חזק יותר מדי (ט)
יותר ממני לפחות. או שזה לא היה קורה. או שלא הייתי נשארת שם לבד. מתי בדיוק הגיע הרגע שאת מבינה שמשהו לא טוב הולך לקרות לך. בדר"כ זה כבר מאוחר מדי. ואת כבר שם ו.. אופס. נפלת. שוב. ואת מחפשת את המילים להגדיר מה שאת באמת מרגישה ופשוט אין. ואת מחפשת מילים לאנשים אחרים אולי לעודד לתמוך אבל איך תוכלי להציל את העולם כשאת העולם של עצמך את לא מצליחה להציל ולמה לעזאזל את רוצה בכלל להציל אותם אולי פאקינג פעם אחת בחיים תתרכזי אך ורק בעצמך, שמעתי שזה לפעמים יכול לעזור. אולי אם לא היה אכפת כ"כ לא הייתי נפגעת כ"כ. אם לא תתני לאנשים להתקרב אלייך הם לא יוכלו להרביץ לך. אולי אני צריכה פשוט לברוח לפני שיהיה מאוחר מדי אבל על מי אני עובדת אני אף פעם לא בורחת בזמן אני תמיד נשארת שוב ושוב ונפגעת כל פעם מחדש ונשארת עם חבלות וצלקות וממשיכה אל עבר היעד הבא כי אני פשוט לא יודעת לעצור. ופאקינג למי אכפת תפסיקי להתבכיין מסתבר שלאף אחד לא אכפת כמובן ממה שקורה לך. ולמה שיהיה אכפת להם את מעוררת רחמים. אנשים לא אוהבים חברים מסכנים, יותר כיף להיות ליד האחרים, המצליחנים. אלה שמחייכים תמיד ברור שאיתם יותר כיף וכשלמדת את זה אז שמת מסיכה עם חיוך מאוזן לאוזן ואולי אם יחשבו שטוב לך, אולי אם יחשבו שאת מספיק חזקה, אולי אז לא יפגעו בך. עכשיו תראי איזה שריר גדול (סליחה, חיוך גדול) ותפחידי אותם עד מוות כדי שלא יתעסקו איתך שוב תראי שאת חזקה לא משנה מה קורה למרות שאת יודעת טוב מאד שהמסיכה הזאת עומדת בקרוב להתפורר ואז הם יכעסו שרימית אותם וזה יהיה הרבה יותר כואב.
ולמה לעזאזל אני כותבת את זה, ולמה לעזאזל אני כותבת את זה פה.
יותר ממני לפחות. או שזה לא היה קורה. או שלא הייתי נשארת שם לבד. מתי בדיוק הגיע הרגע שאת מבינה שמשהו לא טוב הולך לקרות לך. בדר"כ זה כבר מאוחר מדי. ואת כבר שם ו.. אופס. נפלת. שוב. ואת מחפשת את המילים להגדיר מה שאת באמת מרגישה ופשוט אין. ואת מחפשת מילים לאנשים אחרים אולי לעודד לתמוך אבל איך תוכלי להציל את העולם כשאת העולם של עצמך את לא מצליחה להציל ולמה לעזאזל את רוצה בכלל להציל אותם אולי פאקינג פעם אחת בחיים תתרכזי אך ורק בעצמך, שמעתי שזה לפעמים יכול לעזור. אולי אם לא היה אכפת כ"כ לא הייתי נפגעת כ"כ. אם לא תתני לאנשים להתקרב אלייך הם לא יוכלו להרביץ לך. אולי אני צריכה פשוט לברוח לפני שיהיה מאוחר מדי אבל על מי אני עובדת אני אף פעם לא בורחת בזמן אני תמיד נשארת שוב ושוב ונפגעת כל פעם מחדש ונשארת עם חבלות וצלקות וממשיכה אל עבר היעד הבא כי אני פשוט לא יודעת לעצור. ופאקינג למי אכפת תפסיקי להתבכיין מסתבר שלאף אחד לא אכפת כמובן ממה שקורה לך. ולמה שיהיה אכפת להם את מעוררת רחמים. אנשים לא אוהבים חברים מסכנים, יותר כיף להיות ליד האחרים, המצליחנים. אלה שמחייכים תמיד ברור שאיתם יותר כיף וכשלמדת את זה אז שמת מסיכה עם חיוך מאוזן לאוזן ואולי אם יחשבו שטוב לך, אולי אם יחשבו שאת מספיק חזקה, אולי אז לא יפגעו בך. עכשיו תראי איזה שריר גדול (סליחה, חיוך גדול) ותפחידי אותם עד מוות כדי שלא יתעסקו איתך שוב תראי שאת חזקה לא משנה מה קורה למרות שאת יודעת טוב מאד שהמסיכה הזאת עומדת בקרוב להתפורר ואז הם יכעסו שרימית אותם וזה יהיה הרבה יותר כואב.
ולמה לעזאזל אני כותבת את זה, ולמה לעזאזל אני כותבת את זה פה.