The Builder
New member
חזיונות
לפי הכותרת בטח חשבתם שאני זקוק לטיפול פסיכיאטרי, אבל התשובה היא לא (לפחות אני חושב כך). ההודעה מעט ארוכה ומיוחדת אבל אודה לך אם תקרא אותה עד תומה: אתאר בקצרה את סיפורי: כשאני מסתובב בביתי בלילות כאשר הכל כבר חשוך, אני מפחד להסתכל על חלונות ושאר צוהרים למיניהם (פתחים בדלתות). כי אז מהר מאוד עולים בדימיוני דומויות מסרט אימה. הדמויות הן תמיד נשים ותמיד ישנה הבעה קרה על פניהן. זה מתקשר לי לסרטי אימה, כאשר לרוצח יש מבט קר על פניו ויש בכוונתו רק לרצוח. אני באופן כללי מאוד מפחד מסרטי אימה ונבעת (בצורה מאוד רצינית) מסרטי אימה, אבל רק בקטע של הפנים. פנים של אישה עם הבעה זדונית או.. בקיצור הבנתם אני מקווה. עוד אדגיש דבר מעניין, שהתופעה פוקדת אותי רק בתוך בתים. כאשר אעמוד מחוץ למבנה לא יתקיים המקרה המדובר. התופעה גם יכולה לקרות כאשר אני עומד מול מראה, אני עלול פתאום להתחיל לדמיין שכשאני מסיר את מבטי מהמראה ואז כשאביט שוב, אראה אישה עם אותו מבט מחריד על פניה. אם אדמיין חבר טוב מהטירונות, למשל, לא אפחד. בכל אופן. מה שאני עושה במצבים האלה, אני פשוט סוגר את עיניי ומחפש את המתג אור הכי קרוב. במצב של אור שום דבר לא יכול להפחיד אותי (חוץ ממקרה המראה, תתארו לעצמך ששילוב של מראה וחושך זה נוראי שבעתיים). אם יקרה מצב שאשאר עם עיני פתוחות בעלטה מול מושא הביעות, אני אוכל להגיע למצב שאוכל לצרוח מרוב פחד וכל גופי יגלה סימנים של מקרה חרדה חמור (רעידות, הזעה, קצב לב מואץ וכו') ומשם אני כבר לא יודע מה יהיה ההמשך. לי יש הצעה אחת לעניין. התוועדתי בשנים האחרונות לסוג מסוים של טראנסג'נדריות אצלי. כלומר, רצון להתלבש בבגדי-נשים. אני סטרייט, לצורך ההבהרה, אני נמשך לנשים. אבל עד לאחרונה הרצון הזה היה מאוד מודחק, כתוצאה משבירת הדימוי העצמי שלי כגבר. החלטתי שאתן לזה ניסיון. שאלתי היא, האם לדעתך זאת הסיבה או שאתה מכיר סיבה נוספת שיכולה להוות גורם לכל החזיונות הללו? אציין גם שהחזיונות אינם מוחשיים אלא רק בדמיוני. בתודה מראש, על מענה להודעה לא כל כך קונבנציונלית
אודה לך אם תענה גם אם אינך מעלה בראשך פיתרון אחרי קריאת ההודעה. שוב תודה
ע.
לפי הכותרת בטח חשבתם שאני זקוק לטיפול פסיכיאטרי, אבל התשובה היא לא (לפחות אני חושב כך). ההודעה מעט ארוכה ומיוחדת אבל אודה לך אם תקרא אותה עד תומה: אתאר בקצרה את סיפורי: כשאני מסתובב בביתי בלילות כאשר הכל כבר חשוך, אני מפחד להסתכל על חלונות ושאר צוהרים למיניהם (פתחים בדלתות). כי אז מהר מאוד עולים בדימיוני דומויות מסרט אימה. הדמויות הן תמיד נשים ותמיד ישנה הבעה קרה על פניהן. זה מתקשר לי לסרטי אימה, כאשר לרוצח יש מבט קר על פניו ויש בכוונתו רק לרצוח. אני באופן כללי מאוד מפחד מסרטי אימה ונבעת (בצורה מאוד רצינית) מסרטי אימה, אבל רק בקטע של הפנים. פנים של אישה עם הבעה זדונית או.. בקיצור הבנתם אני מקווה. עוד אדגיש דבר מעניין, שהתופעה פוקדת אותי רק בתוך בתים. כאשר אעמוד מחוץ למבנה לא יתקיים המקרה המדובר. התופעה גם יכולה לקרות כאשר אני עומד מול מראה, אני עלול פתאום להתחיל לדמיין שכשאני מסיר את מבטי מהמראה ואז כשאביט שוב, אראה אישה עם אותו מבט מחריד על פניה. אם אדמיין חבר טוב מהטירונות, למשל, לא אפחד. בכל אופן. מה שאני עושה במצבים האלה, אני פשוט סוגר את עיניי ומחפש את המתג אור הכי קרוב. במצב של אור שום דבר לא יכול להפחיד אותי (חוץ ממקרה המראה, תתארו לעצמך ששילוב של מראה וחושך זה נוראי שבעתיים). אם יקרה מצב שאשאר עם עיני פתוחות בעלטה מול מושא הביעות, אני אוכל להגיע למצב שאוכל לצרוח מרוב פחד וכל גופי יגלה סימנים של מקרה חרדה חמור (רעידות, הזעה, קצב לב מואץ וכו') ומשם אני כבר לא יודע מה יהיה ההמשך. לי יש הצעה אחת לעניין. התוועדתי בשנים האחרונות לסוג מסוים של טראנסג'נדריות אצלי. כלומר, רצון להתלבש בבגדי-נשים. אני סטרייט, לצורך ההבהרה, אני נמשך לנשים. אבל עד לאחרונה הרצון הזה היה מאוד מודחק, כתוצאה משבירת הדימוי העצמי שלי כגבר. החלטתי שאתן לזה ניסיון. שאלתי היא, האם לדעתך זאת הסיבה או שאתה מכיר סיבה נוספת שיכולה להוות גורם לכל החזיונות הללו? אציין גם שהחזיונות אינם מוחשיים אלא רק בדמיוני. בתודה מראש, על מענה להודעה לא כל כך קונבנציונלית