היא אפשרות להתקוממות של מיעוטים בארצות הברית כנגד הרשות השופטת והמשטר בכלל. העיראקים ותומכיהם, שיחושו וודאי כי נעשה להם עוול גדול, ייתכן כי ייצרו מהומות בתואנה כי המשטר האמריקאי נוקט במדיניות אנטי-עיראקית. אמנם אין הצדקה להתייחס לאפשרויות שונות להתקוממויות בזמן נתינת פסק דין כגורם מכריע, אך כשאלו מצטרפות לחוסר צדק כדוגמת המקרה דנן, או-אז טוב יעשה השופט אם ייבחן את התמונה בכללותה- וישכיל להעניש את הראויים לכך.
הקולות הקוראים לזכות את החיילים האמריקאים מן האשמה, מסתמכים בעיקר על הטענה כי האשמה העיקרית היא במצב אליו נקלעו החיילים, ולא בחיילים עצמם. הם משתמשים בתאוריה הלקוחה מתחום הפסיכולוגיה החברתית, לפיה גילוי אלימות של סוהר כלפי אסיר הוא תופעה טבעית ונפוצה, ולא נובעת מתוך רצון להסב נזק או לפגוע באחר. אני חולק על גישה זו מכל וכל. סבורני, כי דווקא בעיתות מזן זה, בהן נמצא האדם בקונפליקט בין נטיית ליבו הטבעית לבין עקרונות המוסר, או אז הוא נבחן בצורה האמיתית ביותר- האם יוכל לרסן את האינסטינקטים שלו, או שמא ייכנע להם.
לסיכום, לדעתי יש להעניש את החיילים האמריקאים שהפגינו אלימות כלפי האסירים העיראקים, בעיקר בשל המסר החינוכי החשוב שתעביר הענשה זו. הקולות הקוראים לזכות את החיילים יש בהם בכדי לחדד את הצורך המהותי בהעברת מסר שכזה, שכן עצם קיומם מצביע על המצב המעורפל בו מצוי מושג ׳האחריות האישית׳ בתודעת החברה האמריקאית. סבורני, כי האשמת החיילים תוכל לתרום ולו במעט לחידוד מושג זה.
(הערה: בקריאה נוספת יש כמה דברים שהייתי משנה, אבל כאמור החיבור נכתב כחלק מסימולציה, ואני מסיים בד״כ אחרי 28-29 דקות..)
תודה!
