חוק ההחזרה

Weirdi

New member
חוק ההחזרה

הרעיון מציק לי כבר הרבה זמן. מאגיה מתפרסת על הרבה נושאים עם הרבה תרבויות והרבה זרמים. אם היא שבטית, פגאנית, כאוטית, טקסית וכו וכו. לפי מה שאני יודעת, רק בסוג מאגיה אחד קיים הרעיון של חוק ההחזרה, וזה בוויקה. רק שם שמתי לב לחוק הזה, שהרעיון לפי מה שאני רואה הוא (כמו הנוצרים) למנוע מאנשים לעשות דברים "רעים" על ידי פחד. אין לי בעיה עם הוייקה, אבל יש לי בעיה עם זה שמקשרים את כל סוגי המאגיה לויקה. הוויקה הומצאה בשנות החמישים. מאגיה קיימת הרבה יותר זמן מזה. הוויקה הומצאה בבריטניה והתפזרה בעולם המערבי. מאגיה לסוגיה קיימת בכל העולם. החוקים שחלים על מאגיה בוויקה לא חלים על כל סוגי המאגיה. אני חושבת שכשמדברים עם מישהו חדש בנושא, או מישהו שלא מודע לעובדות האלו, אי אפשר אוטומטית להזכיר את חוק ההחזרה. לפחות עדיף להסביר שזה חוק של וויקה, ולא של כל סוגי המאגיה. הדעה האישית שלי היא שאין דבר כזה חוק ההחזרה, כי אם זה היה קיים לא היה רשום בתנך משפט כל כך נכון - צדיק ורע לו רשע וטוב לו. העולם לא הוגן, ולא כולם מקבלים מה שמגיע להם. בנוסף אני עצמי עשיתי מספיק דברים שלא נראים "טובים" למוסר של כולם ובנתיים החיים שלי רק משתפרים. כמובן שזאת הדעה האישית שלי. אם מישהו היה שואל אותי, הייתי נותנת את העובדות, לא את הדעה. רק נקודה למחשבה לגבי משהו שמציק לי כבר הרבה זמן בהרבה פורומים בנושא.
 

Envenom

New member
תגובה

חוק ההחזרה נמצא ברוב התרבויות המאגיות הקיימות, אך בצורות שונות. אם בצורה של קארמה, אם לפי חוק השילוש (שזה בעצם בוויקה), אם ב'חוק השבע' (לא זוכר איפה שמעתי על זה) או בכל מיני צורות אחרות. כך ש"חוק ההחזרה" הוא שם מאוד כולל, לדברים שיש לכלול אותם. מה שאני כן מסכים איתך, זה שזה ענין של אמונה. אני אישית גם לא מאמין בחוק ההחזרה מהסיבה הפשוטה שבחיי עשיתי כבר לא מעט מעשים טובים והחיים שלי בזבל. בכלל, מאגיה זה ענין של אמונה. תאמין בזה- וזה יקרה. לא תאמין- ורוב הסיכויים שזה לא יקרה. לכן, יש לפחות להציג לאנשים שרוצים להכנס לתחום של מאגיה את החוק הזה. לא צריך לקבוע אותו כעובדה שככה זה וזהו, אלא לתת לבן אדם את האפשרות לבחור אם הוא מאמין בזה או לא. סה"כ ההסברים מאחורים חוקי ההחזרה למינהם בד"כ מאוד הגיוניים (קארמה, אלים, כוחות עליונים למינהם, וכו'). העובדה היא, שחוק ההחזרה קיים בהרבה מאוד מהתרבויות ומהזרמים במאגיה, רק בשמות שונים ועקרונות טיפה שונים.
 

THE gray

New member
אל תמהרו...

לקבוע שהוא לא משפיע עליכם כי החיים שלכם עוד לא תמו.. מי יודע אם מחר תתקלי באיזה זר בסימטה חשוכה ברחובות לונדון? ואתה תמצא חברה שאפילו תאהב אותך? אבל זאת גם בדיוק הסיבה שאני לא מאמין בו כי אנחנו לא יודעים מי מחזיר או איך ולמה.. אז אני אישית מתעלם מזה ומקשיב למצפון שלי וברגע שהוא מאשר אני פועל..:) וכמו שאמרו פה יש דתות וזרמים שמתבססות הרבה על הרעיון הזה ואין סיבה לא להזכיר אותו למתחילים.. וכן כל הדרכים מובילות לדת הוויקה... אך למרבה הפלא לא הרבה ממשיכים בדרך הזאת ברצינות...
 

Esmerallda

New member
ובכן,

כפי שכבר הספיקו להסביר כאן, מקורו של חוק ההחזר אינו בוויקה, וכמו המאגיה עצמה, הוא יותר עתיק ממנה. בתרבויות רבות עלו על רעיון הקארמה, שהוא בעיקרון הבסיס לחוק ההחזר. כל תרבות מתייחסת לנושא בצורה שונה, חלק בכלל לא עוסקות בצורה ישירה באתיקה של מה טוב ומה רע, ולכן לכל תרבות יש התייחסות שונה לתחום האתיקה ואל חוק ההחזרה. חוק ההחזרה אינו מבוסס על פחד, למעשה המטרה שלו היא לא להגביל, היא להסביר. חוק ההחזר טוען כי כל אנרגיה שתשתמש בה למטרה כלשהי, תחזור אלייך. לא באותה צורה (בואו ניקח דוגמא קצת מוזרה: נניח ועשית כישוף ע"מ שידידך יימצא אהבה, זה לא אומר שגם אתה תמצא אהבה), אלא באותה מהות. אם תשקיע לדוגמא במשהו הרבה אנרגיות חיוביות, אתה גם תקבל אנרגיות חיוביות בחזרה. אפשר לראות בזה הקבלה מסוימת ומשונה למערכת יחסים: תשקיע במערכת היחסים, תהיה נאמן, אוהב, תשמור על ראש פתוח ותתמיד- ומערכת היחסים תצמח, ואתה גם תקבל אהבה בחזרה. אם לא תשקיע, תבגוד, תשקר וכן הלאה- מערכת היחסים תרד לטימיון. לגבי אפקט פסיכולוגי: תסתכל על זה כך, אדם המאמין בחוק ההחזר יהיה פתוח יותר לשינויים קטנים במצבו וסביבתו, לכן ייווצר מצב שהוא מסוגל לאתר יותר טוב את ההשפעות של מעשיו, גם אם בעיני אחרים הן ייראו פעוטות. אדם שלא מאמין בחוק ההחזר, יהיה פחות פתוח ופחות יחפש את הרמזים להשפעות, ולכן יווצר מצב שבו הוא לא רואה ולא שם לב, ומכאן גם יווצר מצב שהוא יחשוב כי באמת אין לחוק השפעה. מניסיון ומנקודת מבט אישית- כן, הוא עובד, אמנם בדרכים מוזרות לעיתים, אבל הוא עובד. מקווה שהסברתי קצת, -הצוענייה. נ.ב. לא הכל בתחום המאגיה בימינו מקושר לוויקה, זה לא נכון להגיד זאת. אולם אי אפשר להתכחש לכך שהוויקה בהחלט צמחה והתפתחה עם הזמן ושכיום היא פופולארית מאד. אבל היא לא "מרכז" כלשהו לכלל המאגיה. וכמו שכבר כתבו והסבירו, היא לא הדת היחידה שהביאה את נושא חוק ההחזר.
 

Jerald_Admonds

New member
הבעיה העיקרית כאן היא בעצם

עצם העובדה שדרך הפעולה של כוחות אוניברסליים אלו או אחרים לא הולכת יד ביד עם המושגים שלנו של טוב ורע, סבל והנאה. אם תעשה משהו שלפי דעתך הוא רע, זה לא אומר שבוודאי תסבול מזה. ולא תצופר כמו איזה ילד טוב אם תעשה משהו טוב. אנחנו צריכים להסתכל על ההתנהלות שלנו בעולם המאגי בעיניים משוללות חשיבה אנושית בסיסית ותמה. מכיוון שמעבר לדרך החשיבה שלנו דברים פועלים בצורה מסויימת מאוד ולרוב ללא מערכת שיפוט כמו שאנחנו מכירים אותה. אם מישהו יעשה איזשהו כישוף, לטוב או לרע, וכתוצאה מכך הגוף שלו יאבד מאיזון האנרגטי שלו ברמה מסויימת וזה יוביל לחולי אז הקוסם יוכל להסתכל על זה כקארמה אלוהית ושהוא נענש על מעשיו. זו תהיה טעות כמובן. החכמה בלהיות מאג זה לראות דברים לאשורם, בלי כל הממבו ג'מבו וסיבוכים שאנו מורגלים להוסיף לכל דבר. אנחנו יכולים לבלות את כל חיינו במה שעלול להחשב כרע ונוראי, ואז לגלות ש"נענשו" על מעשנו במשך כל ימיי חיינו אבל בעצם לא שמנו לב. ה"עונש" אשר נבע כתוצאה ממעשינו לא הלך יד ביד עם ההגדרה שלנו לסבל, ולכן הוא לא השפיע עלינו לרעה. אבל, מכיוון שלא התייחסנו לתגובה של היקום על מעשינו בילינו את כל חיינו בבורות, שרפנו הרבה גשרים ובעצם.. לא התקדמנו לשום מקום כמעט. כל זאת מכיוון שלא משנה לאיזו רמה הגענו מבחינת היכולת שלנו לשלוט בעוצמה כל עוד לא היינו מכווננים באמת ליקום ולדרכנו בו, כל אשר עשינו והשגנו הוא כקליפת השום מבחינת ערך אמיתי. אז מה באמת חשוב מעבר לכל החוקים והאזהרות של כל מיני נתיבים מאגיים? להיות נאמן לעצמך האמת בנוגע לחייו ותכליתו של אדם מתחילה ונגמרת בתוכו, שכן הוא הגוף החושב, הוא הרצון, והוא המוציא לפועל של כל דבר חשוב בחייו. על כל אדם לתת למצפונו להדריך אותו במשעולי החיים, וללכת בעקבות ליבו. וכשאני אומר מצפון ולב, כתור מייצגים של מניעים ושאיפות אני מתכוון לאלו הטהורים ביותר שנובעים מהנשמה עצמה של הבנאדם ולא מכל אלו אשר מקורם בהשפעות סביבתיות, הורמונים, ושאר השפעות אשר מעפרלות חשיבה ופעולה ייחודית ואישית שנובעת מהמקום האמיתי שבו שוכנת העוצמה והתכלית של הבן אדם. עשייה אמיתית יכולה להחשב כטובה או רעה על פי כל אדם ונקודת המבט שלו, אבל היא פשוט היא, ללא כל הגדרה או תוית. להתנהל בחיים, ולשים לב כיצד אתם מגיבים אליהם וכיצד הם מגיבים אליכם ולשים את כל זאת אל מול האמת הפנימית שלכם זה הקו המנחה היעיל ביותר שאתם יכולים ליישם בחייכם. מעבר לשכלתנות מיותרת ודרך חשיבה אנושית גרידא. זאת דעתי.. וח"ח לזה שאמר שהוא הולך בעקבות מצפונו וצו ליבו.
 

Jerald_Admonds

New member
שכחתי לציין

שאדם שמבין באמת את חייו ואת הכוחות שפועלים בהם לא יכול באמת לסבול באמת. למה? מכיוון שהוא יודע שכל דבר שנמצא בחייו (בין אם הוא עלול להחשב כרע או טוב) נמצא שם מסיבה מסויימת. כל דבר בחייו הוא בעל מטרה- להוביל לדבר מסויים, ללמד אותו או אדם אחר דבר מסויים. הוא יודע שהכל קשור בהכל, ולהכל יש תכלית ומשמעות שמתקדמת אל עבר מקום מסויים. הכל תמיד נע ודינמי. ובגלל שמאג אמיתית לא מתייג שום דבר הוא תמיד מאושר, כי הוא יודע שהארועים בחייו הכרחיים, והוא נהנה מהם, נהנה ללמוד מהם. גם אם הם רעים או טובים. הרי מה זה אושר אמיתי? לחיות בעושר? שלא יהיה חסר כלום? שתהיה לנו אהבה מושלמת מההתחלה ועד הסוף? הרי זה גן עדן! האמנם? אם תמיד היה לנו כל מה שאנחנו צריכים אז היה בכלל טעם בליצור צרכים? לא! הטעם האמיתי בחיים זה עצם העובדה שהם לא "מושלמים" כשבעצם הם כן מושלמים! ולהבין את זה ידידיי, זה הגן עדן האמיתי.
 

THE gray

New member
מהרהר...

אתה טוען שכשבנאדם מבין את הסיבה שהוא סובל, שהיא ללמוד ו"להתפתח" בעולם הזה אז הוא כל הזמן מאושר. אני לא מסכים עם הטענה הזאת כי אם היא הייתה נכונה אז לא היינו לומדים לקחים ו"מתפתחים" כי כל פעם שהייתה מגיעה תקופה קשה היינו אומרים לעצמינו "הכל כמו שהוא צריך להיות! הכל מושלם!" היינו מפספסים את הלימדה שבא מהסבל. מה שכן בנאדם בנאדם שחיי לפי ראיית העולם הזאת לא תמיד יהיה מאושר אלא תמיד תהיה לו תקווה. וככה הוא גם ילמד "יתפתח" ישכיל ולא יאבד תקווה (מה שיגרום לו "להחזיק בחיים" עד לפעם הבאה שהוא ילמד ו"יתפתח")... וזה מושלם.
 

Jerald_Admonds

New member
אני גם חשבתי על מה שאמרת

בזמן שכתבתי את הקטע על האושר התמידי, וידעתי שזה לא נכון. כי למרות שאני חיי על פי תפיסת החיים הזאת אני לא מאושר תמיד, אבל אני יודע את האמת לגבי הסבל בחיי ומתייחס אליו בהתאם. אז אולי כדאי לומר שהאושר שדיברתי עליו הוא לווא דווקא האופוריה הזאת שכולנו מכירים, אלא איזושהי הכרה באמת של חיינו שמאפשרת לנו לנוע בעולם מעבר לשכלתנות מיותרת ומונעת מאיתנו ליפול לבורות חסרי טעם כגון דיכאון וייאוש וכדומה. או סתם תקווה תמידית כמו שאמרת ידידי. זהו משהו שפועל מאחורי הקלעים של חיינו, נקודת מבט חיצונית שבה אנו מסתכלים על חיינו. רואים את העליות והמורדות והדיכאון והאושר והאהבה והשינאה ובכך זה מהווה מעין חבל ביטחון שלא מאפשר לנו לשקוע למלכודות החיים כגון שאננות או שוב ייאוש.
 

THE gray

New member
מסכים ביותר...

זה משהו שאני חושב עליו כבר כמה זמן גם בגלל כמה תיקשורים שקראתי ועכשיו סידרתה לי את זה כמו שצריך... רשת בטחון לחיים..:)
 

Weirdi

New member
נאמן לעצמך?

אם אני מחליטה שאני נאמנה לעצמי ורוצחת את אחותי. אני מקבלת ח"ח? אני חושבת שמה שמפריד בינינו לבין בעילי החיים זה שאנחנו יכולים לבחור. צו ליבנו נקבע על ידי כימיכלים במוח ומעבר של אותות אלקטרוניים. הוכיחו את זה. כשצו ליבי אומר לי שבא לי שוקולד במקום תפוצ'יפס זה לא בגלל שה'נשמה' שלי רוצה שוקולד, אלא כי חסר לי סוכר בדם והמוח נותן אות לאכול סוכר. אם תיקח את זה ותשווה את זה לארועים יותר מסובכים- אהבה זה לא משהו בנשמה, זה אותות כימיכלים שאומרים לנו שאנחנו צריכים להתרבות. כמו שאמרתי- בני אדם מופרדים מבעלי החיים עם היכולת לבחור, לשקול. פעולה עיוורת אחרי צוי ליבנו, הקומפולסיות הראשוניות היא לא מעשה עוצמתי. ההפך, זה כניעה. מאגיה לדעתי זה היכולת לעבור מעבר לצורך הבסיסי, ולשקול דברים ברמה אחרת. כוח בא עם היכולת לשנות את הרצון. 'כל אשר עשינו והשגנו הוא כקליפת השום מבחינת ערך אמיתי' - מי קובע מהו ערך אמיתי? לכל אחד תהייה תשובה אחרת. אם מישהו קרוב אלי מת, אני אמורה לא לסבול כי אני יודעת שזה רק יקדם אותי בחיים? אני הבנתי למה אתה מתכוון, אבל ידע לא מרכך את המכה.
 

Jerald_Admonds

New member
והרי

לא דיברתי על שיקולים שהם מעבר לצורכי הגוף? מעבר לכימיקלים של הגוף? "כתור מייצגים של מניעים ושאיפות אני מתכוון לאלו הטהורים ביותר שנובעים מהנשמה עצמה של הבנאדם ולא מכל אלו אשר מקורם בהשפעות סביבתיות, הורמונים, ושאר השפעות אשר מעפרלות חשיבה ופעולה ייחודית ואישית שנובעת מהמקום האמיתי שבו שוכנת העוצמה והתכלית של הבן אדם.
 
למעלה