תגובה של עייפות של 12 בלילה
"בהרבה מאוד מקומות במשק יש היום קיצוצי תקנים ושכר' כך שהצבא לא ממש שונה בכך"- כשל לוגי מסוג "מ-2 עוולות יוצא צדק"
http://he.wikipedia.org/wiki/משתי_עוולות_יוצא_צדק
"היציבות שאני מדברת עליה היא התחושה שמהלך התקופה בה אתה חתום יש לך שקט יחסי ואיומי הפיטורים הם לא עניין יום-יומי, לפחות בדרגים הזוטרים."- שוב, תחושה דמיונית אנכרוניסטית... והראיה לכך הם אותם דרגים זוטרים שכתבו כאן בפורום שמפטרים אותם, את מוזמנת לבדוק אותי.
"אני לא מרגישה כ"נטע זר שלילי" בכך שאני לא מבצעת תורנויות - זה פשוט ככה וכולם התרגלו לזה ומאוד מכבדים את מצבי והאוירה סביבי תמיד חביבה וקלילה - כי כזו אני."= כשל לוגי מסוג "פנייה אל הרגש"
https://he.wikipedia.org/wiki/פנייה_אל_הרגש
גם חולדת מעבדה מתרגלת ב"מבוך מוריס" לכך שמטביעים אותה, או מחשמלים לה את הרגליים במבחני התנהגות אחרים. כלומר, רק בגלל שהתרגלו אלייך ואת נחמדה- לא עושה את זה לבסדר.
"אני לא נפלתי על קשל"חית נוראית שממררת לי את החיים"- כשל לוגי מסוג "הזרקור"
https://he.wikipedia.org/wiki/דגימה_מוטה#.D7.9B.D7.A9.D7.9C_.D7.96.D7.A8.D7.A7.D7.95.D7.A8
הדיון אינו עלייך.
"אבל בינינו - גם באזרחות אתה יכול ליפול על בוס חביב כזה או אחר, כמו שקרה לבעלי למשל (ואת אינטל לא עוזבים בגלל אידיוט)"- שוב, כשל "הזרקור" ..........ואינטל אינו צה"ל (הלוואי שהיה).
"קצינת קישור היא לא סתם פקידה עם דרגות על הכתף - זה אפילו קצת חצוף לכתוב"- זה לא חצוף לכתוב כך, זה חצוף לחשוב כך, אינני חושב כך.... לצערי הרב יש הרבה שכן, חבל שלא הבנת מה שכתבתי.
"בניגוד לכל פקידה אחרת היא לא מפילה את העיפרון מהיד בשעה 16:00 ונשארת למלא את המשימות מתוך אחריות לתחומי עיסוקה" - ובגלל זה הרבה נגדות שהכרתי בתחום הקישור נותרו רווקות, כי התפקיד הזה תובעני מדי ואתה לא מצליח בחיים האמיתיים להתקדם. מה עם האחריות שלה כאמא? אני מבין שאת קצינת קישור ואת אוהבת את התפקיד ויש לך תחושת שליחות... שוב... אנחנו מדברים על אמא צעירה שהולכת להרוויח שכר מינימום ואף פחות מזה, תקני אותי אם אני טועה אבל את אינך בסטטוס שלה, אז מדוע את חושבת שאת יכולה לייעץ לה?
"יחד עם זאת, אני מכירה כמעט את כל שמות חיילי המילואים שלי, מה שאומר שפגשתי בהם ושוחחתי איתם לא אחת, ומה שחשוב בעצם זה איך אני מרגישה עם עצמי מולם, ורוב הזמן התחושה בסדר."- המשאית עם המדליות עושה רוורס בחנייה, גם אני בשירות הקבע שלי זכרתי שמות של חיילי מילואים שלי (אני לא מתחום הקישור) וגם את המספרים האישיים שלהם.... זה לא עזר לי בחיים. אז מה אם יש לי (ולך) זיכרון טוב?!
"דווקא כאן אני לא אדבר על היותה נגדת, כי אני לא ממש מבינה בעולם הנגדים ולא אתיימר לייעץ לה מהבחינה הזו."- מאוחר מדי, כבר עשית זאת.
זו בדיוק הבעיה שאני ו-SAYAR3 המציגים בפניה. כי בסופו של יום....
הילדים שלה יותר חשובים מתחושת השליחות והאחריות שיש לה כלובשת מדים.... הלא כן? שוב... עם שליחות ואחריות אי אפשר למלא עגלת סופרמרקט לחגי תשרי ולא לשלוח ילד לקייטנה.
"זו גם הסיבה שאני עושה כעת תואר שני בייעוץ ארגוני."- צר לי, אבל גם תואר זה לא ממש יעזור לך אם תצאי החוצה בגיל 31.
"האם אתה מגיע בכל יום בשעה 16:00 הביתה?"- אני כיום מנהל מחלקה בחברת ביוטק, אני (לא) במקרה גר קרוב מאוד לעבודה. אני מסיים בד"כ ב-17:00, ב-17:05 עם פקקים, אני בבית. מה דעתך?
"מתי לאחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של ילד?"- לא הבנתי איך זה קשור... אבל אשיב לך באותו מטבע- מתי פעם אחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של אמא שזה מקנה לך את היכולת לייעץ למישהי שרחוקה מאוד מלהיות במצבך?
אבל כן... ככל שהימים עוברים, אני מסתכל על עצמי בעיניים של ילד. זו אחת הסיבות שגם עזבתי את צה"ל, כי הייתי WORKOHOLIC ובניית תא משפחתי היה חלום שאינו בר-השגה. כיום עשר שנים לאחר ה"שחרור", ולאחר 3 תארים אקדמיים, אני גם נשוי לאישה מדהימה ואינני מתבייש להגיד שגם מאוהב בה, ושנינו מצפים בעוד חודשיים וחצי ליורש עצר שעד לפני שעתיים בעט בבטנה של רעייתי כמו רונאלדו קטן
אז כן, לאחר תגובה זו אולי תחשבי שאני פחות מתלהם ומעט מנסה לעזור לשואלת המקורית שאני מבין לליבה שמחפש את התשובות יעזרו לה לשלב קריירה ומשפחה ולא תשובות שנועדו להחדיר בה מוטיבציה כאילו היית מד"רית בבה"ד 11
לילה טוב.