חומר למחשבה...
כמיטב מסורתי לראות פרק אחד של דוסונ'ס ע"מ להשלים את המחסור שלי בעונות האחרונות.. בעונה ה- 5 בפרק 16: In A Lonely Place נתקלתי בדיאלוג מאד מעניין בין פרופסור וילדר לבין ג'ואי.. בבקשה: Joey: Well, it's working. So what is the best ending in all of literature? Don't say Ulysses. Everyone says Ulysses. Wilder: That's easy. Sentimental education by Flaubert. Joey: And what happens? Wilder: Nothing, really. Just 2 old friends sitting around remembering the best thing that never happened to them. Joey: How do you remember something that never happened? Wilder: Fondly. You see, Flaubert believed that anticipation was the purest form of pleasure... and the most reliable. And that while the things that actually happen to you would invariable disappoint, the things that never happened to you would never dim. Never fade. They would always be engraved in your heart with a sort of sweet sadness. בעיקרון אפשר להסתכל בשורות האלה כסאב טקסט מופלא למה שקורה בין דוסון לג'ואי.. אשמח לתגובות!!!
כמיטב מסורתי לראות פרק אחד של דוסונ'ס ע"מ להשלים את המחסור שלי בעונות האחרונות.. בעונה ה- 5 בפרק 16: In A Lonely Place נתקלתי בדיאלוג מאד מעניין בין פרופסור וילדר לבין ג'ואי.. בבקשה: Joey: Well, it's working. So what is the best ending in all of literature? Don't say Ulysses. Everyone says Ulysses. Wilder: That's easy. Sentimental education by Flaubert. Joey: And what happens? Wilder: Nothing, really. Just 2 old friends sitting around remembering the best thing that never happened to them. Joey: How do you remember something that never happened? Wilder: Fondly. You see, Flaubert believed that anticipation was the purest form of pleasure... and the most reliable. And that while the things that actually happen to you would invariable disappoint, the things that never happened to you would never dim. Never fade. They would always be engraved in your heart with a sort of sweet sadness. בעיקרון אפשר להסתכל בשורות האלה כסאב טקסט מופלא למה שקורה בין דוסון לג'ואי.. אשמח לתגובות!!!