חטיבות ביניים
- פותח הנושא אורלי1970
- פורסם בתאריך
נסיכה קטנה וביתית
New member
חטיבה רגילה
בניגוד לשאר הספקטרום לתסמונת אספרגר שייכים רק אנשים שיש להם רמת משכל ממוצעת או גבוהה מהממוצע ולכן אין סיבה שאספים לא ילמדו בבתי ספר רגילים.
בניגוד לשאר הספקטרום לתסמונת אספרגר שייכים רק אנשים שיש להם רמת משכל ממוצעת או גבוהה מהממוצע ולכן אין סיבה שאספים לא ילמדו בבתי ספר רגילים.
חטיבת ביניים
תודה, הבן שלי אובחן כסובל מ pddnos. אני מאוד מתלבטת לגבי החטיבה מכיוון שמבחינה שכלית הוא ילד נבון אך כישוריו החברתיים קשים וכן יש לו קושי בהבנת קודים חברתיים וחרדות. היום הוא לומד בבית ספר רגיל ומוציא ציונים לא רעים אבל מהבחינה החברתית הוא סובל. לא יודעת מה הכי טוב עבורו והאם באמת בית ספר רגיל או מיוחד...הלוואי והייתי יודעת.
תודה, הבן שלי אובחן כסובל מ pddnos. אני מאוד מתלבטת לגבי החטיבה מכיוון שמבחינה שכלית הוא ילד נבון אך כישוריו החברתיים קשים וכן יש לו קושי בהבנת קודים חברתיים וחרדות. היום הוא לומד בבית ספר רגיל ומוציא ציונים לא רעים אבל מהבחינה החברתית הוא סובל. לא יודעת מה הכי טוב עבורו והאם באמת בית ספר רגיל או מיוחד...הלוואי והייתי יודעת.
נסיכה קטנה וביתית
New member
בתור כזאת
כלומר אספית שגם סובלת מקשיים בהבנת קודים חברתיים וחרדות אני אומרת לך שנורא קל לומר שמבחינה חברתית לאספים בצפר רגיל הוא סבל אבל זה לא ממש מדויק לפחות לדעתי אומנם אין לי חברים אח"צ אבל עדיין אף אחד לא שונא אותי ואין לי עימותים אלא להפך אני זוכה ללא מעט הערכה בגלל הציונים שלי . מעבר לזה רמת הלימודים בחינוך המיוחד כל כך נמוכה כי אין כיתות לאספים כלומר עם הרמת משכל הממוצעת ומעלה אלא כיתות לכל הספקטרום שיש בו מין הסתם גם אנשים עם פיגור או רמת משכל גבולית ככה שהרמה של הכיתות מתאימה לכולם ומתאימה לאנשים עם פיגור זאת רמה נמוכה ככה שהילד לא ימצא את עצמו מבחינה לימודית וזה מאוד משפיע. חינוך מיוחד זה בלי בגרות ובלי בגרות זה בלי עבודה ואספים בלי ספק מסוגלים גם לבגרות וגם לעבוד. לדעתי חינוך מיוחד זה לקחת את כל הפוטנציאל של הילד ולזרוק אותו לפח.
כלומר אספית שגם סובלת מקשיים בהבנת קודים חברתיים וחרדות אני אומרת לך שנורא קל לומר שמבחינה חברתית לאספים בצפר רגיל הוא סבל אבל זה לא ממש מדויק לפחות לדעתי אומנם אין לי חברים אח"צ אבל עדיין אף אחד לא שונא אותי ואין לי עימותים אלא להפך אני זוכה ללא מעט הערכה בגלל הציונים שלי . מעבר לזה רמת הלימודים בחינוך המיוחד כל כך נמוכה כי אין כיתות לאספים כלומר עם הרמת משכל הממוצעת ומעלה אלא כיתות לכל הספקטרום שיש בו מין הסתם גם אנשים עם פיגור או רמת משכל גבולית ככה שהרמה של הכיתות מתאימה לכולם ומתאימה לאנשים עם פיגור זאת רמה נמוכה ככה שהילד לא ימצא את עצמו מבחינה לימודית וזה מאוד משפיע. חינוך מיוחד זה בלי בגרות ובלי בגרות זה בלי עבודה ואספים בלי ספק מסוגלים גם לבגרות וגם לעבוד. לדעתי חינוך מיוחד זה לקחת את כל הפוטנציאל של הילד ולזרוק אותו לפח.
בתור כזאת
תודה נסיכה, אני מניחה שאני צריכה לחשוב שנית טוב טוב לגבי המשך לימודיו. הפחד העיקרי שלי הוא המיומניות החברתיות שלו. בביהס שבו הוא לומד אין לו חברים אך לא שונאים אותו,אבל כמעט כל יום הוא רוצה שאקח אותו הביתה מכיוון שהוא חושב שלועגים לו (ואולי זה נכון),מפני שהוא מפרש מצבים בצורה לא נכונה ובגלל שהמורים לפעמים כועסים עליו כי לא מבינים אותו או שהוא לא מבין אותם.לא יודעת איך זה נראה בחינוך המיוחד או בביה"ס כמו הדמוקרטי,אנטרופוסופי ודומיו .אני חוששת שבחטיבה רגילה הוא יאבד את כל הבטחון שעוד נשאר לו ולא יהיה מאושר וזה הדבר היחיד שחשוב לי,האושר שלו. לא יודעת,כנראה שצריך להשקיע בזה מחשבה ובדיקה מעמיקה.
תודה נסיכה, אני מניחה שאני צריכה לחשוב שנית טוב טוב לגבי המשך לימודיו. הפחד העיקרי שלי הוא המיומניות החברתיות שלו. בביהס שבו הוא לומד אין לו חברים אך לא שונאים אותו,אבל כמעט כל יום הוא רוצה שאקח אותו הביתה מכיוון שהוא חושב שלועגים לו (ואולי זה נכון),מפני שהוא מפרש מצבים בצורה לא נכונה ובגלל שהמורים לפעמים כועסים עליו כי לא מבינים אותו או שהוא לא מבין אותם.לא יודעת איך זה נראה בחינוך המיוחד או בביה"ס כמו הדמוקרטי,אנטרופוסופי ודומיו .אני חוששת שבחטיבה רגילה הוא יאבד את כל הבטחון שעוד נשאר לו ולא יהיה מאושר וזה הדבר היחיד שחשוב לי,האושר שלו. לא יודעת,כנראה שצריך להשקיע בזה מחשבה ובדיקה מעמיקה.
נסיכה קטנה וביתית
New member
מורים וחברים
זה סוג של חיסרון בחטיבה רגילה כמו בכל בצפר רגיל- רוב המורים לא מכירים את הספקטרום ולא יודעים בידיוק איך לגשת לילד על הספקטרום בצורה שתבהיר לו את מה שהם רוצים מצד אחד ומצד שני לא תפגע בו אבל זה בידיוק לדעתי המקום של ההורים בכל הסיפור. אני אומנם לא מאמינה בהרבה התערבות של הורים אבל יש מקומות בהם היא דרושה וזה בידיוק המקום. הורים יכולים לפנות לבצפר בתחילת השנה ולבקש לשוחח עם כל הצוות שמלמד את הכיתה ולהסביר לצוות על הספקטרום ועל הקשיים של הילד ואיך מבהירים לו דברים בצורה נכונה . דבר נוסף שחשבתי עליו הוא מעבר לתיכון כלומר בית ספר שש שנתי שכתוצאה מהעובדה שקיימים גם תלמידי יא יב האווירה היא יותר בוגרת וזה משפיע על הצעירים של החטיבה להתבגר ככה שהסיכוי שבבית ספר שש שנתי ילעגו לו יורד מה גם שהצוות בבית ספר שש שנתי הוא יותר גדול ויש יותר סיכוי למצוא איש צוות עם הבנה בספקטרום שזה מאוד חשוב וגם איש צוות אליו הילד יתחבר ויהווה עבורו אדם שאליו הוא פונה במקרה שהוא צריך.
זה סוג של חיסרון בחטיבה רגילה כמו בכל בצפר רגיל- רוב המורים לא מכירים את הספקטרום ולא יודעים בידיוק איך לגשת לילד על הספקטרום בצורה שתבהיר לו את מה שהם רוצים מצד אחד ומצד שני לא תפגע בו אבל זה בידיוק לדעתי המקום של ההורים בכל הסיפור. אני אומנם לא מאמינה בהרבה התערבות של הורים אבל יש מקומות בהם היא דרושה וזה בידיוק המקום. הורים יכולים לפנות לבצפר בתחילת השנה ולבקש לשוחח עם כל הצוות שמלמד את הכיתה ולהסביר לצוות על הספקטרום ועל הקשיים של הילד ואיך מבהירים לו דברים בצורה נכונה . דבר נוסף שחשבתי עליו הוא מעבר לתיכון כלומר בית ספר שש שנתי שכתוצאה מהעובדה שקיימים גם תלמידי יא יב האווירה היא יותר בוגרת וזה משפיע על הצעירים של החטיבה להתבגר ככה שהסיכוי שבבית ספר שש שנתי ילעגו לו יורד מה גם שהצוות בבית ספר שש שנתי הוא יותר גדול ויש יותר סיכוי למצוא איש צוות עם הבנה בספקטרום שזה מאוד חשוב וגם איש צוות אליו הילד יתחבר ויהווה עבורו אדם שאליו הוא פונה במקרה שהוא צריך.
אורלי שלום
חטיבת הביניים "אחרון הבילויים" בראשון - כיתה תקשורתית. שמעתי על החטיבה רק דברים טובים. הילדים לומדים בכיתה הקטנה, ומי שמסוגל משולב בכיתות הגדולות. שווה לך לבדוק. כמו כן תמיד יש את "בית ספר שיקמים" , שלהם יש כיתות נפרדות לחבר'ה הגבוהים, והרבה מגיעים אליהם בגיל הזה . אך אין הפרדה בפעילויות החברתיות משאר ילדי בית הספר, וכן אין שילוב . ידוע לי על הרבה ילדים שמגיעים מאזורך .
חטיבת הביניים "אחרון הבילויים" בראשון - כיתה תקשורתית. שמעתי על החטיבה רק דברים טובים. הילדים לומדים בכיתה הקטנה, ומי שמסוגל משולב בכיתות הגדולות. שווה לך לבדוק. כמו כן תמיד יש את "בית ספר שיקמים" , שלהם יש כיתות נפרדות לחבר'ה הגבוהים, והרבה מגיעים אליהם בגיל הזה . אך אין הפרדה בפעילויות החברתיות משאר ילדי בית הספר, וכן אין שילוב . ידוע לי על הרבה ילדים שמגיעים מאזורך .
האני מאמין שלי בעניין מסגרת חינוכית
אפתח בעיקר: אני לא אכניס את הילד שלי לחטיבת ביניים רגילה בעד שום הון שבעולם. המצב בבתי הספר באזורנו - וזה מתחיל כבר ביסודי, הוא פשוט מחריד. האלימות חוגגת, הילדים אכזריים מתמיד, הם מתבגרים מוקדם מצד אחד - יודעים הכל ומבינים הכל, אך מבחינה רגשית לא מסוגלים להכיל באמת את השונה והחריג. המצב הולך ומחמיר בחטיבה, שם גם גדלים הפערים בין הילדים "המצליחנים" לילדים המתקשים. הפער הזה יוצר המון תסכולים, וילדים רבים מוציאים את התסכולים שלהם על חלשים מהם. כיתות קטנות בבתי ספר גדולים בעייתיות לכשעצמן. אולי אף יותר משילוב יחידני. באיזשהו מקום זה ניסיון לאחוז במקל משני קצותיו, שלא תמיד מוכיח את עצמו. במקרים רבים - במקום שהילד כאינדיבידואל ייתפס כחריג בעיני בני כיתתו, הוא נתפס כחלק מקבוצה חריגה, וכמעט בלתי אפשרי להשתחרר מהדימוי הזה שדבק בו - "הילד מהכיתה הטיפולית", גם כאשר יש לכאורה "שילוב" חלקי. כשבוחנים את נושא השילוב - בכל הגילאים, צריך להסתכל על התמונה הגדולה ולא רק על ההישגים הלימודיים. האם ועד כמה הילד באמת מהווה חלק מהמרקם החברתי של הכיתה? האם הוא מאושר? האם באמת מקבלים אותו, או שהקבלה היא רק "פורמלית", למראית עין? האם יש לו חברים? הילד שלי זקוק לחברים כמוהו. הוא מאויים על ידי ילדים רגילים, ולא עומד בקצב שלהם. גם עם האחים שלו - איתם יש לו את הקשר החם ביותר בעולם, ואת התקשורת הנורמטיבית ביותר, הוא לא תמיד מוצא את עצמו. הם מתאימים את עצמם אליו הרבה יותר ממה שהוא מסוגל (ולא באשמתו) להתאים את עצמו אליהם. הילד שלי - ואני בטוחה שמרבית הילדים כאן, הוא הרבה יותר רגיש ממה שהוא מראה. אני יודעת שכל הערה נבזית, כל קללה, כל צחוק על חשבונו מצד בני גילו - נחרט בו ומותיר צלקות. במשך כל החורף הוא התעקש ללבוש סווטשירט עם קפוצ'ון על הראש, ולא הסכים לוותר עליו גם בתוך הבית. לקח לי זמן לדובב אותו ולהבין ממה זה נובע, עד שלבסוף הוא סיפר שהקפוצון מגן עליו מפני הילדים הרעים בבי"ס: כך הם לא יכולים להעיף לו את המשקפיים ולתת לו סטירות, לדבריו. אני יודעת שכל מה שהוא רוצה זה להיות מוקף בילדים כמוהו - ולהרגיש בנוח. וזה מה שיעמוד לנגד עיניי בעוד שנה כשניגש לבחירת החטיבה. אולי זה יישמע לא טוב, אבל אני מאמינה שהניסיון לנרמל את הילד שלי בכל מחיר, הוא שגוי. נתתי לו את כל הכלים לתפקד בעולם, להבין אותו ככל יכולתו ולהתמודד בו, ואמשיך לתת לו כלים בהמשך. אבל האמת חייבת להיאמר: לא כולם מתאימים להתמודדות כל כך אינטנסיבית בג'ונגל הזה שנקרא בי"ס רגיל, ואני אישית מוציאה את הילד שלי מהמרוץ, בו הוא צריך להשקיע את כל משאביו הנפשיים בהישרדות, במקום לפרוח בדרכו הייחודית והמיוחדת.
אפתח בעיקר: אני לא אכניס את הילד שלי לחטיבת ביניים רגילה בעד שום הון שבעולם. המצב בבתי הספר באזורנו - וזה מתחיל כבר ביסודי, הוא פשוט מחריד. האלימות חוגגת, הילדים אכזריים מתמיד, הם מתבגרים מוקדם מצד אחד - יודעים הכל ומבינים הכל, אך מבחינה רגשית לא מסוגלים להכיל באמת את השונה והחריג. המצב הולך ומחמיר בחטיבה, שם גם גדלים הפערים בין הילדים "המצליחנים" לילדים המתקשים. הפער הזה יוצר המון תסכולים, וילדים רבים מוציאים את התסכולים שלהם על חלשים מהם. כיתות קטנות בבתי ספר גדולים בעייתיות לכשעצמן. אולי אף יותר משילוב יחידני. באיזשהו מקום זה ניסיון לאחוז במקל משני קצותיו, שלא תמיד מוכיח את עצמו. במקרים רבים - במקום שהילד כאינדיבידואל ייתפס כחריג בעיני בני כיתתו, הוא נתפס כחלק מקבוצה חריגה, וכמעט בלתי אפשרי להשתחרר מהדימוי הזה שדבק בו - "הילד מהכיתה הטיפולית", גם כאשר יש לכאורה "שילוב" חלקי. כשבוחנים את נושא השילוב - בכל הגילאים, צריך להסתכל על התמונה הגדולה ולא רק על ההישגים הלימודיים. האם ועד כמה הילד באמת מהווה חלק מהמרקם החברתי של הכיתה? האם הוא מאושר? האם באמת מקבלים אותו, או שהקבלה היא רק "פורמלית", למראית עין? האם יש לו חברים? הילד שלי זקוק לחברים כמוהו. הוא מאויים על ידי ילדים רגילים, ולא עומד בקצב שלהם. גם עם האחים שלו - איתם יש לו את הקשר החם ביותר בעולם, ואת התקשורת הנורמטיבית ביותר, הוא לא תמיד מוצא את עצמו. הם מתאימים את עצמם אליו הרבה יותר ממה שהוא מסוגל (ולא באשמתו) להתאים את עצמו אליהם. הילד שלי - ואני בטוחה שמרבית הילדים כאן, הוא הרבה יותר רגיש ממה שהוא מראה. אני יודעת שכל הערה נבזית, כל קללה, כל צחוק על חשבונו מצד בני גילו - נחרט בו ומותיר צלקות. במשך כל החורף הוא התעקש ללבוש סווטשירט עם קפוצ'ון על הראש, ולא הסכים לוותר עליו גם בתוך הבית. לקח לי זמן לדובב אותו ולהבין ממה זה נובע, עד שלבסוף הוא סיפר שהקפוצון מגן עליו מפני הילדים הרעים בבי"ס: כך הם לא יכולים להעיף לו את המשקפיים ולתת לו סטירות, לדבריו. אני יודעת שכל מה שהוא רוצה זה להיות מוקף בילדים כמוהו - ולהרגיש בנוח. וזה מה שיעמוד לנגד עיניי בעוד שנה כשניגש לבחירת החטיבה. אולי זה יישמע לא טוב, אבל אני מאמינה שהניסיון לנרמל את הילד שלי בכל מחיר, הוא שגוי. נתתי לו את כל הכלים לתפקד בעולם, להבין אותו ככל יכולתו ולהתמודד בו, ואמשיך לתת לו כלים בהמשך. אבל האמת חייבת להיאמר: לא כולם מתאימים להתמודדות כל כך אינטנסיבית בג'ונגל הזה שנקרא בי"ס רגיל, ואני אישית מוציאה את הילד שלי מהמרוץ, בו הוא צריך להשקיע את כל משאביו הנפשיים בהישרדות, במקום לפרוח בדרכו הייחודית והמיוחדת.
האני מאמין שלי בעניין מסגרת חינוכית
רותי, ראשית תודה על ההתייחסות והחומר הרב למחשבה. בני לומד כיום בבית ספר רגיל ומסתדר לא רע מבחינת השגיו הלימודיים. בהתחשב בקשייו החברתיים זוהי כמעט משימה בלתי אפשרית אך אני נדהמת כל פעם מהרצון שלו להצליח . כשאני חושבת על מה חשוב יותר ומה חשוב פחות אין לי ספק שבראש סדר העדיפויות עומדת טובתו החברתית,הקניית הבטחון העצמי,החוסן הנפשי שלו ואפשרות לרכוש חבר או שניים. היום בני ללא חברים(היה לו חבר אחד טוב אשר משפחתו היגרה לארצות הברית לפני מספר שבועות). הוא צוות לשני ילדים אשר מסתובבים איתו בהפסקה וזה מכאיב לי מאוד שזה קורה רק בגלל בקשת המורה. הבנתו החברתית לוקה בחסר ולמזלו כנראה עד כמה שזה עצוב אז הוא לא מבין שזה לא תקין, המצב שבו מורה מבקשת מילדים שיהיו עם בני. כיתה קטנה בבית ספר רגיל נשמע לי קשה ולא נכון לתייג ילד בכיתה כזו כשהסביבה היא "רגילה". מערך החינוך בארץ לפי הגישושים שלי לא ממש קשוב לצרכים של ילדים מיוחדים ומשאיר אותי חסרת אונים וכרגע ללא מסגרת מתאימה עבורו. כל מה שאני רוצה הוא למצוא מסגרת אשר תוכל לתת לפוטנציאל הרב שבו לפרוח ולתת לו את ההרגשה שהוא שווה בין רבים .
רותי, ראשית תודה על ההתייחסות והחומר הרב למחשבה. בני לומד כיום בבית ספר רגיל ומסתדר לא רע מבחינת השגיו הלימודיים. בהתחשב בקשייו החברתיים זוהי כמעט משימה בלתי אפשרית אך אני נדהמת כל פעם מהרצון שלו להצליח . כשאני חושבת על מה חשוב יותר ומה חשוב פחות אין לי ספק שבראש סדר העדיפויות עומדת טובתו החברתית,הקניית הבטחון העצמי,החוסן הנפשי שלו ואפשרות לרכוש חבר או שניים. היום בני ללא חברים(היה לו חבר אחד טוב אשר משפחתו היגרה לארצות הברית לפני מספר שבועות). הוא צוות לשני ילדים אשר מסתובבים איתו בהפסקה וזה מכאיב לי מאוד שזה קורה רק בגלל בקשת המורה. הבנתו החברתית לוקה בחסר ולמזלו כנראה עד כמה שזה עצוב אז הוא לא מבין שזה לא תקין, המצב שבו מורה מבקשת מילדים שיהיו עם בני. כיתה קטנה בבית ספר רגיל נשמע לי קשה ולא נכון לתייג ילד בכיתה כזו כשהסביבה היא "רגילה". מערך החינוך בארץ לפי הגישושים שלי לא ממש קשוב לצרכים של ילדים מיוחדים ומשאיר אותי חסרת אונים וכרגע ללא מסגרת מתאימה עבורו. כל מה שאני רוצה הוא למצוא מסגרת אשר תוכל לתת לפוטנציאל הרב שבו לפרוח ולתת לו את ההרגשה שהוא שווה בין רבים .
יקירתי, זו לא חוכמה
הבת שלך מדהימה, תקשורתית ברמה הכי גבוהה שיש, מתוחכמת ומתחכמת, ויפיופה רצינית. אין לי ספק שהיא עושה חיל בביה"ס. ואת יודעת שאני מכירה אותה היטב מקרוב. אבל תסכימי איתי שהיא בקצה המאוד-מאוד גבוה של הספקטרום, ונדרשת עין מאוד מיומנת להבחין בלקות שלה. לצערי, מרבית הילדים, ושלי ביניהם, לא כאלה. (למרות שגם הוא יפיוף, כמובן, והבת שלך די "מתחילה" איתו בהסעות.
)
הבת שלך מדהימה, תקשורתית ברמה הכי גבוהה שיש, מתוחכמת ומתחכמת, ויפיופה רצינית. אין לי ספק שהיא עושה חיל בביה"ס. ואת יודעת שאני מכירה אותה היטב מקרוב. אבל תסכימי איתי שהיא בקצה המאוד-מאוד גבוה של הספקטרום, ונדרשת עין מאוד מיומנת להבחין בלקות שלה. לצערי, מרבית הילדים, ושלי ביניהם, לא כאלה. (למרות שגם הוא יפיוף, כמובן, והבת שלך די "מתחילה" איתו בהסעות.
ועוד משהו
הילדה שלי מאד מטעה כי עם מבוגרים היא יוצרת די קשר טוב במיוחד אם מכירים אותה ומחזירים לה חום אז היא מיד מרגישה את זה. בבה"ס מאוד בולטת הלקות שלה מאוד מאוד קשה לה ליצור קשר חברתי ממש אבל ממש לא מבינה קודים חברתיים. חוץ מהחברים לכיתה שלה , כולם בנים אז מה הפלא כולם אוהבים אותה, אי אפשר שלא, כמו שציינת יפיופה, היא די בודדה לא מתחברת בכלל עם אחרים רוצה אבל אל יודעת אך, בהפסקות היא עם עצמה.
הילדה שלי מאד מטעה כי עם מבוגרים היא יוצרת די קשר טוב במיוחד אם מכירים אותה ומחזירים לה חום אז היא מיד מרגישה את זה. בבה"ס מאוד בולטת הלקות שלה מאוד מאוד קשה לה ליצור קשר חברתי ממש אבל ממש לא מבינה קודים חברתיים. חוץ מהחברים לכיתה שלה , כולם בנים אז מה הפלא כולם אוהבים אותה, אי אפשר שלא, כמו שציינת יפיופה, היא די בודדה לא מתחברת בכלל עם אחרים רוצה אבל אל יודעת אך, בהפסקות היא עם עצמה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.