חטיבה צעירה

[אתי77]

חטיבה צעירה

לי זה נשמע הפיתרון האידאלי... מצד אחד נותנים לילד עדיין את המקום של המשחק, מצד שני הוא עדיין לומד אבל ללא שום לחץ. בשנה הבאה, הבן שלי יהיה בקבוצה של 27 תלמידים. הוא כבר מכיר את המחנכת בזכות החטיבה (יותר נכון, כבר מעריץ את המחנכת, וכבר שר חלק מהשירים שלה). מבחינתו ההבדל הוא רק בעמדה. בשנה הבאה הוא ימשיך לשחק בחלל הגן, ויהיו לו 1 או 2 שיעורים ביום (בקבוצות של 13 תלמידים). אם יהיה לו קושי כלשהו, למורה יהיה זמן במהלך הזמן שהם בחלל המשותף עם ילדי הגן, לשבת איתו באופן פרטני. האם זה ככה בכל החטיבות הצעירות? אם כן, למה יש אנשים שנגד החטיבות?

 

[חני ב]

מכמה סיבות

1. רעש. 2. לא בכל מקום יש מספר כה קטן של תלמידים. כשאני עבדתי בחט"צ, היו 35 תלמידי גן ו- 35 תלמידי כתה א' במרחב לא גדול. 3. עוד כמה סיבות שלא אמנה כאן.

 

[אתי77]

או קיי,

מספר 2 אני מבינה, כבר 27 ילדי גן +27 ילדי א זה המון (לנו יש תיגבור צוות כי אנחנו משלמים תוספת), אז אני יכולה לדמיין ש70 זה ממש לא פשוט. אבל מה הבעיה ב"רעש". במה הוא מפריע? אם תרצי לפרט את 3 אפילו במסר, אני אשמח!

 

[חני ב]

רעש, פשוטו כמשמעו

חלל אחד גדול, 2 חדרים קטנים ללא דלת, אחד לילדי הגן ואחד לילדי כתה א', אלה במרחב מדברים ומשחקים בעוד אלה שנמצאים עם המורה/גננת צריכים את הכי שקט שאפשר בשביל למידה. אני יודעת שלא בכל החט"צ זה ככה, יש חט"צ עם דלת לכל חדר. לא כך היה אצלי.

 

[אתי77]

אצלנו יש דלתות

בגלל זה לא הבנתי. גם הכיתות יחסית בגודל מתאים, ומרחב החטיבה ענקי כך שהילדים מאד מפוזרים. הסייעת של הגן שנמצאת תמיד במרחב, דואגת לזה שיהיה שקט יחסי בזמן השיעורים. גם המורה הנוספת שנשארת בחוץ עם חצי מהא' מעסיקה תמיד קבוצה של ילדים.

 

[מחשבות]

בקיצור, רעיון רע לתפארת.

 

[אתי77]

אני אשמח שתסביר את עצמך

אני לא מוצאת לזה חיסרונות. אם אתה ככ נחרץ, אולי תסביר?

 

[מחשבות]

רעיון החט"צ הוא לא רעיון מזהיר. אם אין

הפרדת רשויות מוחלטת, אם אין ממלכה קטנה לילדים, זה רק מרגיל אותם להיות בהמולה הכללית הצעקנית של המדינה כולה. מעדיף גן שהוא ממלכה בפני עצמה, גננת רגועה, האחראית על מס' ילדים קטן יחסית, ושלווה אין קץ. אם חט"צ היה רעיון גדול, הוא היה נפוץ יותר. נכון לעכשיו זה בהחלט לא שוס גדול, כמו שמערכת החינוך בכללותה אינה שוס גדול.

 

[מחשבות]

קרן קרב יש לכם?

 

[אתי77]

לא. יש לנו חוגים מטעם הבית ספר שהם לא לתשלום

התוספת תשלום היחידה שיש לנו היא 200 שח ל10 טיולים. ספרים אנחנו לא קונים למעט חוברת של אותיות כתיב. וכמובן אנחנו משלמים כ300 שח בחודש עבור מורה נוספת, ועוד תוספות של העמותה.

 

[מחשבות]

כלומר, אתם משלמים ביוקר, שנראה בחינם. אחלה.

לא מבין את עניין התשלום למורה נוספת. זו רמיה ורמיה ענקית.

 

[חני ב]

ומניסיון שלי כמורה

אין אף יתרון לחט"צ, דרך אגב אצלנו בטלו את החט"צ ב- 2 בי"ס (מתוך 4 יסודיים), בשניים האחרים ראש המועצה הבטיח שיהיה מספר מקסימום של ילדים בחט"צ.

 

[אתי77]

מבחינתי, יש כמה יתרונות...

וגם מניסיוני כמורה לכיתה א קודם כל, המעבר לא' מאד חלק, אין את הלם של המעבר ממשחק כל היום לפתאום לשבת על כסא לשיעור ועוד שיעור גם עצם העובדה שהחטיבה מאפשרת לימוד בקבוצות קטנות גם עצם החטיבה מאפשרת ריבוי דמויות. אם הילד לא מסתדר עם המחנכת יש עוד דמויות סביבו גם עצם החטיבה מאפשר מתן תיגבור לילדים מתקשים גם כשהילדים עוברים לא' הם בד"כ כבר מכירים את המחנכת, את המערכת...הם ראו תלמידי א' כל השנה, וכשהם עוברים בעצמם לא הם עדיין בקשר עם הצוות של הגן. רוב הבעיות של בשלות לא' למעט בעיות הקשורות לכישורי למידה לא קיימות כמעט אבל, בעיקר, בעיקר בעיני, בחטיבה צעירה, מכבדים את העובדה, שילדים בגיל 6 הם עדיין ילדים. וזכותם לשחק, ואין שום סיבה בעולם שמצדיקה שישבו 5 שעות ביום כדי ללמוד אותיות...

 

[מחשבות]

ונסיונך כמורה לא הזכיר לך לשים

נקודה בסוף משפט?

 

[אתי77]

ניסיוני כמורה

הזכיר לי כמה זה חשוב להיות קודם כל בן אדם, לא לדבר בצורה אגרסיבית, לא לתקוף אנשים, לדעת לשמוע גם מה שחושבים אחרים, וגם אם לא מסכימים להישאר מנומסים. איך אתה יכול להתלונן כל הזמן על מערכת החינוך? לדעתי מערכת החינוך החשובה היא המערכת הביתית. אם זה מה שאתה משדר לילדיך, אם אתה כזה אגרסיבי בבית, אף מערכת חינוכית חיצונית לא תוכל להציל את ילדיך... אני מבינה שאתה מתוסכל מאד מהמצב הנוכחי אני מתארת לעצמי שאם אתה כזה תקפן בטח סבלת הרבה אבל אני מורה ולא פסיכולוגית, ובמקרים שבהם אני לא יכולה להשפיע, אני מעדיפה לוותר. תסלח לי אם לא אתייחס יותר למה שאתה אומר. חבל שגילית את הפורום, אתה פוגע בכל שיחה נעימה, בכל דיון מעניין. ניסיונך כאיש חינוך לא לימד אותך לשתוק לפעמים?

 

[מחשבות]

לשתוק לפעמים? אני תמיד עם המילה האחרונה.

 

[חני ב]

המעבר לכתה א' חלק אצלנו

הם גם משחקים הרבה כי יש לנו מרחב גדול ויש לנו חצר משלנו, הם יוצאים אליה לא רק בהפסקות. ילד שקשה לו, "מעביר" את הקושי לכתה ב', הקושי לא נחסך. ריבוי הדמויות לא משמעותי בעיני בכלל אלא בדיוק להפך, כבר קרו מקרים שהצוות לא הסתדר אחד עם השני וזה הקרין על כל "הבית". לא נתקלתי בימי כמורה שילד בכתה א' לא הסתדר עם המורה שלו. נכון, החט"צ מאפשר לימוד בקבוצות קטנות, זה הדבר היחיד החיובי ברעיון הזה, אבל מה שהורס את זה הוא הרעש מכל המרחב, מה גם שהלימוד מתיש מאד את המורה כי היא צריכה לחזור בערך 4 פעמים ביום על אותה הקנייה. בקיצור, אני נגד החט"צ, לא רואה בה שום פלוסים.

 

[מחשבות]

ואילו אצלנו יצרו מערכת של ביקורים של ילדי הגן

בבית הספר אליו ילכו בשנה הבאה. הם גם משתתפים בטקסים של בית הספר ובכך כבר מכירים מעט את בית הספר, בשעריו יבואו עד מהרה.

 

[חני ב]

כמובן גם אצלנו יש מספר מפגשים של ילדי הגן

בבי"ס. ביום שישי האחרון הם עשו סיור בבי"ס בעזרת מועצת התלמידים, בסופו ארגנו להם מעין יום ספורט חמוד ואנו, ילדי כתות א' השתתפנו בו.

 

[אתי77]

אז אני מאמינה שיש ויש...

היות ואצלנו אין בעיה של רעש, והיות והמורה לא חוזרת 4 פעמים כי יש 2 מורות, וכל אחת מלמדת חצי כיתה. בקשר למעבר לכיתה ב', אצלנו הלמידה בב' טג' ממשיכה באותה דרך - מרחב דו גילאי, ומורות שלוקחות תלמידים בקבוצות קטנות לשיעורים. כך שאין בעיה. מה גם, שעדיף שה"טרומה" של המעבר תעשה כשהילדים גדולים יותר, וגם שהקניית הקריאה שהיא אחת המיומנויות הקשות, תעשה ללא תוספת התמודדויות אחרות כמו ישיבה ממושכת בעוד שיעור ועוד שיעור. נשמע שהבית ספר שלכם ממש נחמד.