חזקה???
``את חזקה`` כך אמא אומרת ``את חזקה`` גם אבא מוסיף ``את חזקה ומשיגה כל מטרה`` אומרים החברים ``את חזקה,חזקה,חזקה...`` אומרים השכנים,המכרים וגם אלו שלא ממש מכירים. ``את טיפוס לוחם``,``אמביציוזית``,``את לא נותנת למכשולים לעצור אותך`` ``כשאת רוצה הכל פתוח``, ``את ממש אבל ממש חזקה...`` מילים,מילים ורק מילים.... אז אם אני כ``כ חזקה, איך זה שלא עצרתי בזמן? ואיך זה שלא היה לי את הכוח? אם אני כ``כ חזקה, אז איך זה שכל מכשול קטן מפיל אותי כ``כ? ואם אני חזקה, אז למה אני בוכה? כבר חודש שאני נלחמת אחרי שהבנתי שהבכי לא יחזיר את הגלגל לאחור ואם לאמר את האמת, דווקא הולך לי לא רע. הרי החלטתי שלעצמי אני חוזרת וזאת הרי מטרה נעלה... אז שינסתי מותניים והפסקתי עם השחיתויות וגם את קו המחשבה ניסיתי לשנות ואמרתי לעצמי ``הם אומרים שאת חזקה, לא יכול להיות שכולם טועים...`` אז אני חזקה,חזקה,חזקה... ראבק, על מי אני עובדת? איפה כל הכוחות שכולם מדברים עליהם? היום כמעט ונשברתי, כמעט והגעתי לתחתית המדרגה... מצאתי את עצמי מתגנבת למקרר פותחת וסוגרת, פותחת וסוגרת... אני חזקה? אז פתחתי וסגרתי ופתחתי וסגרתי ואז הלכתי להביט במראה פתחתי גם אלבום תמונות <ככה על הדרך> ושוב למקרר ושוב אותה פעולה... פותחת סוגרת, פותחת סוגרת, פותחת......... הראש שלי מתפוצץ הדפיקות האלה ברקה אז פתחתי את המקרר...הושטתי יד...ולקחתי משהו אסור אבל אופס, מישהו יורד במדרגות. הנה אני מחביאה...מהר להחביא בכיס, שאף אחד לא יראה. ואז ראיתי אותו, את אבא שלי הוא הביט בי, חייך ואז שאל: ``את מחביאה?`` הרגשתי מטופשת, היתי נבוכה הרי אבא תמיד אמר לי שאני חזקה. את האסור כמובן שלפח זרקתי התביישתי בעצמי כ``כ ``את חזקה, את חזקה..`` אני עדיין במעומעם שומעת את חזקה????
``את חזקה`` כך אמא אומרת ``את חזקה`` גם אבא מוסיף ``את חזקה ומשיגה כל מטרה`` אומרים החברים ``את חזקה,חזקה,חזקה...`` אומרים השכנים,המכרים וגם אלו שלא ממש מכירים. ``את טיפוס לוחם``,``אמביציוזית``,``את לא נותנת למכשולים לעצור אותך`` ``כשאת רוצה הכל פתוח``, ``את ממש אבל ממש חזקה...`` מילים,מילים ורק מילים.... אז אם אני כ``כ חזקה, איך זה שלא עצרתי בזמן? ואיך זה שלא היה לי את הכוח? אם אני כ``כ חזקה, אז איך זה שכל מכשול קטן מפיל אותי כ``כ? ואם אני חזקה, אז למה אני בוכה? כבר חודש שאני נלחמת אחרי שהבנתי שהבכי לא יחזיר את הגלגל לאחור ואם לאמר את האמת, דווקא הולך לי לא רע. הרי החלטתי שלעצמי אני חוזרת וזאת הרי מטרה נעלה... אז שינסתי מותניים והפסקתי עם השחיתויות וגם את קו המחשבה ניסיתי לשנות ואמרתי לעצמי ``הם אומרים שאת חזקה, לא יכול להיות שכולם טועים...`` אז אני חזקה,חזקה,חזקה... ראבק, על מי אני עובדת? איפה כל הכוחות שכולם מדברים עליהם? היום כמעט ונשברתי, כמעט והגעתי לתחתית המדרגה... מצאתי את עצמי מתגנבת למקרר פותחת וסוגרת, פותחת וסוגרת... אני חזקה? אז פתחתי וסגרתי ופתחתי וסגרתי ואז הלכתי להביט במראה פתחתי גם אלבום תמונות <ככה על הדרך> ושוב למקרר ושוב אותה פעולה... פותחת סוגרת, פותחת סוגרת, פותחת......... הראש שלי מתפוצץ הדפיקות האלה ברקה אז פתחתי את המקרר...הושטתי יד...ולקחתי משהו אסור אבל אופס, מישהו יורד במדרגות. הנה אני מחביאה...מהר להחביא בכיס, שאף אחד לא יראה. ואז ראיתי אותו, את אבא שלי הוא הביט בי, חייך ואז שאל: ``את מחביאה?`` הרגשתי מטופשת, היתי נבוכה הרי אבא תמיד אמר לי שאני חזקה. את האסור כמובן שלפח זרקתי התביישתי בעצמי כ``כ ``את חזקה, את חזקה..`` אני עדיין במעומעם שומעת את חזקה????