אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
חוק ההוצאה לפועל
- פותח הנושא גיאו1
- פורסם בתאריך
עורכי-הדין העוסקים בהוצל"פ ...
עורכי-הדין העוסקים בהוצל"פ נחלקין לאלה המייצגים את הנושים, והם מתפרנסים מהשערוריה הזאת, ולאלה המייצגים את החייבים, ואלה עסוקים כל הזמן בכיבוי-שרפות, כך שאין להם הזמן והאנרגיה להילחם לתיקונו-של-עולם. צריך פעם לעשות סטטיסטיקה בדבר אחוז עורכי-הדין המוכנים, על חשבון זמנם וממונם, להילחם למען תיקון העולם, וזאת ביחס לאחוז לוחמי-הצדק בכלל האוכלוסיה. אני מודה שאין לי שמץ מושג, אף לא ניחוש, מה תהיה התוצאה. אני רק מוכן לנחש כי האחוז יהיה גבוה יותר - בהרבה יותר - בקרב הפליליסטים, מאשר בקרב האזרחיסטים. וחוץ מזה נשאלת השאלה אם ביהמ"ש העליון הוא רלוואנטי, ובאיזו מידה.
עורכי-הדין העוסקים בהוצל"פ נחלקין לאלה המייצגים את הנושים, והם מתפרנסים מהשערוריה הזאת, ולאלה המייצגים את החייבים, ואלה עסוקים כל הזמן בכיבוי-שרפות, כך שאין להם הזמן והאנרגיה להילחם לתיקונו-של-עולם. צריך פעם לעשות סטטיסטיקה בדבר אחוז עורכי-הדין המוכנים, על חשבון זמנם וממונם, להילחם למען תיקון העולם, וזאת ביחס לאחוז לוחמי-הצדק בכלל האוכלוסיה. אני מודה שאין לי שמץ מושג, אף לא ניחוש, מה תהיה התוצאה. אני רק מוכן לנחש כי האחוז יהיה גבוה יותר - בהרבה יותר - בקרב הפליליסטים, מאשר בקרב האזרחיסטים. וחוץ מזה נשאלת השאלה אם ביהמ"ש העליון הוא רלוואנטי, ובאיזו מידה.
לא רק בהוצל"פ
גם בבית משפט יכולים לעקל כמה פעמים את סכום החוב. החייב מקבל התראה שעוקלו לו כספים. אחרי שהוא מקבל התראה מההוצל"פ, גם הבנק מידע אותו על הפעולה. רק אחר כך, נגשים למימוש, ושבירת כספים לא נזילים, כאשר שוב נשלחת הודעה לחייב הן מההוצל"פ והן מהבנק. חשבת פעם על הנושה? אחרי 4 שנים בבית משפט, הוא ניגש לממש את החוב. אז חולפים 20 ימי ההתראה, ולאחריהם יכול הנושה לנקוט בהליך עיקול. עוברים מספר ימים עד שהעיקול נרשם, ואז עליו לבקש מימוש. בין מתן צו המימוש לקבלת הכסף עוברים לפעמים שלושה חודשים. בינתים לעגלת העיקולים יכולים לקפוץ כמה מעקלים שירצו, וכך יקטן חלקו בנתח. בכל אותו זמן יכול החייב להודיע להוצל"פ שעיקלו לו פעמים את מלוא החוב, ולבטל את אחד העיקולים. אם לחייב לא אצה הדרך לידע את יו"ר ההוצל"פ באשר לעיקול הכפול, אין לו להלין אלא על עצמו. ברוב הפעמים העיקולים תופסים כלום, והרבה חייבים גילו את כוחה של חקירת היכולת ומשלמים סכום לא רלבנטים לחלוטין לשברו של הנושה. וכמי שיצגה אנשים גם מהסיוע המשפטי, בתיקי הוצל"פ, ויודעת איך חיים אנשים קשיי יום, וכמי שסבה היה אחד מפושטי הרגל המפורסמים במדינה, ועד היום בכל הרצאה על מימוש מניות לומדים על המקרה שלו שארע אי שם בפרה היסטוריה, ומכירה מקרוב הן נושים והן חייבים, היום המערכת נוטה חד משמעית יותר לטובת החייב ופחות לטובת הנושה.
גם בבית משפט יכולים לעקל כמה פעמים את סכום החוב. החייב מקבל התראה שעוקלו לו כספים. אחרי שהוא מקבל התראה מההוצל"פ, גם הבנק מידע אותו על הפעולה. רק אחר כך, נגשים למימוש, ושבירת כספים לא נזילים, כאשר שוב נשלחת הודעה לחייב הן מההוצל"פ והן מהבנק. חשבת פעם על הנושה? אחרי 4 שנים בבית משפט, הוא ניגש לממש את החוב. אז חולפים 20 ימי ההתראה, ולאחריהם יכול הנושה לנקוט בהליך עיקול. עוברים מספר ימים עד שהעיקול נרשם, ואז עליו לבקש מימוש. בין מתן צו המימוש לקבלת הכסף עוברים לפעמים שלושה חודשים. בינתים לעגלת העיקולים יכולים לקפוץ כמה מעקלים שירצו, וכך יקטן חלקו בנתח. בכל אותו זמן יכול החייב להודיע להוצל"פ שעיקלו לו פעמים את מלוא החוב, ולבטל את אחד העיקולים. אם לחייב לא אצה הדרך לידע את יו"ר ההוצל"פ באשר לעיקול הכפול, אין לו להלין אלא על עצמו. ברוב הפעמים העיקולים תופסים כלום, והרבה חייבים גילו את כוחה של חקירת היכולת ומשלמים סכום לא רלבנטים לחלוטין לשברו של הנושה. וכמי שיצגה אנשים גם מהסיוע המשפטי, בתיקי הוצל"פ, ויודעת איך חיים אנשים קשיי יום, וכמי שסבה היה אחד מפושטי הרגל המפורסמים במדינה, ועד היום בכל הרצאה על מימוש מניות לומדים על המקרה שלו שארע אי שם בפרה היסטוריה, ומכירה מקרוב הן נושים והן חייבים, היום המערכת נוטה חד משמעית יותר לטובת החייב ופחות לטובת הנושה.
החייב לא מקבל שום התרעה ...
בהוצל"פ עובדים כגנבים בלילה. מותר להטיל עיקול זמני, אקס-פארטה, אבל ברגע שיש אישור מהמחזיק על כספים בגובה החוב, צריכה ההוצל"פ מייד להסיר את שאר העיקולים - ביזמתה. את כנראה לא ראית כיצד מתחילים במימוש דווקא מהלא-נזילים. אטת לא ראית כיצד בקשות של הנושה נענות אוטומטית, אפילו בו-ביום, ואילו בקשות של החייב "הולכות לאיבוד", וגם אם הן לא הולכות לאיבוד, הן מעלום אבק ימים ארוכים, ואחר כך צו "לתגובת הזוכה תוך עשרים יום, אין עיכובהליכים", ואחר-כך מממשים את הלא-נזילים, ואחר כך סוגרים את התיק. ומה בדבר הבקשה בטענת "פרעתי", אשר כלל לא הגיעה לדיון? באיזו חוצפה סוגרים את התיק לפני שהבקשה הזאת נדונה?! לאלה, ולעוד כמה מטענותי, כלל לא התייחסת, ציפי. ועוד לא הגעתי לראשי ההוצל"פ אשר עושים עצמם כלא מבינים את ההבדל בין תקיפה ישירה, ערעורית, לבין תקיפה עקיפה, בטענת בטלות. מדוע הם נוהגין כך? כי יותר קל לפטור את עצמך במלים "איני ערכאת ערעור" מאשר להתעמק בשאלה אם פסה"ד הוא אכן VOID, או רק VOIDABLE.
בהוצל"פ עובדים כגנבים בלילה. מותר להטיל עיקול זמני, אקס-פארטה, אבל ברגע שיש אישור מהמחזיק על כספים בגובה החוב, צריכה ההוצל"פ מייד להסיר את שאר העיקולים - ביזמתה. את כנראה לא ראית כיצד מתחילים במימוש דווקא מהלא-נזילים. אטת לא ראית כיצד בקשות של הנושה נענות אוטומטית, אפילו בו-ביום, ואילו בקשות של החייב "הולכות לאיבוד", וגם אם הן לא הולכות לאיבוד, הן מעלום אבק ימים ארוכים, ואחר כך צו "לתגובת הזוכה תוך עשרים יום, אין עיכובהליכים", ואחר-כך מממשים את הלא-נזילים, ואחר כך סוגרים את התיק. ומה בדבר הבקשה בטענת "פרעתי", אשר כלל לא הגיעה לדיון? באיזו חוצפה סוגרים את התיק לפני שהבקשה הזאת נדונה?! לאלה, ולעוד כמה מטענותי, כלל לא התייחסת, ציפי. ועוד לא הגעתי לראשי ההוצל"פ אשר עושים עצמם כלא מבינים את ההבדל בין תקיפה ישירה, ערעורית, לבין תקיפה עקיפה, בטענת בטלות. מדוע הם נוהגין כך? כי יותר קל לפטור את עצמך במלים "איני ערכאת ערעור" מאשר להתעמק בשאלה אם פסה"ד הוא אכן VOID, או רק VOIDABLE.
זה על הנייר -
אבל במציאות הדברים אחרים, והחייב לא רק שלא ניתן לו להגיב על הבקשות של הזוכה, אלא שהוא אפילו לא מקבל העתק מהן. ואף אחד מכם לא מתייחס לעובדה שנכסים - גם לא נזילים - ממומשים, ותיקים נסגרים, בעוד תלויות ועומדות בהם בקשות בטענת "פרעתי", אשר לאיש אין כוונה לדון בהן.
אבל במציאות הדברים אחרים, והחייב לא רק שלא ניתן לו להגיב על הבקשות של הזוכה, אלא שהוא אפילו לא מקבל העתק מהן. ואף אחד מכם לא מתייחס לעובדה שנכסים - גם לא נזילים - ממומשים, ותיקים נסגרים, בעוד תלויות ועומדות בהם בקשות בטענת "פרעתי", אשר לאיש אין כוונה לדון בהן.
אתה מתחמק וזה לא מתאים לך
תראה לי שורת מקרים שמומשו נכסים בטרם אזהרה? אני עוסק המון בהוצאה לפועל ולא נתקלתי במקרה כזה. כמו כן, המחשב שולח אוטומאטית לכל חייב העתק של כל החלטה. כמו כן, לא נתקלתי שמישהו הגיש בקשה בטענת פרעתי שיש לה איזשהו סיכויי הצלחה (לא סתם טענת "מסכן אני" שמוכתרת בכותרת פרעתי) , ושתכניות חיסכון מומשו. בסך הכל, המערכת מקילה עם חייבים יותר ממה שעם ישראל מעונין להקל איתם.
תראה לי שורת מקרים שמומשו נכסים בטרם אזהרה? אני עוסק המון בהוצאה לפועל ולא נתקלתי במקרה כזה. כמו כן, המחשב שולח אוטומאטית לכל חייב העתק של כל החלטה. כמו כן, לא נתקלתי שמישהו הגיש בקשה בטענת פרעתי שיש לה איזשהו סיכויי הצלחה (לא סתם טענת "מסכן אני" שמוכתרת בכותרת פרעתי) , ושתכניות חיסכון מומשו. בסך הכל, המערכת מקילה עם חייבים יותר ממה שעם ישראל מעונין להקל איתם.
אני לא מתחמק.
כמו שאתה לא תיתן מספרי תיקים, או פרטים מזהים אחרים, גם אני לא אתן (וגם לא ביקשת, אלא עכשיו). האם אתה באמת סבור שאין לי מה לעשות, ושיש לי זמן לשבת מול המחשב ולמצוץ מן האצבע דברים אשר לא היו ולא נבראו?! בקשה בטענת פרעתי נשמעת בדרך המרצה, דהיינו בעל-פה, ואין לאיש סמכות לסנן את הבקשות, ובוודאי שלא אקס-פארטה. אבל אם נכונה טענתך שהעתק מכל החלטה נשלח לחייב, אזי אפילו החלטה "מסננת" לא תמיד ניתנת. תן לי את הקרדיט שאני יודע מה זה טענת "פרעתי". אני לא מכחיש שגם לנושים ישנן צרות משלהם, אבל הפתרון הוא למנות יותר רשמים, כדי שיוכלו לדון בכובד-ראש בכל בקשה, ולהכניס להם לראש שיש זכויות-אזרח גם לחייב, ושהקידום שלהם לכס השפיטה לא מותנה במספר התיקים שהם "סוגרים". ובעניין הזה, כמו שכבר אמרתי, הדמיון בין לשכת ההוצל"פ לביהמ"ש לתעבורה הוא ברור, וכל השוואה ביניהם עושה עוול לשופטי התעבורה, אשר גם הם נתונים בלחץ בלתי-אנושי, וגם הם, ברובם, פוזלים אל המינוי לבימ"ש השלום.
כמו שאתה לא תיתן מספרי תיקים, או פרטים מזהים אחרים, גם אני לא אתן (וגם לא ביקשת, אלא עכשיו). האם אתה באמת סבור שאין לי מה לעשות, ושיש לי זמן לשבת מול המחשב ולמצוץ מן האצבע דברים אשר לא היו ולא נבראו?! בקשה בטענת פרעתי נשמעת בדרך המרצה, דהיינו בעל-פה, ואין לאיש סמכות לסנן את הבקשות, ובוודאי שלא אקס-פארטה. אבל אם נכונה טענתך שהעתק מכל החלטה נשלח לחייב, אזי אפילו החלטה "מסננת" לא תמיד ניתנת. תן לי את הקרדיט שאני יודע מה זה טענת "פרעתי". אני לא מכחיש שגם לנושים ישנן צרות משלהם, אבל הפתרון הוא למנות יותר רשמים, כדי שיוכלו לדון בכובד-ראש בכל בקשה, ולהכניס להם לראש שיש זכויות-אזרח גם לחייב, ושהקידום שלהם לכס השפיטה לא מותנה במספר התיקים שהם "סוגרים". ובעניין הזה, כמו שכבר אמרתי, הדמיון בין לשכת ההוצל"פ לביהמ"ש לתעבורה הוא ברור, וכל השוואה ביניהם עושה עוול לשופטי התעבורה, אשר גם הם נתונים בלחץ בלתי-אנושי, וגם הם, ברובם, פוזלים אל המינוי לבימ"ש השלום.
טענת פרעתי
אם אדם מגיש בקשה בטענת פרעתי, והנושה סוגר את התיק, בעקבות הבקשה, משמע שהבקשה של החייב אמיתית ונכונה. על מה אתה מלין, שההמרצה לא נשמעת? בסופו של דבר התוצאה היא שהתיק נסגר. אלא מה, החייב לא זוכה בהוצאותיו. אכן זה לא בסדר, ויש לו זכות לבקש שיפסקו לו הוצאות. אבל על עצם סגירת התיק מה לכך כי תלין? אולי הכשל נובע מזה שאכן טענת פרעתי נידונה בדרך המרצה, בפני ביהמ"ש, ולכן מדובר במזכירויות שונות, ואין מזכירות אזרחית יודעת את אשר מזכירות ההוצל"פ עושה ולהיפך? ולגבי משלוח ההתראות. ההתראות נשלחות. הרבה פעמים הבנקים מעכבים כספים שלא כדין, כי החייב נשבע להם באלף שבועות שהוא פורע את החוב. ואם יש כסף נזיל וכסף לא נזיל, והנושה בחר לפרוע קודם את הכסף הלא נזיל (בהנחה ששניהם מכסים את החוב כולו), אזי לטעמי יש עילת תביעה כנגד הנושה על הנזק שנגרם לחייב. ולגבי מספר הרשמים,זה אכן נכון, המערכת פועלת כבית חרושת, שהדבר היחיד הנמדד, כמעט, הוא תפוקת המכונה, מבלי להסתכל על כך שהמכונה עובדת עם אנשים, ואנשים שבאים להוצל"פ, בין אם הם חייבים ובין אם הם נושים, חפצים באוזן קשבת. לא בהוצל"פ ולא בבית משפט, יש לבאים בשעריו הרגשה שכזו, ברוב הפעמים. אתה מספר סיפורים על חייבים מסכנים. אז הנה חייבת אלמנה, אם לארבעה, המקבלת קצבה חודשית יפה מידי חודש, חבה לאדם קשה יום, המחזיק ילדים באומנה לפרנסתו, סכום שאינו עולה על 10,000 ש"ח. בחקירת יכולת היא מציעה לשלם 600 ש"ח, והצעתה מתקבלת. היא לא עומדת באף תשלום. רק כאשר מעוקלת הקצבה החודשית, היא נזכרת, באה ומשלמת. בפעם האחרונה שעוקלה הקצבה, היא הגישה בקשה לביטול העיקול, בטענה שהיא מפרנסת ארבעה ילדים מהקצבה. טענה נכונה? לא משום ששלושה מהם מעל גיל 20, והינם בגירים שיכולים וצריכים לפרנס את עצמם. מה עושה הרשמת? מבטלת את העיקול. בכך השוט האחרון שהיה כדי לגרום לגברת לשלם נעלם. האם היא שעתה לטענות הנושה שגם הוא לא גומר את החודש? שגם הוא נמצא מתחת לקו העוני? זה בכלל לא רלבנטי, משום שמצבו הכלכלי של הנושה בכלל לא מענין את ראשו ההוצל"פ. זה לא נושא לשיקול דעת. אני יכולה להפליג בספורים על סיפורים, כמו כסף ששוחרר על ידי יו"ר ההוצל"פ מבלי שהודע על כך לנושה, והחייב היום משלם 4.57 ש"ח לחודש, וכו´ וכו´. המצב גרוע. מתוך עשרות אלפי פקודות מאסר בוצעו רק 408 השנה. מי מרוויח מזה? הגוף שמחזיק בכסף של הנושים, ומחזיר אותו ללא ריבית וללא הצמדה, לאחר שהפקודה לא מבוצעת, החייבים המקצועיים, שיודעים איך לשחק עם הכללים. לא הנושים. כל המקצוע שלנו מתיתר אם לאחר ארבע שנות דיון, מגיע הנושה להוצל"פ ומגלה שפס"ד לחוד וגביה לחוד. תסתכל בנתונים על אחוזי גביה. הרי הם מגוחכים. ההוצל"פ לא אמורה להוריד אדם ביגון שאולה על כך שהוא חייב כסף. היא צריכה להיות מערכת שתגרום לאדם לשלם את חובותיו לאחרים לפני שהוא צורך מותרות. לצערי אני נוכחת, שחייבים נוסעים לחו"ל (זה מתנה מהילדים), רוכשים מוצרי יוקרה (כמו חייב שרכש מכספי בת המצווה שלבתו טלויזה 34 אינטש, ומתמם על כך), מקימים חדשות לבקרים עסקים חדשים מתוך אמונה ששבע פעמים יפול חייב ויקום. אני חוששת שלא ירחק היום, ובו מדינת ישראל תגיעלמסקנה המדיאגה, שיותר יקר להחזיק את מערכת הגביה מאשר לפצות את האזרחים הנושים על החובות שאינם נגבים, ופשוט תעשה מחיקת חובות, תפטר את העובדים, ותשלם לכל נושה אחזו מסוים מחובו, בעבור סגירת התיק. החשש שלי נובע מכך שאם הדבר יעשה, זה יהיה יום שחור לשלטון החוק, ולמוסר התשלומים במדינה, שגם נמצא בשפל. כל יום בא אלי לקוח, שהחייב אומר לו בצחוק על השפתים - אני מרוויח מעט, כמה יחיבו אותי לשלם בחקירת יכולת 100 ש"ח? וזה נכון, זו האמת. אני מקבלת עבור לקוחות שחייבים מאות אלפי שקלים, 20 אג´ לחודש, וזה לא צחוק.
אם אדם מגיש בקשה בטענת פרעתי, והנושה סוגר את התיק, בעקבות הבקשה, משמע שהבקשה של החייב אמיתית ונכונה. על מה אתה מלין, שההמרצה לא נשמעת? בסופו של דבר התוצאה היא שהתיק נסגר. אלא מה, החייב לא זוכה בהוצאותיו. אכן זה לא בסדר, ויש לו זכות לבקש שיפסקו לו הוצאות. אבל על עצם סגירת התיק מה לכך כי תלין? אולי הכשל נובע מזה שאכן טענת פרעתי נידונה בדרך המרצה, בפני ביהמ"ש, ולכן מדובר במזכירויות שונות, ואין מזכירות אזרחית יודעת את אשר מזכירות ההוצל"פ עושה ולהיפך? ולגבי משלוח ההתראות. ההתראות נשלחות. הרבה פעמים הבנקים מעכבים כספים שלא כדין, כי החייב נשבע להם באלף שבועות שהוא פורע את החוב. ואם יש כסף נזיל וכסף לא נזיל, והנושה בחר לפרוע קודם את הכסף הלא נזיל (בהנחה ששניהם מכסים את החוב כולו), אזי לטעמי יש עילת תביעה כנגד הנושה על הנזק שנגרם לחייב. ולגבי מספר הרשמים,זה אכן נכון, המערכת פועלת כבית חרושת, שהדבר היחיד הנמדד, כמעט, הוא תפוקת המכונה, מבלי להסתכל על כך שהמכונה עובדת עם אנשים, ואנשים שבאים להוצל"פ, בין אם הם חייבים ובין אם הם נושים, חפצים באוזן קשבת. לא בהוצל"פ ולא בבית משפט, יש לבאים בשעריו הרגשה שכזו, ברוב הפעמים. אתה מספר סיפורים על חייבים מסכנים. אז הנה חייבת אלמנה, אם לארבעה, המקבלת קצבה חודשית יפה מידי חודש, חבה לאדם קשה יום, המחזיק ילדים באומנה לפרנסתו, סכום שאינו עולה על 10,000 ש"ח. בחקירת יכולת היא מציעה לשלם 600 ש"ח, והצעתה מתקבלת. היא לא עומדת באף תשלום. רק כאשר מעוקלת הקצבה החודשית, היא נזכרת, באה ומשלמת. בפעם האחרונה שעוקלה הקצבה, היא הגישה בקשה לביטול העיקול, בטענה שהיא מפרנסת ארבעה ילדים מהקצבה. טענה נכונה? לא משום ששלושה מהם מעל גיל 20, והינם בגירים שיכולים וצריכים לפרנס את עצמם. מה עושה הרשמת? מבטלת את העיקול. בכך השוט האחרון שהיה כדי לגרום לגברת לשלם נעלם. האם היא שעתה לטענות הנושה שגם הוא לא גומר את החודש? שגם הוא נמצא מתחת לקו העוני? זה בכלל לא רלבנטי, משום שמצבו הכלכלי של הנושה בכלל לא מענין את ראשו ההוצל"פ. זה לא נושא לשיקול דעת. אני יכולה להפליג בספורים על סיפורים, כמו כסף ששוחרר על ידי יו"ר ההוצל"פ מבלי שהודע על כך לנושה, והחייב היום משלם 4.57 ש"ח לחודש, וכו´ וכו´. המצב גרוע. מתוך עשרות אלפי פקודות מאסר בוצעו רק 408 השנה. מי מרוויח מזה? הגוף שמחזיק בכסף של הנושים, ומחזיר אותו ללא ריבית וללא הצמדה, לאחר שהפקודה לא מבוצעת, החייבים המקצועיים, שיודעים איך לשחק עם הכללים. לא הנושים. כל המקצוע שלנו מתיתר אם לאחר ארבע שנות דיון, מגיע הנושה להוצל"פ ומגלה שפס"ד לחוד וגביה לחוד. תסתכל בנתונים על אחוזי גביה. הרי הם מגוחכים. ההוצל"פ לא אמורה להוריד אדם ביגון שאולה על כך שהוא חייב כסף. היא צריכה להיות מערכת שתגרום לאדם לשלם את חובותיו לאחרים לפני שהוא צורך מותרות. לצערי אני נוכחת, שחייבים נוסעים לחו"ל (זה מתנה מהילדים), רוכשים מוצרי יוקרה (כמו חייב שרכש מכספי בת המצווה שלבתו טלויזה 34 אינטש, ומתמם על כך), מקימים חדשות לבקרים עסקים חדשים מתוך אמונה ששבע פעמים יפול חייב ויקום. אני חוששת שלא ירחק היום, ובו מדינת ישראל תגיעלמסקנה המדיאגה, שיותר יקר להחזיק את מערכת הגביה מאשר לפצות את האזרחים הנושים על החובות שאינם נגבים, ופשוט תעשה מחיקת חובות, תפטר את העובדים, ותשלם לכל נושה אחזו מסוים מחובו, בעבור סגירת התיק. החשש שלי נובע מכך שאם הדבר יעשה, זה יהיה יום שחור לשלטון החוק, ולמוסר התשלומים במדינה, שגם נמצא בשפל. כל יום בא אלי לקוח, שהחייב אומר לו בצחוק על השפתים - אני מרוויח מעט, כמה יחיבו אותי לשלם בחקירת יכולת 100 ש"ח? וזה נכון, זו האמת. אני מקבלת עבור לקוחות שחייבים מאות אלפי שקלים, 20 אג´ לחודש, וזה לא צחוק.
תודה, ציפי,
בדבר אחד שנינו מסכימים: שהמצב גרוע. מכאן ואילך יש לך טעות בסיסית בהבנת מה שכתבתי. אני דיברתי על תיקים שנסגרים לאחר שהחוב נגבה, והזוכה בא על סיפוקו (ואולי אף יותר – לך תדע!), בעוד טענת "פרעתי" תלויה ועומדת! ואת שואלת מה לי כי אלין ... טענת פרעתי נידונה בפני ראש ההוצל"פ, ולא בפני בית המשפט (סע´ 19(ג): "בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום". לא דיברתי על חייבים מסכנים, במרכאות או בלעדיהן, אלא על עניינים משפיים-פרופר, ועל סדרי דין ומינהל תקינים. באשר לחובות קטנים – יכול להיות, וזו רק מחשבה ראשונית – שיש להתייחס אליהם כאל דברים של מה-בכך (ברוח סע´ 4 לפק´ הנזיקין), או "זוטי דברים" (ברוח התיקון 39 לחוק העונשין, אשר הלך בעקבות סע´ 4 הנ"ל). מי שמנהל עסקים, ונותן בהקפה, למשל, צריך להביא בחשבון, וגם בתחשיביו, שחלק מסויים מההקפות יילך לאיבוד. כאשר אני צריך לנהל נגד לקוח משפט – והליכי הוצל"פ – על סכום של אלפיים ₪, אני אומר לעצמי שיותר קל לנהל עוד תיק של לקוח אחר, להרוויח שם יותר, וגם ליהנות יותר מהעבודה, ואת החשבון הזה אני עושה כאשר אני נותן – או לא נותן – עבודה בהקפה. כשאת מדברת על "יום שחור" לשלטון החוק, היזהרי לבל יתריסו נגדך את ה"באיזה סגנון גבירתי מדברת!". שבוע טוב. שבוע יותר טוב. ותבקשי מהיושב-במרומים – את קרובה אליו יותר מכולנו – שיקיים ד"נ בהחלטות שלו, כי ישנם שם כמה דברים שאינם ברורים, לפחות לפשוטי-עם כמוני: למה צריכים תינוקות – משני הצדדים – למות על חטאי הוריהם? ושוב תזכורת על הרלוואנטיות של ביהמ"ש העליון.
בדבר אחד שנינו מסכימים: שהמצב גרוע. מכאן ואילך יש לך טעות בסיסית בהבנת מה שכתבתי. אני דיברתי על תיקים שנסגרים לאחר שהחוב נגבה, והזוכה בא על סיפוקו (ואולי אף יותר – לך תדע!), בעוד טענת "פרעתי" תלויה ועומדת! ואת שואלת מה לי כי אלין ... טענת פרעתי נידונה בפני ראש ההוצל"פ, ולא בפני בית המשפט (סע´ 19(ג): "בדיון לפי סעיף זה ינהג ראש ההוצאה לפועל כאילו היה בית משפט הדן בבקשה בדרך המרצה, ולענין ערעור, דין החלטתו כדין פסק דין של בית משפט שלום". לא דיברתי על חייבים מסכנים, במרכאות או בלעדיהן, אלא על עניינים משפיים-פרופר, ועל סדרי דין ומינהל תקינים. באשר לחובות קטנים – יכול להיות, וזו רק מחשבה ראשונית – שיש להתייחס אליהם כאל דברים של מה-בכך (ברוח סע´ 4 לפק´ הנזיקין), או "זוטי דברים" (ברוח התיקון 39 לחוק העונשין, אשר הלך בעקבות סע´ 4 הנ"ל). מי שמנהל עסקים, ונותן בהקפה, למשל, צריך להביא בחשבון, וגם בתחשיביו, שחלק מסויים מההקפות יילך לאיבוד. כאשר אני צריך לנהל נגד לקוח משפט – והליכי הוצל"פ – על סכום של אלפיים ₪, אני אומר לעצמי שיותר קל לנהל עוד תיק של לקוח אחר, להרוויח שם יותר, וגם ליהנות יותר מהעבודה, ואת החשבון הזה אני עושה כאשר אני נותן – או לא נותן – עבודה בהקפה. כשאת מדברת על "יום שחור" לשלטון החוק, היזהרי לבל יתריסו נגדך את ה"באיזה סגנון גבירתי מדברת!". שבוע טוב. שבוע יותר טוב. ותבקשי מהיושב-במרומים – את קרובה אליו יותר מכולנו – שיקיים ד"נ בהחלטות שלו, כי ישנם שם כמה דברים שאינם ברורים, לפחות לפשוטי-עם כמוני: למה צריכים תינוקות – משני הצדדים – למות על חטאי הוריהם? ושוב תזכורת על הרלוואנטיות של ביהמ"ש העליון.
לאחרונה כששאלתי כאלה שאלות
נוקבות לא קבלתי תשובה. לצערי, איני במדרגת הנבואה. לאחר הבהרותיך הבנתי את הסיטואציה. למעשה היתה כאן גביה כפולה. אז סליחה. איפה היה החייב עם פתיחת התיק? מדוע לא הגיש בקשה לעיכוב הליכים, ואם הגיש מדוע היא לא נענתה? לחייב יש אפשרות להביע את דעתו, ויש לו כלים להשתמש בהם. אבל הרבה פעמים, מתוך אי ידע, או מתוך עצלות, או מתוך מנטליות הכל יהיה בסדר, הוא מפספס את הקטר ואת הקרונות, ועליו לרדוף אחרי הרכבת השועטת קדימה ברכבת מאסף. נכון שעוה"ד שגבה היה חסר תו"ל במקרה הטוב, או נוכל במקרה הרע. אבל אין זה משחרר את החייב מזכותו לפעול למען עצמו. וסגירת תיק מתבצעת באופן אוטומטי על ידי המחשב כאשר התיק מתאפס. לו לעו"ד יש מה להגיד, לא ליו"ר ההוצל"פ, אאל רק לגולם.
נוקבות לא קבלתי תשובה. לצערי, איני במדרגת הנבואה. לאחר הבהרותיך הבנתי את הסיטואציה. למעשה היתה כאן גביה כפולה. אז סליחה. איפה היה החייב עם פתיחת התיק? מדוע לא הגיש בקשה לעיכוב הליכים, ואם הגיש מדוע היא לא נענתה? לחייב יש אפשרות להביע את דעתו, ויש לו כלים להשתמש בהם. אבל הרבה פעמים, מתוך אי ידע, או מתוך עצלות, או מתוך מנטליות הכל יהיה בסדר, הוא מפספס את הקטר ואת הקרונות, ועליו לרדוף אחרי הרכבת השועטת קדימה ברכבת מאסף. נכון שעוה"ד שגבה היה חסר תו"ל במקרה הטוב, או נוכל במקרה הרע. אבל אין זה משחרר את החייב מזכותו לפעול למען עצמו. וסגירת תיק מתבצעת באופן אוטומטי על ידי המחשב כאשר התיק מתאפס. לו לעו"ד יש מה להגיד, לא ליו"ר ההוצל"פ, אאל רק לגולם.
המחשב עושה מה שאומרים לו.
המחשב עושה מה שאומרים לו, ואם מישהו נותן למחשב אפשרות לסגור את התיק כאשר טענת "פרעתי" תלוייה ועומדת, הוא מנוול. ואני לא פוטר את כב´ ראש ההוצל"פ מאחריות. הוא מנהל התיק, ואמור לדעת איזה אמבוש עושה לו המחשב. בקשות לעיכוב-הליכים נדחות לא אחת ב"הבקשה נדחית", בלי נימוקים, או עם נימוקים שדופים. בקשות לעיון-מחדש, עם דרישה לנימוקים נדחות בקביעה ש"אני לא ערכאת ערעור על החלטותי". כדי לערער על החלטת ראש ההוצל"ש צריך להגיש בר"ע, לשלם אגרה ולהפקיד ערבות, ואם יש כמה החלטות כאלה, זה בלתי אפשרי. זו מלחמת-התשהנגד החייב. זה יותר גרוע ממה שעושים לנאשם בבית המשפט לתעבורה, כי כשאומרים לנאשדם "נדחה להוכחות", הוא עדיין לא צריך לשלם אגרה ולהפקיד ערבות. ולדעתי עדיין מוטלת החובה על מנגנון ההוצל"פ לשחרר מעיקול, אוטומטית, וגם בלי דרישה של החייב, כל סכום מעבר לסכום החוב, אבל הם עוד מגדילים לעשות, וגם ממשים-בפועל עיקולים מעבר לסכום החוב, אפילו אצל מחזיק יחיד.
המחשב עושה מה שאומרים לו, ואם מישהו נותן למחשב אפשרות לסגור את התיק כאשר טענת "פרעתי" תלוייה ועומדת, הוא מנוול. ואני לא פוטר את כב´ ראש ההוצל"פ מאחריות. הוא מנהל התיק, ואמור לדעת איזה אמבוש עושה לו המחשב. בקשות לעיכוב-הליכים נדחות לא אחת ב"הבקשה נדחית", בלי נימוקים, או עם נימוקים שדופים. בקשות לעיון-מחדש, עם דרישה לנימוקים נדחות בקביעה ש"אני לא ערכאת ערעור על החלטותי". כדי לערער על החלטת ראש ההוצל"ש צריך להגיש בר"ע, לשלם אגרה ולהפקיד ערבות, ואם יש כמה החלטות כאלה, זה בלתי אפשרי. זו מלחמת-התשהנגד החייב. זה יותר גרוע ממה שעושים לנאשם בבית המשפט לתעבורה, כי כשאומרים לנאשדם "נדחה להוכחות", הוא עדיין לא צריך לשלם אגרה ולהפקיד ערבות. ולדעתי עדיין מוטלת החובה על מנגנון ההוצל"פ לשחרר מעיקול, אוטומטית, וגם בלי דרישה של החייב, כל סכום מעבר לסכום החוב, אבל הם עוד מגדילים לעשות, וגם ממשים-בפועל עיקולים מעבר לסכום החוב, אפילו אצל מחזיק יחיד.
המחשב עושה מה שאומרים לו.
הבעיה היא בכפילות של מגרשי המשחק. יו"ר ההוצל"פ לא יודע כלל שמוגשת בקשה בטענת פרעתי, בעינו בתיק, וכב´ הרשם, שהוא אותו אדם בדיוק, לא יודע שהתיק נסגר עקב גביה כפולה. הבעיה שתוכנות המחשב לא מוצלבות. הבעיה שאם יו"ר ההוצל"פ יעשה הצלבה ידינית שכזו, הוא יבלה שעות על יד המחשב, ובמזכירות, במקום להחליט החלטות. הבעיות בתוכנת ההוצל"פ ידועות. ישנה למשל בעיה שלאחר 20 יום, בין אם עוה"ד נקט פעולה, ובין אם לאו, החייב מחויב בשכ"ט ב. ומה אם עוה"ד לא נקף אצבע ולא פעל פעולה כלשהי? עדיין החייב הבא לשם בלשכה מחוייב בתשלום, אלא אם כן הוא מגיש בקשה. זהו כשל כלל מערכתי, הפוגע בחייבים פי כמה מאשר האם יו"ר ההוצל"פ יכול להצליב תיק בימ"ש עם תיק הוצל"פ. ישנם עוד כשלים, אבל הכשל המשעותי ביותר הוא, שנושה לא יכול לגבות את חובו ברוב המקרים. וזה לא כשל בתוכנה, אלא כשל שורשי הנוגע לעצם המהות של ההוצאה לפועל. המהות שלה היא גביית חובות, ואת הפעולה הזו היא לא מצליחה לעשות.
הבעיה היא בכפילות של מגרשי המשחק. יו"ר ההוצל"פ לא יודע כלל שמוגשת בקשה בטענת פרעתי, בעינו בתיק, וכב´ הרשם, שהוא אותו אדם בדיוק, לא יודע שהתיק נסגר עקב גביה כפולה. הבעיה שתוכנות המחשב לא מוצלבות. הבעיה שאם יו"ר ההוצל"פ יעשה הצלבה ידינית שכזו, הוא יבלה שעות על יד המחשב, ובמזכירות, במקום להחליט החלטות. הבעיות בתוכנת ההוצל"פ ידועות. ישנה למשל בעיה שלאחר 20 יום, בין אם עוה"ד נקט פעולה, ובין אם לאו, החייב מחויב בשכ"ט ב. ומה אם עוה"ד לא נקף אצבע ולא פעל פעולה כלשהי? עדיין החייב הבא לשם בלשכה מחוייב בתשלום, אלא אם כן הוא מגיש בקשה. זהו כשל כלל מערכתי, הפוגע בחייבים פי כמה מאשר האם יו"ר ההוצל"פ יכול להצליב תיק בימ"ש עם תיק הוצל"פ. ישנם עוד כשלים, אבל הכשל המשעותי ביותר הוא, שנושה לא יכול לגבות את חובו ברוב המקרים. וזה לא כשל בתוכנה, אלא כשל שורשי הנוגע לעצם המהות של ההוצאה לפועל. המהות שלה היא גביית חובות, ואת הפעולה הזו היא לא מצליחה לעשות.
ציפי, שנינו מסכימים ...
ציפי, שנינו מסכימים שהמצב בהוצל"פ הוא בלתי נסבל, ואני מרשה לעצמי את עזות המצח להסכים בשמך (גם בלי ייפוי-כח) שהמצב גרוע מזה ששבתיהמ"ש לתעבורה. שהתוכנות לא מוצלבות, זו שערוריה לאומית, כי לא כל לשכת הוצל"פ יוצרת לעצמה תוכנות משלה. לדעתי הדבר נעשה במכוון, כי אין שום בעייה להצליב תוכנות - אם רק רוצים. מצידי, שראש ההוצל"פ יעשה עבודה ידנית (כמעט אמרת יעשה ביד), ואם זה לא מוצא חן בעיני העם, שיוסיפו משאבים: עוד ראשי הוצל"פ (גם בכך אנחנו מסכימים), תוכנות מוצלחות יותר, וכו´. וישנה עוד שערוריה בפני עצמה, מה שקרוי "צווים פורמאליים", ובהזדמנות אני אתרום לפורום הזה אייטם נפרד בעניין זה. את אומרת שהמהות של ההוצל"פ היא גביית חובות, ואני אומר שהמהות שלה היא גביית חובות בהליך תקין. אם את מוותרת על ההבדל הזה, את יכולה לפנות אל האלפרונים למיניהם: הם יותר יעילים, הם יותר מהירים, הם לא מתלבטים בשאלות חוק, מוסר ויכולת-החייב. הם אחלה!!!
ציפי, שנינו מסכימים שהמצב בהוצל"פ הוא בלתי נסבל, ואני מרשה לעצמי את עזות המצח להסכים בשמך (גם בלי ייפוי-כח) שהמצב גרוע מזה ששבתיהמ"ש לתעבורה. שהתוכנות לא מוצלבות, זו שערוריה לאומית, כי לא כל לשכת הוצל"פ יוצרת לעצמה תוכנות משלה. לדעתי הדבר נעשה במכוון, כי אין שום בעייה להצליב תוכנות - אם רק רוצים. מצידי, שראש ההוצל"פ יעשה עבודה ידנית (כמעט אמרת יעשה ביד), ואם זה לא מוצא חן בעיני העם, שיוסיפו משאבים: עוד ראשי הוצל"פ (גם בכך אנחנו מסכימים), תוכנות מוצלחות יותר, וכו´. וישנה עוד שערוריה בפני עצמה, מה שקרוי "צווים פורמאליים", ובהזדמנות אני אתרום לפורום הזה אייטם נפרד בעניין זה. את אומרת שהמהות של ההוצל"פ היא גביית חובות, ואני אומר שהמהות שלה היא גביית חובות בהליך תקין. אם את מוותרת על ההבדל הזה, את יכולה לפנות אל האלפרונים למיניהם: הם יותר יעילים, הם יותר מהירים, הם לא מתלבטים בשאלות חוק, מוסר ויכולת-החייב. הם אחלה!!!
תשובה
קשה לומר שיש הנאה בלראות שני עו"ד מנהלים ויכוח על נושא בו שניהם מסכימים. מערכת ההוצאה לפועל אמורה לטפל בנושא החובות - על כך אין עורערין, מערכת ההוצאה לפועל אינה ממלאה את תפקידה כנדרש - גם על זה אין עורערין. המחלוקת היחידה שנותרה הינה האם החייב מסכן יותר או הנושא? אני מציע שפתרון בתחום בו יש הסכמה יביא לפתרון גם את נושא המחלוקת, קרי אם המערכת תמלא תפקידה כראוי וכנדרש כולם יבואו על סיפוקם. אך מן הסתם לבקש במדינתנו ה"נאורה" שמערכת משפטית תמלא את תפקידה כנדרש היא כנראה במסגרת ה"אגדה" שהרצל לא חשב עליה. זכויות אדם יש על הנייר בפועל יש קידום, אינטרסים, בירוקרטיה, ושחיתות
קשה לומר שיש הנאה בלראות שני עו"ד מנהלים ויכוח על נושא בו שניהם מסכימים. מערכת ההוצאה לפועל אמורה לטפל בנושא החובות - על כך אין עורערין, מערכת ההוצאה לפועל אינה ממלאה את תפקידה כנדרש - גם על זה אין עורערין. המחלוקת היחידה שנותרה הינה האם החייב מסכן יותר או הנושא? אני מציע שפתרון בתחום בו יש הסכמה יביא לפתרון גם את נושא המחלוקת, קרי אם המערכת תמלא תפקידה כראוי וכנדרש כולם יבואו על סיפוקם. אך מן הסתם לבקש במדינתנו ה"נאורה" שמערכת משפטית תמלא את תפקידה כנדרש היא כנראה במסגרת ה"אגדה" שהרצל לא חשב עליה. זכויות אדם יש על הנייר בפועל יש קידום, אינטרסים, בירוקרטיה, ושחיתות
החייב
ציפי, אני מסכים לדבריך שתמיד אפשר למצוא בחייבים אשם שברשלנות. הם לא פועלים כאנשים סבירים, את האזהרה הם מחביאים מעצמם בתחתית הארון (לפעמים האישה עושה זאת מפחד בעלה, אם מדובר בחוב שיצרה היא), את המועד הם מעדיפים לשכוח במחשבה ש"יהיה בסדר" -- קשה לחשוב חשיבה פעילה כאשר הינך עומד בפני הליכי הוצלפ, שלרוב האנשים "הרגילים" הם מהווים טראומה רצינית. פגשתי אנשים שניגפים מפני הפחד אפילו להיכנס ללשכת ההוצלפ, שמא עם כניסתם ייאסרו. עבדתי עם דלת העם הזו, ואני יודע שהיא קיימת. הם נותנים צ´ק לקניית תרופות על סך 29 ושקלים ובאים לבקש סיוע משפטי כשהצ´ק מוגש להוצלפ וביום פתיחת ההליכים עומד חובם על כ-600 ש"ח (עוד בתקופה שההוצלפ קיבל סכומים כאלה). המקום היחיד שבו שכר-טרחת עו"ד נקבע לפי תעריף הלשכה הוא בהוצל"פ. המקום היחיד בו משתלמת ריבית פיגורים כזו הוא בהוצל"פ (ובבנקים, אבל אותם ממילא צריך לארוז בקופסה אוטמת-ריח ולשגר למדגסקר; כן, ובשוק האפור). עכשיו השאלה היא, החייב שם, וכושרו להרים את הגנתו מאוד מוגבל. את מציינת את כל הסעדים הפרושים לו, אבל לרוב הוא בלתי-מיוצג. אני מסכים שמצבו גרוע מבית-המשפט לתעבורה, כי שם יושבים שופטים, שאולי לא אוהבים שטיקים, אבל ברגע המתאים עלולים להתעשת ולזכות כמיטב מצפונם. אבל בלשכת ההוצלפ יושבים מפעילי מחשב. כאשר מופיע חייב בלתי-מיוצג פושטים שם עורו -- לא רק כספית, אלא גם פרוצדורלית ואנושית. כששואלים, כמו ששאלת, "איפה היה החייב" מקבלים החלטה עקרונית, שמיטת הסדום של הליכי משפט (שעיקרה נזקי-אדירים שחלים עליך רק כי אתה לא "אדם סביר") חלה על דלת העם במלוא עוזה. והשאלה היא לא "איפה היה החייב", אלא איפה היה השופט. למה לא יפתח לו לחייב את פיו. והתשובה: כי לא על זה בא לחמו, וכי הוא למד מהמחוקק שיש להחמיר עם חייבים (כי החוק כל הזמן מכרסם בהגנה הפרוצדורלית הפרושה לחייבים), וכי בית-המשפט העליון דוחה את עתירת "פרח II", המנומקת בהרחבה, בפסק-דין מטריד בן שתי פסקאות.
ציפי, אני מסכים לדבריך שתמיד אפשר למצוא בחייבים אשם שברשלנות. הם לא פועלים כאנשים סבירים, את האזהרה הם מחביאים מעצמם בתחתית הארון (לפעמים האישה עושה זאת מפחד בעלה, אם מדובר בחוב שיצרה היא), את המועד הם מעדיפים לשכוח במחשבה ש"יהיה בסדר" -- קשה לחשוב חשיבה פעילה כאשר הינך עומד בפני הליכי הוצלפ, שלרוב האנשים "הרגילים" הם מהווים טראומה רצינית. פגשתי אנשים שניגפים מפני הפחד אפילו להיכנס ללשכת ההוצלפ, שמא עם כניסתם ייאסרו. עבדתי עם דלת העם הזו, ואני יודע שהיא קיימת. הם נותנים צ´ק לקניית תרופות על סך 29 ושקלים ובאים לבקש סיוע משפטי כשהצ´ק מוגש להוצלפ וביום פתיחת ההליכים עומד חובם על כ-600 ש"ח (עוד בתקופה שההוצלפ קיבל סכומים כאלה). המקום היחיד שבו שכר-טרחת עו"ד נקבע לפי תעריף הלשכה הוא בהוצל"פ. המקום היחיד בו משתלמת ריבית פיגורים כזו הוא בהוצל"פ (ובבנקים, אבל אותם ממילא צריך לארוז בקופסה אוטמת-ריח ולשגר למדגסקר; כן, ובשוק האפור). עכשיו השאלה היא, החייב שם, וכושרו להרים את הגנתו מאוד מוגבל. את מציינת את כל הסעדים הפרושים לו, אבל לרוב הוא בלתי-מיוצג. אני מסכים שמצבו גרוע מבית-המשפט לתעבורה, כי שם יושבים שופטים, שאולי לא אוהבים שטיקים, אבל ברגע המתאים עלולים להתעשת ולזכות כמיטב מצפונם. אבל בלשכת ההוצלפ יושבים מפעילי מחשב. כאשר מופיע חייב בלתי-מיוצג פושטים שם עורו -- לא רק כספית, אלא גם פרוצדורלית ואנושית. כששואלים, כמו ששאלת, "איפה היה החייב" מקבלים החלטה עקרונית, שמיטת הסדום של הליכי משפט (שעיקרה נזקי-אדירים שחלים עליך רק כי אתה לא "אדם סביר") חלה על דלת העם במלוא עוזה. והשאלה היא לא "איפה היה החייב", אלא איפה היה השופט. למה לא יפתח לו לחייב את פיו. והתשובה: כי לא על זה בא לחמו, וכי הוא למד מהמחוקק שיש להחמיר עם חייבים (כי החוק כל הזמן מכרסם בהגנה הפרוצדורלית הפרושה לחייבים), וכי בית-המשפט העליון דוחה את עתירת "פרח II", המנומקת בהרחבה, בפסק-דין מטריד בן שתי פסקאות.
איפה היה החייב
ואם החייב היה אז זה היה נראה אחרת? מישהו חושב שהמערכת הזו מתייחסת לחייבים כבני אדם? החייבים הם מראש משתמטים, ורמאים. מי שחייב כסף ואינו יכול לשלם יכול להרשות לעצמו ייצוג הולם? אינכם מבינים שזוהי מחלה שהמערכת המשפטית אינה מסוגלת בדרך הקיימת למצוא לה מרפא? האם לא ברורה הכתובת על הקיר? במצב כלכלי ההולך ומתדרדר ובמדיניות האשראי כנהוג במשק שלנו, זוהי מחלה חשוכת מרפא. רק הבנה ונקיטת עמדה ברורה לשינוי מהותי ושורשי של אופן ההתיחסות והטיפול הן בחייב והן בנושה יכולים - אולי - להביא מרפא למחלה זו. אבל בעלי העניין ואלה אשר מתפרנסים ממנה - וקשת העוסקים בתחום זה רחב ותמוהה - אינם מעודדים שינוי שכזה כי מי ירצה לכרות את מקור הכנסתו. יש במערכת הזו הרבה למעט צדק וזכויות אדם.
ואם החייב היה אז זה היה נראה אחרת? מישהו חושב שהמערכת הזו מתייחסת לחייבים כבני אדם? החייבים הם מראש משתמטים, ורמאים. מי שחייב כסף ואינו יכול לשלם יכול להרשות לעצמו ייצוג הולם? אינכם מבינים שזוהי מחלה שהמערכת המשפטית אינה מסוגלת בדרך הקיימת למצוא לה מרפא? האם לא ברורה הכתובת על הקיר? במצב כלכלי ההולך ומתדרדר ובמדיניות האשראי כנהוג במשק שלנו, זוהי מחלה חשוכת מרפא. רק הבנה ונקיטת עמדה ברורה לשינוי מהותי ושורשי של אופן ההתיחסות והטיפול הן בחייב והן בנושה יכולים - אולי - להביא מרפא למחלה זו. אבל בעלי העניין ואלה אשר מתפרנסים ממנה - וקשת העוסקים בתחום זה רחב ותמוהה - אינם מעודדים שינוי שכזה כי מי ירצה לכרות את מקור הכנסתו. יש במערכת הזו הרבה למעט צדק וזכויות אדם.
ביקורת
חשבתי לתומי שפורום נועד ע"מ להביע דעות. אני עוקב אחר ההודעות בנושא זה בפורום שלך ומצאתי שדעתך מוצקה וחד משמעית כי כל החייבים הינם משתמטים וכו´.. זכותך לדעה כזו או אחרת. תמוהה בעיני תגובתך - "את הביקורת שלך קראנו". הביקורת שלי לא באה ממקום של פרנסה ותעסוקה היא באה ממקום של כאב, חרדה וחוסר אונים. כשמביתך יוציאו מטלטלין על חובות ששולמו וכשיו"ר ההוצל"פ תהיה מוכנה להקשיב לך כפי "שהקשיבה לי" אולי תראי את דברי קצת יותר מביקורת. כאשר את תעמדי מול עורכי דין אשר יספרו לך סיפורי אלף לילה וליה על איך חוב ששולם לפני 12 שנה הפך לחוב של מאות אלפי שקלים כי משרד עו"ד שטיפל בבנק הוחלף ואיש אינו יודע מימינו של השני אז אולי תחשבי אחרת. כן אני מכיר גם את הצד של הנושה - שלך - הגעתי לצד של החייב - כתוצאה מטיפול "מוצלח" של ההוצל"פ כאשר הייתי נושה. הביקורת שלי אינה על הנושים ולא על החייבים אלה על המערכת!!!! כיצד לדעתך המכובדה יכול אדם שאינו בקיא ברזי מקצועך להציע הצעות, הרי לשם כך אתם מקבלים כסף הלא כן? כאשר בנבחי מס ההכנסה אני רוצה להיות אני פונה לרואה חשבון או יועץ מס - כדבריך. אז ממי לדעתך המכובד עלי לצפות להצעות ושינויים אם לא מבעלי המקצוע? אך כנראה שאני טועה בבואי לפורום נכבד זה על מנת לקבל תשובות ולא הטפות מוסר. גברתי עורכת הדין ומנהלת הפורום הנכבדה - יש לי חדשות עבורך:- לא כל החייבים הינם גנבים!!!! כן כל המערכת שעליה את מגינה בחרוף נפש חולה בחוסר הגינות חוסר יעילות, אינטרסנטיות ודומה למערכות צדק בעולם השלישי ( מחשבים לא מתואמים וכו) צר לי שזה לא מוצא חן בעינייך.
חשבתי לתומי שפורום נועד ע"מ להביע דעות. אני עוקב אחר ההודעות בנושא זה בפורום שלך ומצאתי שדעתך מוצקה וחד משמעית כי כל החייבים הינם משתמטים וכו´.. זכותך לדעה כזו או אחרת. תמוהה בעיני תגובתך - "את הביקורת שלך קראנו". הביקורת שלי לא באה ממקום של פרנסה ותעסוקה היא באה ממקום של כאב, חרדה וחוסר אונים. כשמביתך יוציאו מטלטלין על חובות ששולמו וכשיו"ר ההוצל"פ תהיה מוכנה להקשיב לך כפי "שהקשיבה לי" אולי תראי את דברי קצת יותר מביקורת. כאשר את תעמדי מול עורכי דין אשר יספרו לך סיפורי אלף לילה וליה על איך חוב ששולם לפני 12 שנה הפך לחוב של מאות אלפי שקלים כי משרד עו"ד שטיפל בבנק הוחלף ואיש אינו יודע מימינו של השני אז אולי תחשבי אחרת. כן אני מכיר גם את הצד של הנושה - שלך - הגעתי לצד של החייב - כתוצאה מטיפול "מוצלח" של ההוצל"פ כאשר הייתי נושה. הביקורת שלי אינה על הנושים ולא על החייבים אלה על המערכת!!!! כיצד לדעתך המכובדה יכול אדם שאינו בקיא ברזי מקצועך להציע הצעות, הרי לשם כך אתם מקבלים כסף הלא כן? כאשר בנבחי מס ההכנסה אני רוצה להיות אני פונה לרואה חשבון או יועץ מס - כדבריך. אז ממי לדעתך המכובד עלי לצפות להצעות ושינויים אם לא מבעלי המקצוע? אך כנראה שאני טועה בבואי לפורום נכבד זה על מנת לקבל תשובות ולא הטפות מוסר. גברתי עורכת הדין ומנהלת הפורום הנכבדה - יש לי חדשות עבורך:- לא כל החייבים הינם גנבים!!!! כן כל המערכת שעליה את מגינה בחרוף נפש חולה בחוסר הגינות חוסר יעילות, אינטרסנטיות ודומה למערכות צדק בעולם השלישי ( מחשבים לא מתואמים וכו) צר לי שזה לא מוצא חן בעינייך.
לא נכון וכן נכון
לא נכון שההוצל"פ הוא הגוף היחידי המחייב בשכ"ט לפי התעריף המומלץ. גם בתי המשפט בתביעות ללא כתבי הגנה מחייבים כך. לא נכון שהריבית רצחנית. כן נכון שהאזרח הפשוט הולך שם לאיבוד. פעמים רבות כשאני באה בשערי ההוצל"פ ואני רואה את האזרחים מסתובבים בחוסר הבנה, אני נחרדת. לדעתי המדינה צריכה להקים בלשכת ההוצל"פ עמדת יעוץ, הן לנושים לא מיוצגים והן לחייבים לא מיוצגים. גם נושה שבא לגבות את חובו ללא עו"ד נתקל במערכת לחלוטין לא מובנת לו, מבחינתו. כל התלך תבוא, תביא טופס תחזיר טופס, תחכה ונודיע לך, ובסוף תקבל עבור עיקול של כל מטלטלי החייב 300 ש"ח, נראה במקרה הטוב סדיחה לנושה. אבל - זה מנוגד לגישה הכביכול אוביקטיבית של המערכת. פקיד בית המשפט לא אמור ליעץ לפונים. לשם כך יש עו"ד. כך גם ד"א בכל מקום ציבורי בו נדרשת טופסולוגיה רבה - בסוף האזרח מרים ידים והולך לעו"ד, או לרו"ח. האם מלאת טופס מס הכנסה לבד? האם לא חשת מבולבל בעקבות מילוי הטופס? כמה אנשים פונים ללשכות המס ומרגישים שמרמים אותם, גם בשל אי הבנת החוק, וגם בשל קושי עורף הפקידים? כעקרון - אי אפשר לגבות חוב מבלי להודיע לחייב. ואם החייב לא פועל על סמך ההודעות אותן הוא מקבל, אני לא רואה שום דרך לסייע לו. וכי מה - המערכת תוציא עוד מכתב התראה? כמו שעושים עם פק´ מאסר היום? מה , היום אנשים משלמים?
לא נכון שההוצל"פ הוא הגוף היחידי המחייב בשכ"ט לפי התעריף המומלץ. גם בתי המשפט בתביעות ללא כתבי הגנה מחייבים כך. לא נכון שהריבית רצחנית. כן נכון שהאזרח הפשוט הולך שם לאיבוד. פעמים רבות כשאני באה בשערי ההוצל"פ ואני רואה את האזרחים מסתובבים בחוסר הבנה, אני נחרדת. לדעתי המדינה צריכה להקים בלשכת ההוצל"פ עמדת יעוץ, הן לנושים לא מיוצגים והן לחייבים לא מיוצגים. גם נושה שבא לגבות את חובו ללא עו"ד נתקל במערכת לחלוטין לא מובנת לו, מבחינתו. כל התלך תבוא, תביא טופס תחזיר טופס, תחכה ונודיע לך, ובסוף תקבל עבור עיקול של כל מטלטלי החייב 300 ש"ח, נראה במקרה הטוב סדיחה לנושה. אבל - זה מנוגד לגישה הכביכול אוביקטיבית של המערכת. פקיד בית המשפט לא אמור ליעץ לפונים. לשם כך יש עו"ד. כך גם ד"א בכל מקום ציבורי בו נדרשת טופסולוגיה רבה - בסוף האזרח מרים ידים והולך לעו"ד, או לרו"ח. האם מלאת טופס מס הכנסה לבד? האם לא חשת מבולבל בעקבות מילוי הטופס? כמה אנשים פונים ללשכות המס ומרגישים שמרמים אותם, גם בשל אי הבנת החוק, וגם בשל קושי עורף הפקידים? כעקרון - אי אפשר לגבות חוב מבלי להודיע לחייב. ואם החייב לא פועל על סמך ההודעות אותן הוא מקבל, אני לא רואה שום דרך לסייע לו. וכי מה - המערכת תוציא עוד מכתב התראה? כמו שעושים עם פק´ מאסר היום? מה , היום אנשים משלמים?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.