חזון 2050

ערני31

Well-known member

חזון 2050​


קול קורא לממשלת ישראל, לכנסת ולאזרחי ישראל​


הצעה לבחינה לאומית של הקמת עיר חדשה בערבה כחלק מחזון לסיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני​


לכבוד ראש ממשלת ישראל, ממשלת ישראל, חברי הכנסת ואזרחי מדינת ישראל


מדינת ישראל נמצאת בפני אחת ההכרעות ההיסטוריות הגדולות בתולדותיה.


במשך דורות אנו מנסים לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות מלחמות, הסכמי ביניים, נסיגות, גדרות, מחסומים, הרתעה, סבבי לחימה ושיקום.


אולי הגיע הזמן להוסיף לשולחן הדיונים רעיון אחר:


לא רק לנהל את הסכסוך — אלא לבנות מציאות חדשה שתאפשר לסיים אותו.


אני קורא לממשלת ישראל להקים צוות מקצועי שיבחן את האפשרות להוציא לפועל תכנית לאומית ובינלאומית ארוכת טווח, שבמרכזה הקמת עיר חדשה בערבה, שתוכל לאכלס עד חמישה מיליון בני אדם, ותציע לתושבים פלסטינים המעוניינים בכך אפשרות להתחיל חיים חדשים במסגרת מוסכמת, חוקית ורצונית.


אין מדובר בהצעה לגירוש.


להפך.


עקרון היסוד של התכנית הוא בחירה חופשית.


מי שירצה להישאר במקום מגוריו במסגרת ההסדר המדיני — יוכל להישאר.


מי שירצה לעבור — יוכל לבחור לעבור.


מי שיעבור יקבל אפשרות לבית חדש, תשתיות חדשות, מערכת חינוך, מערכת בריאות, אפשרויות תעסוקה וכל התנאים הדרושים לבניית חיים חדשים.


שאלת מעמדם המדיני של עזה ויהודה ושומרון, שאלת הריבונות והאזרחות וכל שינוי טריטוריאלי ייקבעו אך ורק במסגרת הסכם מדיני וחוקי מתאים.




א. חזון 2050​


היעד הוא שנת 2050.


עד שנה זו תיבנה בערבה עיר חדשה בהיקף של עד:


5 מיליון תושבים


על שטח של כ־:


300 קמ"ר


ובהשקעה מצטברת של עד:


5 טריליון ₪


העיר תכלול:


  • כמיליון יחידות דיור
  • כ־8,334 בנייני מגורים בני 30 קומות
  • 4 דירות בכל קומה
  • דירות בנות 5 חדרים
  • אזורי תעשייה
  • מרכזי מסחר
  • אוניברסיטאות
  • בתי ספר
  • בתי חולים
  • פארקים
  • מרכזי תרבות וספורט
  • מערכת רכבות ותחבורה ציבורית
  • תשתיות מים והתפלה
  • מערכות אנרגיה מתקדמות
  • תשתיות תקשורת
  • אזורי מחקר ופיתוח
  • מרכזים לוגיסטיים
  • שטחים פתוחים.

המטרה אינה לבנות "עיר שינה".


המטרה היא לבנות מטרופולין חדש, יצרני ומשגשג במדבר.




ב. מיליון דירות חדשות​


בהנחה ממוצעת של חמישה תושבים למשק בית:


5 מיליון תושבים ÷ 5 =


מיליון משקי בית.


לכן היעד הוא כמיליון יחידות דיור.


כל בניין יכלול:


30 קומות × 4 דירות = 120 דירות לבניין.


לכן:


1,000,000 ÷ 120 = כ־8,334 בניינים.


שטח דירה ממוצע לצורך התכנון הראשוני:


כ־120 מ"ר.


כלומר כ־120 מיליון מ"ר מגורים.




ג. כ־230 מיליון מ"ר של בנייה​


העיר אינה יכולה להסתכם בדירות.


לצורך עיר של חמישה מיליון תושבים יש לבנות גם:


  • מפעלים
  • משרדים
  • חנויות
  • בתי ספר
  • אוניברסיטאות
  • בתי חולים
  • תחנות רכבת
  • מתקני מים
  • מתקני אנרגיה
  • מרכזי ספורט
  • מוסדות תרבות
  • מבני ציבור
  • מרכזים לוגיסטיים.

לכן ההערכה הראשונית היא:


כ־230 מיליון מ"ר בנייה כוללת.




ד. חומרי הבנייה​


אומדן תכנוני ראשוני:


בטון​


כ־115 מיליון מ"ק בטון.


פלדה​


כ־23–30 מיליון טון פלדה.


בנוסף​


יידרשו כמויות עצומות של:


  • זכוכית
  • אלומיניום
  • מלט
  • אבן
  • קרמיקה
  • עץ וחומרי גמר
  • כבלי חשמל
  • צינורות מים וביוב
  • מערכות מיזוג
  • מעליות
  • ציוד סניטרי
  • מערכות תקשורת.

בשל היקף הפרויקט, יהיה צורך להקים באזור הערבה תעשיית בנייה שלמה, ולא להסתמך רק על מפעלים קיימים במרכז הארץ.




ה. חמישה מיליון עובדים​


המספר אינו אומר שחמישה מיליון בני אדם יעבדו כולם באתרי הבנייה.


מדובר במאגר כוח אדם אפשרי הכולל:


  • פועלי בניין
  • מהנדסים
  • אדריכלים
  • מנהלי עבודה
  • מפעילי ציוד כבד
  • חשמלאים
  • אינסטלטורים
  • אנשי תשתיות
  • עובדי מפעלי מלט
  • עובדי מפעלי פלדה
  • נהגים
  • אנשי לוגיסטיקה
  • אנשי טכנולוגיה
  • אנשי מים ואנרגיה
  • עובדי תעשייה
  • אנשי תחזוקה
  • אנשי ניהול ותכנון.

העיקרון יהיה תיעוש הבנייה: חלק גדול ככל האפשר מהבניין ייוצר במפעלים ויורכב באתר.




ו. עשרים ושלוש שנים של בנייה​


אם מתחילים את התכנית בשנת 2027 ומשלימים את יעד 2050, עומדות לרשות הפרויקט כ־23 שנים.


בממוצע יהיה צורך לבנות:


כ־43,500 דירות בשנה.


כלומר:


כ־119 דירות ביום בממוצע.


בבנייה הכוללת:


230 מיליון מ"ר ÷ 23 =


כ־10 מיליון מ"ר בשנה.


זהו קצב עצום, אך הוא שונה לחלוטין מניסיון להשלים עיר כזו בתוך חמש שנים.




ז. חלוקת 300 הקמ"ר​


תכנית־אב אפשרית:


שימוש
שטח​
מגורים ומרכזים עירוניים
80 קמ"ר​
תעשייה ולוגיסטיקה
40 קמ"ר​
מסחר ומשרדים
25 קמ"ר​
חינוך ומחקר
20 קמ"ר​
פארקים ושטחים ירוקים
70 קמ"ר​
כבישים ותחבורה
40 קמ"ר​
מים, אנרגיה ותשתיות
25 קמ"ר​
סה"כ
300 קמ"ר

העיר תהיה צפופה במרכזיה, אך תכלול שטחים ירוקים ופתוחים משמעותיים.




ח. מים​


חמישה מיליון תושבים מחייבים מערכת מים בסדר גודל לאומי.


בהנחת צריכה ממוצעת של כ־250 ליטר לאדם ליום:


5,000,000 × 250 =


1.25 מיליון מ"ק מים ביום.


לכן יש להקים:


  • מתקני התפלה
  • מאגרי מים
  • צינורות הולכה
  • מתקני טיהור שפכים
  • מערכות מיחזור מים
  • מערכות השקיה חסכוניות
  • מאגרי חירום.

המטרה תהיה ליצור עיר מדברית שבה כמעט כל טיפת מים מנוצלת באופן יעיל.




ט. אנרגיה​


הערבה יכולה להפוך למרכז אנרגיה לאומי.


יש לבחון שילוב של:


  • אנרגיה סולארית
  • אגירת חשמל
  • חיבור לרשת הארצית
  • מתקני אנרגיה נוספים
  • ייצור מימן ירוק, בהתאם לכדאיות הטכנולוגית והכלכלית
  • מערכות קירור וחימום חסכוניות
  • בנייה יעילה אנרגטית.

כך ניתן להפוך את המדבר מנקודת חולשה אסטרטגית ליתרון.




י. תחבורה​


עיר של חמישה מיליון תושבים אינה יכולה להתבסס על מכוניות פרטיות בלבד.


לכן יש לתכנן מראש:


  • רכבת כבדה
  • רכבת קלה ו/או מטרו בהתאם להיתכנות
  • אוטובוסים מהירים
  • כבישים רחבים
  • מחלפים
  • שבילי אופניים
  • מרכזי תחבורה
  • מסופי מטענים
  • חניוני חנה־וסע.

התחבורה הציבורית צריכה להיות עמוד השדרה של העיר.




 

ערני31

Well-known member

יא. כלכלה ותעסוקה​


כדי שהעיר תצליח, צריך לבנות בה לא רק בתים אלא כלכלה.


אזורי התעשייה צריכים לכלול:


  • טכנולוגיה
  • בינה מלאכותית
  • רובוטיקה
  • תעשייה מתקדמת
  • אנרגיה
  • מים
  • חקלאות מדברית
  • מזון
  • לוגיסטיקה
  • ייצור חומרי בניין
  • מרכזי נתונים
  • מחקר ופיתוח
  • מסחר ושירותים.

המטרה היא שכל תושב יוכל למצוא אפשרות לחיים יצרניים בעיר עצמה.




יב. חינוך ובריאות​


עיר של חמישה מיליון תושבים זקוקה למערכת חינוך ובריאות עצמאית ורחבת היקף.


התכנית תכלול:


  • אלפי גני ילדים וכיתות לימוד
  • בתי ספר יסודיים
  • חטיבות ביניים
  • תיכונים
  • אוניברסיטאות
  • מכללות
  • מרכזי מחקר
  • בתי חולים
  • מרפאות
  • מרכזי רפואה דחופה
  • מרכזי שיקום
  • מוסדות רווחה.

החזון הוא שילד שנולד בעיר יוכל ללמוד, לעבוד, להקים משפחה ולבנות את כל חייו במקום.




יג. השקעה של 5 טריליון ₪​


מסגרת תקציבית ראשונית:


תחום
תקציב אפשרי​
מגורים
1.5 טריליון ₪​
תעשייה, מסחר ומשרדים
600 מיליארד ₪​
תחבורה
600 מיליארד ₪​
מים וביוב
250 מיליארד ₪​
אנרגיה
300 מיליארד ₪​
חינוך ובריאות
400 מיליארד ₪​
פארקים ופיתוח
150 מיליארד ₪​
תשתיות נוספות
400 מיליארד ₪​
תכנון, מימון ורזרבות
800 מיליארד ₪​
סה"כ
5 טריליון ₪

המספרים אינם תחליף לתכנון כלכלי מפורט. מטרתם להציג סדר גודל לבחינת ההיתכנות.




יד. שלבי הביצוע​


2027–2030 — שלב היסודות​


תכנון, קרקע, כבישים, מים, אנרגיה, מפעלי בנייה, רכבת, שכונות ראשונות ומוסדות ציבור.


2031–2035 — העיר הראשונה​


הרחבת הבנייה, הקמת אזורי תעשייה ומסחר, בתי חולים ואוניברסיטאות ראשונים, ותחילת אכלוס משמעותי.


2036–2040 — מטרופולין​


העיר מתרחבת למיליוני מ"ר נוספים, מערכות התחבורה גדלות ואוכלוסייה הולכת וגדלה נקלטת.


2041–2045 — עיר של מיליונים​


השלמת חלק ניכר מהשכונות, התעשייה, המסחר, מוסדות החינוך והבריאות.


2046–2050 — השלמת חזון 2050​


השלמת תשתיות־העל, השכונות, אזורי התעסוקה, הפארקים ומערכות התחבורה.




טו. עקרונות מדיניים​


הפרויקט חייב להיות כפוף למספר עקרונות ברורים:


אין גירוש.


אין כפייה.


אין העברה בכוח.


המעבר יהיה מרצון ובהסכמה בלבד.


מי שאינו מעוניין לעבור לא יחויב לעשות זאת.



כל הסדר הנוגע לריבונות, גבולות, אזרחות ומעמדם המשפטי של השטחים והתושבים ייקבע במסגרת הסכם מדיני ומשפטי מתאים.


העיר המוצעת אינה יכולה להיות מחנה מעבר.


היא צריכה להיות עיר אמיתית, עם זכויות, רכוש, עבודה, חינוך, בריאות ואפשרות לחיים בכבוד.




טז. למה לבחון את הרעיון?​


איננו יודעים אם התכנית תצליח.


איננו יודעים אם ניתן יהיה להשיג את המימון.


איננו יודעים אם ניתן יהיה להגיע להסכמה מדינית.


איננו יודעים אם חמישה מיליון בני אדם ירצו לעבור.


ואיננו יודעים אם כל ההנחות ההנדסיות והכלכליות יתבררו כנכונות.


אבל ניתן לבדוק.


וזה בדיוק מה שאני מבקש מממשלת ישראל לעשות:


לא לאמץ את התכנית — אלא לבדוק אותה.


להקים צוות מקצועי של:


מתכנני ערים, מהנדסים, כלכלנים, מומחי מים, מומחי אנרגיה, אנשי תחבורה, מומחי משפט בינלאומי, אנשי ביטחון, מומחי דמוגרפיה, אנשי מדיניות ציבורית ונציגים רלוונטיים של האוכלוסיות הנוגעות בדבר.


לתת להם 18–24 חודשים ולהורות להם להציג:


  1. תכנית קרקע.
  2. תכנית תחבורה.
  3. תכנית מים.
  4. תכנית אנרגיה.
  5. תכנית בנייה.
  6. תכנית כלכלית.
  7. תכנית מימון.
  8. תכנית תעסוקה.
  9. תכנית חינוך ובריאות.
  10. ניתוח משפטי.
  11. ניתוח ביטחוני.
  12. ניתוח סביבתי.
  13. בדיקת היתכנות מדינית.
  14. אומדן עלויות מפורט.

בסוף התהליך ניתן יהיה לדעת אם מדובר בחזון אפשרי או ברעיון שאינו ניתן לביצוע.




יז. קריאה למנהיגות ישראל​


מנהיגות אינה רק היכולת להגיב לאירועים.


מנהיגות היא היכולת לשאול:


איך ייראה האזור בשנת 2050?


האם ילד ישראלי שנולד היום יגיע לגיל 24 וימצא את עצמו עדיין בתוך אותו סכסוך?


או שאולי נוכל ליצור במהלך חייו מציאות חדשה?


אין לנו חובה להסכים על הפתרון.


אבל יש לנו חובה לחשוב על פתרונות.


לכן אני קורא לראש הממשלה, לממשלה ולכנסת:


הקימו ועדה לאומית לבחינת "חזון 2050".


בדקו את המספרים.


בדקו את העלויות.


בדקו את ההיתכנות.


בדקו את המשפט.


בדקו את הביטחון.


בדקו את דעת הציבור.


בדקו את האפשרות להסכמה עם הצד הפלסטיני ועם מדינות האזור.


ואם המסקנה תהיה שהרעיון אינו אפשרי — נדע מדוע.


אבל אם יתברר שקיימת אפשרות להפוך אותו לחלק מהסדר מדיני רחב — אסור לפספס אותה רק משום שהעזנו לחשוב בגדול.




יח. החזון​


חזון 2050 אינו צריך להיות חזון של עם אחד נגד עם אחר.


הוא יכול להיות חזון של מעבר:


ממלחמה לבנייה.


מהרס ליצירה.


מעוני לפיתוח.


מחוסר תקווה להזדמנות.


מהמדבר למטרופולין.


ומסכסוך שאינו נגמר — לבחינה רצינית של מציאות חדשה.


5 מיליון בני אדם.


300 קמ"ר.


מיליון דירות.


5 טריליון ₪.


עד שנת 2050.



לא כחלום בלבד — אלא כתכנית שיש לבחון במספרים, בהנדסה, בכלכלה, במשפט ובדיפלומטיה.


אני קורא לממשלת ישראל:


אל תחליטו היום אם החזון נכון.​


החליטו היום לבדוק אם הוא אפשרי.​


כי אולי הדרך לסיים את הסכסוך אינה נמצאת רק במה שנוכל להסכים עליו סביב שולחן המשא ומתן.


אולי היא נמצאת גם במה שנוכל לבנות יחד במקום שבו עדיין יש מדבר.
 
למעלה