../images/Emo45.gif
אני מסכימה. לדעתי, הוודאות שלו בהתחלה היא פחות אמיתית. הוא מנסה לשכנע את עצמו. הדברים שהוא מתאר בבית הראשון מרגישים לי "גדולים מהחיים", מסוג האמירות שלא בהכרח מאמינים בהן במאה אחוז (אם בכלל). כבר בתחילת הבית השני יש הבדל, היא קטנה ופשוטה יותר. גל שקט של רגש מתפקע. כל זה קורה עכשיו, באמת קורה, לא מדובר בשינויים שעתידים להתרחש אי שם בעתיד. וגם אחר כך, בבית השלישי, הוא מרגיש שמשהו משתנה. לא "יודע", "מרגיש". לכן "יש לי סיכוי להינצל אני חושב" לא מצביע על חוסר ביטחון. נכון, זה לא משפט בטוח ומוחלט כמו "יש לי סיכוי להינצל אני יודע", אבל דווקא כאן אני מוצאת את האופטימיות. כי לא מדובר בסתם סיסמא. מדובר באדם שלא הרגיש טוב, חשב עם עצמו, ובכל זאת הגיע למסקנה שיש לו סיכוי להינצל. אני אוהבת את זה.