חיבור שכתבתי :)

חיבור שכתבתי :)

מטלה:

לפני שנים אחדות עלתה הצעה לקבוע את שכרם של המורים לא רק לפי הוותק שלהם, תפקידם והשכלתם, כפי שנעשה עד אז, אלא גם לפי קריטריונים המודדים את איכות ההוראה שלהם. למשל, הוצע לתת תוספת שכר למורים לפי מידת שביעות הרצון של הנהלת בית הספר מהם ולפי הערכותיהם של גורמים מקצועיים מטעם משרד החינוך. נוסף על כך, הוצע שמורים יתוגמלו על שיפור בהישגי תלמידיהם. לדברי המציעים, קביעת השכר באופן הזה תעודד מצוינות בתחום ההוראה, תדרבן את המורים להשקיע יותר בעבודתם ותמשוך למקצוע ההוראה אנשים איכותיים. המתנגדים להצעה טענו כי לא רצוי שמורים באותו מעמד ישתכרו שכר שונה זה מזה, והוסיפו שיש סכנה שהמורים ישקיעו פחות מאמצים בחינוך והקניית ידע של ממש, ובמקום זה יתמקדו למשל בהכנת התלמידים למבחנים.

מה דעתכם על ההצעה להביא בחשבון את איכות ההוראה בקביעת שכר המורים? נמקו.

החיבור-

למערכת החינוך בישראל ישנן תחלואות רבות, ושכר המורים הינו המרכזי שבהם. רפורמות שונות ניסו לאורך השנים לשנות את הצורה בה נקבע שכרם, אך נראה שדבר לא השתנה. הצעה חדשה מציעה להוסיף מדד חדש- איכות ההוראה. איכות ההוראה תימדד על ידי פרמטרים שונים, החל בחוות דעת של מנהלים וכלה בשיפור בהישגי התלמידים. להצעה זו ישנם מתנגדים ותומכים. בחיבור זה אציג את העמדות השונות ואכריע בעמדתי.

התומכים בהוספת המדד החדש סבורים כי ניתן לטעון כי המודל הנוכחי של קביעת שכר המורים אינו מספק, וכי ההוראה אינה מורכבת אך ורק מותק המורה, סוג ההוראה והשכלתו. לכן, לדעתם, הכנסת המדד הכרחית ומתבקשת. תוספת שכר תינתן למורים אשר מצטיינים בחוות דעת של גורמי הנהלה, של גורמים מקצועיים בלתי תלויים ואלו אשר השיגו את השיפור הגדול ביותר בהישגי תלמידיהם. הוספת מדד זה תדרבן את המורים להשקעה נרחבת יותר בתלמידיהם, תניע אותם שלא להעדר רבות מבית הספר ותוביל לכניסת מורים איכותיים יותר למערכת החינוך. כך, מערכת החינוך תהפך לאיכותית יותר- דבר המהווה אינטרס של כולנו.

לעומתם, המתנגדים טוענים כי איכות ההוראה אינה דבר מדיד. למורים שונים ישנן איכויות שונות. איך נקבע מה טוב יותר- מורה המצטיין בהקניית ערכים לתלמידיו או מורה המצטיין בהטמעת החומר? הדבר שקול, לדעתם, להשוואה בין מלפפון ועגבנייה. נוס,ף על כך, הכלים שבהם תיעשה המדידה אינם טובים מספיק ועלולים להוות קרקע פורייה לאפליה פסולה בין מורים מאותו מעמד. כך לדוגמא, מורה השרוי ביחסים טובים עם המנהל עשוי לקבל תוספת שכר שאינה מגיעה לו אלא למורה טוב ממנו שאינו מיודד עם ההנהלה.

גם השיפור בהישגי התלמידים אינו מהווה מדד ראוי לטענת המתנגדים. תלמידים באזורים חזקים מבחינה סוציו-אקונומית יכולים להגיע לשיפור בהישיגהם שלא בזכות איכות המורה, אלא בזכות יכולתם הכלכלית להיעזר בשיעורים פרטיים, שלא קיימת אצל תלמידים מאזורים מוחלשים. כך עלול להיווצר מצב של מתן תוספת שכר למורים מסיבות לא רלוונטיות.

טיעון נוסף של המתנגדים הוא השינוי בהגדרתו של בית הספר. האם בית הספר מוגדר כ"בית חרושת לציונים" או שמא מקום המקנה סל ערכים לנוער שיכשיר אותו להתמודדות עם החיים? מדידת המורה לפי ציוני התלמידים איננה נכונה בעיניי כי היא תגרום לפרשנות שגויה של תפקוד המורה ותעודד מורים להתמקד בהכנה למבחנים והקניית ידע על חשבון שיעורי חינוך והקניית ערכים.

לסיכום אני סבורה כי העלאת שכר המורים ותגמולם על עבודתם הקשה והסיזיפית היא יותר מהכרחית במצב הנוכחי כיום, אך לא באמצעים אלו. לטעמי הוספת המדד חוטאת למטרות בית הספר, עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת ותוביל לתסכול בקרב מורים מצויינים שאינם עומדים בקריטריונים היבשים שנקבעו לאיכות ההוראה.
 

darkness18

New member
דעתי על החיבור

בסה"כ החיבור שלך טוב מאוד, יש בו טיעונים יפים מאוד והוא בנוי במבנה טוב כפי שהחיבור צריך להיראות, כמו כן שפת הכתיבה של החיבור טובה מאוד, אם זאת יש כמה דברים שאני חושב שכדאי לשים אליהם לב:

1. פיסקת הפתיחה כתובה בסה"כ בצורה טובה מאוד והצגת בה את נושא החיבור, אך אם זאת לא הבעת את דעתך בנושא, דבר הכרחי שחייב להופיע בפסקת הפתיחה.
2. חשוב להשתמש במילות הקישור בחיבור בין הפיסקאות, ולכן אני חושב שכדאי מאוד לשים לב ולהקפיד על מילות קישור גם בפסקת הטיעון הראשונה. למשל - ראשית\ראשית כל.
3. בגלל שרמת הכתיבה שלך יחסית גבוהה אני חושב שכדאי לך לתת תשומת לב למיקום הפסקאות בחיבור. אמנם זה לא פסול לשים פיסקת ניגוד באמצע החיבור אך בדר"כ נהוג לשים אותה כפסקת טיעון ראשונה או אחרונה, אלא אם כמובן, יש הגיון בסדר שונה מזה. בכלל כדאי לשים דגש לעניין מיקום הפסקאות ולכתוב אותן בסדר כרונולוגי רציף והגיוני.
4. החיבור הצגת ארבעה טיעונים שונים שזה יפה מאוד אך בדר"כ בחיבור טוב ישנן 2-3 (2 פיסקאות בעד ופסקת נגד). אכן אין פסול בכתיבת פיסקה נוספת אך לפי דעתי בדר"כ הוספה של פיסקה מעבר לכך תביא לירידה ברמה של שאר הפסקאות, בחיבור שלך שתי הפסקאות האחרונות מעט דלות מדיי ואפשר היה להעמיק יותר בכל אחת מהן ולכן עדיף היה לוותר על אחת מהן ולהעמיק בשנייה קצת יותר. דבר נוסף, בגלל שבסופו של דבר את נדרשת לנקוט עמדה, נראה לי שכדאי שיהיו יותר פיסקאות שתמוכות בדעתך מפסקאות שהן מנוגדות לדעתך.
5. על אף שנראה לי שהשתמשת בשאלה הרטורית בפסיקת הטיעון האחרונה בצורה טובה צריך לחשוב טוב לפני שמשתמשים בכלי זה מכיוון שהוא כלי יחסית מורכב ושימוש לא נכון בו יכול להביא להפחתת נקודות (מצב שלא יקרה אם לא תשמשי בו מלכתחילה).
6. המטרה של פסקת הנגד היא לא רק לגרום לחיבור שלך להיות יותר ארוך ולהציג את הדעה השנייה אלא גם להיעזר בפסקה הזאת כדי לחזק ולבסס את עמדתך. כדי לעשות זאת חשוב שבפסקת הנגד לאחר שהצגת את הטענה וביססת אותה להשתמש באחד משני כלים שיעזרו לך לחזק את טענתך - הראשון - שלילת בסיס הטענה, בעצם להראות למה הטענה הזאת פגומה והשני - הסתייגות, על אף שזה נשמע כמשהו קצת מעוות, באמצעות הסתייגות מעמדתך (להראות מתי העמדה שלך לא נכון, או במילים אחרות, את מראה שהדעה שלך לא מושלמת) את "מהדקת" עוד יותר את עמדתך ומציגה עמדה מבוססת ומגובשת יותר, והכי חשוב - מראה למרכז הארצי שאת בעלת חשיבה ביקורתית, בחיבור שלך, בפסקת הנגד הראשונה כלל לא הסתייגת ממנה ולכן נוצרת בעיה שאת פוגמת בדעתך.
7. הפעם הראשונה שבה הצגת את דעתך היא בפסקת הטיעון האחרונה, כפי שכבר רשמתי קודם, מומלץ מאוד להציג אותה קודם ולא כחלק מתוך פיסקת טיעון, במיוחד שאין זאת פיסקת הנגד היחידה והיא לא הפסקה האחרונה בחיבור (אז נוצר מצב שלא ברור מהי דעתך וכאמור לפסיקת נגד יש מבנה קצת שונה מפסקת טיעון רגילה).

בהצלחה!!
 
אפשר לשאול

מאיפה למדת לכתוב חיבור? ניראה שאתה ממש מומחה בעניין :)
ועוד כמה שאלות: מתי צריכות לבוא פסקאות שהן נגד דעתי, לפני פסקאות הבעד? תוך כדי שאני מציגה את טענות הנגד אני צריכה בסוף כל טענה לשלול אותה? ובקורס שאני עשיתי אמרו לי אם יש 2 פסקאות נגד אז צריך 2 בעד , ושתמיד יהיה מספר שווה של פסקאות אלה לאלה. למה זה בעצם לא חייב להיות ככה?
תודה!
 

darkness18

New member
בוודאי, מודה - פרופסור לבלשנות אני לא.

לא למדתי לכתוב חיבור באיזשהי צורה מיוחדת... אני פשוט זוכר את רוב הדגשים שהיינו מקבלים במהלך הקורס על החיבורים ואני משתמש בזה. (למדתי ביואל גבע ויש שם בודקים חיצוניים שמבינים, או לפחות אמורים להבין בנושא הזה).
בקשר למה ששאלת. אין סדר הכרחי למיקום הפסקאות של בעד ונגד, פסקאות הנגד יכולות לבוא בכל מקום (הן בהתחלה, הן בין שני טענות בעד והן בסוף), כן עדיף שהפסקאות יהיו מסודרות בסדר הגיוני אחרי שביצעת חשיבה קצרה על הנושא והבנת איך נראה לך שהפסקאות אמורות להיות מסודרות (זה יכול להיות ברמה של זום אין/זום אוט - לדוגמה להתחיל מטיעון הקשור לאדם הבודד ולעלות עד לטיעון שעוסק בחברה כולה או להפך, לחלופין, את יכולה לבחור להתחיל\לסיים בטיעון הכי חזק שלך ואז לנסות למצוא הגיון עם שאר הפסקאות, יש עוד הרבה דרכים בהן לסדר אותן, לפעמים זה גם יבוא בטבעיות, רק צריך לחשוב על זה שנייה ולנסות להבין איך הכי הגיוני שהן יהיו מסודרות.
אני לא אגיד שחובה, אבל נראה לי שמומלץ מאוד להביע הסתייגות בסוף פסקת הנגד, אחרת את מחלישה את עמדתך ואין זאת המטרה של הפסקה, פסקת הנגד נועדה להציג את זה שאת בעלת חשיבה ביקורתית ולהראות שאת יודעת שיש עוד דעות בעולם חוץ משלך, אך אין זה אומר שאת צריכה לצודד בעמדה הזאת ובעצם זה שאת לוקחת את העמדה ומחלישה אותה (או מסתייגת מעמדתך) את הופכת את הדעה שלך ליותר חזקה ומבוססת.
בקשר לאמרה שחייבת להיות כמות שווה של פסקאות בעד ונגד.. היא נשמעת לי קצת מוגזמת מדיי. דבר ראשון, את יכולה להיכנס לבחינות שפרסם המרכזי הארצי ולראות שם חיבורים לדוגמה שרמתם גבוהה (שלפי מה שאני מבין, קיבלו את הציון המקסימלי) ותראי שזה ממש לא חובה. בנוסף, מבחינה הגיונית כשאת רושמת חיבור שבו את מביעה את דעתך המטרה בסופו של דבר היא לגרום לקרוא להבין למה את תומכת בדעה הזו ונראה לי שעדיף להימנע מלהראות את הדעה השנייה יותר מדיי, בסופו של דבר המרכזי הארצי לא מבקשי חיבור מאוזן של בעד ונגד. אם זאת, שאם תכתבי שתי פסקאות נגד ותשתמשי בהן כדי לחזק בסופו של דבר את העמדה שלך, אני מניח שזה בכלל לא רע אלא להפך.
וברמה הכי אמיתית, לכתוב 4 פסקאות טיעון בזמן המוקצב זה קשה מאוד, ולפי דעתי עדיף שלוש פסקאות מבוססות ומעמיקות מארבע שהשקעת בהן פחות.
לסיכום, אני חושב שהתשובה הכי מהימנה לשאלות שלך היא הבחינות של המרכזי הארצי בהן את יכולה לראות חיבורים לדוגמה.

שיהיה בהצלחה :)
 
למעלה