niosh לילה טוב!
קראתי את הודעתך ויש מחנק בגרוני, אנחנו מולידים ילדים ורוצים שיהיו להם חיים טובים.אנחנו אפילו מוכנים לקחת את סבלם לעצמינו, לו זה רק היה ניתן.... אנחנו לא יכולים לשנות את מה שאנחנו לא יכולים, אבל כמו שגיל אמר, אנחנו יכולים להתיחס לזה הכי נכון שאפשר מבחינתינו כהורים. אצלינו מדובר בילד בן 9.5 כיום, שעד לפני שנתיים היה כליל השלמות. ילד בוגר ,אחראי ,תלמיד טוב, תמיד מוקף בחברים. אהוב מאוד ע"י כולם. ילד שכשהיה בן 3 וראה אותי מקיאה מההריון של בתי, גרר כסא לכיור ,עלה עליו, מילא כוס במים ,הביא לי ואמר::קחי אמא זה יגרום לך להרגיש טוב יותר..." ילד שתמיד היה לו אומץ-לב מרשים ואביו ואני ידענו שצפוי לו עתיד מזהיר.. ופתאום לפני כשנה שמתי לב שמשהו לא בסדר, משהו מאוד לא בסדר. ואז ניתלים בכל מיני סיבות ותירוצים שהיו מאוד עיניניים בזמנו, כמו שהייתי בסופו של הריון קשה, וגרנו במקום רחוק ובדיוק עמדנו לחזור אחרי היעדרות של שנתיים. אבל גם כשחזרנו דברים המשיכו להיות לא בסדר. בוקר אחד ב-22.11.03 באיזה צירוף מוזר של נסיבות, קמתי מאוחר ומישהו השאיר את הטלוויזיה דולקת על ערוץ 10, הייתי בחדר אחר ופתאום אני שומעת את אודטה מדברת על טיקים ובחצי אוזן שמעתי שמישהי אמרה להיכנס באינטרנט לאתר של א.ס.ט.י.... תוך דקה הייתי באינטרנט ,קוראת את האתר וחושבת "בינגו"! זה בדיוק מה שיש לבן שלי..... כל היום לא הצלחתי לתפקד, הייתי נסערת ומרוגשת. הייתי צריכה לנסוע עם הילדים וביקשתי מאחי שיבוא לעזור לי, כי ממש לא הצלחתי להתרכז בכלום. [עוד קודם כשהבן הגיע מבי"ס חיבקתי ונישקתי אותו ואמרתי לו כמה אני מצטערת על כל הפעמים שאמרתי לו להפסיק את "התנועות" שלו ושעכשיו אני יודעת שזה לא אשמתו ושאביו ואני נעשה הכל ע"מ לעזור לו]. אח"כ דיברתי מספר פעמים עם בת שבע המקסימה והנפלאה שלנו, ובזכותה הגענו לפרופסור אלן אפטר משניידר שאבחן שלילד באמת יש ts . אני רוצה להדגיש, הבן שלי היום רחוק מלהיות מושלם. יש לו טיקים ,התפרצויות זעם בלתי נשלטות, חרדות, ולפעמים התנהגויות מביכות. אבל הוא הבן שלי ואני אוהבת אותו מאוד, ועדיין אני חושבת שצפוי לו עתיד מזהיר. סיפרנו למנהלת ,למחנך שלו ובשלב מאוחר יותר גם לילדים בכיתה, ולשמחתי הוא ממשיך להיות אהוד ושמח, פעיל מאוד [היום למשל הוא הלך לאסוף מזון לנזקקים], ובטוח ביכולות שלו. אנחנו משתדלים מאוד לשדר לו שזה מה שיש ועם זה הוא צריך ללמוד לחיות, ושלכל אחד יש "משהו" ,כל אחד סוחב איזו חבילה [האמן לי קל מאוד למצוא ולתת לילד דוגמאות]. זה לא סותר את העובדה שאנחנו עושים ככל האפשר ע"מ להקל עליו, עם בעזרת רפואה משלימה או כל דבר אחר וגם למידה וצבירת ידע ואפילו [בשבילי זה אפילו] אנחנו כנראה נצרף כלב למשפחתינו... אז niosh יקירי החיים שלנו ושל הבן לא הפכו להיות קשים, הם בהחלט מורכבים ומענינים..... אבל תחשוב על זה רגע.. כך הם החיים בכלל... וכשאנחנו מאמצים גישה נכונה ויחס חיובי אפשר להתגבר על המון קשיים. וכמובן גם עם הרבה אהבה והבנה. בהצלחה לך אנחנו כאן!! גלית [מקווה שלא התשתי אותכם עם ההודעה הארוכה הזאת]