חוק ההוצאה לפועל

[גיאו1]

חוק ההוצאה לפועל

כיצד יתכן כי חוק ההוצאה לפועל מתורגם ומיושם על ידי פקידי ההוצאה לפועל ללא פיקוח ובשיטת חותמת גומי. כיצד יתכן כי חוק יתורגם באופן חופשי על ידי האנשים האמורים לישמו ביושר והגינות. מדוע לעורכי דין מותר להוסיף ולשנות סכומי קרן בחוב? מדוע תיקים אינם ניסגרים ואין עליהם התיישנות? מדוע אין הגבלה על הריבית וההצמדה? מדוע אין פיקוח על הגבייה וקבלני המשנה? כיצד יתכן כי הליך של פשיטת רגל יהיה כרוך בהוצאה התואמת בעל יכולת ולא פושט רגל?

 

[igalgolan]

ניתן להמשיך ולשאול ...

מדוע ישנה בעיה כל כך קשה לגבות חובות? מדוע אדם הטוען שאין בידו להחזיר 1000 ש"ח נוסע במכונית מפוארת? מדוע לא ניתן לקבל ברשם החברות אינפורמציה על כל!! המניות המוחזקות על ידי החייב? מדוע לא ניתן לקבל אינפורמציה על חייב ממאגרי המידע הממשלתיים (כגון רשם המקרקעין)? ישראל היא גן עדן לחייבים! מה לך כי תתלונן? יגאל גולן

 

[גיאו1]

אכן ניתן

אם ישראל היא גן עדן לחייבים מדוע אינך חייב? קל מאד לשפוט כשיש, נסה להיות בצד השני. להיות חייב אינו תענוג גדול כל כך ואם הינך מאמין שזהו גן עדן אשמח להעניק לך את מקומי שם. מעבר לכל זה, בכל כלל יש יוצא מהכלל ואולי הינך מגיב ממקום הכואב לך ומן הסתם משתמטים ורמאים יש בכל מקום אך אין היוצא מהכלל מעיד על הכלל, וכבר נאמר שאילו היה צדיק אחד בסדום לא היו מחריבים אותה!!!!

 

[ציפי ג]

עורכי דין לא יכולים לשנות קרן

הם מגישים בקשה. אם זו פעולה חריגה צריך לקבל עליה החלטה של ראש ההוצל"פ. לריבית ולהצמדה אין סוף כל עוד החייב לא פורע את חובו. כאשר הוא יפרע, יפסקו הריבית וההצמדה. לא כל הנושים הם בנקים, יש מספיק נושים שהם אנשים שנלחמים על מטה לחמם, והם תקועים בלי יכולת גביה בגלל אנשים המנצלים את המערכת להמלט מתשלום חובות. בהסתכלות כעו"ד שמיצגת את שני הצדדים, אני יכולה להגיד לך, שכשבא אלי חייב, אני אומרת לו בד"כ שמצבו טוב, וכשבא אלי נושה, אני מנבא לו סכויי גביה פחותים מ-20% בד"כ.

 

[גיאו1]

שכר טירחה א וב

כעו"ד האם את יכולה בבקשה להסביר את מהות שכר טירחה א ושכר טירחה ב והאם את יכולה לומר שהריבית הינה ריאלית ומדוע תיקים אינם ניסגרים לעולם? אני מסכים כי יש המנצלים אך אין היוצא מן כלל מעיד על הכלל ובעניין הבקשה, האם אין פעם קיבלת תשובה שלילית לבקשותיך? איני פוסל את כלל עורכי הדין בגלל שחלקם מנצלים את מעמדם ואת החוק כפי שאת פוסלת את כל החייבים בגלל שחלקם מתחמקים

 

[עוד יוסף פנדריך]

תגובה

אני מסכים שלשכת ההוצל"פ דורסת חייבים. החוק אינו מגן כראוי על חייב חסר אמצעים. לדוגמא- אין לעקל כלי עבודה של חייב ששוויים אינו עולה על סכום מסויים. הבעיה היא שהסכום מגוחך. נדמה לי 500 ש´ או פחות. אני מסכים שעידכוני קרן נעשים ללא בדיקה ועורכי דין יכולים להגדיל סכומים בזדון. לא בטוח שתיקים לא נסגרים לעולם. נכון שהיחס אל החייב איננו טוב. יחד עם זאת, נתקלתי גם במקרים הפוכים כשמבזים את הנושה שבידו חוב צודק כמו מזונות. לשכת ההוצל"פ כמו מערכת המשפט כולה איננה גוף מקצועי. בחשבון כולל חייבים אינן מלקקים דבש בלשכה ולא תמיד בצדק.

 

[גיאו1]

תשובה

עוד פנדריך, אני מודה שאני מופתע לקרוא שיש עורכי דין המוכנים לראות את האמת השאלה שנותרה הינה מדוע שום דבר לא נעשה בנידון כאשר ללישכת עורכי הדין יש הרבה יותר כח והשפעה מאשר לאזרח הפשוט - לצערי. האם תוכל בבקשה לומר לי מדוע הליך של פשיטת רגל - שמהותו כשמו - צריך לעלות אלפי שקלים!!! האין כאן לעג לרש?

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

אני מסכים אתך. לפני מספר שנים התפרסמה מטעם משרד המשפטים הודעה על ועדה שתבחן שינויים בדיני פשיטת רגל והציבור הוזמן להציע הצעות. הצעתי שתוקטן האגרה. לא קיבלתי תשובה.

 

[ציפי ג]

לעג לרש

לא רק שהאגרה מופרכת, אלא אח"כ נדרשים גם להמציא חוות דעת של שמאים לצורך הערכת הרכוש, ועוד כהנה וכהנה. שערוריה. בזמנו יצגתי מישהי מטעם הסיוע המשפטי, והיא נדרשה לשלם את האגרות, (כי אגרות פש"ר הסיוע לא מממן) ואח"כ עוד לשלם עבור שמאי. בקשתי שהשמאי הממשלתי ישום את הדירה, ונעניתי, אבל זה לקח לו שנה שלימה.

 

[גיאו1]

שאלה

סליחה על החוצפה, אך איך ניתן לקבל סיוע משפטי במקרה של קושי כלכלי?

 

[יוסאריאן]

לפנות ללשכה לסיוע משפטי באזור ...

מגוריך. להצטייד באישור מחלקת הרווחה על המצב הכלכלי. פרטים נוספים ניתן לקרוא באתר של משרד המשפטים.

 

[שמחה ניר]

ברוך השב, יוסי../images/Emo70.gif

האם, לדעתך, ביהמ"ש העליון רלוואנטי?

 

[יוסאריאן]

ברוך גם הסב.

לדעתי - כן.

 

[שמחה ניר]

קיבלת נכד(ה) במתנה?

ובאשר לביהמ"ש העליון, האם ה"כן" שלך הוא טוטאלי, לאורך, לרוחב ובאלכסון?

 

[יוסאריאן]

רק רציתי לקום מפני שיבה.

הכן הוא טוטאלי גם במקום שאני לא מסכים עם ביהמ"ש. יש לו רלוונטיות. אבל זה - בהסתייגות מסויימת - לגבי האלכסון, אני חושב שצריך לבטל את קו האלכסון התחתון.

 

[שמחה ניר]

השאלה היא "רלוואנטיות" מהי...

... וכנראה שאנחנו חלוקים בשאלה הזאת ממש. לדעתי אתה מחליף בין "לגיטימיות" לבין "רלוואנטיות". בין החובה לכבד את הפסיקה, גם אם היא לא לרוחנו, לבין השאלה כיצד מתייחסים אל נון-פסיקה. ואני לא מדבר כאן על פסיקה האומרת שנושא פלוני הוא "בלתי שפיט": יכול להיות (תלוי בהשקפה) שזו פסיקה רלוואנטית למצב המשפטי הקיים (וכך נראה לי, לפחות במבט ראשון), אבל יכולה להיות גם השקפה אחרת. אני מדבר על מקרים בהם ביהמ"ש לא אומר אפילו את זה, או שהוא אומר הנושא אכן שפיט, אבל אני לא רוצה לגעת בו, ושהצדדים ימשיכו להתגושש ביניהם, "אבל לא בבציפרנו", דהיינו מחוץ לכתלי בית המשפט, וחאולי, ביום מן הימים, אנחנו כן נסכים לדון בשאלות האלה. כאשר בית המשפט משאיר פתוחות שאלות אשר מעצם טיבן וטבען צריכות הכרעה. הוא אומר בכך שדעתו בעניין אינה רלוואנטית, ובמלים אחרות - שלעניין זה הוא, כבית משפט, אינו קיים כלל ועיקר, וזה בדיוק משמעו של "לא רלוואנטי". וכשאמרתי שביהמ"ש העליון הוא "בלתי רלוואנטי", לא התכוונתי שכך הוא בכל התחומים, אבל הבעתי את החשש מפני חלחול אל תחומים נוספים, והחשש הזה מקנן בי יום-יום. ואם אתה עדיין חולק עלי, לפחות תגיד, היפותטית, מה צריך בימ"ש לעשות כדי שהוא יחדל מלהיות רלוואנטי, בין באופן כללי, בין חלקית. וא-פרופו עניין ה"לגיטימיות" של בית המשפט ופסיקותיו. הלגיטימיות של בית משפט, גם במדינת-חוק מתוקנת ודמוקרטית, אינה דבר אוטומטי הנתון לה מששת ימי בראשית, ואינו אובד לעולם. גם אהרן ברק, בספרו "שיקול דעת שיפוטי", מדבר על האפשרות שפסיקה תהיה בלתי חוקית, ולדעתי הניצנים כבר נראו בארץ. קחו דוגמה. וזה עוד כלום, "כסף קטן" לעומת מה שאני מכין לכם. סיפור על בית משפט אשר, ללא בושה, עושה מגובה המקפצה את מה שהיה מקובל, עד כה, לעשות בתוך המים, כך שאף אחד לא יראה, אף אחד לא יחוש. אבל זה יכול לקחת עוד חודשים עד שיהיה בשל לפרסום.

 

[יוסאריאן]

אני במתח. מה מתבשל במשך חודשים?

ולחלק הראשון של הודעתך - לא התכוונתי ללגיטימיות (וגם לא לליגאליות, כדברי האדמו"ר), אלא לרלוונטיות. גם כאשר בית המשפט נמנע מלהכריע בדבר שהוא אמור להכריע בו, הוא עדיין רלוונטי, עצם ההימנעות הבלתי נכונה שלו מלהכריע, איננה מפסיקה את הרלוונטיות שלו. זה רלוונטי שאשר מי שאמור לעשות משהו לא עושה אותו. ואם תרצה - הכל רלוונטי. או - מלוא כל הארץ רלוונטיות.

 

[שמחה ניר]

נניח שבית המשפט מחליט ...

נניח שבית המשפט מחליט לדון רק בתיק אחד מכל עשרה, או מאה, על פי הגרלה. האם הוא רלוואנטי? אם לדעתך הוא עדיין רלוואנטי, כנראה שיש בינינו מחלוקת על משמעות המילה "רלוואנטי". אם אתה מסכים שהוא כבר לא רלוואנטי, נשאלת השאלה מהו קו-הגבול. ואולי, אם אתה מסכים שזה לא בסדר שבית המשפט נמנע מלפסוק במחלוקת קיימת ואמיתית. אולי תציע לי, כבד הלשון, מילה אחרת? ובאשר לעניין ה"מתבשל" - אני עוד נותן צ´אנס למערכת, לתקן את דרכיה. אם היא אכן תתקן - יהא זה לתפארת מ"י. אם לאו - איש לא יוכל לטעון ל"מקריות". קימקא

 

[יוסאריאן]

נראה לי שאני כבר לא רלוונטי.

 

[שמחה ניר]

חזקה דאין אדם משים עצמו לא רלוואנטי

אבל ראה אייטם נפרד, המוקדש לך.