סילוף גס של העובדות
הרצל ראה בא"י את מולדת העם היהודי שהיא, כפי שכתב ב'מדינת היהודים', >>מולדתנו ההיסטורית הבלתי נשכחת. שֵם זה כשלעצמו עשוי להיות בשביל עמנו קריאת היאספות כובשת לבבות<< אבל הרצל היה מדינאי פרגמתי ולשיטתו הצלת יהודי אירופה מהאנטישמיות היתה עניין קיומי ודחוף שאי-אפשר להתנותו בכך שמדינת היהודים תוקם רק בא"י - אך מבלי לוותר על המולדת כמטרה אסטרטגית. האלטרנטיווה שהעלה בתקופה זו, ארגנטינה, היתה רק מוצא של חוסר ברירה למיקרה שמדינה יהודית בא"י לא תוכל להתממש. לגבי 'תכנית אוגנדה' הרי היא לא היתה רעיון של הרצל, אלא של שר המושבות הבריטי, ג'וזף צ'מברליין, שהציע להרצל ב-1903 ליישב יהודים באוגנדה, שהיתה אז בשלטון הבריטים. הרצל הביא את 'תכנית אוגנדה' של צ'מברליין לקונגרס הציוני השישי, שהתכנס באותה שנה, והציג את התכנית כפתרון זמני, כ'מקלט לילה' ליהודים, בעיקר ליהודי רוסיה שנפלו קורבן לפוגרומים (זה היה מייד אחרי פוגרום קישינייב שהחריד את הרצל). אבל רק כ'מקלט לילה', עד יעבור זעם, כשהמטרה היא להגיע לבסוף לא"י. לכן הוא העדיף פתרונות בסמוך לא"י, כמו תוכנית אל-עריש, כדי שניתן יהיה לחזור למולדת בהזדמנות הראשונה. >>הלאום היהודי הוא לאום אשר נכפה על היהודים בידי סביבתם יותר מאשר לאום אשר היהודים בחרו להגדירו בעצמם<<
תמהני מאיזו מעבדת חבלה פוסט-ציונית לקחת את ה'היסטוריה' הזאת. היהודים שמרו על ציביונם הדתי, התרבותי והלאומי במשך אלפי שנים והם לצד הסינים העם היחיד ששרד מהעת העתיקה ועד ימינו. הגנטיקה הרוחנית שלהם התבטאה ב'היגדת לבניך' מדור לדור עד כדי כך ש'כ"א צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים'. זכותך להוציא את עצמך מהכלל ולכפור בעיקר ולשלול כל 'קשר ייחודי בין עם מסויים לבין אדמה', אך זאת הבעייה האישית שלך, אל תבלבל בין מיעוט של מתבוללים יהודיים הקרובים אליך ובין העם היהודי. אתה יכול להתקיים גם כאסטרונאוט בחלל, אך עבור הרוב המכריע של בני האדם, כולל היהודים, היחוד הלאומי שלהם קשור בקשר עם 'אדמה', כלומר מולדת, כל שהיא. לך תסביר את רעיונותיך לפלסטינים כלשהם - ניראה איך הם יגיבו.
