יש לי הרושם שנחשים נוטים לדחוף
את האף לפתחים כאשר יש להם רושם שאפשר לצאת דרך הפתחים האלה. אולי החריצים במכסה שלך יוצרים רושם כזה אצל הנחש: אם הוא הוא (או היא, בעצם) מצליח להוציא לשון דרך פתחי האוורור האלה בלי בעיה, ומצליח גם להכניס את קצה האף לתוך הפתח, זה יכול לגרום לו לנסות להוציא את שאר חלקי הגוף שלו דרך הפתח הזה. מניסיוני - כאשר פתחי האוורור הם חורים עגולים קטנים יחסית, או סורגי פלסטיק צפופים מאוד, הנטיה לדחוף את האף לפתחים האלה פוחתת מאוד. אולי התקנת רשת פלסטית צפופה כלשהי על פתחי האוורור שלך (מהצד שפונה לפנים הכלוב, כמובן) תעזור. בכל מקרה, עד שתמצא דרך למנוע מהנחש לדחוף את האף למקומות לא רצויים, הייתי שוקל להעביר אותו לכלי אחר (אולי קופסת פלסטיק גדולה, שתמוקם בתוך הכלוב הרגיל שלו, עם חורי אוורור שקדוחים בפלסטיק). זה יוכל למנוע חיכוכים נוספים שיחמירו את המצב. בנוגע לטיפול בפציעה הקיימת - אני לא בטוח שיש לי מה לתרום כאן, אבל אנסה בכל זאת. לא נתקלתי בבעיה הזו כבר די הרבה שנים. כשכן נתקלתי בדברים כאלה, לא הכרתי יותר מדי אפשרויות טיפול, והסתפקתי במריחה של האף המשופשף בתמיסת פולידין. לאחרונה קראתי על חיטוי פצעים של נחשים בעזרת תמיסה של מי חמצן מדוללים (במים, 50%) עם פולידין. אני מניח שאם הייתי נתקל בבעיה כזו היום, הייתי מנסה למרוח תמיסה כזו על המקום המשופשף, ואח"כ - מורח משחה אנטיביוטית כלשהי, כמו פוליספורין או ניאוספורין. אולי, מכיוון שהפצע יבש, זה לא יעזור יותר מדי, אבל כנראה שזה גם לא יזיק. בכל מקרה, מה שמדאיג בנחש שלך זה הנפיחות שמאחורי הפצע. יכול להיות שהתפתח שם איזשהו זיהום. אם האיזור רך למגע, הייתי מראה את זה לוטרינר שמטפל בזוחלים. אולי יש שם מוגלה והפרשות דומות, וניתן לנקז את העסק איכשהו, ולטפל בו מבפנים. בכל מקרה, הייתי עוקב מקרוב אחרי הנחש, ואם המצב לא משתפר - הייתי לוקח אותו לוטרינר.