"חטטנות"

lilaaa1

New member
"חטטנות"

האם יצא לכם לפחות פעם אחד "לחטט" ולרחרח על מנת לבדוק ולראות אם אפשר לסמוך על בן הזוג? האם היו מקרים שדרשו את זה? ומה היו התוצאות של כל הסיפור אם גיליתם משהו? סיפרתם לו\לה? התעמתתם?
 

polegra

New member
לא בדיוק לחטט....אבל...

תמיד כשהוא יוצא עם החברה שלו הוא מספר לי בפרטי פרטים עם מי הוא היה ומה עשה כי אמנם אני לא קנאית היסטרית אבל אוהבת לדעת ....לפעמים הוא אפילו מספר לי על מי התחילה איתו וכאלה... לפעמים אני מאוד מקנא לו בגלל חוסר הבטחון שלי בזה שאני מספיק טובה לו ולא בגלל שהוא עשה משהוא שהעלה בי את זה....להיפף הוא תמיד מחזק לי את הידיעה שרק איתי הוא רוצה להיות. אני יודעת שהוא לא יבגוד בי לעולם כפי שאני לא אבגוד בו...אנחנו מאוד דומים באופי במקרה הזה הוא אמנם קנאי ומסתכל לי בפון וכאלה...אבל אני נותנת לו ספייס..משתדלת לפחות אני מאמינה שבאם אני אתן לו את כל החופש שבעולם והוא עדיין יבחר להיות איתי זה שווה יותר מאשר לבדוק ולעקוב ולהחזיק בו שלא יברח טלי
 
מתבישת אבל התשובה כן

זה התחיל בטעות שראיתי מייל שהוא קיבל כתב בסופו היה כתוב נשיקות (והשם של הבחורה) כמוב שהענין "תפס" את עיני ואז... רחרחתי וכמובן שדיברתי עם חברי על הנושא. לי זה מאוד הפריע הוא לא ממש הבין למה. כך מסיימים מכתבים במייל... ( זאת היתה הטענה ומאז הובטח לי שיותר לא יכתבו דברים כאלו) מוכרחה להגיד שזה עדין מציק לי ונמצא תמיד בראש אולי הוא סתם אמר וכו,...
 

maybesure

New member
שאלה נוגעת ועצובה../images/Emo10.gif

לא לא ולא! אני מאמינה שלכל אדם הזכות לפרטיות בדבריו האישיים כולל ארנק/טלפון/פלאפון/מיילים/מכתבים/פורומים. במה שהוא רוצה לשתף אותי הוא משתף מיזמתו ובמה שלא-אני מכבדת את החלטותיו. כן היו מקרים שדרשו את זה, יותר מפעם. ולא! מעולם לא בדקתי, לא חיטטתי ואפילו לא צלבתי בועדות חקירה. לא גיליתי דבר כי לא חיפשתי כלום. ידיעות הגיעו אלי בשיחות טלפון אנונימיות, והחלטתי שזו זכותו לספר את מה שיבחר, וזהו. בוודאי שסיפרתי לו על השיחות הללו שכן הן הפכו להתקשרויות מטרידות, והיה חשש שהילדים יענו להן וישמעו דברים לא מוסריים על אביהם. בהמשך עשיתי מספר טלפון חסוי לבית, אבל בהחלט התעמתנו. יותר על איך להגן עלי ועל הילדים מהשמועות (בין אם הן נכונות ובין אם לא, כאמור אפילו לא התעסקתי בלנסות לאמת אותן או לשלול אותן), מאשר על תוכן השמועות עצמן. אני לא מקנאה, ולא מרגישה צורך לבדוק את מעשיו, בוודאי לא לתחקר, ולא לחסום אותו בקשרים עם אנשים. לצערי-העניין כלל לא הדדי, ומצידו אני נתקלת בתגובות לגמרי הפוכות. הוא רוצה דיווח על כל יציאה שלי מהבית לאן ומתי חוזרת ועם מי מתראה. הוא רוצה לבדוק (ובודק) לי מיילים, ואני יודעת בוודאות כי בעבר חיטט לי גם בבדיקת שיחות טלפון. אף שמעולם לא עלה בדעתי לבגוד בו, הוא לא מתלהב מתכונת החברותיות שלי. יש לו הרבה טענות והרבה אי שביעות רצון, והוא מנסה להיות תמיד בשליטת מידע על איפה ומתי ועם מי אני נמצאת. אני חייבת לומר פה לכל מי שמקנא עד כדי חטטנות שזה עוול, שתחושת המחנק כתוצאה מכך עוצרת בכל תחומי החיים כולל קריירה, לימודים, חברה, תחביבים והתפתחות אישית. אנחנו משוחחים הרבה על הנושא, אבל כרגע לא נמצא פתרון, וחייבת לציין שזה רק הולך ומחמיר עם השנים
קנאה היא תכונה שלילית, אין בה כלום חיובי וכל מי שמשייך אותה ל"אהבה": יש מליון דרכים להראות אהבה, וממש אין צורך לקנא. זה המוטו שלי.
 

ShirShir

New member
אבל מה קורה אם........

יש סיבה טובה לחשדנות? ואם הוא בגד באמונך בו? גם אז לא לקנא? ולא לבדוק את הדברים ומה העובדות הנכונות?
 

maybesure

New member
אז...

...קורה וקרה, וברגע שמגיעות שיחות טלפון מהסוג שהגיעו אלי התגובה הראשונה שלי לבגידת אמון הייתה לא אם היה או לא היה רומן, אלא העובדה שהוא ידע לפני שיגיעו שיחות כאלו-והסתיר ממני את המידע הזה לא ניסה להזהיר או לשתף, ועל זה יקירתי, הרבה יותר קשה לסלוח. ולא, העובדות כרגע לא מעניינות אותי. מעניין אותי שהילדים לא ייפגעו ממידע שלא אמור להוודע להם, בלי קשר אפילו לאמיתות שלו. אגב, הסיפור הזה מלפני כשלש שנים, ואני לא אגיד לך שהחיים עוברים חלק אחרי מידע כזה, אבל אני לא מציקה לו בעניין כל עוד הוא לא מעלה חשדות נגדי.... ... הבעיה היא שהוא כן-בכל הזדמנות, ובכך הוא פותח צלקת שקיוויתי לתת לה להגליד. והוא עצמו, אחרי המקרה הזה, סיפר שבעוד פעמיים אחרות ניסו להדביק לו רומנים עם חברות לעבודה, ואני לא מבזבזת על זה אנרגיות לבדוק מה ומי ואם היה או לא היה. זה לא אומר שאני מתעלמת, הוא יודע מה הדעה שלי על השמועות, אבל אני מעדיפה להשקיע בחיוב בזוגיות ולא בשלילה.
 
וואוו איזה סיפור

את לא רוצה לפעמים לבדוק אם אכן השמועות שהופצו עליו הן אמיתיות? תשמעי סיפור נוראי מה שכתבת פה. לגבי זה שהוא זה הקנאי ולא את גם זה מעורר בהייה, כי למה אתה מקנא לי? ולמה אתה שואל אותי לגבי כל יציאה שלי? היה לי חבר שכשנפרדנו ונפגשנו ככה סתם לאחר שנה הוא שאל אותי עם כמה הייתי כשהייתי איתו והייתי בהלם מעצם השאלה כי לא הייתי עם אף אחד והוא אמר לי "הרי ידעת שכל פעם שהיית מסובבת את הראש הייתי בוגד בך!!!!!!!!!!!" ואכן הוא היה קנאי ואילו אני הייתי אפטית לגמרי לא ראיתי מה קורה סביבי אגב יצאנו 7 שנים ממש כמו זוג נשוי כשנפרדנו היינו צריכים להפריד רכוש והיה משבר וכל זה. פשוט אולי את צריכה לשים לב ולא להכנס לשנטיות ואולי זה סתם אבל את לא רוצה להיות בטוחה לגבי הקשר שלך? מצטערת אם אני בוטה לא התכוונתי.
 

maybesure

New member
נקודת המבט שלי

1. לא . לא מעניין אותי להתעסק בחקרנות לגבי אימות השמועות. הספיק לי לדבר איתו ולשמוע את הגרסה שלו. 2. זה לא סיפור נוראי, הכל יחסי: נוראי זה לאבד מישהו ממחלה קשה... כל אחד וקצה העולם שלו. 3. קנאה היא תכונה, יש כאלו שזה חזק במיוחד אצלם, ויש כאלו שבכלל לא לא קיימת אצלם, ויש כאלו שמעט ממנה מחלחל. ההנחה שלך שהוא מקנא כי הוא מודע לפיתויים ומה הם עלולים לגרום-ייתכן שיש אמת ביסודה, אבל זה בהחלט גם חלק ממבנה האישיות שלו, הוא קנאי. אולי זו תכונה מולדת, אולי נרכשת. בכל מקרה הוא לוקה בה יותר מידי לטעמי. 4. אני לא בשאנטיות. בחושים שלי אני יכולה לדעת בדיוק מתי הוא מקורב ומתי מרוחק. אני לא זקוקה לאימותים ע"י חיטוט. אני פשוט באה ואומרת לו מה התחושות שלי, בלי לשאול אפילו מה הסיבות לריחוק. אם ירצה יאמר בעצמו, אם לא-אני מכבדת את הפרטיות שלו. ולעניין העניין: אני נגד חטטנות, ולא חושבת שיש בזה שאנטיות.
 
את מתבטאת מצויין

יורשה לי לומר, וכן מנקודת המבט שלך זה נשמע הכי בסר להיות קנאי כי זה מולד, אבל הדבר בטח מציק לך בטרוף או שאולי התרגלת אליו לא שאני שופטת אותך אבל גם נשים שהבעלים שלהן מתעללים בהן מתרגלות לזה וזה לא טוב אבל הן מגנות עליו. אבל עזבי את הצגת את הדברים כמות שהם וזכותך המלאה אני לא באה להעביר עליך חס וחלילה ביקורת נשמע שיש לכם זוגיות טובה, תצליחו.
 

maybesure

New member
לילה נעים

רק עכשיו התפניתי שוב מעיסוקי הערב עם המשפחה כדי לענות: שירשיר, קנאה היא תכונה. לא כל אחד לוקה בה, ואני בכוונה כותבת "לוקה" משום שאני רואה בה עניין שלילי. כאמור: שום שמועה ששמעתי עליו לא הוכחה, ולא-לא רואה לנכון לבדוק אותו. אני מאמינה שמי שבוגד ונכנס לנינוחות עם הבגידות בשלב מסויים שוכח להסתיר, ואז דברים מתגלים מאליהם, ובמקרה כזה אשקול צעדים לפירוק. אגב, לפני ששמעתי את השמועות כבר הערתי לו על התייחסות שונה אלי, נשבה ממנו רוח שונה. בלי קשר לבגידה, האינטואיציה שלי אמרה לי ואני אמרתי לו שמשהו משובש. ועדיין אין בי קנאה, כי גם אם נניח , באופן היפוטתי לחלוטין, היה לו רומן/סטוץ/אהבה ממושת או בלתי ממושת למישהי אחרת, בסוף כל כלב חוזר למלונה שלו, איפה שטוב לו באמת, וזה לא אומר שבכל מצב אני מוכנה לקבל אותו, אבל כל עוד לא הוכח-מבחינתי הוא חף מפשע, ואני לא מוצאת שום טעם להתעסק בחקירות, בהצקות ובכל עניין אחר שבהחלט עשוי לדחוף כל אדם שפוי לרעות בשדות זרים. ראי את הסיפור בשרשור על הקנאית שהייתה מפרקת לבעלה את המכונית! לא סתם הוא בחר לבגוד. קנאה היא חנק, גם במינונים נמוכים. וכל אדם חנוק יחפש לעצמו מרחב וחופש בצורה נואשת-וזה אומר להשען על כל מה שזז ונותן תמיכה. מה לעשות? אני לא יודעת לקנא.
 

lilaaa1

New member
יש הרבה במה שאת אומרת

אבל שקרים והשפלות מאחורי הגב זה משהו שלא הייתי סולחת עליו. לא יפריע לך אם הוא לא כנה איתך? אם הוא מוכר לך לוקשים כל יום או לא? או במילים אחרות עם מי יש לך עסק? תסתכלי על התקופה לפניי שבאו הילדים ולא הייה חשש כלפיהם...
 

maybesure

New member
בלה בלה..התרחקנו

מהנושא: הנושא היה חטטנות לשמה. אין השפלות. כנות היא עניין יחסי כמו כל דבר: יש לי המון כבוד והבנה לצורך של כל אדם במרחב פרטיות. אני לא מצפה ממנו שיתן לי דיווחים שוטפים, ולא עוקבת אחריו. גם היום אין חשש כלפי הילדים, אל תשכחי שהילדים שלנו בוגרים יחסית, ואם היה לי בטחון שהוא מעדיף אחרת על פני, לא הייתי מהססת לפרק. לדעתי לא בזה העניין. לעניין החטטנות: אני לא מוכנה להגרר לזה, אני בטוחה שזה לא מוסיף דבר לזוגיות.
 

lilaaa1

New member
אני מסכימה איתך

זה לא מוסיף לזוגיות, אבל שיגיד לי אחד, ומאחורי הגב יעשה אחרת... זה פשוט קרה לי... הרגשתי משהו, בדקתי, בפנים שלי הוא שיקר, ועם חברים עשה אחרת. נכון זה מגעיל לפלוש לפרטיות של אחר, אבל עובדה... ולא הייתי מאמינה עליו בחיים... הוא שיחק אותה כל כך כנה... ולחשוב שאחר כך אנחנו יושבים סביב אותו שולחן אם אותם האנשים...., שיראו אותו מנשק אותי? זו ההשפלה שעליה דיברתי, ונכון, אם לא הייתי יודעת זה לא היה כואב לי אבל הייתי יוצאת כזו טיפשה שבעוד שהוא עושה את מה שהוא עושה אני נותנת לו את הנשמה.... מקווה שהייתי ברורה הפעם..
 
אני מסכימה

לדעתי קנאה היא תוצר של רכושנות ולא של אהבה... כל הכבוד לך על שלא בדקת אותו ולא חיטטת אבל לדעתי יש גבול והגבול הוא כשדברים מתפוצצים לך בפרצוף - כמו בשיחות אנונימיות הביתה. גם אני לא קנאית ולא חטטנית מטבעי אך למדתי ש - הפוסל, במומו פוסל וכשמישהו פתאום מתחיל לחנוק, אני בודקת אם יש מצב שהחיצים למעשה אמורים להיות מופנים אליו... (אם אני סמוכה ובטוחה שאין שום סיבה שיהיו מופנים כלפי) אבל - אני לא נשואה ואין ילדים. אני מניחה שזה הבדל גדול...
 

maybesure

New member
כל דבר בפרופורציה

ינשופית, דברים אכן כביכול "התפוצצו" בפרצוף, ואכן עלו לדיון. אבל לא לחטטנות. זה לא שעברנו לסדר היום מיד אחרי השיחות האנונימיות. ממש לא! היו, ועדיין יש השגות לגבי מה באמת קרה שם. אני ככלל לא מעוניינת לדוש בעניין-אבל בכל פעם שהוא "מפנה חיצים" אלי-אני בהחלט מעלה את עניין השמועות. במיוחד את העניין בו כיבדתי את הפרטיות שלו ולא הלכתי לחקור ולבלוש אחריו-וכך אני מצפה שהוא ינהג בי. אם אומרת שנפגשת עם חברה-שלא ישאל מי עוד בפגישה (כאילו יש גבר איתו אני נפגשת). ואם בא לי לנסוע לים לבד לנקות ראש-לא מוכנה שישאל אחר-כך עם מי נפגשתי שם. כי אם אומרת חברה =זו חברה. ואם אומרת לבד=זה לבד. אולי לא הצגתי נכון את הדברים, אבל נדמה לי שכתבתי שיש פה צלקות ואף שאני מנסה לגרום להן להגליד, הן נפתחות בכל פעם בעקבות התנהגות קנאית שלו כלפי.
 
סיפור עם מוסר השכל

אני לא מחטטת ובעלי לא מחטט אנחנו שומרים על הפרטיות אחד של השני וסומכים אחד על השני אבל יש לי סיופר לספר לכם הייתה לי חברה קנאית בטירוף היא הייתה בודקת לבעלה את הכיסים את התחתונים כשהוא היה חוזר מהעבודה היא הייתה יורדת כאיול עם הכלב הולכת לאוטו ומחפשת "ראיות" היא הייתה מפרקת את כל האוטו ותמיד הייתה מאושרת שהיא לא מוצאת כלום ומאמינה בו ולימים הוא השכיר דירה נוספת והיה נפגש בה עם בחורה אחת וכמה שהיא עשתה בלגאנים היא לא גילתה כלום בסוף מרו בלחץ שהיא הרעיפה עליו יום אחד הוא קם והלך מוסר השכל - אם את לא סומכת על בן זוגך על תהיי איתו אבל תהיי איתו ותחפרי לו בעצמות באדי
 
לחטט?

פעם התעוררתי באמצע הלילה לבעלי יש בר תל אביבי והגעתי בשעה משהו כמו שלוש וחצי לפנות בוקר לא כדי לבדוק אותו אבל זה היה על הדרך וכשנכנסתי לבר הוא אמר לי "את בודקת אותי" אמרתי אתה יודע מה? יש בזה משהו. את האמת לא בדקתי אבל שמחתי שכשהגעתי הוא ישב עם חברים על הבר. אני מאמינה בו בעיניים עצומות אבל יש הפתעות אין מה לעשות. הוא החבר הכי טוב שלי ואני נותנת המון ספייס אז לא נראה לי שהוא צריך ללכת לראות בשדות זרים כי אני משרה רוגע בבית וכיף לנו יחד ובימים החופשיים שלו הוא לא עוזב אותי אנחנו עושים הכל יחד ממש כמו ילדים קטנים.
 

g u r a

New member
לכל אחד מאיתנו

יש את ה"ספייס" שהוא צריך. לא בדקתי מעולם- כי מעולם לא קנן בי החשש. אני אפילו לא עונה לפלאפון שלו, והוא לא לשלי. אני חושבת ( לפי הכרותי עם האיש) שביום שהוא יבגוד הוא יעזוב את הבית.הוא לא טיפוס של 2 ציפורים על עץ אחד, וגם אני לא.
 
למעלה