חויה מדהימה שעברתי.
זה היה במאמרים בתרגיל 1. התחלתי להריץ את המחשבות שלי לנגד עיני וניסיתי לראות אותן. אחרי שתיים או שלוש מחשבות שראיתי, פתאום ראיתי מחשבה שהיא פצע. היא היתה מעיין שתי מוטות ארוכים מאוד בצבע כסף או אפור ספק ממתכת ספק מפלסטיק מחוברים באמצע, באותו מקום שבו הפצע הכי גדול. כל השטח שעליהם שותת דם. אלו היו המחשבות הפצועות שלי. ניסיתי לרכך אותם אבל זה לא עזר. ניסיתי להוציא את הדם אבל מיד ניגר דם חדש וזה כאב. ניסיתי לשטוף את זה אבל זה לא עזר. התחלתי למרוח על זה אנטיביוטיקה. אני זוכרת ששפכתי המון אנטיביוטיקה על הפצע ובמיוחד עם מעגל המפגש בין שתי המוטות שבו היה הפצע הכי גדול ובעייתי. שפכתי אנטיביוטיקה וראיתי פתאום כי הפצע נסגר. אבל הוא לא נרפא. פתחתי אותו ושפכתי המון אנטיביוטיקה. זה צרב מאוד, ואחר כך זה התחיל לצרוב פחות. זה לא ריפא את הפצע בכלל. יש למישהו מושג מה עושים? (הדרך הזאת של אנטיביוטיקה נראתה לי לא מספיקה). תודה, יעל.
זה היה במאמרים בתרגיל 1. התחלתי להריץ את המחשבות שלי לנגד עיני וניסיתי לראות אותן. אחרי שתיים או שלוש מחשבות שראיתי, פתאום ראיתי מחשבה שהיא פצע. היא היתה מעיין שתי מוטות ארוכים מאוד בצבע כסף או אפור ספק ממתכת ספק מפלסטיק מחוברים באמצע, באותו מקום שבו הפצע הכי גדול. כל השטח שעליהם שותת דם. אלו היו המחשבות הפצועות שלי. ניסיתי לרכך אותם אבל זה לא עזר. ניסיתי להוציא את הדם אבל מיד ניגר דם חדש וזה כאב. ניסיתי לשטוף את זה אבל זה לא עזר. התחלתי למרוח על זה אנטיביוטיקה. אני זוכרת ששפכתי המון אנטיביוטיקה על הפצע ובמיוחד עם מעגל המפגש בין שתי המוטות שבו היה הפצע הכי גדול ובעייתי. שפכתי אנטיביוטיקה וראיתי פתאום כי הפצע נסגר. אבל הוא לא נרפא. פתחתי אותו ושפכתי המון אנטיביוטיקה. זה צרב מאוד, ואחר כך זה התחיל לצרוב פחות. זה לא ריפא את הפצע בכלל. יש למישהו מושג מה עושים? (הדרך הזאת של אנטיביוטיקה נראתה לי לא מספיקה). תודה, יעל.