חזרה לקבע
- פותח הנושא צלילים8
- פורסם בתאריך
חסרים פרטים.
הנדסאית ממתי?
אם התחלת לימודייך לפני 2007 וסיימת לפני אוקטובר 2009-תהיי זכאית לגמו"ש ב' (כמובן לאחר שתצברי שעות בהתאם-סיפור של כמה שנים אני מעריך).
עכשיו אני רוצה להגיד לך כמה דברים שיכולים לפגוע ,אבל זו המציאות כיום:
את חוזרת לתפקיד אפור ומונוטוני.העיסוק הוא מול אנשי מילואים ,גיוסים,אשרות ימ"ם,כן רוצה\לא רוצה להתגייס וכו'.אם זה מתאים לך?רק את תוכלי לענות על זה.
שנית- לא כתבת בת כמה את אבל כתבת שאת אמא לילדים.אין לי מושג מה גרם לך לחזור לצבא,השכר שתרוויחי יהיה כנראה שכר מינימום (ואפילו פחות מזה עם טיפה השלמת הכנסה מביטוח לאומי).את חוזרת לתפקיד שכנראה בעוד 4-6 שנים תעזבי אותו חזרה לאזרחות.הסיכוי לקבע מובהק בתחום הקישור שואף לאפס (יש מספיק קצינות שלישות בחובה בתפקיד ראשון שימלאו את התפקיד הזה).אני במקומך לא הייתי חולם על להתקדם בעתיד לקבע מובהק מהתפקיד הזה.
אז-חשוב שתדעי לאן את נכנסת,כי בעוד כמה שנים את חוזרת למקום בו את נמצאת כרגע ומתחילה הכל מחדש פשוטו כמשמעו.
אני במקומך הייתי מבלה את השנים האלו בלהתקבע במקום עבודה אזרחי בו הסיכוי שתמשיכי בקריירה ארוכת טווח הוא הרבה יותר גבוה מאשר בצבא.
שלא נדבר על כך שאת חוזרת לפנסיה צוברת ולא תקציבית כבעבר....כך שכסף בשחרור בעוד כמה שנים-לא תקבלי גם אם תעזבי.
את פשוט חוזרת לצה"ל בזמן הכי לא טוב שיכול להיות!! שנים של קיצוצים,מעבר לקבע מובהק מוטל בספק גדול מאוד,פנסיה גרועה ביותר,כל יום לחיות תחת חרב הקיצוצים של האוצר.....
אם את שואלת אותי-תוותרי כמה שיותר מהר כל עוד ניתן!! בשביל מה לך להכניס את הראש למיטה חולה???? תישארי עם הילדים שלך ועם בעלך,תמצאי עבודה נורמלית,תחיי חיים בלי מדים,בלי תורנויות,בלי לדאוג מי יוציא כל יום את הילדים מהגן ומבית ספר,בלי צרות ובלי שערות לבנות.
אני לא מצליח להבין אנשים כמוך....אני מתנצל.....אולי פשוט את לא מכירה ויודעת מה קורה היום בצבא.
הנדסאית ממתי?
אם התחלת לימודייך לפני 2007 וסיימת לפני אוקטובר 2009-תהיי זכאית לגמו"ש ב' (כמובן לאחר שתצברי שעות בהתאם-סיפור של כמה שנים אני מעריך).
עכשיו אני רוצה להגיד לך כמה דברים שיכולים לפגוע ,אבל זו המציאות כיום:
את חוזרת לתפקיד אפור ומונוטוני.העיסוק הוא מול אנשי מילואים ,גיוסים,אשרות ימ"ם,כן רוצה\לא רוצה להתגייס וכו'.אם זה מתאים לך?רק את תוכלי לענות על זה.
שנית- לא כתבת בת כמה את אבל כתבת שאת אמא לילדים.אין לי מושג מה גרם לך לחזור לצבא,השכר שתרוויחי יהיה כנראה שכר מינימום (ואפילו פחות מזה עם טיפה השלמת הכנסה מביטוח לאומי).את חוזרת לתפקיד שכנראה בעוד 4-6 שנים תעזבי אותו חזרה לאזרחות.הסיכוי לקבע מובהק בתחום הקישור שואף לאפס (יש מספיק קצינות שלישות בחובה בתפקיד ראשון שימלאו את התפקיד הזה).אני במקומך לא הייתי חולם על להתקדם בעתיד לקבע מובהק מהתפקיד הזה.
אז-חשוב שתדעי לאן את נכנסת,כי בעוד כמה שנים את חוזרת למקום בו את נמצאת כרגע ומתחילה הכל מחדש פשוטו כמשמעו.
אני במקומך הייתי מבלה את השנים האלו בלהתקבע במקום עבודה אזרחי בו הסיכוי שתמשיכי בקריירה ארוכת טווח הוא הרבה יותר גבוה מאשר בצבא.
שלא נדבר על כך שאת חוזרת לפנסיה צוברת ולא תקציבית כבעבר....כך שכסף בשחרור בעוד כמה שנים-לא תקבלי גם אם תעזבי.
את פשוט חוזרת לצה"ל בזמן הכי לא טוב שיכול להיות!! שנים של קיצוצים,מעבר לקבע מובהק מוטל בספק גדול מאוד,פנסיה גרועה ביותר,כל יום לחיות תחת חרב הקיצוצים של האוצר.....
אם את שואלת אותי-תוותרי כמה שיותר מהר כל עוד ניתן!! בשביל מה לך להכניס את הראש למיטה חולה???? תישארי עם הילדים שלך ועם בעלך,תמצאי עבודה נורמלית,תחיי חיים בלי מדים,בלי תורנויות,בלי לדאוג מי יוציא כל יום את הילדים מהגן ומבית ספר,בלי צרות ובלי שערות לבנות.
אני לא מצליח להבין אנשים כמוך....אני מתנצל.....אולי פשוט את לא מכירה ויודעת מה קורה היום בצבא.
deathcaster
New member
תגובה
SAYAR3 הוא איש קבע בהווה, אני איש קבע לשעבר.. וזה מתקשר לשאלתך- אני לא מוצא שום יתרון פרקטי. יש כיום רק יתרון אידאולוגי להיות בקבע. אבל לצערנו עם אידאולוגיה לא ממלאים עגלה בסופרמרקט לראש השנה.
SAYAR3 הוא איש קבע בהווה, אני איש קבע לשעבר.. וזה מתקשר לשאלתך- אני לא מוצא שום יתרון פרקטי. יש כיום רק יתרון אידאולוגי להיות בקבע. אבל לצערנו עם אידאולוגיה לא ממלאים עגלה בסופרמרקט לראש השנה.
deathcaster
New member
לא קראת מה ש-SAYAR3 כתב?!
היי-דווקא כן כתבתי לך הערכה לשכר.
השכר בשנה (או שנים) הראשונה יהיה משהו שקרוב לשכר המינימום במשק- בערך 4200 ש"ח נטו.מוערך.
הלימודים לא יהיו רלוונטיים בשנים הראשונות מכיוון שכדי להינות מתוספת שכרית בעבורם את צריכה לצבור שעות לגמול א' ואח"כ לגמול ב'.
שעות-משמע קורסים.
כדי לצבור 800 שעות לגמול א' את צריכה לעשות הרבה מאוד קורסים.(כל שבוע בקורס=50 שעות). אני אישית מכיר הרבה מאוד אנשי קבע עם וותק של 10-15 שנים בקבע שעדיין לא הצליחו לאסוף מספיק שעות כדי להזין גמולים. תעשי חשבון-השיקול שלך.
בשורה התחתונה בשנים הראשונות הלימודים לא ממש רלונטיים.
דרך אגב-את יכולה לעשות גם סימולצית שכר מול מופ"ת ולראות שההערכה שאני נותן לך אכן מדוייקת....
אני דואג שמא מישהו "מכר" לך סיפורים לגבי השכר שלך והבטיח לך הרים וגבעות מכיוון ש"איש קבע עם לימודים מרוויח הרבה כסף....."-הייתי מאוד נזהר ולוקח דברים כאלו בעירבון מוגבל.
יתרונות?כן!יש גם יתרונות: יש נקודות אישיות וספורט פעם בשנה (מסתכם בסביבות ערך של 1000 ש"ח). יש גם נופש צבאי מסובסד פעם בשנה (יש השתתפות של משרת הקבע שנקבעת לפי הזמן בשירות הקבע.ברמה ג' -מדובר בהשתתפות לא קטנה בכלל).יש גם קרן חסכון (קרן השתלמות) שצוברים למענך ונפתחת אחת ל 6 שנים עם השתתפות שלך (2.5% מהשכר שלך+7.5% מצה"ל) אבל בשנה הראשונה לשירות אין הפרשות לקרן-רק החל מהשנה השנייה לשירות.יש ביטוחי בריאות (בתשלום כמובן) לא רעים.יש טיפולי שיניים למשרת הקבע (גם זה תלוי בוותק בשירות-כלומר טיפולים אורטודנטיים רק אם את וותיקה בשירות).
לא אמרתי שאין יתרונות,אבל לדעתי החסרונות עולים עליהם עשרות מונים. כתוב בכרטיס שלך שאת בת 30- את צריכה לשאול את עצמך שאלה-האם את רואה את עצמך בגיל 36-37 מחפשת עבודה שוב בחיים האזרחיים ומנסה להתחיל שוב מחדש???
רק את תדעי לתת לעצמך את התשובות,אבל חשוב שכדי שתדעי לקחת החלטה נכונה-תכירי את כל העובדות.
בהצלחה.
השכר בשנה (או שנים) הראשונה יהיה משהו שקרוב לשכר המינימום במשק- בערך 4200 ש"ח נטו.מוערך.
הלימודים לא יהיו רלוונטיים בשנים הראשונות מכיוון שכדי להינות מתוספת שכרית בעבורם את צריכה לצבור שעות לגמול א' ואח"כ לגמול ב'.
שעות-משמע קורסים.
כדי לצבור 800 שעות לגמול א' את צריכה לעשות הרבה מאוד קורסים.(כל שבוע בקורס=50 שעות). אני אישית מכיר הרבה מאוד אנשי קבע עם וותק של 10-15 שנים בקבע שעדיין לא הצליחו לאסוף מספיק שעות כדי להזין גמולים. תעשי חשבון-השיקול שלך.
בשורה התחתונה בשנים הראשונות הלימודים לא ממש רלונטיים.
דרך אגב-את יכולה לעשות גם סימולצית שכר מול מופ"ת ולראות שההערכה שאני נותן לך אכן מדוייקת....
אני דואג שמא מישהו "מכר" לך סיפורים לגבי השכר שלך והבטיח לך הרים וגבעות מכיוון ש"איש קבע עם לימודים מרוויח הרבה כסף....."-הייתי מאוד נזהר ולוקח דברים כאלו בעירבון מוגבל.
יתרונות?כן!יש גם יתרונות: יש נקודות אישיות וספורט פעם בשנה (מסתכם בסביבות ערך של 1000 ש"ח). יש גם נופש צבאי מסובסד פעם בשנה (יש השתתפות של משרת הקבע שנקבעת לפי הזמן בשירות הקבע.ברמה ג' -מדובר בהשתתפות לא קטנה בכלל).יש גם קרן חסכון (קרן השתלמות) שצוברים למענך ונפתחת אחת ל 6 שנים עם השתתפות שלך (2.5% מהשכר שלך+7.5% מצה"ל) אבל בשנה הראשונה לשירות אין הפרשות לקרן-רק החל מהשנה השנייה לשירות.יש ביטוחי בריאות (בתשלום כמובן) לא רעים.יש טיפולי שיניים למשרת הקבע (גם זה תלוי בוותק בשירות-כלומר טיפולים אורטודנטיים רק אם את וותיקה בשירות).
לא אמרתי שאין יתרונות,אבל לדעתי החסרונות עולים עליהם עשרות מונים. כתוב בכרטיס שלך שאת בת 30- את צריכה לשאול את עצמך שאלה-האם את רואה את עצמך בגיל 36-37 מחפשת עבודה שוב בחיים האזרחיים ומנסה להתחיל שוב מחדש???
רק את תדעי לתת לעצמך את התשובות,אבל חשוב שכדי שתדעי לקחת החלטה נכונה-תכירי את כל העובדות.
בהצלחה.
שלוםשלום11
New member
ברחי מהר מרעיון הצבא...
אני אמא לילדים , הצבא הוא מקום גברי , ממליצה לך מאוד לברוח , מפטרים היום דווקא בני 37 רגע לפני שהם בטוחים בפנסיה....
אני אמא לילדים , הצבא הוא מקום גברי , ממליצה לך מאוד לברוח , מפטרים היום דווקא בני 37 רגע לפני שהם בטוחים בפנסיה....
נקודת מבט קצת שונה
האדונים הנכבדים צודקים במרבית הדברים שכתבו,
אני בהחלט מסכימה שלהיות אמא בתפקיד הקישור זה לא פשוט - מי כמוני יודעת. גם לא פשוט לחזור מהאזרחות.
אני מניחה ששכר של נגדת נמוך מהשכר שלי.
אבל.... יחד עם זה....
הצבא נותן תחושה של יציבות
הצבא מאפשר לך לעסוק בתפקידים שהם קצת יותר ממצים מאשר שירות לקוחות או פקידה באיזו חברה נידחת (שזה כל מה שהציעו לי חברות כ"א מיד לאחר שסיימתי תואר ראשון).
נכון, גם קצינת קישור היא סוג של פקידה, אבל את מרגישה את תחושת האחריות, את הפיקוד, את הטיפול במשאב האנושי הגדול ביותר בצה"ל.
אכן תפקיד לא פשוט, ואני מאוד מסכימה עם מה שאמרו לך שבעוד כמה שנים תחזרי בדיוק לנקודה ממנה התחלת.
בקיצור, התלבטות לא קלה.
שיהיה בהצלחה
האדונים הנכבדים צודקים במרבית הדברים שכתבו,
אני בהחלט מסכימה שלהיות אמא בתפקיד הקישור זה לא פשוט - מי כמוני יודעת. גם לא פשוט לחזור מהאזרחות.
אני מניחה ששכר של נגדת נמוך מהשכר שלי.
אבל.... יחד עם זה....
הצבא נותן תחושה של יציבות
הצבא מאפשר לך לעסוק בתפקידים שהם קצת יותר ממצים מאשר שירות לקוחות או פקידה באיזו חברה נידחת (שזה כל מה שהציעו לי חברות כ"א מיד לאחר שסיימתי תואר ראשון).
נכון, גם קצינת קישור היא סוג של פקידה, אבל את מרגישה את תחושת האחריות, את הפיקוד, את הטיפול במשאב האנושי הגדול ביותר בצה"ל.
אכן תפקיד לא פשוט, ואני מאוד מסכימה עם מה שאמרו לך שבעוד כמה שנים תחזרי בדיוק לנקודה ממנה התחלת.
בקיצור, התלבטות לא קלה.
שיהיה בהצלחה
deathcaster
New member
תגובה
תחשות היציבות נכונה אולי לתקופה לפני 20 שנים.
כיום כאשר נסגרות יחידות שלמות, מאות תקני קבע מקוצצים, ועל כל תפקיד בקבע יש עשרות אם לא מאות מתמודדים, תחושת היציבות שלך היא אשליה בלבד.
"נכון, גם קצינת קישור היא סוג של פקידה, אבל את מרגישה את תחושת האחריות, את הפיקוד, את הטיפול במשאב האנושי הגדול ביותר בצה"ל."- עד שהיא נופלת על קשל"חית שתמרר לה ת'חיים, שלא יהיה אכפת לה שהיא אמא... וכמובן שהיא תהיה נטע זר שלילי כי בניגוד לעמיתיה בקבע היא לא תבצע תורנויות ולכן סבב התורנויות יהיה צפוף יותר (באופן עקיף- באשמתה). וכאשר חיילי מיל' יתקשרו אליה, יקללו אותה, יאיימו עליה ויתייחסו אליה כאל פחות מפקידה אפילו... תחושת האחריות תהפוך ללא רלוונטית. תחושת פיקוד? בתור נגדת במשרד קישור? אל תצחיקי אותי. אם את בתור קצינת קישור מרגישה תחושה של פיקוד.... זו גם אשליה בלבד. קצינת קישור היא פקידה עם דרגות כתף, לא יותר מזה. לא שיש לי משהו כנגד המקצוע... להפך אני מעריך מאוד את המזוכיזם של העוסקים בענף הקישור. פשוט המקצוע הזו לא זוכה וגם לא יזכה לכבוד הראוי לו, לא מהמפקדים ובוודאי לא מן מקבלי השירות- חיילי המיל'.
ההתלבטות היא מאוד קלה. או לחזור לקבע, להרוויח שכר עלוב בעבודה לא קשה, די משעממת ועם כל החסרונות של שירות צבאי, או לעבוד בעבודה באזרחות, שם אפילו כפקידה במשרה חלקית במשרד טוב- היא יכולה לעבוד פחות שעות ולהרוויח יותר כסף מאשר שירות בקבע. אני בטוח שאם היא תנסה להיכנס מנטאלית לנעלי ילדיה- ההתלבטות תיעלם וההחלטה תהיה קלה ומהירה.
גיסתי הייתה פרקליטה צבאית, השתחררה סרן, יש לה 2 בנות. היא כיום עובדת במשרה חלקית במשרד עורכי דין, בגלל שהיא גם רוצה להיות אמא, עובדת מעט שעות, מרוויחה יותר ממה שהרוויח בקבע.
תעשי את החשבון לבד. זה באמת חשבון פשוט.
תחשות היציבות נכונה אולי לתקופה לפני 20 שנים.
כיום כאשר נסגרות יחידות שלמות, מאות תקני קבע מקוצצים, ועל כל תפקיד בקבע יש עשרות אם לא מאות מתמודדים, תחושת היציבות שלך היא אשליה בלבד.
"נכון, גם קצינת קישור היא סוג של פקידה, אבל את מרגישה את תחושת האחריות, את הפיקוד, את הטיפול במשאב האנושי הגדול ביותר בצה"ל."- עד שהיא נופלת על קשל"חית שתמרר לה ת'חיים, שלא יהיה אכפת לה שהיא אמא... וכמובן שהיא תהיה נטע זר שלילי כי בניגוד לעמיתיה בקבע היא לא תבצע תורנויות ולכן סבב התורנויות יהיה צפוף יותר (באופן עקיף- באשמתה). וכאשר חיילי מיל' יתקשרו אליה, יקללו אותה, יאיימו עליה ויתייחסו אליה כאל פחות מפקידה אפילו... תחושת האחריות תהפוך ללא רלוונטית. תחושת פיקוד? בתור נגדת במשרד קישור? אל תצחיקי אותי. אם את בתור קצינת קישור מרגישה תחושה של פיקוד.... זו גם אשליה בלבד. קצינת קישור היא פקידה עם דרגות כתף, לא יותר מזה. לא שיש לי משהו כנגד המקצוע... להפך אני מעריך מאוד את המזוכיזם של העוסקים בענף הקישור. פשוט המקצוע הזו לא זוכה וגם לא יזכה לכבוד הראוי לו, לא מהמפקדים ובוודאי לא מן מקבלי השירות- חיילי המיל'.
ההתלבטות היא מאוד קלה. או לחזור לקבע, להרוויח שכר עלוב בעבודה לא קשה, די משעממת ועם כל החסרונות של שירות צבאי, או לעבוד בעבודה באזרחות, שם אפילו כפקידה במשרה חלקית במשרד טוב- היא יכולה לעבוד פחות שעות ולהרוויח יותר כסף מאשר שירות בקבע. אני בטוח שאם היא תנסה להיכנס מנטאלית לנעלי ילדיה- ההתלבטות תיעלם וההחלטה תהיה קלה ומהירה.
גיסתי הייתה פרקליטה צבאית, השתחררה סרן, יש לה 2 בנות. היא כיום עובדת במשרה חלקית במשרד עורכי דין, בגלל שהיא גם רוצה להיות אמא, עובדת מעט שעות, מרוויחה יותר ממה שהרוויח בקבע.
תעשי את החשבון לבד. זה באמת חשבון פשוט.
טוב....
התגובות שלך כל כך חדות שלא ממש התחשק לי להגיב, אבל אני לא עומדת בפיתוי. אז הנה תשובה מתוך העייפות של 23:00 בלילה:
בהרבה מאוד מקומות במשק יש היום קיצוצי תקנים ושכר, כך שהצבא לא ממש שונה בכך. היציבות שאני מדברת עליה היא התחושה שמהלך התקופה בה אתה חתום יש לך שקט יחסי ואיומי הפיטורים הם לא עניין יום-יומי, לפחות בדרגים הזוטרים.
אני לא מרגישה כ"נטע זר שלילי" בכך שאני לא מבצעת תורנויות - זה פשוט ככה וכולם התרגלו לזה ומאוד מכבדים את מצבי והאוירה סביבי תמיד חביבה וקלילה - כי כזו אני.
אני לא נפלתי על קשל"חית נוראית שממררת לי את החיים. אבל ביננו - גם באזרחות אתה יכול ליפול על בוס חביב כזה או אחר, כמו שקרה לבעלי למשל (ואת אינטל לא עוזבים בגלל אידיוט)
לגבי חיילי מילואים - הכל תלוי בגישה שלה וביחס שלה. אני עוד לא נתקלתי בחייל מילואים שקילל אותי. נכון, לפעמים הם נחמדים ולפעמים לא, לפעמים הם עצבניים וחסרי סבלנות ולפעמים הם מוקירים תודה והערכה רבה. שלא לדבר על הסגל הפיקודי, שגם שם תמצא כאלו וכאלו. אבל גם באזרחות לפעמים יש לקוחות עצבניים ומעצבנים ולפעמים לא.
קצינת קישור היא לא סתם פקידה עם דרגות על הכתף - זה אפילו קצת חצוף לכתוב. הדרגות הללו מסמלות את כובד האחריות וכובד המשימות שיש עליה. בניגוד לכל פקידה אחרת היא לא מפילה את העיפרון מהיד בשעה 16:00 ונשארת למלא את המשימות מתוך אחריות לתחומי עיסוקה. היא עוסקת בפיתוח סגלים, הוצאה לקורסים, אבחוני יחידות ועוד דברים רבים אחרים שהם לא בגדר "הפקת דוחות וטלפונים". האחריות מורגשת כמעט בכל משימה, על אחת כמה וכמה בזמן חירום.
ברור שחיילי המילואים לא מייחסים את המשמעות הראויה לקצינות הקישור, כי הן פונקציה שולית מאוד בחייהם, וככה זה גם צריך להיות. יחד עם זאת, אני מכירה כמעט את כל שמות חיילי המילואים שלי, מה שאומר שפגשתי בהם ושוחחתי איתם לא אחת, ומה שחשוב בעצם זה איך אני מרגישה עם עצמי מולם, ורוב הזמן התחושה בסדר.
לגהי השכר העלוב.
דווקא כאן אני לא אדבר על היותה נגדת, כי אני לא ממש מבינה בעולם הנגדים ולא אתיימר לייעץ לה מהבחינה הזו. אני מרוויחה בין 8,500 ל 9,000 ש"ח בחודש ועם התואר הראשון שלי בייעוץ חינוכי ואמנות הייתי עושה מקסימום 5-6,000 ש"ח הכל עבודה השווה למעמדי באזרחות, מה שלא היה מאפשר לי להחזיק את הבית. שלא לדבר על חצי יום לימודים בשבוע. לא סתם הסכמתי מקודם עם העניין שאולי באמת שווה לה להשקיע ולהתברג מלמטה בחברה אזרחית, כי אני למשל - אם הייתי יוצאת היום בגיל 31 עם תואר ראשון לאזרחות הייתי מתחילה מ - 0 - באיזו חברת כ"א זוטרה, בטח לא כמו חברתך המשפטנית שלא עומדת באותו לבל.
זו גם הסיבה שאני עושה כעת תואר שני בייעוץ ארגוני.
העניין עם הילדים הוא ממש ממש ממש לא לעניין ולא פייר, לכל אשת קריירה באשר תהיה. לא כולן נשארות לגדל את הילדים בחצי משרה.
האם אתה מגיע בכל יום בשעה 16:00 הביתה? מתי לאחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של ילד?
בקיצור, תגובה מתלהמת. לא אהבתי.
התגובות שלך כל כך חדות שלא ממש התחשק לי להגיב, אבל אני לא עומדת בפיתוי. אז הנה תשובה מתוך העייפות של 23:00 בלילה:
בהרבה מאוד מקומות במשק יש היום קיצוצי תקנים ושכר, כך שהצבא לא ממש שונה בכך. היציבות שאני מדברת עליה היא התחושה שמהלך התקופה בה אתה חתום יש לך שקט יחסי ואיומי הפיטורים הם לא עניין יום-יומי, לפחות בדרגים הזוטרים.
אני לא מרגישה כ"נטע זר שלילי" בכך שאני לא מבצעת תורנויות - זה פשוט ככה וכולם התרגלו לזה ומאוד מכבדים את מצבי והאוירה סביבי תמיד חביבה וקלילה - כי כזו אני.
אני לא נפלתי על קשל"חית נוראית שממררת לי את החיים. אבל ביננו - גם באזרחות אתה יכול ליפול על בוס חביב כזה או אחר, כמו שקרה לבעלי למשל (ואת אינטל לא עוזבים בגלל אידיוט)
לגבי חיילי מילואים - הכל תלוי בגישה שלה וביחס שלה. אני עוד לא נתקלתי בחייל מילואים שקילל אותי. נכון, לפעמים הם נחמדים ולפעמים לא, לפעמים הם עצבניים וחסרי סבלנות ולפעמים הם מוקירים תודה והערכה רבה. שלא לדבר על הסגל הפיקודי, שגם שם תמצא כאלו וכאלו. אבל גם באזרחות לפעמים יש לקוחות עצבניים ומעצבנים ולפעמים לא.
קצינת קישור היא לא סתם פקידה עם דרגות על הכתף - זה אפילו קצת חצוף לכתוב. הדרגות הללו מסמלות את כובד האחריות וכובד המשימות שיש עליה. בניגוד לכל פקידה אחרת היא לא מפילה את העיפרון מהיד בשעה 16:00 ונשארת למלא את המשימות מתוך אחריות לתחומי עיסוקה. היא עוסקת בפיתוח סגלים, הוצאה לקורסים, אבחוני יחידות ועוד דברים רבים אחרים שהם לא בגדר "הפקת דוחות וטלפונים". האחריות מורגשת כמעט בכל משימה, על אחת כמה וכמה בזמן חירום.
ברור שחיילי המילואים לא מייחסים את המשמעות הראויה לקצינות הקישור, כי הן פונקציה שולית מאוד בחייהם, וככה זה גם צריך להיות. יחד עם זאת, אני מכירה כמעט את כל שמות חיילי המילואים שלי, מה שאומר שפגשתי בהם ושוחחתי איתם לא אחת, ומה שחשוב בעצם זה איך אני מרגישה עם עצמי מולם, ורוב הזמן התחושה בסדר.
לגהי השכר העלוב.
דווקא כאן אני לא אדבר על היותה נגדת, כי אני לא ממש מבינה בעולם הנגדים ולא אתיימר לייעץ לה מהבחינה הזו. אני מרוויחה בין 8,500 ל 9,000 ש"ח בחודש ועם התואר הראשון שלי בייעוץ חינוכי ואמנות הייתי עושה מקסימום 5-6,000 ש"ח הכל עבודה השווה למעמדי באזרחות, מה שלא היה מאפשר לי להחזיק את הבית. שלא לדבר על חצי יום לימודים בשבוע. לא סתם הסכמתי מקודם עם העניין שאולי באמת שווה לה להשקיע ולהתברג מלמטה בחברה אזרחית, כי אני למשל - אם הייתי יוצאת היום בגיל 31 עם תואר ראשון לאזרחות הייתי מתחילה מ - 0 - באיזו חברת כ"א זוטרה, בטח לא כמו חברתך המשפטנית שלא עומדת באותו לבל.
זו גם הסיבה שאני עושה כעת תואר שני בייעוץ ארגוני.
העניין עם הילדים הוא ממש ממש ממש לא לעניין ולא פייר, לכל אשת קריירה באשר תהיה. לא כולן נשארות לגדל את הילדים בחצי משרה.
האם אתה מגיע בכל יום בשעה 16:00 הביתה? מתי לאחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של ילד?
בקיצור, תגובה מתלהמת. לא אהבתי.
deathcaster
New member
תגובה של עייפות של 12 בלילה
"בהרבה מאוד מקומות במשק יש היום קיצוצי תקנים ושכר' כך שהצבא לא ממש שונה בכך"- כשל לוגי מסוג "מ-2 עוולות יוצא צדק"
http://he.wikipedia.org/wiki/משתי_עוולות_יוצא_צדק
"היציבות שאני מדברת עליה היא התחושה שמהלך התקופה בה אתה חתום יש לך שקט יחסי ואיומי הפיטורים הם לא עניין יום-יומי, לפחות בדרגים הזוטרים."- שוב, תחושה דמיונית אנכרוניסטית... והראיה לכך הם אותם דרגים זוטרים שכתבו כאן בפורום שמפטרים אותם, את מוזמנת לבדוק אותי.
"אני לא מרגישה כ"נטע זר שלילי" בכך שאני לא מבצעת תורנויות - זה פשוט ככה וכולם התרגלו לזה ומאוד מכבדים את מצבי והאוירה סביבי תמיד חביבה וקלילה - כי כזו אני."= כשל לוגי מסוג "פנייה אל הרגש"
https://he.wikipedia.org/wiki/פנייה_אל_הרגש
גם חולדת מעבדה מתרגלת ב"מבוך מוריס" לכך שמטביעים אותה, או מחשמלים לה את הרגליים במבחני התנהגות אחרים. כלומר, רק בגלל שהתרגלו אלייך ואת נחמדה- לא עושה את זה לבסדר.
"אני לא נפלתי על קשל"חית נוראית שממררת לי את החיים"- כשל לוגי מסוג "הזרקור"
https://he.wikipedia.org/wiki/דגימה_מוטה#.D7.9B.D7.A9.D7.9C_.D7.96.D7.A8.D7.A7.D7.95.D7.A8
הדיון אינו עלייך.
"אבל בינינו - גם באזרחות אתה יכול ליפול על בוס חביב כזה או אחר, כמו שקרה לבעלי למשל (ואת אינטל לא עוזבים בגלל אידיוט)"- שוב, כשל "הזרקור" ..........ואינטל אינו צה"ל (הלוואי שהיה).
"קצינת קישור היא לא סתם פקידה עם דרגות על הכתף - זה אפילו קצת חצוף לכתוב"- זה לא חצוף לכתוב כך, זה חצוף לחשוב כך, אינני חושב כך.... לצערי הרב יש הרבה שכן, חבל שלא הבנת מה שכתבתי.
"בניגוד לכל פקידה אחרת היא לא מפילה את העיפרון מהיד בשעה 16:00 ונשארת למלא את המשימות מתוך אחריות לתחומי עיסוקה" - ובגלל זה הרבה נגדות שהכרתי בתחום הקישור נותרו רווקות, כי התפקיד הזה תובעני מדי ואתה לא מצליח בחיים האמיתיים להתקדם. מה עם האחריות שלה כאמא? אני מבין שאת קצינת קישור ואת אוהבת את התפקיד ויש לך תחושת שליחות... שוב... אנחנו מדברים על אמא צעירה שהולכת להרוויח שכר מינימום ואף פחות מזה, תקני אותי אם אני טועה אבל את אינך בסטטוס שלה, אז מדוע את חושבת שאת יכולה לייעץ לה?
"יחד עם זאת, אני מכירה כמעט את כל שמות חיילי המילואים שלי, מה שאומר שפגשתי בהם ושוחחתי איתם לא אחת, ומה שחשוב בעצם זה איך אני מרגישה עם עצמי מולם, ורוב הזמן התחושה בסדר."- המשאית עם המדליות עושה רוורס בחנייה, גם אני בשירות הקבע שלי זכרתי שמות של חיילי מילואים שלי (אני לא מתחום הקישור) וגם את המספרים האישיים שלהם.... זה לא עזר לי בחיים. אז מה אם יש לי (ולך) זיכרון טוב?!
"דווקא כאן אני לא אדבר על היותה נגדת, כי אני לא ממש מבינה בעולם הנגדים ולא אתיימר לייעץ לה מהבחינה הזו."- מאוחר מדי, כבר עשית זאת.
זו בדיוק הבעיה שאני ו-SAYAR3 המציגים בפניה. כי בסופו של יום.... הילדים שלה יותר חשובים מתחושת השליחות והאחריות שיש לה כלובשת מדים.... הלא כן? שוב... עם שליחות ואחריות אי אפשר למלא עגלת סופרמרקט לחגי תשרי ולא לשלוח ילד לקייטנה.
"זו גם הסיבה שאני עושה כעת תואר שני בייעוץ ארגוני."- צר לי, אבל גם תואר זה לא ממש יעזור לך אם תצאי החוצה בגיל 31.
"האם אתה מגיע בכל יום בשעה 16:00 הביתה?"- אני כיום מנהל מחלקה בחברת ביוטק, אני (לא) במקרה גר קרוב מאוד לעבודה. אני מסיים בד"כ ב-17:00, ב-17:05 עם פקקים, אני בבית. מה דעתך?
"מתי לאחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של ילד?"- לא הבנתי איך זה קשור... אבל אשיב לך באותו מטבע- מתי פעם אחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של אמא שזה מקנה לך את היכולת לייעץ למישהי שרחוקה מאוד מלהיות במצבך?
אבל כן... ככל שהימים עוברים, אני מסתכל על עצמי בעיניים של ילד. זו אחת הסיבות שגם עזבתי את צה"ל, כי הייתי WORKOHOLIC ובניית תא משפחתי היה חלום שאינו בר-השגה. כיום עשר שנים לאחר ה"שחרור", ולאחר 3 תארים אקדמיים, אני גם נשוי לאישה מדהימה ואינני מתבייש להגיד שגם מאוהב בה, ושנינו מצפים בעוד חודשיים וחצי ליורש עצר שעד לפני שעתיים בעט בבטנה של רעייתי כמו רונאלדו קטן
אז כן, לאחר תגובה זו אולי תחשבי שאני פחות מתלהם ומעט מנסה לעזור לשואלת המקורית שאני מבין לליבה שמחפש את התשובות יעזרו לה לשלב קריירה ומשפחה ולא תשובות שנועדו להחדיר בה מוטיבציה כאילו היית מד"רית בבה"ד 11
לילה טוב.
"בהרבה מאוד מקומות במשק יש היום קיצוצי תקנים ושכר' כך שהצבא לא ממש שונה בכך"- כשל לוגי מסוג "מ-2 עוולות יוצא צדק"
http://he.wikipedia.org/wiki/משתי_עוולות_יוצא_צדק
"היציבות שאני מדברת עליה היא התחושה שמהלך התקופה בה אתה חתום יש לך שקט יחסי ואיומי הפיטורים הם לא עניין יום-יומי, לפחות בדרגים הזוטרים."- שוב, תחושה דמיונית אנכרוניסטית... והראיה לכך הם אותם דרגים זוטרים שכתבו כאן בפורום שמפטרים אותם, את מוזמנת לבדוק אותי.
"אני לא מרגישה כ"נטע זר שלילי" בכך שאני לא מבצעת תורנויות - זה פשוט ככה וכולם התרגלו לזה ומאוד מכבדים את מצבי והאוירה סביבי תמיד חביבה וקלילה - כי כזו אני."= כשל לוגי מסוג "פנייה אל הרגש"
https://he.wikipedia.org/wiki/פנייה_אל_הרגש
גם חולדת מעבדה מתרגלת ב"מבוך מוריס" לכך שמטביעים אותה, או מחשמלים לה את הרגליים במבחני התנהגות אחרים. כלומר, רק בגלל שהתרגלו אלייך ואת נחמדה- לא עושה את זה לבסדר.
"אני לא נפלתי על קשל"חית נוראית שממררת לי את החיים"- כשל לוגי מסוג "הזרקור"
https://he.wikipedia.org/wiki/דגימה_מוטה#.D7.9B.D7.A9.D7.9C_.D7.96.D7.A8.D7.A7.D7.95.D7.A8
הדיון אינו עלייך.
"אבל בינינו - גם באזרחות אתה יכול ליפול על בוס חביב כזה או אחר, כמו שקרה לבעלי למשל (ואת אינטל לא עוזבים בגלל אידיוט)"- שוב, כשל "הזרקור" ..........ואינטל אינו צה"ל (הלוואי שהיה).
"קצינת קישור היא לא סתם פקידה עם דרגות על הכתף - זה אפילו קצת חצוף לכתוב"- זה לא חצוף לכתוב כך, זה חצוף לחשוב כך, אינני חושב כך.... לצערי הרב יש הרבה שכן, חבל שלא הבנת מה שכתבתי.
"בניגוד לכל פקידה אחרת היא לא מפילה את העיפרון מהיד בשעה 16:00 ונשארת למלא את המשימות מתוך אחריות לתחומי עיסוקה" - ובגלל זה הרבה נגדות שהכרתי בתחום הקישור נותרו רווקות, כי התפקיד הזה תובעני מדי ואתה לא מצליח בחיים האמיתיים להתקדם. מה עם האחריות שלה כאמא? אני מבין שאת קצינת קישור ואת אוהבת את התפקיד ויש לך תחושת שליחות... שוב... אנחנו מדברים על אמא צעירה שהולכת להרוויח שכר מינימום ואף פחות מזה, תקני אותי אם אני טועה אבל את אינך בסטטוס שלה, אז מדוע את חושבת שאת יכולה לייעץ לה?
"יחד עם זאת, אני מכירה כמעט את כל שמות חיילי המילואים שלי, מה שאומר שפגשתי בהם ושוחחתי איתם לא אחת, ומה שחשוב בעצם זה איך אני מרגישה עם עצמי מולם, ורוב הזמן התחושה בסדר."- המשאית עם המדליות עושה רוורס בחנייה, גם אני בשירות הקבע שלי זכרתי שמות של חיילי מילואים שלי (אני לא מתחום הקישור) וגם את המספרים האישיים שלהם.... זה לא עזר לי בחיים. אז מה אם יש לי (ולך) זיכרון טוב?!
"דווקא כאן אני לא אדבר על היותה נגדת, כי אני לא ממש מבינה בעולם הנגדים ולא אתיימר לייעץ לה מהבחינה הזו."- מאוחר מדי, כבר עשית זאת.
זו בדיוק הבעיה שאני ו-SAYAR3 המציגים בפניה. כי בסופו של יום.... הילדים שלה יותר חשובים מתחושת השליחות והאחריות שיש לה כלובשת מדים.... הלא כן? שוב... עם שליחות ואחריות אי אפשר למלא עגלת סופרמרקט לחגי תשרי ולא לשלוח ילד לקייטנה.
"זו גם הסיבה שאני עושה כעת תואר שני בייעוץ ארגוני."- צר לי, אבל גם תואר זה לא ממש יעזור לך אם תצאי החוצה בגיל 31.
"האם אתה מגיע בכל יום בשעה 16:00 הביתה?"- אני כיום מנהל מחלקה בחברת ביוטק, אני (לא) במקרה גר קרוב מאוד לעבודה. אני מסיים בד"כ ב-17:00, ב-17:05 עם פקקים, אני בבית. מה דעתך?
"מתי לאחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של ילד?"- לא הבנתי איך זה קשור... אבל אשיב לך באותו מטבע- מתי פעם אחרונה הסתכלת על עצמך בעיניים של אמא שזה מקנה לך את היכולת לייעץ למישהי שרחוקה מאוד מלהיות במצבך?
אבל כן... ככל שהימים עוברים, אני מסתכל על עצמי בעיניים של ילד. זו אחת הסיבות שגם עזבתי את צה"ל, כי הייתי WORKOHOLIC ובניית תא משפחתי היה חלום שאינו בר-השגה. כיום עשר שנים לאחר ה"שחרור", ולאחר 3 תארים אקדמיים, אני גם נשוי לאישה מדהימה ואינני מתבייש להגיד שגם מאוהב בה, ושנינו מצפים בעוד חודשיים וחצי ליורש עצר שעד לפני שעתיים בעט בבטנה של רעייתי כמו רונאלדו קטן
אז כן, לאחר תגובה זו אולי תחשבי שאני פחות מתלהם ומעט מנסה לעזור לשואלת המקורית שאני מבין לליבה שמחפש את התשובות יעזרו לה לשלב קריירה ומשפחה ולא תשובות שנועדו להחדיר בה מוטיבציה כאילו היית מד"רית בבה"ד 11
לילה טוב.
אוקיי
אני מניחה שגם אתה מבין אותי לא נכון, ובטח שאני לא בענייני שליחות והחדרת מוטיבציה, רק בלהציג גם צד קצת אחר למטבע (שאת הצד השני שלו אני אכן מכירה וחווה על בשרי)
רק לא ברור לי למה אתה חושב שמעמדי כל כך שונה ממעמדה
אני בת 31, אמא לשני ילדים וגם אני חזרתי מהאזרחות
ההבדל היחידי ביננו הוא שאני קצינה והיא לא.
מבחינת עניין הטיפול בילדים וחשיבות החיים שמעבר - למה אנחנו כל כך שונות?
אני מניחה שגם אתה מבין אותי לא נכון, ובטח שאני לא בענייני שליחות והחדרת מוטיבציה, רק בלהציג גם צד קצת אחר למטבע (שאת הצד השני שלו אני אכן מכירה וחווה על בשרי)
רק לא ברור לי למה אתה חושב שמעמדי כל כך שונה ממעמדה
אני בת 31, אמא לשני ילדים וגם אני חזרתי מהאזרחות
ההבדל היחידי ביננו הוא שאני קצינה והיא לא.
מבחינת עניין הטיפול בילדים וחשיבות החיים שמעבר - למה אנחנו כל כך שונות?
deathcaster
New member
הבדלי השכר והסטטוס
את מקבלת ותקבלי יותר כסף ממנה. (היא לא ציינה מה ההשכלה שלה אם אני זוכר נכון ולכן אני מניח שהיא לא אקדמאית ולכן לא יהיו לה את התוספות שלך יש).
ולגבי הסטטוס- היא יכולה להיות ת"פ של סגן שצעירה ממנה בכמה שנים- יש כאלו שזה מאוד יפריע להן (לי אישית זה לא הפריע).
"בטח שאני לא בענייני שליחות והחדרת מוטיבציה"- אז מה את מרצה לה על אחריות ואתגר ועד כמה שאת אוהבת את עבודתך?
צד אחר למטבע? היא שאלה על צד אחד, את הצגת את הצד השני מבלי שנדרשת לכך (לפחות בתחילת הדיון).
את מקבלת ותקבלי יותר כסף ממנה. (היא לא ציינה מה ההשכלה שלה אם אני זוכר נכון ולכן אני מניח שהיא לא אקדמאית ולכן לא יהיו לה את התוספות שלך יש).
ולגבי הסטטוס- היא יכולה להיות ת"פ של סגן שצעירה ממנה בכמה שנים- יש כאלו שזה מאוד יפריע להן (לי אישית זה לא הפריע).
"בטח שאני לא בענייני שליחות והחדרת מוטיבציה"- אז מה את מרצה לה על אחריות ואתגר ועד כמה שאת אוהבת את עבודתך?
צד אחר למטבע? היא שאלה על צד אחד, את הצגת את הצד השני מבלי שנדרשת לכך (לפחות בתחילת הדיון).
רותם
מדוע התפקיד לא פשוט?רוב העבודה היא בחירום ובאימונים?
מה עושים בשגרה?כתבת מי כמוני יודעת,האם את קצינת קישור?
אני באמת מחפשת משהו שיספק אותי,זה בעצם מה שאני מחפשת בחיים,אבל מודה שמה שכתבו לי פה קצת מרתיע.אני מכירה כמה נשות קבע שנכון עובדות קצת יותר קשה אבל מרוצות.
מדוע אי אפשר להתקדם מהתפקיד הזה?אפשר לצאת לקורסים ואחרי זמן מסויים לעשות תפקידים אחרים לא?
מדוע התפקיד לא פשוט?רוב העבודה היא בחירום ובאימונים?
מה עושים בשגרה?כתבת מי כמוני יודעת,האם את קצינת קישור?
אני באמת מחפשת משהו שיספק אותי,זה בעצם מה שאני מחפשת בחיים,אבל מודה שמה שכתבו לי פה קצת מרתיע.אני מכירה כמה נשות קבע שנכון עובדות קצת יותר קשה אבל מרוצות.
מדוע אי אפשר להתקדם מהתפקיד הזה?אפשר לצאת לקורסים ואחרי זמן מסויים לעשות תפקידים אחרים לא?
היי
התפקיד לא פשוט כי המון המון תחומי אחריות והעבודה בשגרה לא נגמרת. מצבי חירום לשמחתינו הם נדירים, אם כי יצא לי להשתתף במבצע "עמוד ענן" שהיה חווייה מעניינת ולא ממש נעימה מבחינתי. את כל הזמן נמצאת בתחושה שאת לא מצליחה לסמן "וי" על משימות כי הן לא נגמרות. וזה מצב מאוד שוחק.
אני לא יודעת להגיד לך לגבי קידום כי מודבר בעולם הנגדים ואני לא ממש מבינה בו, אבל אני מניחה שתוכלי להגיע גם לתפקידים כמו קצינת כ"א אוגדה, קצינת קורסים או פק"רית ביחידות שונות.
קצינת קישור הוא לא תפקיד שרצוי להשאר בו לאורך זמן, וגם אין לו כמעט "מקבילה אזרחית" ככה שהוא לא מוסיף לך נקודות לרזומה.
בכל מקרה, אם את הולכת על זה, הייתי ממליצה על אגד ארטילרי או חטיבת שריון. אל תתקרבי לחי"ר.
שיהיה בהצלחה
התפקיד לא פשוט כי המון המון תחומי אחריות והעבודה בשגרה לא נגמרת. מצבי חירום לשמחתינו הם נדירים, אם כי יצא לי להשתתף במבצע "עמוד ענן" שהיה חווייה מעניינת ולא ממש נעימה מבחינתי. את כל הזמן נמצאת בתחושה שאת לא מצליחה לסמן "וי" על משימות כי הן לא נגמרות. וזה מצב מאוד שוחק.
אני לא יודעת להגיד לך לגבי קידום כי מודבר בעולם הנגדים ואני לא ממש מבינה בו, אבל אני מניחה שתוכלי להגיע גם לתפקידים כמו קצינת כ"א אוגדה, קצינת קורסים או פק"רית ביחידות שונות.
קצינת קישור הוא לא תפקיד שרצוי להשאר בו לאורך זמן, וגם אין לו כמעט "מקבילה אזרחית" ככה שהוא לא מוסיף לך נקודות לרזומה.
בכל מקרה, אם את הולכת על זה, הייתי ממליצה על אגד ארטילרי או חטיבת שריון. אל תתקרבי לחי"ר.
שיהיה בהצלחה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.