חושב וכותב
כבר הרבה זמן לא טוב לי וכל הזמן אני אומר לעצמי יעבור עוד כמה ימים נצא מזה עוד שבוע עוד שבועיים ואני רק מחכה שזה יעבור או שמשהו או מישהו יוציא אותי מזה אז אני פסיבי לגמרי וממשיך בשלי מחכה.... למשהו שיקרה ולפעמים אני קם ומנסה לעשות משהו קטן כמו לנסות לסדר הבית שלי שהוא במצב של דיר חזירים במצב מתקדם ופתאום מקבל את החולשה הזו בראש בגוף המחשבות הייאוש משתקים אותי הדבר היחיד שאני מצליח לעשות זה לישון וכל כך טוב לי שם עכשיו פשוט לעצום עיניים ולנסות להתנתק מהכל לשכוח מכל הכאב וכל הבאלגן שאני נמצא בו ואני יודע שזו בכלל לא הדרך לצאת מזה ואני מנסה לחשוב חיובי כל הזמן שמשהו יבוא משהו טוב יקרה לי אחרי כל החרא הזה שמילא אותי בשנים האחרונות ואני מחכה כבר המון זמן וזה לא בא אני מיואש לגמרי רוצה ללכת מפה למקום אחר לנשים אויר אחר להיות רחוק פיזית ולא יכול לקום וללכת מפחד משותק מפחד בלי לחשוב בצלילות קשה לי אלוהים אם אתה שם ואתה עוד קצת טיפ טיפה טיפונת איכפת לך ממני שלח לי סימן שאדע שיש עדיין סיכוי שיש תקווה
כבר הרבה זמן לא טוב לי וכל הזמן אני אומר לעצמי יעבור עוד כמה ימים נצא מזה עוד שבוע עוד שבועיים ואני רק מחכה שזה יעבור או שמשהו או מישהו יוציא אותי מזה אז אני פסיבי לגמרי וממשיך בשלי מחכה.... למשהו שיקרה ולפעמים אני קם ומנסה לעשות משהו קטן כמו לנסות לסדר הבית שלי שהוא במצב של דיר חזירים במצב מתקדם ופתאום מקבל את החולשה הזו בראש בגוף המחשבות הייאוש משתקים אותי הדבר היחיד שאני מצליח לעשות זה לישון וכל כך טוב לי שם עכשיו פשוט לעצום עיניים ולנסות להתנתק מהכל לשכוח מכל הכאב וכל הבאלגן שאני נמצא בו ואני יודע שזו בכלל לא הדרך לצאת מזה ואני מנסה לחשוב חיובי כל הזמן שמשהו יבוא משהו טוב יקרה לי אחרי כל החרא הזה שמילא אותי בשנים האחרונות ואני מחכה כבר המון זמן וזה לא בא אני מיואש לגמרי רוצה ללכת מפה למקום אחר לנשים אויר אחר להיות רחוק פיזית ולא יכול לקום וללכת מפחד משותק מפחד בלי לחשוב בצלילות קשה לי אלוהים אם אתה שם ואתה עוד קצת טיפ טיפה טיפונת איכפת לך ממני שלח לי סימן שאדע שיש עדיין סיכוי שיש תקווה
