לא, זה לא.
את מתמודדת עם בעיות בריאות - זו העובדה היחידה שאין חולק עליה ושאינה ברת שינוי.
חוסר כישרונות - חד משמעית לא נכון.
חוסר כסף - כנראה נכון, אך נובע בעיקר מהתנהלות לא נכונה שלכם לאורך שנים ואותה כן אפשר לשנות.
חוסר כישרון חברתי - לא מדויק, כי זה לא משהו מולד. התנהגות חברתית מעוצבת בהרבה הרבה שנות אינטראקציה חברתית ולכן ברת שינוי בכל גיל.
חוסר אכפתיות מהסביבה - לגמרי בר שינוי. את חווה את הסביבה כלא אכפתית כי את דורשת ממנה הרבה יותר ממה שהיא יכולה לתת.
סימנת נכון את הבעיה העיקרית שלך - אין מי שיעזור לך. אני חושבת, שבדיוק כפי ששחר כמהה לדמות אם חמה, עוטפת ומכווננת היטב שתהווה תחליף לאם שלא היתה לה ומתקשה להשלים עם המציאות האפרורית ומלאת הפשרות - כך גם את כמהה לדמות שתיקח עלייך אחריות, שתאמר - לכי לנוח, אני אטפל בכל. אני אדבר עם הבנק, עם הבוס, עם הגיסה, עם המדביר - והכל יהיה בסדר.
לא.
כמו שאת לא מצפה שמישהו אחר יקום במקומך לעבודה ויבשל במקומך ארוחת צהריים - כך אין זה נכון לצפות שמישהו יפתח את חשבון בנקו בעל יתרת שמונה הספרות ויעניק לך מתוכו לכסות את החובות.
זה לא ראלי, כי זה לא עובד ככה בחיים.
ועצם זה שאת נצמדת לפנטזיה הזאת מונע ממך לעשות שימוש בדברים אחרים, קטנים יותר, ולהנות מהם.
מהעזרה הכלכלית שחמך ואלמנת אביך נותנים, גם אם היא רחוקה מלפתור לך את כל הבעיות.
ממתנדב פעמונים מסור שישב איתך ויעזור לך לסדר את ענייניים הכלכליים, גם אם החזר החובות ייקח 8 שנים.
מהאוניברסיטה שהסכימה לתת לך להבחן, גם אם לא נתנה לך את כל הזמן שרצית.
מהגולשים בפורום
שקצת יורדים עלייך, ולא תמיד אמפתיים, אבל מאד אכפתיים ועצובים בשבילך - לא כי הבעיות שלך כאלה איומות ונדירות,
אלא כי את מצפה בתוכך שמישהו יפתור אותן עבורך וזה לא יקרה לעולם.
והציפיה הזאת מונעת ממך ליהנות מעזרות קטנות יותר ומושלמות פחות, שלא עונות במדיוק על הצרכים שלך אבל ככה זה בעולמנו הלא מושלם...