חזרנו מקורס עיסוי.

[ורד13]

חזרנו מקורס עיסוי.

אולי תעזרו לי להתלבט? נשלחנו כיון שדריה היפוטונית. קצת. מתחילים בזה ששואלים את הגורים אם הם מסכימים לעיסוי. דריה מיד פצחה בבכי (קורס עיסוי זה לא המקום בו היא בחרה לישון) אבל המדריכה אמרה שגם בכי זו הסכמה. ואז עיסינו. תמיד הייתי סקפטית שנקודה בכף הרגל מיצגת את הסרעפת נניח ושעיגולים במקום קרוב יגרמו לטראומות שלה להעלם. אבל מילא. כל זמן שהיא לא התבכינה לא היו לי טענות. אבל אז המדריכה נגשה והמליצה שנלך גם לשעורים פרטיים ב"קרניו סקראל". וכאן מגיע הבלבול. אני בהיסטריה גם ככה. בודקת רפלקסים בוקר וערב, טורקת דלתות כדי לבדוק אם היא שומעת, מציקה לה בבדיקות כאלו ואחרות.....בעלי טוען שהפכתי אותה לפצינטית. וללכת איתה - לעיסוי, ביבי יוגה, ביבי קונטקט, קרניו סקראל, ושחיה (בעתיד) זה לא להפוך אותה לפצינטית? כנראה, אולי, משהו מתוך הרשימה הארוכה של הטיפולים שהציעו לנו היא צריכה. אבל איך מחליטים ומבדילים בין החרדות שלי, וטיפולים שאינם מוצדקים? כשאני מתבוננת בסריה שריכזתי לדריה, חוגים שונים - אני צוחקת על עצמי. אבל אולי זו טעות? ובמסגרת הבלבול - למה לכל הרוחות מותר לרחוץ ילדים בתכשירים של פישר וגונסון, אבל אסור באיסור חמור לעשות להם עיסוי במוצרים מאותן חברות אלא רק בשמן שקדים בניחוח לבנדר??? חזרנו מקורס עיסוי. דריה משומנת כמו סופגניה, ולי מתקלף המוח.

 

[בנצ100]

אהלן!

קודם כל - שלום... מה שלומך? איזה בעסה שלא יצא לי לראות אותך ואת דריה. נחכה להזדמנות... ולדבריך: אני הייתי פריקית של כל החוגים. הלכנו לקורס עיסוי, לתנועת תינוקות, שחיית תינוקות ואפילו ניסיתי יוגה (ופרשתי). לא נראה לי שזה גורם נזק, זה מקום נחמד להיות בו עם הקטנים, ונותן רעיונות לאיך להפעיל חברה שעוד לא זזים יותר מדי, לא מדברים ולפעמים משעמם איתם. ואם זה בטעות גם יעזור להיפוטוניה - אז מה רע? מה הנזק אם תלכי לקורס שלא יעזור? מקסימום נהניתם. הרי זה לא סבל... ובהמשך זה בטח יירגע. לי כבר קצת נמאס לאחרונה, ואני מתחילה לדלל. רוצה להיות קצת בבית גם. ולגבי השמנים - התשובה הרשמית היא שהשמן מכיל שאריות נפט. אבל - אני בתור אמא זרקנית (הומור שחור: התחלנו מהילד השני... וככה זה נראה), לא חושבת שבאמת קורה משהו רע אם משתמשים בשמן הזה. אני מאמינה שחברה גדולה ורצינית לא תייצר משהו שגורם נזק. אבל אם עוד לא קנית שמן - מה איכפת לך לקנות שמן ארומתי? כזה שלא מכיל חומרים כימיים מוזרים?

 

[אמא של פילפילון]

אהבתי את הבדיחה../images/Emo70.gif

כמה שחורה, ככה מצחיקה.

 

[קובולט]

הבעיה עם שמן תינוקות של ג'ונסון

בגלל שהוא עשוי מתוצרי לוואי של נפט הוא גורם לאיבוד של ויטמין הAD מהגוף... ואנחנו כל כך טורחות לתת להם את זה טיולים בשמש וכו' לכן לא צריך את הלונדר למרות שהוא מרגיע מאוד כל שמן טבעי שעבר כבישה קרה מספיק. גם שמן זית שהיה מצוין לקליאופטרה!!! בקשר לחוגים נראה לי ששילוב של עיסוי ושחיה מאוד יכול לעזור להיפוטוניה ואולי גם לשאול את המדריכת שחיה על הידרוטרפיה פרטית!!! בהצלחה

 

[ורד13]

שלום שלום!!!

אכן מבאס שלא נפגשנו, אבל תדעי שהשמועות על מקסימותו של יוגי הגיעו עד לפה. אין נזק בללכת לחוגים, חוץ מפגיעה בדימוי העצמי ששבור גם ככה....(איך הן אחרי לידה כבר כחושות ואני עוד לא? ולמה הבעלים שלהם מלווים אותן לחוג ושלי ממש לא?) אבל יש דאגת פספוס כזו, וגם קיים קושי בחשיפה. האמת, קשה לי עדיין, מאוד, עם סיפור הפונדקאות. וכיון שאני גרה במקום קטן, וכל גאון יודע לשאול "אבל בכלל לא ראינו בטן" - מרוב שקרים שאני ממציאה האף שלי מתארך. זה אגואיסטי אני יודעת, ואם היא צריכה את זה אז זה מה שיהיה. אבל לו היית רואה אותי יוצאת מהבית עם מזוודה מלאה בדברים שאני חושבת שהיא תמטרך, שלושה קילוגרם תינוקת על הכתף ופנים מבוהלות... והנהיגה לחוגים האלו, במהירות שלא עולה על 30 קמ"ש בכביש בין עירוני, לשמחת המכוניות שמאחורי, תוך הרצת סרטים על תאונות קטלניות שעלולות לקרות לי..ואז בגללי... לא, אני לא מספיק רגועה בשביל להכנס לשנטי. אני צריכה חוג אחד. אבל איזה? כשאני כותבת את זה ברור לי שהתכוננתי מאוד להריון אבל לא התכוננתי בכלל ללידה. וקניתי, שמן שקדים בניחוח לבנדר, כי זה מה שהמדריכה אמרה, והשארתי בשביל המוצר כמאה שקלים, ואם ישעמם לי והיא לא תשתף פעולה תמיד אני יכולה לעסות את הפרינאום איתו. לא?

 

[אמא של פילפילון]

על זה אבא שלי אומר: תגידי תודה

זה סימן שיש לך מח... ובהחלט יש לך. וגם לב. גדול ורחב ומאוהב ומודאג. יקירתי, אני חושבת שמה שצריך זה לתת לה את הטיפול הנכון להיפוטוניה, כלומר, פיזיותרפיה מסודרת ו/או שיטה אלטרנטיבית שמתמקדת בזה. עיסוי זה נחמד וחביב ורצוי, אבל זה בונוס, לא פתרון להיפוטוניה. אם יש לכן פנאי לכל החוגים (אגב, שכחת ג'ימבורי) למה לא? אם מטריד אותך שזה יותר מידי, תורידי משהו. ולידיעתך, אסור לרחוץ ילדים בג'ונסון, רק בסבון טבעי שהכנת לבד בבית!

 

[בנצ100]

והמהדרין קובעים:

שאין צורך בסבון בכלל, ומי מעיין עושים את העבודה נפלא. אפשר לשפשף קצת בחול ים וזה מספיק. ועכשיו תשלחי אותה ל"באופן טבעי" לתרגל הכנת שמנים וסבונים...

 

[נוריה]

ועל זה חמותי אמרה לי פעם

אנחנו סיבנו את הילדים עם סבון כביסה, מה את כזו היסטרית על סבון תינוקות...

 

[ורד13]

בוודאי שאתיחס ברצינות למה שכתבת.

ועכשיו עד שלא תפיקי לי את המתכון לסבון טבעי שמכינים לבד בבית, נפשי לא תהייה רגועה. פילה שכמותך, אני לא מתמסרת בקלות, ואני עוד לא במקום בו אני מוכנה להודות במאוהבות. אבל דאגה - יש המון. ואת יודעת, כבר יותר מידי מה אני עושה מתוך הדאגה. ואחרי יום ארוך בו דיברתי בקול נמוך (לאחר שהסבו את תשומת ליבי שקולה של הפונדקאית היה נמוך, ואולי היא מתגעגעת לקול הזה), לא חסר הרבה כדי שאקנה עוד מליון שיטות טיפול מוזרות ככל האפשר ואתמסר לכולן. ואז ביום הזה, אביט במראה ואדע סופית שדוקא לאחר הלידה- השתגעתי.

 

[תמי ס]

את מספיקה גם לנוח?

ההתלבטות היא קשה וייסורי מצפון תמיד יהיו, כי ככה זה בהורות, לא? וגם אם תבחרי בשמונה חוגים תצטערי שלא הוספת גם את התשיעי.. רפלקסים גם אני בודקת, כמו כן בודקת את הראיה והשמיעה (ומפתחת חרדות בהתאם...). את לפחות חושבת על החוגים וגם לוקחת אותה, לי אין את האנרגיה לקחת אותה אפילו וכנראה גם בעתיד לא אקח (ילד שלישי הוא קצת מוזנח) את הבכור שלי לקחתי להצגה כל שבוע וגם לשעת סיפור, ג'ימבורי היה חובה ובכל שאר השבוע רצנו ממשחקיה למשחקיה ומגן ציבורי לגן ציבורי, את השניה כבר בקושי לקחתי (זה התנגש עם ה: ג'ודו/כדורסל/כדורגל/פינ פונג של הגדול) ופיתחתי ייסורי מצפון בהתאם, אבל לא נראה לי שהיום יש לה חסך כלשהו כתוצאה מכך... אני חושבת שאת צריכה לעזוב את כל רשימת החוגים הארוכה ולהתמקד בדברים שעוזרים להיפוטוניה באופן ספציפי, לגבי זה את צריכה להתייעץ עם מומחים בתחום (רופא התפתחותי או רופא פגים). וחוץ מזה, התחלת כבר להכין את הסבון תוצרת בית?

 

[ורד13]

כן, גם אצלי השני הלך לחוג-

הסעת הגדולה לחוג. בדיעבד אני מתחרטת. עדיין חושבת שבזכות שהגדולה התחילה בחוג אנגלית בגיל שנתיים - היא דוברת אנגלית משופרת, וכנ"ל לגבי המוזיקה.. אבל, בחיי שלא היה לי תכנון להפעיל את רגשות האשמה האלו כבר בגיל שלושה שבועות. אבל בהחלט שבוע הבא אני בביקורת בפגיה ואנסה להשיג הפניה לפיזיו - או לפחות סדר במחשבות. ןסבון תוצרת בית - אני מחכה עדיין למתכון.. בנתים עשיתי קוראסונים תוצרת בית ויצאו לי אבנים שחומות וריחניות.

 

[אמאאור]

ורד,

תגידי, את אולי פולניה במקרה

ספציפית להיפוטוניה, יש מספר אפשרויות טיפוליות: פיזיותרפיה (דרך קופ"ח), שיטת ורדי, שיטת שלה"ב ושיטת "צעד ראשון". כל שלוש האחרונות הן שיטות מעולם הרפואה המשלימה (שתי האחרונות מבוססות על שיטת פחדנקרייז), כולן שיטות לליווי התפתחותי של תינוקות, ולכולן יתרונות משמעותיים והצלחות מוכחות בנושא היפוטוניה. זה ידרוש ממך גם הליכה לטיפול וגם עבודה איתה בבית, אבל ככל שמתחילים יותר מוקדם, אפשר לפתור את זה יותר מהר. קרניו סקראל - למה? סליחה שאני לא זוכרת בוודאות, אבל היא נולדה בקיסרי, נכון? לא היה ואקום?

 

[ורד13]

כן. פולניה.

וגם רופאה. וזה שילוב רצחני. לא רק שאני דואגת יש לי גם הגדרות לדאגות, ופרוגנוזה בהתאם. לא יודעת למה קרניוסקראל.. לא יודעת בכלל מה זה. המדריכה טענה שלידה בקיסרי היא הכי טראומטית לתינוק. ואמרה משהו על הפעימה הראשונה. דיברה מהר ולא הבנתי כלום. אבל לדעתה- חיוני. (ופעם בשבוע היא מוכנה לבא לבית שלנו, ללטף לה את ההילה, ולשמוע אותה. סיפרתי את זה לחברה שלי וגם היא התנדבה תמורת מחצית הסכום ללטף לדריה את ההילה ולשמוע אותה.)

 

[פלגיה]

יש תיאוריה כזאת

ומטפלים אלטרנטיביים מסויימים מאוד אוהבים להדגיש שהצורה הטבעית היא הכי טובה לתינוק. זה נהדר - כי זה עושה המון רגשי אשמה לאמהות שמסיבה כלשהי לא הלך להן טבעי. אני לא בטוחה שיש בזה ממש.

 

[אמאאור]

שמייח ../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif

תראי, אני בעד סוג של מגע שיפעיל לה את השרירים ויתן לה גירוי קבוע. הבחירה באיזה סוג של מגע היא לדעתי ענין של נוחות - מה שנראה לך נכון, נוח וטוב. אין הבדל גדול או משמעותי בין תרגילי פיזיותרפיה, מתיחות שהן חלק מעיסוי פשוט, או פלדנקרייז לתינוקות (שלה"ב/צעד ראשון). כולן עובדות על אותו הרעיון של הפעלת הגוף והנעת השרירים. מה שחשוב זה פשוט להתחיל לתת לה גירוי שרירי, הרבה מגע ותחושה של גוף, של עצמה. אם את רוצה בעצמך, תעשי בעצמך. אם את רוצה מישהו אחר, לכי למסגרת. אם אין לכם קופ"ח, לכי פעם אחת באופן פרטי. יתנו לך הדגמה ודפים עם תרגילים, תמשיכי לבד בבית. 10-20 דקות ביום, וזהו. אם את מהאיזור שלי, תקפצי אלי פעם אחת לשעה. אני אראה לך כמה תרגילים, ואת תמשיכי לבד בבית. מתנה ממני אליך. הולך

בגיל הזה השינויים מדהימים במהירותם, ממש קורים בימים. <אני מסכימה מאוד עם מה שטינקר כתבה>. שחייה/הידרותרפיה - מגיל 3 חודשים, כמדומני. קרניוסקראל - אפ'פם לא התחברתי לשיטה. אולי, אולי במקרים של ואקום עצבני.

 

[נוריה]

מסתייגת מצעד ראשון כי

אמנם מייסד השיטה, שי זילברבוש הינו איש מקצוע בעל מוניטין טוב (על אף שאני אישית לא מתה עליו אבל זה עניין של טעם), אבל הוא מכשיר מדריכים להעברת השיטה בקורסים. המדריכים עוברים קורס יחסית קצר (יחסית לתואר באוניברסיטה בפיזיו' או ריפוי בעיסוק), ואז עובדים עם תינוקות. לא פעם ולא פעמיים פוספסו בעיות או טופלו לא נכון במסגרת חוגים אלו. ההורה היה משוכנע שההיפוטוניה מטופלת היטב בחוג אך בעצם ההיפוטוניה היתה רק הסממן של משהו אחר בכלל שאבחון מקצועי היה עולה עליו.

 

[אמאאור]

../images/Emo45.gif

 

[דונדונית]

גם

בשיטת ורדי עוברים הכשרה כזו. גם אני בעד הפזיותרפיה.

 

[Tנקר בל]

את מזכירה לי את עצמי...

אני מצטערת אם כל מה שאכתוב ברור לך מאליו. ההזדהות לא מאפשרת לי שלא לכתוב

אמרתי לך שהבת שלי נולדה עם היפוטוניה בינונית, כיום היא מפותחת מעל לגילה (אם להאמין לפיזיותרפיסטית - לי אין מושג מה אמורים לעשות בגילה). מה שלמדתי מנסיוני איתה - פיזיו' מוקדם ככל האפשר מאוד חשובה. אצלנו זה השפיע על כל ההתנהגות שלה, לפני כן פחדתי שיש לה מוגבלות שכלית - היה נראה שהיא לא מתעניינת בסביבתה, לא מושיטה יד לחפצים. כשהתחלנו את הפיזיו' - ממש באותו שבוע, ואני בטוחה שבעקבות הטיפול - היא התחילה לשחק עם הצעצועים שלה, וכמובן שכאשר הייתה לה אפשרות כזו היא הפכה ליותר אינטראקטיבית, יותר עירנית, הרגשתי שהיא תינוקת שונה. מהנסיון של דודה שלי - שיש לה ילד עם תסמונת דאון למדתי המון על טיפול בהיפוטוניה - עיסויים מאוד חשובים (אבל לאו דווקא בחוג), את יכולה לעסות סתם בבית, העקרון הוא לתת גירוי לשרירים, ועצם הגירוי - גם בלי להפעיל את השריר מחזק אותו. לא צריך בשביל זה קורס... בן דוד שלי היה מלבד הפיזיו' גם בהידרותרפיה (מקביל לחוג שחיה). זה עזר לו בצורה יוצאת מן הכלל. ממש הציל אותו. ועוד נקודה - למה את צריכה לטרוק דלתות כדי לבדוק שמיעה? לא ערכו לדריה בדיקת שמיעה בטיפול נמרץ? חשבתי שזו בדיקה שחובה לעשות בשחרור יילוד מפגיה. אם את דואגת - תדרשי בדיקת BERA. אני בטוחה שתוכלי לקבל. זו הייתה הבדיקה היחידה שהרגיעה אותי.

 

[ורד13]

מקווה שגם אצלנו זה יסתדר.

יש קצת בעיה עם התחלת פיזיו - כי לדריה, מן הסתם, אין עוד קופ"ח. אבל בהחלט אני אחפש. שחיה- נשמע הולם - אבל באיזה גיל אפשר להתחיל? ההתפסות במחלה הכי קטנה תשבור לנו את דפוסי ההאכלה שעדיין אינם מלהיבים במיוחד.. דריה, עדיין במחצית הארוחות ביום צריכה שיעירו אותה לאכול. וברה עוד לא עשינו. היינו בטיפול נמרץ, בבית חולים, מרכז עולמי, מצויד באופן יוצא דופן, ושלמרות שהאחיות היו שם נהדרות - יש לי ביקורת על המקום שמספיקה למאמר. בעוד שלושה שבועות אמור להיות הדיון בביהמ"ש- ואז, נוכל להתנרמל (טיפת חלב, בדיקות, קופ"ח וכיוב' - בלי לבקש עבור כל דבר אישור מהאפוטרופוס.