חזרנו.

משתפרת1

Well-known member
יצאנו לטיול שתכננו לפרטי פרטים לאותו הזמן לפני שנתיים, אלא שהקורונה שיבשה את התוכניות. היינו באקוואדור, בגלפגוס (כן, אני יודעת שרשמית האיים הם חלק מאקוואדור. מעשית- 3 שעות טיסה והתנהלות שונה) ובפרו. ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה. נעמי שמר אמרה "אוויר הרים צלול כיין" אבל איפה האוויר כשאנחנו מטפסים בגובה 4700 מטרים (ההר כולו 5900, וצריך ציוד טיפוס על קרח כדי להגיע לפסגה, מי שמצליח בכל זאת לנשום בגובה הזה). הסתובבנו בג'ונגל של שולי האמזונס וראינו שלל חרקים, רמשים, מעופפים, ציפורים, קופים ומכרסמים. ביקרנו בשבט אינדיאני נידח בג'ונגל. בגלפגוס עברנו בין 3 איים גדולים ומכל אי שטנו לצפות באיים קטנים יותר. הסתובבנו בין איגואנות ימיות ואיגואנות יבשה, צבי ענק יבשתיים וצבי ים ענקיים גם כן, ראינו איזורי קינון של ציפורים שונות ומנהגי חיזור של אחרות, שחינו עם משקפות ושנורקלים בין דגים מגוונים, צבי ענק, מנטות וכרישים. בפרו ראינו הרבה שרידים של תרבות האינקה. הרחקנו עד קוסקו (הגבוהה, בה שוב הרגשנו את הקושי לנשום או ללכת בעליה) וטיפסנו למצ'ופיצ'ו.
היינו די חריגים בנוף. בסירות לאיים, במטוסים הפנימיים, בהסעות לאתרים שמגבילים כניסה, במסלולים ללוע הר געש- כולם בשנות העשרים שלהם, פה ושם זוג בשנות הארבעים, ואנחנו- שיכולים להיות הסבים שלהם (היי, נכדתי משתחררת השבוע מהצבא, אחרי שדחתה את השירות כדי להשלים לימודי הנדסאות). לא אומרת שהיה קל, הבחורים טיפסו על הר הגעש ודילגו בכניסה למצ'ופיצ'ו מהר יתר מאיתנו, אבל עשינו את זה.
הגשמת חלום של שנים רבות. טוב שהצלחנו.
 

XמX של Wון

Well-known member
יצאנו לטיול שתכננו לפרטי פרטים לאותו הזמן לפני שנתיים, אלא שהקורונה שיבשה את התוכניות. היינו באקוואדור, בגלפגוס (כן, אני יודעת שרשמית האיים הם חלק מאקוואדור. מעשית- 3 שעות טיסה והתנהלות שונה) ובפרו. ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה. נעמי שמר אמרה "אוויר הרים צלול כיין" אבל איפה האוויר כשאנחנו מטפסים בגובה 4700 מטרים (ההר כולו 5900, וצריך ציוד טיפוס על קרח כדי להגיע לפסגה, מי שמצליח בכל זאת לנשום בגובה הזה). הסתובבנו בג'ונגל של שולי האמזונס וראינו שלל חרקים, רמשים, מעופפים, ציפורים, קופים ומכרסמים. ביקרנו בשבט אינדיאני נידח בג'ונגל. בגלפגוס עברנו בין 3 איים גדולים ומכל אי שטנו לצפות באיים קטנים יותר. הסתובבנו בין איגואנות ימיות ואיגואנות יבשה, צבי ענק יבשתיים וצבי ים ענקיים גם כן, ראינו איזורי קינון של ציפורים שונות ומנהגי חיזור של אחרות, שחינו עם משקפות ושנורקלים בין דגים מגוונים, צבי ענק, מנטות וכרישים. בפרו ראינו הרבה שרידים של תרבות האינקה. הרחקנו עד קוסקו (הגבוהה, בה שוב הרגשנו את הקושי לנשום או ללכת בעליה) וטיפסנו למצ'ופיצ'ו.
היינו די חריגים בנוף. בסירות לאיים, במטוסים הפנימיים, בהסעות לאתרים שמגבילים כניסה, במסלולים ללוע הר געש- כולם בשנות העשרים שלהם, פה ושם זוג בשנות הארבעים, ואנחנו- שיכולים להיות הסבים שלהם (היי, נכדתי משתחררת השבוע מהצבא, אחרי שדחתה את השירות כדי להשלים לימודי הנדסאות). לא אומרת שהיה קל, הבחורים טיפסו על הר הגעש ודילגו בכניסה למצ'ופיצ'ו מהר יתר מאיתנו, אבל עשינו את זה.
הגשמת חלום של שנים רבות. טוב שהצלחנו.
ברוכה השבה, חיפשו אותך :-):
 

Ahava42

Active member
יצאנו לטיול שתכננו לפרטי פרטים לאותו הזמן לפני שנתיים, אלא שהקורונה שיבשה את התוכניות. היינו באקוואדור, בגלפגוס (כן, אני יודעת שרשמית האיים הם חלק מאקוואדור. מעשית- 3 שעות טיסה והתנהלות שונה) ובפרו. ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה. נעמי שמר אמרה "אוויר הרים צלול כיין" אבל איפה האוויר כשאנחנו מטפסים בגובה 4700 מטרים (ההר כולו 5900, וצריך ציוד טיפוס על קרח כדי להגיע לפסגה, מי שמצליח בכל זאת לנשום בגובה הזה). הסתובבנו בג'ונגל של שולי האמזונס וראינו שלל חרקים, רמשים, מעופפים, ציפורים, קופים ומכרסמים. ביקרנו בשבט אינדיאני נידח בג'ונגל. בגלפגוס עברנו בין 3 איים גדולים ומכל אי שטנו לצפות באיים קטנים יותר. הסתובבנו בין איגואנות ימיות ואיגואנות יבשה, צבי ענק יבשתיים וצבי ים ענקיים גם כן, ראינו איזורי קינון של ציפורים שונות ומנהגי חיזור של אחרות, שחינו עם משקפות ושנורקלים בין דגים מגוונים, צבי ענק, מנטות וכרישים. בפרו ראינו הרבה שרידים של תרבות האינקה. הרחקנו עד קוסקו (הגבוהה, בה שוב הרגשנו את הקושי לנשום או ללכת בעליה) וטיפסנו למצ'ופיצ'ו.
היינו די חריגים בנוף. בסירות לאיים, במטוסים הפנימיים, בהסעות לאתרים שמגבילים כניסה, במסלולים ללוע הר געש- כולם בשנות העשרים שלהם, פה ושם זוג בשנות הארבעים, ואנחנו- שיכולים להיות הסבים שלהם (היי, נכדתי משתחררת השבוע מהצבא, אחרי שדחתה את השירות כדי להשלים לימודי הנדסאות). לא אומרת שהיה קל, הבחורים טיפסו על הר הגעש ודילגו בכניסה למצ'ופיצ'ו מהר יתר מאיתנו, אבל עשינו את זה.
הגשמת חלום של שנים רבות. טוב שהצלחנו.
חתיכת טיול. שמח שנהנת ושמח כפול שחזרת בשלום.
 

מקסים 45

Well-known member
יצאנו לטיול שתכננו לפרטי פרטים לאותו הזמן לפני שנתיים, אלא שהקורונה שיבשה את התוכניות. היינו באקוואדור, בגלפגוס (כן, אני יודעת שרשמית האיים הם חלק מאקוואדור. מעשית- 3 שעות טיסה והתנהלות שונה) ובפרו. ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה. נעמי שמר אמרה "אוויר הרים צלול כיין" אבל איפה האוויר כשאנחנו מטפסים בגובה 4700 מטרים (ההר כולו 5900, וצריך ציוד טיפוס על קרח כדי להגיע לפסגה, מי שמצליח בכל זאת לנשום בגובה הזה). הסתובבנו בג'ונגל של שולי האמזונס וראינו שלל חרקים, רמשים, מעופפים, ציפורים, קופים ומכרסמים. ביקרנו בשבט אינדיאני נידח בג'ונגל. בגלפגוס עברנו בין 3 איים גדולים ומכל אי שטנו לצפות באיים קטנים יותר. הסתובבנו בין איגואנות ימיות ואיגואנות יבשה, צבי ענק יבשתיים וצבי ים ענקיים גם כן, ראינו איזורי קינון של ציפורים שונות ומנהגי חיזור של אחרות, שחינו עם משקפות ושנורקלים בין דגים מגוונים, צבי ענק, מנטות וכרישים. בפרו ראינו הרבה שרידים של תרבות האינקה. הרחקנו עד קוסקו (הגבוהה, בה שוב הרגשנו את הקושי לנשום או ללכת בעליה) וטיפסנו למצ'ופיצ'ו.
היינו די חריגים בנוף. בסירות לאיים, במטוסים הפנימיים, בהסעות לאתרים שמגבילים כניסה, במסלולים ללוע הר געש- כולם בשנות העשרים שלהם, פה ושם זוג בשנות הארבעים, ואנחנו- שיכולים להיות הסבים שלהם (היי, נכדתי משתחררת השבוע מהצבא, אחרי שדחתה את השירות כדי להשלים לימודי הנדסאות). לא אומרת שהיה קל, הבחורים טיפסו על הר הגעש ודילגו בכניסה למצ'ופיצ'ו מהר יתר מאיתנו, אבל עשינו את זה.
הגשמת חלום של שנים רבות. טוב שהצלחנו.
ברוכים הבאים לאצנו הקדושה|פרח|
טיול מעורר ערצה. כמה ימים את צריכה לנוח מטיול?
 

חורזת באהבה

Well-known member
מנהל
יצאנו לטיול שתכננו לפרטי פרטים לאותו הזמן לפני שנתיים, אלא שהקורונה שיבשה את התוכניות. היינו באקוואדור, בגלפגוס (כן, אני יודעת שרשמית האיים הם חלק מאקוואדור. מעשית- 3 שעות טיסה והתנהלות שונה) ובפרו. ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה. נעמי שמר אמרה "אוויר הרים צלול כיין" אבל איפה האוויר כשאנחנו מטפסים בגובה 4700 מטרים (ההר כולו 5900, וצריך ציוד טיפוס על קרח כדי להגיע לפסגה, מי שמצליח בכל זאת לנשום בגובה הזה). הסתובבנו בג'ונגל של שולי האמזונס וראינו שלל חרקים, רמשים, מעופפים, ציפורים, קופים ומכרסמים. ביקרנו בשבט אינדיאני נידח בג'ונגל. בגלפגוס עברנו בין 3 איים גדולים ומכל אי שטנו לצפות באיים קטנים יותר. הסתובבנו בין איגואנות ימיות ואיגואנות יבשה, צבי ענק יבשתיים וצבי ים ענקיים גם כן, ראינו איזורי קינון של ציפורים שונות ומנהגי חיזור של אחרות, שחינו עם משקפות ושנורקלים בין דגים מגוונים, צבי ענק, מנטות וכרישים. בפרו ראינו הרבה שרידים של תרבות האינקה. הרחקנו עד קוסקו (הגבוהה, בה שוב הרגשנו את הקושי לנשום או ללכת בעליה) וטיפסנו למצ'ופיצ'ו.
היינו די חריגים בנוף. בסירות לאיים, במטוסים הפנימיים, בהסעות לאתרים שמגבילים כניסה, במסלולים ללוע הר געש- כולם בשנות העשרים שלהם, פה ושם זוג בשנות הארבעים, ואנחנו- שיכולים להיות הסבים שלהם (היי, נכדתי משתחררת השבוע מהצבא, אחרי שדחתה את השירות כדי להשלים לימודי הנדסאות). לא אומרת שהיה קל, הבחורים טיפסו על הר הגעש ודילגו בכניסה למצ'ופיצ'ו מהר יתר מאיתנו, אבל עשינו את זה.
הגשמת חלום של שנים רבות. טוב שהצלחנו.
ברוכה הבאה|חיבוק| שמחה שהגשמת חלום |לב|.
 
יצאנו לטיול שתכננו לפרטי פרטים לאותו הזמן לפני שנתיים, אלא שהקורונה שיבשה את התוכניות. היינו באקוואדור, בגלפגוס (כן, אני יודעת שרשמית האיים הם חלק מאקוואדור. מעשית- 3 שעות טיסה והתנהלות שונה) ובפרו. ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה. נעמי שמר אמרה "אוויר הרים צלול כיין" אבל איפה האוויר כשאנחנו מטפסים בגובה 4700 מטרים (ההר כולו 5900, וצריך ציוד טיפוס על קרח כדי להגיע לפסגה, מי שמצליח בכל זאת לנשום בגובה הזה). הסתובבנו בג'ונגל של שולי האמזונס וראינו שלל חרקים, רמשים, מעופפים, ציפורים, קופים ומכרסמים. ביקרנו בשבט אינדיאני נידח בג'ונגל. בגלפגוס עברנו בין 3 איים גדולים ומכל אי שטנו לצפות באיים קטנים יותר. הסתובבנו בין איגואנות ימיות ואיגואנות יבשה, צבי ענק יבשתיים וצבי ים ענקיים גם כן, ראינו איזורי קינון של ציפורים שונות ומנהגי חיזור של אחרות, שחינו עם משקפות ושנורקלים בין דגים מגוונים, צבי ענק, מנטות וכרישים. בפרו ראינו הרבה שרידים של תרבות האינקה. הרחקנו עד קוסקו (הגבוהה, בה שוב הרגשנו את הקושי לנשום או ללכת בעליה) וטיפסנו למצ'ופיצ'ו.
היינו די חריגים בנוף. בסירות לאיים, במטוסים הפנימיים, בהסעות לאתרים שמגבילים כניסה, במסלולים ללוע הר געש- כולם בשנות העשרים שלהם, פה ושם זוג בשנות הארבעים, ואנחנו- שיכולים להיות הסבים שלהם (היי, נכדתי משתחררת השבוע מהצבא, אחרי שדחתה את השירות כדי להשלים לימודי הנדסאות). לא אומרת שהיה קל, הבחורים טיפסו על הר הגעש ודילגו בכניסה למצ'ופיצ'ו מהר יתר מאיתנו, אבל עשינו את זה.
הגשמת חלום של שנים רבות. טוב שהצלחנו.
ברוכה תהי בשובך משתפרת היקרה.
אין לך מושג כמה שמחה אני לראותך,
נעלמת ודאגתי, עכשיו את פה, נרגעתי. :)
 

דיברגנט חדש

Well-known member
יצאנו לטיול שתכננו לפרטי פרטים לאותו הזמן לפני שנתיים, אלא שהקורונה שיבשה את התוכניות. היינו באקוואדור, בגלפגוס (כן, אני יודעת שרשמית האיים הם חלק מאקוואדור. מעשית- 3 שעות טיסה והתנהלות שונה) ובפרו. ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה.
קודם כל סחתיין, אלו מקומות יפיפיים.
אפשר לשאול, כמה עלה לכם הגלאפגוס?
זה משהו שדחיתי אותו וטרם עשיתי, אלא עשיתי רק את הגלאפגוס לעניים שנמצא בפרו.
ראינו את האטרקציות בערי הבירה ובערים גדולות באקוואדור ובפרו, עמדנו משני צידי קו המשווה, טיפסנו על הרי געש ועל פסגות מכוסות קרחון- זה שהכי קרוב לקו המשווה. נעמי שמר אמרה "אוויר הרים צלול כיין" אבל איפה האוויר כשאנחנו מטפסים בגובה 4700 מטרים (ההר כולו 5900, וצריך ציוד טיפוס על קרח כדי להגיע לפסגה, מי שמצליח בכל זאת לנשום בגובה הזה).
הערי בירה שם הם דיי דומים לערים מערביות אחרות, אך כשיוצאים מהן רואים את ההבדל, רואים מה זה מדינת עולם שלישי.
אין לי מושג, על איזה הר טיפסת, אני טיפסתי באקוודור על הר הצ'ימבורסו שהיינו הר געש רדום בגובה כ-6700 מ', אם זכרוני אינו מטעה אותי, נמצא 150 קילומטרים מהבירה קיטו. כמובן, שהגעתי עד לחלק שצריך טיפוס מיוחד, אם אני לא זוכר נכון, הגעתי עד גובה 5600 מ'. לידו יש לגונה יפיפיה.
הסתובבנו בג'ונגל של שולי האמזונס וראינו שלל חרקים, רמשים, מעופפים, ציפורים, קופים ומכרסמים. ביקרנו בשבט אינדיאני נידח בג'ונגל.
בג'ונגל הזה יש מלריה, האם לקחתם כדורים נגד מלריה?
אני העדפתי לעשות את הג'ונגלים של בוליביה ששם אין מלריה.
בגלפגוס עברנו בין 3 איים גדולים ומכל אי שטנו לצפות באיים קטנים יותר. הסתובבנו בין איגואנות ימיות ואיגואנות יבשה, צבי ענק יבשתיים וצבי ים ענקיים גם כן, ראינו איזורי קינון של ציפורים שונות ומנהגי חיזור של אחרות, שחינו עם משקפות ושנורקלים בין דגים מגוונים, צבי ענק, מנטות וכרישים.
הסתפקתי בעניים וזה דבר שאני בטוח אשלים עם הילדים.
הרחקנו עד קוסקו (הגבוהה, בה שוב הרגשנו את הקושי לנשום או ללכת בעליה) וטיפסנו למצ'ופיצ'ו.
קוסקו היא לא קשה לנשימה, היא יחסית עוד נמוכה, רק כ-3,400 מטר, אך הערים סביבה כמו טרק סובב אזנגטה שעשיתי אותו ב-5 ימים והיו יומיים שהיה קשה לי לנשום בייחוד בלילה שהגעתי לגובה 5700 מ'. את המצ'ופיצ'ו היה קשה לטפס וכ"א ששאלתי כמה נשאר, היה אומר לי ביאנטה מינוטס עד שזה כבר הפך אצלי לבדיחה :)
הגשמת חלום של שנים רבות. טוב שהצלחנו.
|כלהכבוד|
 

משתפרת1

Well-known member
קודם כל סחתיין, אלו מקומות יפיפיים.
אפשר לשאול, כמה עלה לכם הגלאפגוס?
זה משהו שדחיתי אותו וטרם עשיתי, אלא עשיתי רק את הגלאפגוס לעניים שנמצא בפרו.

הערי בירה שם הם דיי דומים לערים מערביות אחרות, אך כשיוצאים מהן רואים את ההבדל, רואים מה זה מדינת עולם שלישי.
אין לי מושג, על איזה הר טיפסת, אני טיפסתי באקוודור על הר הצ'ימבורסו שהיינו הר געש רדום בגובה כ-6700 מ', אם זכרוני אינו מטעה אותי, נמצא 150 קילומטרים מהבירה קיטו. כמובן, שהגעתי עד לחלק שצריך טיפוס מיוחד, אם אני לא זוכר נכון, הגעתי עד גובה 5600 מ'. לידו יש לגונה יפיפיה.

בג'ונגל הזה יש מלריה, האם לקחתם כדורים נגד מלריה?
אני העדפתי לעשות את הג'ונגלים של בוליביה ששם אין מלריה.

הסתפקתי בעניים וזה דבר שאני בטוח אשלים עם הילדים.

קוסקו היא לא קשה לנשימה, היא יחסית עוד נמוכה, רק כ-3,400 מטר, אך הערים סביבה כמו טרק סובב אזנגטה שעשיתי אותו ב-5 ימים והיו יומיים שהיה קשה לי לנשום בייחוד בלילה שהגעתי לגובה 5700 מ'. את המצ'ופיצ'ו היה קשה לטפס וכ"א ששאלתי כמה נשאר, היה אומר לי ביאנטה מינוטס עד שזה כבר הפך אצלי לבדיחה :)

|כלהכבוד|
אפשר לשאול, תקבל תשובות חלקיות.
לגבי הגלפגוס: הבעיה היא שהזמנו הכל מראש, כך שאינני זוכרת כמה שילמנו על טיסה מקיטו אל האי בלטרה ובחזרה מסן קריסטובל, כך גם לגבי כל סיור שלקחנו מכל אי. הרכבנו את התוכנית וכל הסירות, השחיות, טיפוסים, ביקורים באיזורים וכן המלונות שולמו מראש. השהות שם לא היתה יקרה, אוכל במחירים (זולים) דומים לקיטו, עם הרבה יותר מאכלי ים. לפני הטיסה מקיטו משלמים 20 דולר אל תשאל אותי למה. מיד כשמגיעים לבלטרה גובים 100 דולר לאדם דמי כניסה. במעברהקצרצר מבלטרה לסנטה קרוז משלמים משהו כמו דולר וחצי. לכל סיור שיוצא מסנטה קרוז מחיר משלו, ויש להוסיף חצי דולר-דולר לסירה טקסי שמביאה אותך לסירה של הסיור. בכניסה לאי איזבלה דורשים עוד 10 דולר דמי כניסה לאדם. בסן קריסטובל לא. סיורי השחיה כוללים השכרת חליפות ומסכות ושנורקלים, כל המחירים שולמו מראש לכן אינני יכולה לצטט, אבל זה לא זול.
לגבי הג'ונגל- כן, בלענו כדורים נגד מלריה במשך שבוע, למרות שלא נעקצנו (התמרחנו היטב). התייעצנו במרפאת מטיילים וגם עם רופאת המשפחה לפני הנסיעה.
טיפסת על ההר הכי גבוה באקוודור. אנחנו טיפסנו על הקוטופקסי שבו יש הקרחון שהכי קרוב לקו המשווה. הגענו ל- 4705 מטר לתצפית וירדנו חזרה. ראינו את הלגונה שלצידו וגם את הלגונה עליה אתה מדבר. בנוסף היינו בהר געש נמוך יותר בקילוטואה (נדמה לי 3900 מטר גובה) שהלוע שלו- אגם מים.
קוסקו בין 3400 ל-3800 מטרים גובה, היא הרי פרושה משני צידי גיא. לא היה לנו קל ללכת בעליות שם, למרות ששתינו תה קוקה שהמלון הציע חופשי. מצ'ופיצ'ו היא רק איזה 2100 מטרים גובה, אך מכיוון שהגענו קצת קצרי נשימה הלכנו בעליה בקצב נינוח ולא רצנו כמו בני העשרים פלוס. אני שמחה לשמוע שהקושי בטיפוס הוא אובייקטיבי, אמיתי, ולא רק שלנו.
 
נערך לאחרונה ב:
אפשר לשאול, תקבל תשובות חלקיות.
לגבי הגלפגוס: הבעיה היא שהזמנו הכל מראש, כך שאינני זוכרת כמה שילמנו על טיסה מקיטו אל האי בלטרה ובחזרה מסן קריסטובל, כך גם לגבי כל סיור שלקחנו מכל אי. הרכבנו את התוכנית וכל הסירות, השחיות, טיפוסים, ביקורים באיזורים וכן המלונות שולמו מראש. השהות שם לא היתה יקרה, אוכל במחירים (זולים) דומים לקיטו, עם הרבה יותר מאכלי ים. לפני הטיסה לקיטו משלמים 20 דולר אל תשאל אותי למה. מיד כשמגיעים לבלטרה גובים 100 דולר לאדם דמי כניסה. במעברהקצרצר מבלטרה לסנטה קרוז משלמים משהו כמו דולר וחצי. לכל סיור שיוצא מסנטה קרוז מחיר משלו, ויש להוסיף חצי דולר-דולר לסירה טקסי שמביאה אותך לסירה של הסיור. בכניסה לאי איזבלה דורשים עוד 10 דולר דמי כניסה לאדם. בסן קריסטובל לא. סיורי השחיה כוללים השכרת חליפות ומסכות ושנורקלים, כל המחירים שולמו מראש לכן אינני יכולה לצטט, אבל זה לא זול.
לגבי הג'ונגל- כן, בלענו כדורים נגד מלריה במשך שבוע, למרות שלא נעקצנו (התמרחנו היטב). התייעצנו במרפאת מטיילים וגם עם רופאת המשפחה לפני הנסיעה.
טיפסת על ההר הכי גבוה באקוודור. אנחנו טיפסנו על הקוטופקסי שבו יש הקרחון שהכי קרוב לקו המשווה. הגענו ל- 4705 מטר לתצפית וירדנו חזרה. ראינו את הלגונה שלצידו וגם את הלגונה עליה אתה מדבר. בנוסף היינו בהר געש נמוך יותר בקילוטואה (נדמה לי 3900 מטר גובה) שהלוע שלו- אגם מים.
קוסקו בין 3400 ל-3800 מטרים גובה, היא הרי פרושה משני צידי גיא. לא היה לנו קל ללכת בעליות שם, למרות ששתינו תה קוקה שהמלון הציע חופשי. מצ'ופיצ'ו היא רק איזה 2100 מטרים גובה, אך מכיוון שהגענו קצת קצרי נשימה הלכנו בעליה בקצב נינוח ולא רצנו כמו בני העשרים פלוס. אני שמחה לשמוע שהקושי בטיפוס הוא אובייקטיבי, אמיתי, ולא רק שלנו.
4705 מטר? היה לכם שם למעלה חמצן? התקשתם לצעוד?
 

משתפרת1

Well-known member
4705 מטר? היה לכם שם למעלה חמצן? התקשתם לצעוד?
לא היה חמצן. כל מאה צעדים עצרנו לנסות להוריד דופק מתחת ל-200. נהג ה- 4X4 שהעלה אותנו עד לחניון הלך בקצב אינדיאני (לאט ויציב) לכבודנו, אך כשעצרנו הוא דילג קלילות במעלה וירד אלינו בחזרה בריצה. הוא מתורגל, חי קבוע בגובה 2800 מטר (קיטו) ומטפס על ההרים בסופי שבוע כתחביב. והוא לא בן 70+.
 
לא היה חמצן. כל מאה צעדים עצרנו לנסות להוריד דופק מתחת ל-200. נהג ה- 4X4 שהעלה אותנו עד לחניון הלך בקצב אינדיאני (לאט ויציב) לכבודנו, אך כשעצרנו הוא דילג קלילות במעלה וירד אלינו בחזרה בריצה. הוא מתורגל, חי קבוע בגובה 2800 מטר (קיטו) ומטפס על ההרים בסופי שבוע כתחביב. והוא לא בן 70+.
וואוו משתפרת, זה מפחיד.
יש אגדה אורבנית בקרב מטפסי ההרים, שאם מגיעים לגובה של 5 אלף מטרים אז כבר אפשר לגעת באצבעו של אלוהים.
 

קבצים מצורפים

  • יוצר האדם.jpg
    יוצר האדם.jpg
    KB 889.2 · צפיות: 1

שמלת תחרה1

Well-known member
קודם כל סחתיין, אלו מקומות יפיפיים.
אפשר לשאול, כמה עלה לכם הגלאפגוס?
זה משהו שדחיתי אותו וטרם עשיתי, אלא עשיתי רק את הגלאפגוס לעניים שנמצא בפרו.

הערי בירה שם הם דיי דומים לערים מערביות אחרות, אך כשיוצאים מהן רואים את ההבדל, רואים מה זה מדינת עולם שלישי.
אין לי מושג, על איזה הר טיפסת, אני טיפסתי באקוודור על הר הצ'ימבורסו שהיינו הר געש רדום בגובה כ-6700 מ', אם זכרוני אינו מטעה אותי, נמצא 150 קילומטרים מהבירה קיטו. כמובן, שהגעתי עד לחלק שצריך טיפוס מיוחד, אם אני לא זוכר נכון, הגעתי עד גובה 5600 מ'. לידו יש לגונה יפיפיה.

בג'ונגל הזה יש מלריה, האם לקחתם כדורים נגד מלריה?
אני העדפתי לעשות את הג'ונגלים של בוליביה ששם אין מלריה.

הסתפקתי בעניים וזה דבר שאני בטוח אשלים עם הילדים.

קוסקו היא לא קשה לנשימה, היא יחסית עוד נמוכה, רק כ-3,400 מטר, אך הערים סביבה כמו טרק סובב אזנגטה שעשיתי אותו ב-5 ימים והיו יומיים שהיה קשה לי לנשום בייחוד בלילה שהגעתי לגובה 5700 מ'. את המצ'ופיצ'ו היה קשה לטפס וכ"א ששאלתי כמה נשאר, היה אומר לי ביאנטה מינוטס עד שזה כבר הפך אצלי לבדיחה :)

|כלהכבוד|
מי שיענה לך כמה הטיול, שולף תשובה מהבטן. כשנהנים למחיר אין משמעות
 
למעלה