כי כתוב ככה וככה וככה
אני לא ממציאה המצאות, או מחדשת חידושים, וכאלה.. אז בכל אופן, אני מביאה בנושא הזה, את דבריו של חכם ממני. (זה יהיה כתוב בהמשך..) האמונה (ואני מדגישה דווקא -אמונה) שלך מאוד קלה. הכל טוב ויפה. לא דורשת מעצמך משהו שאת לא מבינה.. למרות שבשביל מה שיש לך, לא צריך את האמונה. בשביל להיות אדם טוב, באופן בסיסי, מספיק המצפון (אולי). האמונה לא משחקת כאן שום תפקיד, שכן היא נועדה למקרים בהם אין הוכחות... אמונה זו עיוורות, במובן מסוים. כשאת מאמינה במישהו, את עושה את זה כאשר את בטוחה שאותו אחד אמין (מנסיון), כך שתקבלי את דבריו, גם אם לא תמיד תביני את הסיבה. לכן לא מתיימרים להבין את החוקים, אלא מאמינים, שכמו ששאר הציוויים ניתנו לטובתינו, ואנחנו מבינים ורואים את זה, כך גם החוקים- למרות היותם בלתי מובנים. יש אמונה, ויש ידיעה. ע"מ להחליט לא להאמין באמיתות התורה, צריך לדעת. אי אפשר לומר שהתורה היא המצאה, אם לא יודעים את חלקה בהיסטוריה של עם ישראל. כמובן שיהיה אפשר לא להאמין שזה באמת קרה, אך יהיה זה כמו לא להאמין לגילוי המתמטיקה בעבר, וכו´. אני מקבלת אותך כמו שאת

אבל זה לא משנה למהות הדיון. הרקע שלך לא ממש משנה. הייתי מתייחסת באותה צורה, גם אם היית נחשדת כ"שטופת מוח". (כולנו שטופי מוח, באיזשהו מקום). אלוקים מקבל ואוהב אותך בכל מקרה, אבל האהבה לא סותרת את העובדה של אי קיום הרצון. כל אב, בד"כ, אוהב את בנו, למרות שהרבה פעמים הוא לא עושה את רצונו. כך היא אהבה טבעית. תתפלאי, בני אדם כן צריכים תזכורות.. לפעמים אנחנו נורא אנוכיים

את תמיד זוכרת להגיד תודה על כל דבר טוב שעושים/שקורה לך? לא מגיע להורים כבוד על כל מה שהם נתנו לילדיהם כל החיים? כמה ילדים באמת מכבדים אותם כמו שראוי (אפילו אם לא היו הורים הכי טובים..)? נדיר. מסתבר שגם אני לא. למה היהדות אוסרת מאכלים מסוימים: כותב המחבר בספר החינוך (ספר בו קובצו טעמי המצוות, בין השאר), את טעם איסור אכילת בהמות/חיות/עופות/דגים לא כשרים: "יודע אלוקים, כי כל המאכלות שהרחיק מעמו אשר בחר, יש בהם נזקים מצויים לגופים, אשר הם כלים לנפשות לפעול בהם, ולהתעלות על-ידי מעשיהם הטובים. ועל כן, הרחיקנו מהם, למען יפעלו הנפשות פעולתן, ולא ינעלו דלת בפניהם רע מזג הגופות וטמטום הלבבות...". לסיכום, המאכלים משפיעים על גוף ונפש האדם, מכאן, שמשפיעים על פעולותיו ואופן התנהגותו. אם תשימו לב, הגוף של היהודים השומרים על כשרות, שונה מהשאר, בד"כ. יותר עדין. שמתם לב פעם (באופן גורף), לעובדה, שילדים דתיים נראים קטנים יותר (או ´עדינים´ יותר, מבחינה גופנית), עפ"י רוב? (פחות מגודלים..
). תנסו להשוות הבדלים בין כלב שאוכל בשר חי, לבין כלב שאוכל רק מאכלים (בשר, עצמות) מבושלים. אגב, שרלה קטנה.. אם כבר יש בורא, את לא חושבת שתאוריית המפץ קצת מאולצת, במיוחד אם מייחסים אותה לבורא זה?