חיבוטי נפש...

חיבוטי נפש...

שלום. נכנסתי כדי לשאול אם מישהו יודע מתי יהיו כבר ציוני דצמבר, והנה ראיתי שיש על זה שרשור שלם. אז מחר, אתם אומרים, ואני מחכה... אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי! כל שלושת השבועות האחרונים בכלל לא עניין אותי כמה קיבלתי, יותר נכון לא רציתי לדעת. הפעמים היחידות שחשבתי על הבחינה היו כששאלו אותי אנשים איך היה וכמה הוצאתי ואם יש כבר תוצאות וכו' וכו' וכו'. ועכשיו באמת הפכתי לפקעת עצבים, ופתאום זה כבר מתחיל להטריד אותי, ואני מנסה לחשוב מה באמת יהיה. אני מוכנה לגרוע מכל, אבל אולי לא לגיהינום, כי אח שלי בן ה - 14 נכנס לפני רגע לחדר המחשב, והוא יודע שאני מחכה לציון, אז כדי להסתלבט עליי הוא צחק עליי ושאל: "נו, כמה? 210?". החזרתי לו בתנועה מגונה אבל פתאום חשבתי לעצמי - פאק! ומה יהיה אם באמת קיבלתי 210?! אני אפילו לו רוצה לחשוב על זה! אני לא יושעת מה לעשות! אם אתם פתאום תגלו (כנראה כמוני) שיש לכם ציון מזעזע, וזה בהנחה שאתם אנשים שפויים כמוני שלא מתכוונים לעשות את הבחינה שוב ובטח לא את הקורס (פעם אחת יותר מדי), איך אתם חושבים שתגיבו? כאילו, מה אני אמורה לעשות עם עצמי?! וכולם ירצו לדעת. זה יותר גרוע מלא לעבור טסט! לפחות בטסט נבחנים שוב אחרי שבועיים, ואפשר לטחון עד שבסוף אפשר לומר - עובר! בפסיכי אין עובד לא עובר... בקיצור - אני מתחילה להלחיץ את עצמי וזה ממש נורא! אני מרגישה כמו לפני השבועיים המרתוניים! בקיצור, אני צריכה חיזוק. תודה... נעמה, אורחת פורחת.
 
למעלה