Mont Blanc
New member
חושב על כך...
שהטעם המריר המתכתי הזה שנשאר בפה, הוא מנבא את הסוף... מרגיש את זה בא מאחורי ועוטף אותי מכל צדדי. חוסר השביעות. מרגיש את זה, חוסר הסיפוק. מרגיש, מרגיש את הניתוק, ולא יקירתי, אל תציעי לי עכשיו חיבוק, כי חום ורגשות - לא כוס התה שלי, כמו שהיית אומר, בימים שעוד היית אנגליה קטנה וסקסית. הכתיבה שלי הלכה לטיול, עזבה אותי, אולי נסעה לחו"ל, כבר הרבה זמן שהיא לא כאן, מצטערים, סגור, עד שזה נורה החוצה, כמו פגז מרגמה פלסטיני על ישובי הדרום. אני מתפתל מול מקלדת חלשלשה, תחזיקי אותי אני צורח עליה. ומאיים עליה באצבעות פשוקות. היא מרכינה ראש ומחליקה מהשולחן, אל המרתף ומשם אל הביוב. אוף הטעם הזה, מתי הוא יפסיק? הטעם הזה בפה, כאילו המח שלי גמר בפנים, וזה נשפך דרך מחילות האף, אל הפה והגרון... מפוצץ את עצמי על סמים דליקים, אולי בסוף יקטע לי חוט המחשבה. מפוצץ את עצמי במבטים גנובים, אולי ישרף לי חוש התועבה. אונס ובועל את עצמי לדעת. עושה ממש הכל. חוץ מלגעת.
שהטעם המריר המתכתי הזה שנשאר בפה, הוא מנבא את הסוף... מרגיש את זה בא מאחורי ועוטף אותי מכל צדדי. חוסר השביעות. מרגיש את זה, חוסר הסיפוק. מרגיש, מרגיש את הניתוק, ולא יקירתי, אל תציעי לי עכשיו חיבוק, כי חום ורגשות - לא כוס התה שלי, כמו שהיית אומר, בימים שעוד היית אנגליה קטנה וסקסית. הכתיבה שלי הלכה לטיול, עזבה אותי, אולי נסעה לחו"ל, כבר הרבה זמן שהיא לא כאן, מצטערים, סגור, עד שזה נורה החוצה, כמו פגז מרגמה פלסטיני על ישובי הדרום. אני מתפתל מול מקלדת חלשלשה, תחזיקי אותי אני צורח עליה. ומאיים עליה באצבעות פשוקות. היא מרכינה ראש ומחליקה מהשולחן, אל המרתף ומשם אל הביוב. אוף הטעם הזה, מתי הוא יפסיק? הטעם הזה בפה, כאילו המח שלי גמר בפנים, וזה נשפך דרך מחילות האף, אל הפה והגרון... מפוצץ את עצמי על סמים דליקים, אולי בסוף יקטע לי חוט המחשבה. מפוצץ את עצמי במבטים גנובים, אולי ישרף לי חוש התועבה. אונס ובועל את עצמי לדעת. עושה ממש הכל. חוץ מלגעת.
