חולת אהבה אני../images/Emo23.gif
עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה". (שיר השירים ח') אהבה! מילה כה פשוטה שבתוכה חבויה עוצמה מורכבת ובלתי נתפסת בהבנה... מה עוד לא נאמר על רגש האהבה המיוחד, מה לא עשו למענה ולהיכן עוד לא הרחיקו בשבילה. אמנם בצורתה הגשמית האהבה בעולמנו מתראה כאהבה בין גבר לאישה אך בשורשה הרוחני טמונה משמעות עצומה ורחבה שבעצם ממלאת את כל מציאותנו. חכמת הקבלה מספרת לנו שכל רבדי המציאות מושתתים ופועלים תחת חוק אחד מיוחד, חוק האהבה, חוק ההשפעה, שמניע את כל המציאות ואת הבריאה לעבר הבורא. במידה ונשמת האדם משתווה אליו, היא מרגישה תחושת איחוד מלאה ונצחית שמושגת ע"י השתוות תכונותיה לאותו חוק עליון השורה במציאות. לכן כל עוד האדם לא עבר תיקון, הוא אינו מסוגל להגיע לתחושה רוחנית שכזו, ובכדי להרגיש זאת, על האדם להשתוקק לשאוף לתיקונו ובמידת התאמת תכונותיו לתכונות הבורא, יוכל להיות ראוי לאהבה הנצחית, המלאה והבלתי מוגבלת של הבורא. "בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבא לכלל שכחה בברכת האהבה, ומחויב מקבל המתנה להמציא תחבולה בכל יום להיות בעיניו כחדשות. וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש, שווה בשווה כמו בשעת הקבלה, דהיינו, להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שיהיה נוגע בחושים שלנו, כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות, וערוכות לעת הצורך". מתוך הספר: "פרי חכם אגרות" (אגרת ל'), בעל הסולם
עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה". (שיר השירים ח') אהבה! מילה כה פשוטה שבתוכה חבויה עוצמה מורכבת ובלתי נתפסת בהבנה... מה עוד לא נאמר על רגש האהבה המיוחד, מה לא עשו למענה ולהיכן עוד לא הרחיקו בשבילה. אמנם בצורתה הגשמית האהבה בעולמנו מתראה כאהבה בין גבר לאישה אך בשורשה הרוחני טמונה משמעות עצומה ורחבה שבעצם ממלאת את כל מציאותנו. חכמת הקבלה מספרת לנו שכל רבדי המציאות מושתתים ופועלים תחת חוק אחד מיוחד, חוק האהבה, חוק ההשפעה, שמניע את כל המציאות ואת הבריאה לעבר הבורא. במידה ונשמת האדם משתווה אליו, היא מרגישה תחושת איחוד מלאה ונצחית שמושגת ע"י השתוות תכונותיה לאותו חוק עליון השורה במציאות. לכן כל עוד האדם לא עבר תיקון, הוא אינו מסוגל להגיע לתחושה רוחנית שכזו, ובכדי להרגיש זאת, על האדם להשתוקק לשאוף לתיקונו ובמידת התאמת תכונותיו לתכונות הבורא, יוכל להיות ראוי לאהבה הנצחית, המלאה והבלתי מוגבלת של הבורא. "בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבא לכלל שכחה בברכת האהבה, ומחויב מקבל המתנה להמציא תחבולה בכל יום להיות בעיניו כחדשות. וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש, שווה בשווה כמו בשעת הקבלה, דהיינו, להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שיהיה נוגע בחושים שלנו, כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות, וערוכות לעת הצורך". מתוך הספר: "פרי חכם אגרות" (אגרת ל'), בעל הסולם