חוסר בגרות ולחץ

[אדם 08]

חוסר בגרות ולחץ

שלום, הייתי שמח לשתף אתכם בכמה דברים ואשמח לשמוע חו"ד או כל טיפ שיוכל לעזור לי. אני יודע שזה כמעט בלתי אפשרי לנתח אדם מקריאה של כמה הודעות שלו, ובטח ובטח לתת לו עיצות - אבל מצד שני אשמח לשמוע כל דבר. אין מה להפסיד. אני סטונדט שנה שניה בב"ש (מדעי המחשב). בן 24. שתי בעיות שרודפות אותי כמעט כל החיים שלי ובייחוד בגילי הן 1. בחיים לא הייתי במערכת יחסים עם בחורה. לפעמים אני מרגיש שאני לא מספיק בוגר בשביל זוג. חשוב לי מאוד הזמן שלי עם עצמי. אני מאוד קנאי לזמן. אני אסביר שיצאתי די הרבה פעמים לדייט ראשון. אני לא אחד שיוזם אבל מדי פעם קבלתי טלפון מחברים של מישהי וזרמתי. אני מחשיב עצמי אדם בוגר בסך הכל. שקול. רציונלי. שרוצה למצוא מישהי. מצד שני - חוסר הנסיון שלי לפעמים משתק אותי. אני אדם חבורתי שנראה טוב. אבל פסיכולוגית - אולי יש לי בעיה של בגרות בנושא הזוגיות. אשמח לשמוע כל טיפ שיוכל להוציא אותי מה"קופסא" הזו. 2. אולי בעיה שהולכת יד ביד עם הראשונה - אני נוטה לחשוב יותר מדי. מחשב כל צעד שלי כמה פעמים גם אם מדובר בהחלטות פשוטות. קשה לי להיות ספונטני. קשה לי להקל ראש בהרבה נושאים. לפעמים אומרים לי שאני מקובע מדי, שאני לחוץ מדי מהרבה נושאים - ובעיקר לימודים. אני אוהב ללמוד כדי להיות בטוח בעצמי במבחנים ובכלל להרגיש שאני מבין על מה מדברים בכיתה. אני מונע מעצמי הרבה פעמים יציאות של "סתם ככה". זה סוגר אותי גם הרבה פעמים מלחשוב על לצאת עם בנות. אני לחוץ- כי אני בוחר להיות לחוץ. כי אני מרגיש שכשאני יודע מה יקרה ואיך - אני רגוע. אני מבין שהחיים דינאמיים אי אפשר לדעת הכל מראש. אבל אני מאמין שכשיש לי אפשרות לנתב להצלחות לימודיות לדוגמא- זה מה שאני צריך לעשות. אמרו לי כמה פעמים שאני לחוץ. אבל אני לא מצליח להשתחרר מהלחץ הזה. אני חושב שזה לחץ חיובי שגורם לי להגיע להישגים. אבל משיחות עם חבירם ומשפחה- זה אולי לחץ שפוגע בי. כנראה ביחסים החברתיים. אשמח לשמוע כל דיעה או חו"ד תודה וסופ"ש נעים

 

[efriend]

אני רוצה לתת את הזווית האולי קצת שונה שלי,

כי אני משוכנע שכבר שמעת ועוד תשמע את הדעות היותר מקובלות. אני חושב שאין שום דבר לא תקין בלא להיות במערכת זוגית. זה נורא מבלבל, כי החברה כן חושבת שיש בזה משהו לא בסדר, ואם אתה עוד מעיז לקרוא תיגר על הרעיון שזוגיות היא הדרך היחידה הנכונה והבריאה לחיות, אתה בכלל מצורע. החברה לכל היותר מוכנה לקבל את זה שאתה לבד כי - אבוי - לא מצאת, או משהו לא בסדר איתך. זה נשמע לי מהסיפור שלך שאתה לא לגמרי רוצה זוגיות כרגע, כי אתה רוצה להקדיש את הזמן שלך לדברים אחרים. כל מה שאני רוצה להגיד לך הוא שזה בסדר לא לרצות, וזה לא אומר שתמיד לא תרצה. הדיאגנוזה "אולי יש לי בעיה עם בגרות..." מאיפה היא באה? מי אמר? זו תחושה עמוקה שלך או שזה מה שהחברה משדרת לך? לפעמים קשה להבדיל. זו כמובן רק דעתי, ואת הדעה ההפוכה, כפי שאמרתי, אחרים ישמיעו בוודאי במרץ. אתה כותב שאתה מאוד נהנה מהלימודים, וגם זה בסדר. גם כאן, זה לא נשמע שיש לך קונפליקט עם עצמך כ"כ אלא הקונפליקט עולה יותר "משיחות עם חברים ומשפחה". אבל מה אתה עצמך רוצה? כשמדובר ברצונות העמוקים שלנו, אסור לתת לאנשים להשפיע עלינו יותר מדי, כי הם לעולם לא יודעים מה טוב בשבילנו, גם אם הם חושבים ככה. הם גם לא ייקחו אחריות אם תשעה לעצתם ואז תראה שהעצה הזו מאמללת אותך. עשה מה שאתה רוצה!!!! דבר אחד אמרת שמפריע לך עצמך - וזה הרצון שלך להיות כל הזמן בשליטה וחוסר יכולת להיות ספונטני, ושאתה מקובע מדי. אפשר לדבר המון על הבעיה הזו, ועל מה אפשר לעשות. הדבר היחיד שאני יכול להציע בהודעה אחת הוא שתנסה לעשות משהו שאתה בד"כ לא עושה. יש לי חבר כזה בדיוק, שהיה האדם הכי סולידי בעולם, ולפני כמה זמן גידל שיער ועשה עגיל באוזן. בשבילי פריצת הגבולות היתה ללכת להתאמן בחדר כושר (דבר שנגד לגמרי את מי שהייתי). כל אחד והגבולות שלו שהוא רוצה לפרוץ. אז יש הרבה דרכים להתמודד עם הבעיה שהזכרת, ואחת מהם לדעתי היא לפרוץ את הגבולות של עצמך באיזשהו תחום. והסתיגות לסיום - אני לא פסיכולוג, ומה אני מבין בכלל....

 

[אדם 08]

אתה מבין הרבה מאוד

ואני גם נהנתי לקרוא מה שרשמת אני אנסה להגיב, למרות שבטח לא ציפית לתגובה ממני יצא לי לחושב הרבה על הצד שאתה מציג. קל לי לתמוך בו. כי קל לי לא לשנות שום דבר בדרך החיים שלי. אני לא יכול לשפוט את החברה- אם לא ניסתי לשלב בת זוג בלימודים. אני מסכים שאחת היסבות שאני רוצה מישהי - הם אנשים בסביבתי. לאו דווקא כאלה שלוחצים עליי. אלא יותר חברים שאני רואה שיש להם חברה וטוב להם. אני עצמי רוצה לנסות. רוצה להתאהב. כי כבר התאהבתי בעבר (לפחות פעמיים שאני זוכר) אבל זה היה חד צדדי. יצאתי לדי הרבה דייטים בחיי- ותמיד זה נגמר אחרי פעם אחת או שתיים. אם זה בצידי ואם זה מצד הבחורה שאיתה יצאתי. הלוואי והייתי יודע מה אני עושה לא נכון... לגביי הרעיון של פרצית גבולות- אני דווקא בעד. הבעיה- איך מזהים את הגבול שלי???

 

[efriend]

נו אז הנה יצא המרצע:

אתה רוצה להתאהב, אתה רוצה זוגיות. זה הדבר הכי חשוב שלא כ"כ התבטא בהודעה הקודמת שלך, שבה זה בא אולי יותר ממקום שקול ורציונלי, במסגרת תכנון החיים לעתיד. אם הבעיה היא שאתה רוצה אבל לא מוצא, כי אלה שאתה רוצה אותן לא רוצות אותך ולהיפך, זה סיפור אחר. אני בטוח שיהיו פה הרבה אנשים שיוכלו לייעץ לך יותר ממני בעניין הזה, כי אני עצמי לא במקום של "רוצה אבל לא מוצא". כל מה שאני יכול להגיד לך הוא: תתחבר לאותו חלק בך שרוצה להתאהב, שרוצה קשר, תחייה אותו בפנטזיה שלך, ואז אולי זה יימצא יותר בקלות במציאות. לגבי פריצת הגבולות - בסתר ליבנו אנחנו יודעים מה הגבולות שלנו שהיינו רותיפ לפרוץ. מכיוון שאני לא מכיר אותך אני לא יודע להגיד איפה הגבולות שלך. אבל בגדול חפש דברים שבהם אתה לא מאוד חזק, לא בטוח בעצמך, דברים שהם לא חלק מהתדמית שאתה משדר לעצמך ולאחרים. אני תמיד הייתי גרוע בספורט, אז זו היתה פריצת הגבולות שלי. במה אתה חלש? על מה אתה אומר לעצמך שזה לא באמת חשוב ולא אכפת לך שאתה חלש בזה, אבל עמוק בפנים אתה יודע שכן הייתי רוצה להשתפר בזה? לקחת על עצמך משימה כזו מוכרח להיות כרוך בוויתור על להיות בשליטה, וזה אולי ייתן לך את הניעור שאתה מחפש.

 

[אדם 08]

ניסתי פעם

ללכת ללמוד סלסה. אבל אחרי שיעור אחד ברחתי. גם מהבושה וגם בגלל שזה עלה לי על לימודים... לא מסוגל לוותר על הלימודים כמו שצריך...

 

[efriend]

אז תמשיך להתייסר בדילמה הזו,

כלומר הדילמה בין הרצון להכניס קשר זוגי ודברים אחרים לחיים, לבין חוסר הרצון לוותר למען זה על משאבים שמופנים כרגע ללימודים. זה אולי ייראה לך לפעמים שלחיבוטים האלה אין טעם, שלא קורה כלום, שאתה תקוע, אבל זה לא נכון. כל עוד אתה מתעסק בשאלה ולא מטאטא אותה מתחת לשטיח, משהו מבשיל בתוכך. בסוף יהיו כל מיני טריגרים שיעוררו את השינוי, אני מבטיח לך. הייסורים הם חלק בלתי נפרד של תהליך הגדילה וההתפתחות. תן להם את המקום, תן להם לעשות את העבודה, אל תברח מהם. אני מאמין שהכתיבה כאן היא בדיוק צעד בכיוון הזה של לעסוק בדילמה. יש עוד הרבה דרכים אחרות. מקווה שהדברים שכתבתי לא סתומים מדי

 

[אדם 08]

דווקא אהבתי מה שרשמת

פשוט בשנה האחרונה הייסורים האלה מטרידים יותר משנים קודמות בעיקר כי חברים מסביבי הם חדשים - וכולם עם חברות. לא שאני מרגיש שאני צריך ל"הדביק" פער פשוט זה צורם לי - שלי אין. למה אני לא מצליח למצוא... (שאלה רטורית לעצמי)

 

[פרפרי אהבה]

been there done that ../images/Emo13.gif

פעם הייתי כל כך חסרת ביטחון שהייתי מנתחת כל פרט קטן בכל דייט שהיה לי והייתי מאוד לחוצה מכל דבר קטן שנראה היה לא מתאים לפאזל שיצרתי לעצמי בראש שככה הדברים צריכים להיראות. עם הזמן והניסיון שהצטבר בדייטים, הבנתי בזכות כמה אנשים טובי לב, שחשוב שאני אהנה מהקשר ואזרום איתו (ואני לא סובלת את המילה "לזרום" אבל פה היא נכונה בהחלט) בלי לנתח כל פרט קטן וואלה, אחרי שהבנתי את זה, ולקחתי דייט ראשון כמשהו נחמד ואופציה להכיר בנאדם חדש שאולי יכנס לחיים שלי, היה לי קל יותר, הייתי נינוחה ופחות לחוצה וזה משך יותר. ואחרי ההחלטה הזאת יצאתי לדייט עם בחור מאוד מיוחד, שהוא כיום בן זוגי מזה שנתיים וחצי.

 

[אופירA]

להכיר את עצמך

יש דברים שאנחנו יכולים להשתדל בהם, ואכן, כדבריך, כדאי להשתדל. אבל ברוב הדברים אין לנו אפשרות להשתדל (וגם ההשתדלות שלנו לא בהכרח מועילה), ולכן אנו צריכים ללמוד גם לקבל את המציאות ולהגיב אליה. מגיבים למציאות מתוך קשר טוב עם עצמך. ברגע שהקשר עם עצמך לחוץ מידי ופרפקציוניסטי מידי - כלומר לא מתאים לך לטעות ולא מתאים לך להרגיש טוב עם טעויות שלך ועם תהליך הלמידה שבא בעקבותיהם - כנראה זה יסוד הקושי שלך. כמובן שאינך צריך לעשות שינויים בגלל מה שאנשים אומרים, אלא בגלל מה שמפריע לך במתרחש. ונראה שאכן המתרחש מפריע לך. ניתחת יפה מאוד את קשייך ואת הקשר שבין אופייך הפרפקציוניסטי לבין השיתוק במציאת בת זוג, ואתה יכול לעשות ניתוח דומה בנוגע לרגשותיך - לאיך שאתה מרגיש כלפי ההתנהגות שמפריעה לך (בלי קשר למה שאומרים עליך) או המצבים שמפריעים לך. עם זה אתה יכול ללכת לכמה שיחות עם מאמן או פסיכולוג, ולברר לעצמך יותר טוב מה קורה לך. עצה נוספת - לפני פסיכולוג, כדאי ללכת לגרפולוג מומחה (ומומלץ) שיודע גם לייעץ, לפגישת ייעוץ חד פעמית, כדי שיעזור לך לקבל כיוון נוסף.