אהלן הילה. בתור חוזרת בתשובה
אני יכולה לתת לך איזה אינפורמציה והסברים שתרצי. בינתיים אני יכולה להביא פה עבורך מאמר על שינוי שמתיחס כמובן בין היתר לשינוי של סביבה בהליכי חזרה בתשובה. אני מקווה שתהני. כמובן שלכל אינפורמציה נוספת את מוזמנת לכתוב לי. ------------------------ בס"ד קצת על שינוי (לא המפלגה) - 4 אלמנטים יסודיים. תקציר מתוך שתי הרצאות שניתנו על ידי רבנית מרצה ממדרשת לבנות "באשר תלכי" בבני ברק. שינוי כתוב בגמרא על אלעזר בן דורדיה שהיה מכור להנאות וזה היה כל החיים שלו. פעם שמע על אישה זונה שכדי להיות איתה צריך היה צריך לשלם משכורת של שנה. נסע אליה במשך 4 ימים וכשהגיע, אמרה לו: "כמו שהאוויר הזה לא יחזור אלי אף פעם, כך גם אתה לא תחזור אף פעם אל בורא עולם". זה נגע מאד ללבו והוא אפילו לא בילה איתה אלא הלך לבדו בין שני הרים, שם את הראש בין הברכיים ובכה על כך שאף אחד לא עוזר לו לחזור ולהתחבר לבורא עולם ומרוב צער שבכה, פרחה נשמתו והוא נפטר. יצאה בת קול ואמרה אלעזר בן דורדיה מוזמן לגן עדן. יש אדם שקונה עולמו בשעה אחת. אלעזר בן דורדיה אמר להרים שכמו שהם לא יכולים שלא להיות הרים, כך הוא לא יכול שלא להיות רע אבל ההרים אמרו לו שכן יכול, שהוא יכול להשתנות. כדי להשתנות צריך להעביר את הכוח לראש ואכן אלעזר בן דורדיה שם את ראשו בין הברכיים, מה שהעלה לו את הדם לראש (את הכוח) ואכן הוא הצליח להשתנות לפני מותו. המסגרת של היהדות מנסה להכריח אותנו להשתנות על ידי כך שלא נותנת לנו להיכנס לשגרה. אי אפשר להיכנס לשגרה כי כל הזמן קורה משהו שמזכיר לנו שעלינו לעבוד. כל חודש יש חג או מאורע חוץ מחשוון (שלכן נקרא מרחשוון). גם הימים העצובים של אב לא נותנים לנו ליפול לתוך שגרה. השגרה מביאה את האדם להיכנע להרגלים רעים ולהפסיק לעבוד על עצמו. דוד המלך היה אומר "אני תפילתי" וגם אנשי כנסת הגדולה השתמשו בתפילה ככלי נהדר לחינוך כי אם אני תפילתי, זה אומר שמה שאני מבקש כל יום בסופו של דבר הופך להיות הרצון שלי, בסוף אני מפנים את מה שאני מבקש ואני הופך לרצות את זה. אדם שרוצה, אבל רוצה באמת ומבפנים, מהעומק שלנו זה אדם שבורא עולם יכול לתת לו. אי אפשר לתת למי שלא רוצה, וצריך להימנע מלהיכנס לחושך של השגרה כי אפשר להכנס לשגרה בקלות, צריך להלחם על זה. זה מה שהיהדות מלמדת אותנו לעשות - לא לגלוש לשגרה אבל כמובן שאם יש אדם שלא משתמש בשכל, בכוח, זה לא יעזור. דוגמא לשינוי בחיים הוא אברהם אבינו ששינה לא רק את עצמו אלא גם הרבה אנשים סביבו. הוא היה כל כך בודד וחוץ מיוסף, לא היו אנשים כאלו בודדים, לא יצחק, לא יעקב. מה באמת ביקשו מאברהם אבינו? ביקשו ממנו להיות בן אדם אחר. לעזוב את כל מה שעשה אותו "הוא" כמו מקום מגוריו, הוריו, חבריו, ארצו... כל מה שסימל את מי שהוא היה, ונתבקש ממנו ליצור את עצמו מחדש. גם אנחנו כשאנחנו עושים שינוי, לפעמים אנחנו מרגישים שעדיף היה לנו להישאר אותו הדבר מאשר להיות בבדידות הזאת. ישנם 4 אלמנטים של שינוי: אלמנט ראשון: האלמנט הראשון של שינוי זה להיות מצטער. יש מדרש על אברהם אבינו שהלך בדרך וראה בירה דולקת. כיוון שראה בעל הבית שהוא (אברהם אבינו) מצטער על כך, אמר לו הקב"ה "אני הוא בעל הבירה". יש דברים שאנחנו לא מבינים כמו למשל למה באנו לפה? בפני האדם עומדות שתי אפשרויות – לנסות למצוא את התשובה או להשלים ולהגיד – ככה זה. ה´ אמר לאברהם אבינו שבגלל שאני רואה שאתה מצטער, אני אבנה איתך קשר. הבסיס היה זה שאברהם אבינו מוכן היה לחפש את האמת. הצורך למצוא את האמת הוא צורך מאד חזק אצל האדם. צורך זה הוא אחד מיסודות הנפש רק שאפשר לברוח מזה. לדוגמא, נאמר שעונדים תכשיט שמוצא חן בעינינו ופתאום באה חברה ומגלה לנו שהתכשיט לא אמיתי. גם אם הוא מצא חן בעינינו לפני כן, עכשיו אולי כבר נסתכל עליו אחרת. למה? למה משנה לנו ואנחנו מוכנים לשלם הון עבור תכשיט מיהלומים אמיתיים ולא מוכנים להסתפק בזכוכית? או ניקח למשל אישה, שגבר נפלא הציע לה נישואים. אם הוא יגיד לה שהוא מוכן להתחתן איתה ולהיות טוב אליה, אבל הוא לא ממש אוהב אותה. האם היא תהיה מוכנה לחיות איתו, או שתעדיף להתחתן עם מישהו פחות נחמד אליה שאוהב אותה? לפעמים הדרך לאמת מאד מאד קשה ולכן לפעמים אנחנו מוותרים על האמת ומוכנים לחיות עם שקר כי ללכת על האמת ללפעמים זה קשה לנו מדי. הצורך לאמת זה משהו מאד מאד עמוק אבל אנחנו יכולים להרוס את האמת שלנו כי לא תמיד אנחנו מוכנים להלחם בשבילה. מה עושים כשיודעים שיש אמת ואין כוח להשיג אותה? דיסוננס קוגנטיבי תקרה בשני מצבים – או כשמקבלים מידע חדש, או כשיש חוויה רגשית חדשה. כשלומדים משהו חדש שסותר את אורח החיים שלנו, אז יש בעיה ויש שתי אפשרויות – לשנות דעה, או לשנות הנהגה. הדרך להשתנות היא רק אם אתה מצטער ורואה שיש בעיה. אנשים לפעמים מוכנים לחיות במסגרת שלא נותנת להם כלום רק לא להצטרך לשנות את עצמם. אבל כדי להשתנות חייבים להיות מודעים לבעיות ומוכנים לרדוף אחר האמת כמו שמגנט נדבק לברזל. לפעמים אנחנו מוכנים להתפשר על האמת רק שלא נאבד קשר עם החברה שאליה התרגלנו, שלא נהיה בודדים. לפעמים גם לחץ חברתי מביא אדם לשנות את דעתו על מה שנראה לו כאמת אבל זה כבר נושא למאמר נפרד. אלמנט שני: אם רוצים להשתנות צריך להכיר בצורך שלנו להיות בחברה תומכת. כשאברהם אבינו הגיע לארץ כנען, אמר אברהם ללוט – לאן שתבחר אני אלך למקום השני. למה? הרי אברהם אבינו מאד אהב את לוט ורצה שיהיה טוב ללוט. למה שם פתאום כזו גדר? הרי אברהם אהב את כולם? הרועים של לוט מסמלים את לוט והרועים של אברהם את אברהם והתעורר ריב בין הרועים של לוט לרועים של אברהם. הרועים של אברהם שמו זממים על הצאן שלא יאכלו את מה שלא שלהם אולם הרועים של לוט לא שמו והצאן אכל את מה שלא היה שלו. הרועים של אברהם אמרו לרועים של לוט שלא צריך לגזול עשב של אחרים אולם הם ענו, שהקב"ה הבטיח לאברהם שכל זה יהיה שלו יום אחד, אז לא גוזלים ממה שלא יהיה שלהם יום אחד. מה הבעיה בזה? למה אברהם נפרד מלוט בעקבות זה? במסילת ישרים כתוב על שתי מידות – זהירות ונקיות. זהירות זה כשאני מאד רוצה לאכול אפילו שזה לא כשר או אני רוצה להגיד את זה אפילו שזה לשון הרע אבל בגלל שאני אוהב את ה´, אני מוכן להשתנות בשבילו. נקיות זה כשאנחנו רוצים רק את מה שה´ רוצה. אברהם אבינו היה בדרגת הנקיות אבל הבין שהשאר הם בדרגת הזהירות וזה מסוכן. גם אנחנו נמצאים בדרגת הזהירות וזה מסוכן לנו כי אנחנו רוצים לחטוא אבל הרציונליות הזאת מהסוג של לוט מסוכנת לנו. אם לוט היה אומר "כן, זה גזל", אברהם לא היה נפרד ממנו אבל בגלל שהוא מצא רציונלית לחטא, ההשפעה של זה יכולה להיות מסוכנת למי שנמצא בדרגת הזהירות. לכן עבורנו, שמצאנו אמת ושהאמת שלנו עזרה לנו לשנות את דרך חיינו בהתאם ובניגוד ללחץ חברתי ויצרה לנו מצב של בדידות, אנחנו חייבים לעצמנו לשים את עצמנו בחברה שלא תיתן לנו את הפרצה ותמצא לנו לגיטימציה לחטוא. אנחנו בשלב השינוי כמו גרעין של עץ אילן. כדי לכרות את האילן כשהוא גדול צריך הרבה מאד כוח כי הוא יציב ומוצק אולם כשהוא רק צמח רך, כשהוא רק גרעין, כל פרצה וכל דריסת כף רגל יכולה לרמוס אותו. המשך בהודעה נפרדת
