חיבוק מהמטפל....

[רוני שובב]

הכל בסדר איתכם../images/Emo152.gif

 

[L L B]

שונאת לבכות בטיפול... ../images/Emo31.gif

אבל לפעמים הדמעות מגיעות (ביחוד שאנחנו מעלות נושאים מאוד ספציפיים

) ואני לא בדיוק יכולה לשלוט בהם...

. ו...המטפלת שלי בוכה יותר ממני... עד עכשיו היא בכתה ב-70% מהפגישות שלנו...

היא גם אמרה לי פעם (באיזשהו הקשר); "נו, אני לא צריכה להסתיר... רואים שאני רגישה..." נכון הטישו שמונח שם על השולחן

אז הוא בשבילה

. (זו לא פעם ראשונה שנתקלתי במטפלת שבוכה בטיפול...)

 

[L L B]

נצל"ש ../images/Emo27.gif

מה דעתכם על מטפלים שבוכים בטיפול

מתחברים? נסלדים? מראה על רגישות/הזדהותקירבה מסויימת? הייתם מעדיפים שכן/לא? למה?

 

[I M M O R T A L 5]

לדעתי+נצל"ש

קודם כל אני נגד שהמטפל יבכה בטיפול אפילו אם הנושא נורא רגיש והוא לא יכול להתאפק מטפל אמור להיות בן אדם אובייקטיבי..אומנם הוא צריך להזדהות עם הכאב של המטופל אבל יש גבול המטפל לא אמור להיות אדיש לחלוטין...הוא צריך להראות שהוא מבין מה שקורה ומזדהה אבל שוב, יש גבול..אני מעדיפה שלא יבכה..לא יודעת על מה זה מראה אבל אני הייתי נלחצת מהמצב. ובקשר לעניין של החיבוק, אני דווקא בעד. זה מטפל, הוא אמור לעודד. כאשר המטפלת שלי לקחה חופש של שבועיים ואני לא הייתי רגילה לכל כך הרבה זמן בלעדיה וזה היה נורא קשה אז שהיא חזרה אני חיבקתי אותה והיא החזירה חיבוק וזה לא נראה שהפריע לה כלל. האמת שזה נורא מעודד. לא יודעת מה איתכם, אבל שהמטפל אומר שהוא "אוהב אותכם" לזה אני מתקשה להאמין...אמיתי או לא?מה אתם חושבים?

 

[L L B]

שמחתי לקרוא את תגובתך ../images/Emo13.gif.

קיבלתי את דעתך בנושא בכי של מטפל בטיפול

. חייבת להגיד לך שגם נלחצתי מזה בהתחלה... אבל באחת הפגישות שלנו דיברנו על זה ואח"כ היה לי הרבה יותר קל עם זה... כיום כשהמטפלת שלי בוכה, אני יודעת מאיפה זה מגיע (לא רק משק הדמעות...

). חייבת לציין עוד משו - המטפלת שלי לא מתייפחת בבכי בקול רם (אם זה מה שחשבתם...), לפעמים העיניים שלה מתמלאות דמעות, לפעמים הדמעות יורדות לה על הלחיים... וכיום זה כבר לא משו שמפריע לי...

. וסחתיין על האומץ! אני בחיים לא אהיה מסוגלת לחבק את המטפלת שלי ולחכות שהיא תחזיר לי חיבוק...! ובקשר למשפט "אני אוהב אותך" מצד המטפל- אני חושבת שאם מרגישים שלמטפל יש הערכה, אמפטיה וכבוד כלפינו ושהוא אפילו מחבב אותנו, אין סיבה לא להאמין לו כשהוא אומר את המשפט הנ"ל.

 

[I M M O R T A L 5]

אמממ

אני ממש לא יודעת איך את עומדת בזה שהמטפלת שלך בוכה לך מול העיניים או אפילו דמעות יורדות...שאני סיפרתי לה משהו שדי מעורר הלם והיא הגיבה בהלם זה הציק לי מאוד מאוד(!!!) איפה האובייקטיביות!?!!לא אומרת שהיא צריכה להיות פסל...אבל לפחות טיפת אובייקטיבות.... אני יודעת שאם היא הייתה בוכה לי מול העיניים אני פשוט הייתי מתעצבנת לאללה... חוץ מזה...אני בחיים שלי לא בכיתי בטיפול...אני נורא אוהבת את המטפלת שלי והיא נורא קרובה אלי ואני אליה..אבל לא עד כדי כך שאני אבכה בטיפול..משום מה נורא קשה לי להפתח כלפיה לרמה כזו ואני מנסה לשמור על רושם..עליה ועל כל מי שמכיר אותי..אז די קשה לי להפתח עד כדי כך ולבכות.. ושקשה לי לדבר על דברים או שאני לא יכולה אני פשוט שותקת או צוחקת על זה.."היפוך תגובה" שכזה...לא ידועת..עזבי..מתוסבכת! ולא יודעת..לא שכנעת אותי בהסבר שלך..לדעתי פסיכולוגית לא יכולה לאהוב את מטופליה..הרי ראסמי היא יודעת את כל מה שרע עליהם והיא חיבת להראות הערכה ואמפתיה כדי שימשיכו בטיפול ויוכלו להפתח בפניה..אבל עד ללאהוב את המטופל...זה נראה לי הזוי לחלוטין...אבל ממש..

 

[אלת הירח]

אולי אם זה בא מצד המטופל

אבל לדעתי זה לא צריך לבוא מצד המטפל. בשיחת פרידה שהיתה לי עם המטפלת השנייה שהיתה לי לפני שנים רבות היא נפרדה ממני בהמון חום וקירבה שאני פשוט לא רציתי בהם. אז עם מטופלים כאלה רצוי מאד לא לנסות, אלא אם כן רואים סימנים מאד ברורים.

 

[רננהלי]

אוהו כמה דיברנו על זה

אני נמצאת אצל מטפלת, אז אולי זה פחות שאלה בין שתי נשים? (לא יודעת, אולי כן אולי לא) ודיברנו על זה כל כך הרבה. היא לא חיבקה אותי, לפחות לא עדיין. בהתחלה כששאלתי אותה תיאורטית: אם הייתי רוצה האם היא היתה מסכימה? היא אמרה שהיא לא נוטה לענות באופן מוחלט כן או לא. זה תלוי במה שקורה בינינו. וכשביקשתי, או כמעט ביקשתי, ממש כעסתי עליה שהיא רק מדברת על זה ולא עונה לי. והיא אמרה שהיא לא רוצה לספק לי תשובות חתומות וגמורות, ושהצורך שלי פותח פתח להרבה מאוד דברים שאפשר להגיע אליהם, ואם היא תחבק אותי זה יסגור אותם, ובעצם היא לא תתן לי את מה שבאמת באתי לקבל בטיפול. אני לא חושבת שהיא לגמרי צדקה ואמרתי לה את זה, ועדיין לא הגענו לסוף הדיון בנושא, אבל במשהו היא כן צדקה כי אצלי אישית העניין של החיבוק הוא אישיו רציני בחיים. וכבר בהתחלה דיברנו על המשמעות של חיבוק בחיים שלי בכלל. לדעתי לא תמיד צריך למלא את הצורך, אבל לפעמים כדי שתהיה תחושה של קבלה בטיפול, אולי כן כדאי לחבק. לי אישית זה גרם לתחושת ניכור ודחיה שלה אותי. ונראה לי שהיה אפשר להשיג איזו קירבה בינינו, ותחושת שייכות שלי, שהיתה מאפשרת לי להיפתח הרבה יותר ולהתקדם יותר בטיפול. בכל מקרה לגבייך, ברור שאת צריכה לפתוח את זה מולו, זה יכול להוביל אתכם למקומות שלא הגעתם אליהם בטיפול, וזה חשוב מאוד. טוב, נראה לי אני מדפיסה את מה שכתבתי פה ומראה לה