חויה מתקנת
- פותח הנושא irit1974
- פורסם בתאריך
עדיף להימנע מפרסומות ולהישאר בשיתופים וחוויות
אנו עדיין בתחילת התהליך באימוץ, ואני בעיקר קוראת בפורום, אין לי עוד הרבה מה להגיד...
לפני כחצי שנה העליתי פה שאלה בנוגע לאיזו עמותה מומלצת ואיך לבחור וכו' (שאלות של טירונים...) - והתשובות בעיקרן היו שעלינו להיפגש עם שתיהן ולהחליט על פי נטיית הלב. ברגע הראשון התאכזבתי - כנראה ציפיתי שיובילו אותי לאחת העמותות, אך בדיעבד אני דווקא אוהבת את הגישה מכיוון שהיא לא מייחצנת את העמותות. משיחות שערכתי עם משפחות שאימצו משתי העמותות הבנתי כי בסך הכל בשתיהן "עושים את העבודה", ובשתיהן ההורים המאמצים חוו גם רגעים של חוסר שביעות רצון וגם סיפוק מהתוצאה.
גם אני, כדניאלה, חושבת שסביר שאידה ביקשה (וקצת לחצה) שיכתבו בזכותה בפורום. מהפגישה שלנו איתה בהחלט התרשמתי שזה אופייני לה.
ברור שכרגע, מיד לאחר האימוץ, יש תחושות עזות של הוקרת תודה למי שטרח ועזר בדרך - בואו נזכור - לא בהתנדבות אלא בממון מכובד!! השאלה היא האם זו מהות הפורום - להודות לעמותה שלה שילמנו והיא בתמורה סיפקה את התמורה שאליה התחייבו? בואו לא נשכח שזהו תפקיד העמותה - להביא לנו ילדים, וברור שהם מתאמצים לשם כך ושמין הסתם ישנם קשיים ואבני נגף בדרך, וזהו הסיפור בשתי העמותות.
בהודעה שפתחה את השרשור לא מצאתי שיתוף בחוויה וברגשות, אלא סיפור מבוא שמגיע לפואנטה - הבה נהלל את אידה. אותו התוכן, אך בגישה אחרת - היה יכול להתקבל ביתר אהדה כנראה.
אני כקוראת די קבועה, לא מתחברת להודעות "פרסומת". אני מתרגשת מהשיתופים הקטנים, מהחוויות ומהתחושה של "הביחד" שלדעתי ישנה כאן.
אנו עדיין בתחילת התהליך באימוץ, ואני בעיקר קוראת בפורום, אין לי עוד הרבה מה להגיד...
לפני כחצי שנה העליתי פה שאלה בנוגע לאיזו עמותה מומלצת ואיך לבחור וכו' (שאלות של טירונים...) - והתשובות בעיקרן היו שעלינו להיפגש עם שתיהן ולהחליט על פי נטיית הלב. ברגע הראשון התאכזבתי - כנראה ציפיתי שיובילו אותי לאחת העמותות, אך בדיעבד אני דווקא אוהבת את הגישה מכיוון שהיא לא מייחצנת את העמותות. משיחות שערכתי עם משפחות שאימצו משתי העמותות הבנתי כי בסך הכל בשתיהן "עושים את העבודה", ובשתיהן ההורים המאמצים חוו גם רגעים של חוסר שביעות רצון וגם סיפוק מהתוצאה.
גם אני, כדניאלה, חושבת שסביר שאידה ביקשה (וקצת לחצה) שיכתבו בזכותה בפורום. מהפגישה שלנו איתה בהחלט התרשמתי שזה אופייני לה.
ברור שכרגע, מיד לאחר האימוץ, יש תחושות עזות של הוקרת תודה למי שטרח ועזר בדרך - בואו נזכור - לא בהתנדבות אלא בממון מכובד!! השאלה היא האם זו מהות הפורום - להודות לעמותה שלה שילמנו והיא בתמורה סיפקה את התמורה שאליה התחייבו? בואו לא נשכח שזהו תפקיד העמותה - להביא לנו ילדים, וברור שהם מתאמצים לשם כך ושמין הסתם ישנם קשיים ואבני נגף בדרך, וזהו הסיפור בשתי העמותות.
בהודעה שפתחה את השרשור לא מצאתי שיתוף בחוויה וברגשות, אלא סיפור מבוא שמגיע לפואנטה - הבה נהלל את אידה. אותו התוכן, אך בגישה אחרת - היה יכול להתקבל ביתר אהדה כנראה.
אני כקוראת די קבועה, לא מתחברת להודעות "פרסומת". אני מתרגשת מהשיתופים הקטנים, מהחוויות ומהתחושה של "הביחד" שלדעתי ישנה כאן.
בתור קורא פסיבי בפורום
בין השאר בגלל ה"קהילתיות" שבו (שניכרת בתגובות הציניות כאן על מה שכותב מי שאינו שייך ל"קליקה"), אני חושב שאנשים שוכחים את ההבדל בין פורום ציבורי לקבוצה סגורה.
אם מישהו לא ממש מתעניין בכתיבה פעילה בפורום וכותב כאן הודעה רק כדי לשתף ארוע מסויים ולהמליץ על חויה חיובית, מה הבעייה בכך?
אם אימצתי דרך "עתיד הילדים" בצורה מוצלחת ואני כותב את זה - זו פשוט האמת. האם ייתכן שדרך "טף" החוויה הייתה יכולה להיות מוצלחת יותר? אולי. אין לי מושג, כי לא עבדתי איתם. גם אם הייתי רוצה, לא הייתי יכול להמליץ למישהו שמתלבט בין שתי העמותות, אז איך זו פירסומת?
ולי, אישית, לא זכור לחץ לפרסום חיובי על העמותה.
אנחנו חיים במדינה שבה קופצים לפרסם עוולות צרכניות, מה האסון הגדול כשמישהו חולק חווייה חיובית? למה הציניות?
בין השאר בגלל ה"קהילתיות" שבו (שניכרת בתגובות הציניות כאן על מה שכותב מי שאינו שייך ל"קליקה"), אני חושב שאנשים שוכחים את ההבדל בין פורום ציבורי לקבוצה סגורה.
אם מישהו לא ממש מתעניין בכתיבה פעילה בפורום וכותב כאן הודעה רק כדי לשתף ארוע מסויים ולהמליץ על חויה חיובית, מה הבעייה בכך?
אם אימצתי דרך "עתיד הילדים" בצורה מוצלחת ואני כותב את זה - זו פשוט האמת. האם ייתכן שדרך "טף" החוויה הייתה יכולה להיות מוצלחת יותר? אולי. אין לי מושג, כי לא עבדתי איתם. גם אם הייתי רוצה, לא הייתי יכול להמליץ למישהו שמתלבט בין שתי העמותות, אז איך זו פירסומת?
ולי, אישית, לא זכור לחץ לפרסום חיובי על העמותה.
אנחנו חיים במדינה שבה קופצים לפרסם עוולות צרכניות, מה האסון הגדול כשמישהו חולק חווייה חיובית? למה הציניות?
דניאלה היקרה
ראשית, לא נתבקשתי לכתוב שום הודעה בפורום. על אף העובדה שאני לא כותבת פעילה, אני נעזרת בפורום חדשות לבקרים (למעשה, אני זוכרת את התקופה בה את ניהלת את הפורום....) להזכירך יש לי ילדה שהיום כבר בת שבע וחצי שאימצתי מגואטמלה.. כל הזמן הזה, מזמן ההמתנה מלפני 8 שנים ועד היום... אני קוראת "סמויה".
אני לא חושבת שאידה הררי (באופן אישי) או עמותת עתיד הילדים זקוקים לפרסום ! אני בכל מקרה, לא נתבקשתי לכתוב , אלא חשתי צורך, בעיקר לאור העובדה שלפני מס' שנים כתבתי שחתמתי עם עמותת מאור, לכתוב שלאחר כ- 4 שנים של המתנה הצלחתו לאמץ ילד שני וזאת בזכות עמותת עתיד הילדים.
צר לי, שבחרת לתת לחויה המתקנת שעברתי, שם של חויה מקלקלת.... - נראה לי שלא אני זו שמקלקלת ובודאי לא עתיד הילדים. אנשים כמוך, גורמים לאנשים כמוני, לרדת שוב למחתרת, לחשוש מלכתוב וזאת לאור התגובה הלא אוהדת.
מחר ארצה לשתף במשהו אחר... וזו התגובה ? זו התמיכה ?
אני מבקשת להודות לכל המברכים.
אירית
ראשית, לא נתבקשתי לכתוב שום הודעה בפורום. על אף העובדה שאני לא כותבת פעילה, אני נעזרת בפורום חדשות לבקרים (למעשה, אני זוכרת את התקופה בה את ניהלת את הפורום....) להזכירך יש לי ילדה שהיום כבר בת שבע וחצי שאימצתי מגואטמלה.. כל הזמן הזה, מזמן ההמתנה מלפני 8 שנים ועד היום... אני קוראת "סמויה".
אני לא חושבת שאידה הררי (באופן אישי) או עמותת עתיד הילדים זקוקים לפרסום ! אני בכל מקרה, לא נתבקשתי לכתוב , אלא חשתי צורך, בעיקר לאור העובדה שלפני מס' שנים כתבתי שחתמתי עם עמותת מאור, לכתוב שלאחר כ- 4 שנים של המתנה הצלחתו לאמץ ילד שני וזאת בזכות עמותת עתיד הילדים.
צר לי, שבחרת לתת לחויה המתקנת שעברתי, שם של חויה מקלקלת.... - נראה לי שלא אני זו שמקלקלת ובודאי לא עתיד הילדים. אנשים כמוך, גורמים לאנשים כמוני, לרדת שוב למחתרת, לחשוש מלכתוב וזאת לאור התגובה הלא אוהדת.
מחר ארצה לשתף במשהו אחר... וזו התגובה ? זו התמיכה ?
אני מבקשת להודות לכל המברכים.
אירית
דניאלה111111
New member
ואף מילה על הילד? לא מוזר?
לצערי התקופה בה ניהלתי את הפורום קצת נשתכחה ממני. אולי האלצהיימר.
לא נראה לך מוזר שקרה לך זה עתה אחד הארועים המשמעותיים ביותר בחיי אדם - יש לך ילד חדש!
ואף מילה על הילד, אפילו לא אחת קטנה? מיהו? מה אתם חשים כהורים? כיצד עברה עליו החויה של הפרידה מבית הילדים? על הקשר עימו, על ההתרגשות של המפגש, על ההמתנה לבואו, מחשבות על איך יהיה לביתך איתו, ועוד ועוד...
ואף מילה על רגשותיכם סביב הארוע המדהים הזה?
כל מה שיש לך לספר לנו זה על העמותה?
לי זה מרגיש מוזר ולא נוח.
לצערי התקופה בה ניהלתי את הפורום קצת נשתכחה ממני. אולי האלצהיימר.
לא נראה לך מוזר שקרה לך זה עתה אחד הארועים המשמעותיים ביותר בחיי אדם - יש לך ילד חדש!
ואף מילה על הילד, אפילו לא אחת קטנה? מיהו? מה אתם חשים כהורים? כיצד עברה עליו החויה של הפרידה מבית הילדים? על הקשר עימו, על ההתרגשות של המפגש, על ההמתנה לבואו, מחשבות על איך יהיה לביתך איתו, ועוד ועוד...
ואף מילה על רגשותיכם סביב הארוע המדהים הזה?
כל מה שיש לך לספר לנו זה על העמותה?
לי זה מרגיש מוזר ולא נוח.
לא זה לא מוזר
למה היא חייבת לפרט לך דקה אחרי שחזרה את סיפור האימוץ? אני שנה כותבת בפורום וחושבת פעמיים כל מילה .היא לא חייבת לך כלום
רק חזרה .מה את רוצה ממנה?
ולאירית היקרה -אל תרדי למחתרת -יש כל כך הרבה אנשים חמים בפורום ששמחים בשמחתך.ובאמת שאין פורום אחר וטוב פה. והדירה נאה
אז עוד חיבוק
למה היא חייבת לפרט לך דקה אחרי שחזרה את סיפור האימוץ? אני שנה כותבת בפורום וחושבת פעמיים כל מילה .היא לא חייבת לך כלום
רק חזרה .מה את רוצה ממנה?
ולאירית היקרה -אל תרדי למחתרת -יש כל כך הרבה אנשים חמים בפורום ששמחים בשמחתך.ובאמת שאין פורום אחר וטוב פה. והדירה נאה
אז עוד חיבוק
הי אירית,
שלא זאת תהיה הסיבה שלך לרדת למחתרת.
כתיבה למרחב האינטרנטי היא סוג של "שלח מכתבך על פני המים",ואינך יכולה אף פעם לדעת לגמרי לאן מילותייך "יקחו" את מי שקורא בהן.
קיבלת ברכות ולבבות,והיו גם כאלה שראו טעם לפגם. מאחר שמי שראה טעם לפגם לא ישב בבית קפה עם האחרים וגיבש דעה משותפת איתם ,אלא נצטיירה אותה תמונה מצד המסתייגים-זה הופך לסוג של דבר שכדאי לתת עליו את הדעת ולא "לעזוב עניין "ולרדת למחתרת.
לאידה ולטף יש קרדיט בהקשר להרבה ילדים שהביאו ב-15 השנים האחרונות ,בין אם יכתבו עליהם בפורום אימוץ ובין אם לא. הן בערך העמותות היחידות-ומי שאחראי בודק את שתיהן והולך לאן שהוא מרגיש נכון יותר. אבל פה בפורום תמיד אנחנו מחפשים צליל של אמא. איך "מהות האימהות". איך הילד. איך היה מסע האימוץ.איך השתנו החיים.אילו התלבטויות ראשוניות עולות וכו. וזה לא היה בהודעתך ,אלא בלט השבח לעמותה.פשוט היו שרצו עוד ממך.
אל תרדי למחתרת כי לאחר שהפורום בווינט לא ממש פעיל כבר שנים אחדות זה בעצם הפורום היחיד בעברית שקוראות וכותבות בו הרבה משפחות מאמצות טריות. לא תמיד יש הסכמה גורפת,לעיתים יש ויכוחים לוהטים אבל כך זה תמיד בחברה אנושית מגוונת.
משאלתי היא שתישארי ותביאי את עצמך והחווייה הטריה שלך לכאן.
ועוד פעם הרבה ברכות לחיים החדשים!
שלא זאת תהיה הסיבה שלך לרדת למחתרת.
כתיבה למרחב האינטרנטי היא סוג של "שלח מכתבך על פני המים",ואינך יכולה אף פעם לדעת לגמרי לאן מילותייך "יקחו" את מי שקורא בהן.
קיבלת ברכות ולבבות,והיו גם כאלה שראו טעם לפגם. מאחר שמי שראה טעם לפגם לא ישב בבית קפה עם האחרים וגיבש דעה משותפת איתם ,אלא נצטיירה אותה תמונה מצד המסתייגים-זה הופך לסוג של דבר שכדאי לתת עליו את הדעת ולא "לעזוב עניין "ולרדת למחתרת.
לאידה ולטף יש קרדיט בהקשר להרבה ילדים שהביאו ב-15 השנים האחרונות ,בין אם יכתבו עליהם בפורום אימוץ ובין אם לא. הן בערך העמותות היחידות-ומי שאחראי בודק את שתיהן והולך לאן שהוא מרגיש נכון יותר. אבל פה בפורום תמיד אנחנו מחפשים צליל של אמא. איך "מהות האימהות". איך הילד. איך היה מסע האימוץ.איך השתנו החיים.אילו התלבטויות ראשוניות עולות וכו. וזה לא היה בהודעתך ,אלא בלט השבח לעמותה.פשוט היו שרצו עוד ממך.
אל תרדי למחתרת כי לאחר שהפורום בווינט לא ממש פעיל כבר שנים אחדות זה בעצם הפורום היחיד בעברית שקוראות וכותבות בו הרבה משפחות מאמצות טריות. לא תמיד יש הסכמה גורפת,לעיתים יש ויכוחים לוהטים אבל כך זה תמיד בחברה אנושית מגוונת.
משאלתי היא שתישארי ותביאי את עצמך והחווייה הטריה שלך לכאן.
ועוד פעם הרבה ברכות לחיים החדשים!
אני חושבת שהסגנון של דניאלה מכובד מאד
לפטפט, עברתי על כל תגובותיה של דניאלה אחת לאחת וממש לא מצאתי סגנון בוטה.
נהפוך הוא, כל התגובות כתובות בלשון מאד מכבדת ומכובדת, ומאד אינטלטגנטית, כדרכה של דניאלה.
בדרך כלל יש לי רגישות גבוהה לסגנון לא מכבד וממש לא מצאתי פה כזה.
ולראייה, המספר הגבוה של התומכים בדעתה פה.
לגבי הכותרת חוייה מקלקלת, להערכתי מדובר בתחושה האישית של דניאלה לגבי החויה של קבלה של מאמץ חדש בפורום שמקלקלת את השימחה כיוון שכל כך מגמתית, שיווקית ושקופה.
כך לפחות אני מרגישה, שאני מאד רוצה לשמוח עם אורית על ילדה החדש אך חווית השימחה בהחלט מתקלקלת לי לאור התחושה הלא נעימה השיווקית והפירסומית המתלווה לכך.
לפטפט, עברתי על כל תגובותיה של דניאלה אחת לאחת וממש לא מצאתי סגנון בוטה.
נהפוך הוא, כל התגובות כתובות בלשון מאד מכבדת ומכובדת, ומאד אינטלטגנטית, כדרכה של דניאלה.
בדרך כלל יש לי רגישות גבוהה לסגנון לא מכבד וממש לא מצאתי פה כזה.
ולראייה, המספר הגבוה של התומכים בדעתה פה.
לגבי הכותרת חוייה מקלקלת, להערכתי מדובר בתחושה האישית של דניאלה לגבי החויה של קבלה של מאמץ חדש בפורום שמקלקלת את השימחה כיוון שכל כך מגמתית, שיווקית ושקופה.
כך לפחות אני מרגישה, שאני מאד רוצה לשמוח עם אורית על ילדה החדש אך חווית השימחה בהחלט מתקלקלת לי לאור התחושה הלא נעימה השיווקית והפירסומית המתלווה לכך.
אני חושבת שבסיפור הזה...
כולם צודקים.
העניין הוא שהילדים שלנו הם אוצרות שאין להם שום מחיר,הם המתנות הכי נהדרות של החיים שלנו,ובראשית האימוץ הם קשורים בתפיסה שלנו בעבותות למי שהיה לו מספיק אכפת מאיתנו כדי להביא אלינו את הכי הכי.... והתפיסה אז היא שמאחר שהילד שלנו הוא הכי הכי -אז לבטח גם העמותה "שלנו" היא הכי הכי.
והרבה פעמים מתעורר רצון להוקיר תודה,אף בפומבי,ומורגש כנכון להוקיר תודה בפני מי שעשוי גם הוא/הם , כמונו להנות מהתיווך המושקע דווקא של אלה שעזרו לנו...
נדמה לי שככל שהאימוץ צובר זמן,יש יותר יכולת רגשית להפריד בין הילד לבין העמותה,וגם יותר יכולת לראות את התנהלות העמותה באור מפוכח יותר,כלומר לראות גם איפה משהו שם לא היה רק נוצץ וזהב טהור בתהליך-כי מדובר בהליך אנושי ולא מלאכי.וככל שהוא מתמשך יש בו גם מתח שנוטה להישכח כשהילד בזרועותנו.
כך שאני מבינה את אירית,בין אם אידה ביקשה ממנה לכתוב משהו בפורום ובין אם זו יוזמה פרטית שלה. אם תיזכרו בימי האאופוריה הראשונים שליוו רבים מאיתנו בראשית האימוץ-סביר שתוכלו להתחבר מהיכן נכתבים הדברים.הם נכתבים מתוך תחושת השינוי הגורף בחיים לטובה,ומתוך תחושה שהעמותה בכשרונה הרבה ידעה "לשים עין" על הילד האולטימטיבי בעבורנו.
אבל גם דניאלה צודקת. כי פורום הוא קבוצה מסויימת. נכון,יש בה קבועים ויש בה יותר זמניים,יש שכותבים יותר ויש שפחות. אבל בדרך כלל לא כותבים רק "כדאי לכם עמותה x"ונעלמים, או "כדאי לכם פעילות y שנערכת כאן וכאן" ונעלמים.ואם עושים זאת-זה באמת מרגיז,כי זה נשמע סוג של אינטרס.
אני למשל יודעת מראש שבעוד כשנתיים עומד להתפרסם ספר על עבודה לא שיגרתית עם ילדים מאומצים. בעיקר בתנועה. אני יודעת שזה יהיה מאד מעניין לקרוא ולהתנסות להרבה ילדים. אבל לא ברור לי אם יהיה לגיטימי לפרסמו בפורום. הייתי רוצה לחשוב שכן,כי בסך הכל מדובר על ריווחת הילדים. נזכרת עכשיו שגם הגב' פועה פרי נכנסה לפני כמה חודשים אך ורק על מנת לפרסם את הספר שכתבה ,ולא הפכה בשום רגע לחברת פורום.
בקיצור....יש פה כמה וכמה נקודות מבט אפשריות.
כולם צודקים.
העניין הוא שהילדים שלנו הם אוצרות שאין להם שום מחיר,הם המתנות הכי נהדרות של החיים שלנו,ובראשית האימוץ הם קשורים בתפיסה שלנו בעבותות למי שהיה לו מספיק אכפת מאיתנו כדי להביא אלינו את הכי הכי.... והתפיסה אז היא שמאחר שהילד שלנו הוא הכי הכי -אז לבטח גם העמותה "שלנו" היא הכי הכי.
והרבה פעמים מתעורר רצון להוקיר תודה,אף בפומבי,ומורגש כנכון להוקיר תודה בפני מי שעשוי גם הוא/הם , כמונו להנות מהתיווך המושקע דווקא של אלה שעזרו לנו...
נדמה לי שככל שהאימוץ צובר זמן,יש יותר יכולת רגשית להפריד בין הילד לבין העמותה,וגם יותר יכולת לראות את התנהלות העמותה באור מפוכח יותר,כלומר לראות גם איפה משהו שם לא היה רק נוצץ וזהב טהור בתהליך-כי מדובר בהליך אנושי ולא מלאכי.וככל שהוא מתמשך יש בו גם מתח שנוטה להישכח כשהילד בזרועותנו.
כך שאני מבינה את אירית,בין אם אידה ביקשה ממנה לכתוב משהו בפורום ובין אם זו יוזמה פרטית שלה. אם תיזכרו בימי האאופוריה הראשונים שליוו רבים מאיתנו בראשית האימוץ-סביר שתוכלו להתחבר מהיכן נכתבים הדברים.הם נכתבים מתוך תחושת השינוי הגורף בחיים לטובה,ומתוך תחושה שהעמותה בכשרונה הרבה ידעה "לשים עין" על הילד האולטימטיבי בעבורנו.
אבל גם דניאלה צודקת. כי פורום הוא קבוצה מסויימת. נכון,יש בה קבועים ויש בה יותר זמניים,יש שכותבים יותר ויש שפחות. אבל בדרך כלל לא כותבים רק "כדאי לכם עמותה x"ונעלמים, או "כדאי לכם פעילות y שנערכת כאן וכאן" ונעלמים.ואם עושים זאת-זה באמת מרגיז,כי זה נשמע סוג של אינטרס.
אני למשל יודעת מראש שבעוד כשנתיים עומד להתפרסם ספר על עבודה לא שיגרתית עם ילדים מאומצים. בעיקר בתנועה. אני יודעת שזה יהיה מאד מעניין לקרוא ולהתנסות להרבה ילדים. אבל לא ברור לי אם יהיה לגיטימי לפרסמו בפורום. הייתי רוצה לחשוב שכן,כי בסך הכל מדובר על ריווחת הילדים. נזכרת עכשיו שגם הגב' פועה פרי נכנסה לפני כמה חודשים אך ורק על מנת לפרסם את הספר שכתבה ,ולא הפכה בשום רגע לחברת פורום.
בקיצור....יש פה כמה וכמה נקודות מבט אפשריות.
אגב גם עלינו הופעל לחץ גדול ע"י העמותה לפרסם
תשבוחות מיד עם שובנו מרוסיה.
אני זוכרת כמה מזועזעת הייתי שבשלוש לפנות בקר בשדה התעופה שבמקום להתיחס למיליון ההבטים הרלוונטיים של האימוץ הטרי מאד, ולכל מה שעבר עלינו בדרך, הדבר הראשון שנאמר לנו היה שמבקשים שבבקר נפרסם הודעה בתפוז.
למותר לציין שבחרתי שלא לעשות זאת, כי באותה עת כבר הייתי משתתפת די ותיקה בפורום (אחרי המתנה של שנתיים לבובה ועוד כשנתיים שהצצתי כשהתבשלנו ברעיון) וידעתי שהודעה מסוג זה זרה לרוח הפורום, אך בהחלט כפי שצויין פה, היתה תחושה שאני עדיין תלוייה מאד בעמותה בהליכי האיזרוח, פיקוח העוס"ית והדיווח לרוסיה בהמשך, ו"כדאי" לי לשמוע בקולם ולעשות את אשר אני מתבקשת.
מסכימה מאד עם דניאלה שהודעות מסוג זה על ידי אנשים שלא מרבים להשתתף פה, אם לנקוט לשון עדינה, יוצרות תחושה לא נוחה של פירסומת.
בעיקר שלא מסופר דבר על הילד עצמו, זהו יוצר תחושה שיווקית לא נעימה.
תשבוחות מיד עם שובנו מרוסיה.
אני זוכרת כמה מזועזעת הייתי שבשלוש לפנות בקר בשדה התעופה שבמקום להתיחס למיליון ההבטים הרלוונטיים של האימוץ הטרי מאד, ולכל מה שעבר עלינו בדרך, הדבר הראשון שנאמר לנו היה שמבקשים שבבקר נפרסם הודעה בתפוז.
למותר לציין שבחרתי שלא לעשות זאת, כי באותה עת כבר הייתי משתתפת די ותיקה בפורום (אחרי המתנה של שנתיים לבובה ועוד כשנתיים שהצצתי כשהתבשלנו ברעיון) וידעתי שהודעה מסוג זה זרה לרוח הפורום, אך בהחלט כפי שצויין פה, היתה תחושה שאני עדיין תלוייה מאד בעמותה בהליכי האיזרוח, פיקוח העוס"ית והדיווח לרוסיה בהמשך, ו"כדאי" לי לשמוע בקולם ולעשות את אשר אני מתבקשת.
מסכימה מאד עם דניאלה שהודעות מסוג זה על ידי אנשים שלא מרבים להשתתף פה, אם לנקוט לשון עדינה, יוצרות תחושה לא נוחה של פירסומת.
בעיקר שלא מסופר דבר על הילד עצמו, זהו יוצר תחושה שיווקית לא נעימה.
8-} די מזעזע מה שאת מספרת, אורית
הנחתי שיש בקשה מהעמותה לכתוב כי תמיד הנוסח דומה: מאד משבחים את העמותה והמנהלת, אף מילה על הילד. התחושה שאני תמיד קיבלתי (ושעולה כן מחלק מהתגובות) היתה שמדובר באנשים שלא ממש רצו לכתוב בפורום ולכן רק את זה כתבו.
אבל זו פעם ראשונה שאני שומעת במפורש על הבקשה הזו.
הנחתי שיש בקשה מהעמותה לכתוב כי תמיד הנוסח דומה: מאד משבחים את העמותה והמנהלת, אף מילה על הילד. התחושה שאני תמיד קיבלתי (ושעולה כן מחלק מהתגובות) היתה שמדובר באנשים שלא ממש רצו לכתוב בפורום ולכן רק את זה כתבו.
אבל זו פעם ראשונה שאני שומעת במפורש על הבקשה הזו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.