כישוף... הנוסטלגיה
שיחקתי בספרי "כישוף" קצת לפני שהתחלתי עם משחקי תפקידים, ואני עדיין מחייך כשאני נזכר בגבעות השמוטאנטי ובשאר ארץ קאחאבד המוזרה. שיחקתי את כל הרביעיה, מגבעות השמוטאנטי עד כתר מלכים, בלי לרמות - עם שתי קוביות ועיפרון. "כישוף" הייתה סדרת-השיא של ספרי פנטזיית הקרב של סטיב ג'קסון. "כישוף 5 - טירת האימים" למעשה קדם בכמה שנים טובות ל"גבעות השמוטאנטי", ואת הספר הראשון בז'אנר, "המכשף מפסגת הר האש" הוציאו דווקא בהוצאת עם עובד, ויש בו מבוך מעצבן שלא הצלחתי לעבור. נכון להיום, לאשתי יש אוסף ענק של ספרי משחק מבית היוצר של סטיב ג'קסון (באנגלית כמובן), באדיבות חנויות שונות של ספרים משומשים, שכן מאז היות המחשב הם לא מודפסים או נכתבים יותר, וסטיב ג'קסון עצמו לפי השמועה רימה את שותפיו וברח עם הכסף לברזיל.