הולכת לאי בוד
New member
חזרתי עכשיו
הלכתי לבית של אמא לעזור לה, היא החליפה חדר שינה והלכתי לעזור לה לקפל ולתלות את כל הבגדים בארונות. אצלי בחבל יש כבר שבועיים כביסה תלויה. ובדרך, בין הקיפולים והתליות, ראינו תמונות. שלנו כילדים. ראינו תעודות. ראינו כל מיני ברכות שעשינו לה ליום האם. זכרונות. הכל זכרונות. ואז היא אמרה תאמיני לי שהייתם קטנים היה הרבה יותר טוב. ואמרתי לה אמא, אני רוצה להיכנס אלייך בחזרה לרחם...זה אפשר ? לא רוצה לצאת לעולם הזה. לא רוצה לחיות בעולם הזה. קשה לי. והיא אמרה: תפסיקי לדבר שטויות. נכון...זה שטויות....אמרתי לה לא אני לא אפסיק לדבר וזה לא שטויות. ואת תקשיבי גם אם זה לא נעים לך לשמוע שהבת שלך בתקופה מדורדרת כרגע. אבל את יודעת, שאם הייתי רוצה לעשות משהו לעצמי הייתי כבר עושה, בלי לדבר יותר מדי נכון ? ובפעם הבאה אם אני אחליט לעשות זה לא יהיה כדורים, שישטפו לי את הקיבה. אני אשיג אקדח ואגמור את הסיפור. יריה אחת וזהו. וראיתי שהיה לה קשה לשמוע. היא אוהבת. זה לא שהיא לא אוהבת. ראיתי שהיא נקרעת מבפנים, לשמור על ארשת פנים רגועה. ואז הגענו לקופסת העזרה ראשונה. מצאתי שם שתי חפיסות וואבן. אחת שמתי בכיס. והיא אמרה לי למה את צריכה ? אמרתי לה שיהיה, בימים שממש קשה לי, אני לא בקטע של להתמכר לכדורים. ואז נגעתי לה ביד. בחטף. אמרתי לה שלא תדאג. שאני לא מתכוונת להשאיר את עדן יתומה בעולם. שמחר אני הולכת לרופאה. שקראתי את המאמר הזה ומסתבר שמה שאני לוקחת זה למצבים של דיכאון קל. ששנינו יודעות שהמצב שלי הוא לא קל. שתינו קפה. היא אמרה שתיכף אחותי ובעלה באים. אמרתי לה טוב אני עפה. אין לי כוח לראות אנשים. בלב אמרתי שאין לי כוח להתמודד עם אנשים שלא מבינים אותי.
הלכתי לבית של אמא לעזור לה, היא החליפה חדר שינה והלכתי לעזור לה לקפל ולתלות את כל הבגדים בארונות. אצלי בחבל יש כבר שבועיים כביסה תלויה. ובדרך, בין הקיפולים והתליות, ראינו תמונות. שלנו כילדים. ראינו תעודות. ראינו כל מיני ברכות שעשינו לה ליום האם. זכרונות. הכל זכרונות. ואז היא אמרה תאמיני לי שהייתם קטנים היה הרבה יותר טוב. ואמרתי לה אמא, אני רוצה להיכנס אלייך בחזרה לרחם...זה אפשר ? לא רוצה לצאת לעולם הזה. לא רוצה לחיות בעולם הזה. קשה לי. והיא אמרה: תפסיקי לדבר שטויות. נכון...זה שטויות....אמרתי לה לא אני לא אפסיק לדבר וזה לא שטויות. ואת תקשיבי גם אם זה לא נעים לך לשמוע שהבת שלך בתקופה מדורדרת כרגע. אבל את יודעת, שאם הייתי רוצה לעשות משהו לעצמי הייתי כבר עושה, בלי לדבר יותר מדי נכון ? ובפעם הבאה אם אני אחליט לעשות זה לא יהיה כדורים, שישטפו לי את הקיבה. אני אשיג אקדח ואגמור את הסיפור. יריה אחת וזהו. וראיתי שהיה לה קשה לשמוע. היא אוהבת. זה לא שהיא לא אוהבת. ראיתי שהיא נקרעת מבפנים, לשמור על ארשת פנים רגועה. ואז הגענו לקופסת העזרה ראשונה. מצאתי שם שתי חפיסות וואבן. אחת שמתי בכיס. והיא אמרה לי למה את צריכה ? אמרתי לה שיהיה, בימים שממש קשה לי, אני לא בקטע של להתמכר לכדורים. ואז נגעתי לה ביד. בחטף. אמרתי לה שלא תדאג. שאני לא מתכוונת להשאיר את עדן יתומה בעולם. שמחר אני הולכת לרופאה. שקראתי את המאמר הזה ומסתבר שמה שאני לוקחת זה למצבים של דיכאון קל. ששנינו יודעות שהמצב שלי הוא לא קל. שתינו קפה. היא אמרה שתיכף אחותי ובעלה באים. אמרתי לה טוב אני עפה. אין לי כוח לראות אנשים. בלב אמרתי שאין לי כוח להתמודד עם אנשים שלא מבינים אותי.
| הייתי חושבת למה אבא לא התעלל בי באיזושהיא צורה ? שהשנאה הזו כלפיו לפחות היתה מוצדקת ? סך הכל הוא סבל ואני סבלתי. רציתי להיות שם איתו. לטפל בו. להכין לו לאכול כשאף אחד לא דאג לו. להגיד לו שאני לא שונאת אותו. שאני אוהבת אותו הכי בעולם.