תעזבו את טיף טף לנפשו...
לא ניראה לי שהוא רוצה קשר עם גברים, הוא מתגרה ומתפתה אבל לא באמת יעשה עם זה משהו . אני צודק?... בנוגע לבחורה שאני יוצא איתה אני לא יודע אם אספר לה או לא , מה שכן אני קודם ארצה לדעת שאני בכלל רוצה אותה, נמשך אליה, יש בחורות שאני רק ממבט ראשון הייתי רוצה להיות איתן. אבל בדרך כלל הם לא דתיות.... או שהם דתיות לא מושגות... ויש כאלו שרק אחרי קרבה ושיחות נפש, וקשר מתחיל להיות לי משיכה כי אני מרגיש מצידה רצון גם לקרבה וחום ואיכפתיות. השאלה האם זה מחזיק או לא ? לא יודע , ברור לי שאני חייב בזה כל כך המון סיעתא דשמייא. כי זה ממש כמו לצאת מאיזה מלכוד, אחרי תקופה ארוכה בה הזנחתי את הנושא יחסית למה שהייתי רגיל והתמלאתי בפנטזיות וגם במעשים מאוד מיניים עם גברים במצבים מאוד בעייתיים, לאוו דווקא בזוגיות,וממקום רגשי ,אלא ממקום סוער, וגם הקשר שסיפרתי לכם עליו איפה שהוא שבר אותי וגרם לי לאבד אמון בעצמי ובבני אדם. בקיצור אני צריך זמן וכוח להרבה הרבה הרבה אהבה וקבלה עצמית, הרבה רוך כלפי עצמי הרבה סלחנות , הרבה הערכה לעצמי, כי רק ככה אני יכול להתקדם. אם אני קשה עצמי זה רק מזיק יותר ויותר וזה מזמין נפילות יותר חזקות ולהרגשה נוראית. אני מרגיש שיש משהו שמאוד חוסם אותי וזה הבחור ההוא שהיינו בקשר מטורף (הקשר נמשך בצורה בעייתי תקופה ארוכה גם לאחר שהוא חלה, שאני שחבתי על גבי הרבה מהקושי שלו בחיים והוא מצידו לא יכל לתת לי את מה שרציתי, והיינו ניפגשים כל פרק זמן מה למפגש טעון מכל המובנים, וחוזר חלילה)המפגש האחרון שלנו היה לפני 3 חודשים ! ואני רוצה לדבר איתו שיחה רצינית ולצאת ממנה משוחרר ולהסיר את כל הדברים הפתוחים. לקבל את מה שאני צריך לקבל ולשחרר את הכל. ולהרגיש שאני יוצא בלי חסמים וקושי.העובדה שהמייל עם כל ההתכתבויות ביננו וכל התמונות וכל היומן שרשמתי שם חסום מאוד מקלה עלי כי זה סגירת פרק בחיים שלי ללא אפשרות לחזור אחורה כפי שנהגתי לעשות. מי שמבין יודע שזו עבודה יום יומית לכל החיים, למשל עכשיו אני בבית לבד, ואני יכול להיפגש עם בחור צעיר שמחכה כבר הרבה זמן שאזמין אותו ואני יודע שזה הדבר הלא נכון לעשות, או בשבת היכן שאני הולך להתארח יש שם 2 חבר'ה שהיו מאוד שמחים שניפגש ואפילו הבחור הזה שסיפרתי עליו גם יהיה שם בחג, ואני יודע שאם אני אצוץ הוא לא יוכל לעמוד בזה וברור שנעשה משהו. ומצד שני יש את הבחורה החמודה שרוצה שניפגש גם היום והיא הציע עכשיו מעיין, ולא ככ היה בא לי, אז קבענו שהיום בצהריים על הדרך ניפש למפגש קצר יחסית. אני הייתי שמח לשאוב כוחות מאנשי הפורום שנמצאים בקשרים ומבינים מה עובר עלי, ויודעים איך לנתב עצמם לכיוון שטוב להם. לפעול בסדרי עדיפויות בריאים. חג שמח לכולם, (אין לכם מושג איזה כיף זה לפרוק את שעל ליבי, זה ממש משחרר אותי ומקל עלי, ) תודה מני