חוזרת על ארבע../images/Emo60.gif
היי, זו אני. מישהי עוד זוכרת?? כן, אני חוזרת על ארבע. נורא התגעגעתי, ואני יודעת שאולי אני בדרך להתמכרות חוזרת, אבל כל כך התגעגעתיי... עיינתי קצת עכשיו בכל מה שקורה, אז ככה, כמו שתמיד נהגתי לתת, אני מוסרת פרחים למפרע, עד הלידה,לכל הבטאות, ותפוזים מעודדים לכל המאוכזבות הזמניות. אני עדיין אצל הרופא המשוגע שלי, שהתגלה דוקא כמאד מקצועי, אבל מצחיק ומבולבל.. (הוא כל פעם שואל אותי מחדש כמה ילדים קודמים יש לי - עדיין לא הבנתי אם זה סוג של בדיחה שלו, או שהמח שלו עמוס במידע על פוריות, כך שכל ההגיון נדחק הצידה - בכל מקרה, אני מעדיפה אותו משוגע ומקצועי). ניסנו הפסקה, מגיע לי נו נו נו כי לא הלכתי לרפלקסולוגיה בסופו של דבר, אבל באמת ניסינו. אני במצב רוח טוב, ברוך ה´, יודעת שהקץ לייסורים שלי קרובים. (מעניין, אני צריכה לבדוק אם נדבקתי מהרופא, אתמול הרגשתי אחרת).. חזרנו לטיפולים, אבל בשום פנים ואופן לא ל- IVF - ננצל את הזרעים של בעלי עד תום. נסחט להם ת´מיץ, שיתאמנו קצת בריצה עד שיגיעו לנחלה הזו, שמישהו בחלוק לבן מגיש להם ת´ביצית על מבחנה של פלסטיק. נורא רציתי לפתוח הודעה בסגנון של "מגיע לי צהלולים"... אבל, לא התאפקתי. אז תבטיחו לי צהלולים כשיגיע לי??? תסלחו לי אם אני לא מעודכנת בכל מה שקרה פה כשלא הייתי, אבל חשבתי על כולכן כל הזמן, כל הזמן ניסחתי לי הודעה כזו בראש, ולא העזתי להכנס. היום בא לי האומץ. תסלחו לי גם אם קצת אוריד קצת הילוך, למרות שאני כבר מרגישה את ניקוטין הפורום זורם אצלי שוב בעורקים, והתחושה נהדרת.. בקיצור, אני כאן. שוב. הפעם בעז"ה עד הסוף הטוב... אוהבת את כולכן ומבקשת סליחה באאבו
היי, זו אני. מישהי עוד זוכרת?? כן, אני חוזרת על ארבע. נורא התגעגעתי, ואני יודעת שאולי אני בדרך להתמכרות חוזרת, אבל כל כך התגעגעתיי... עיינתי קצת עכשיו בכל מה שקורה, אז ככה, כמו שתמיד נהגתי לתת, אני מוסרת פרחים למפרע, עד הלידה,לכל הבטאות, ותפוזים מעודדים לכל המאוכזבות הזמניות. אני עדיין אצל הרופא המשוגע שלי, שהתגלה דוקא כמאד מקצועי, אבל מצחיק ומבולבל.. (הוא כל פעם שואל אותי מחדש כמה ילדים קודמים יש לי - עדיין לא הבנתי אם זה סוג של בדיחה שלו, או שהמח שלו עמוס במידע על פוריות, כך שכל ההגיון נדחק הצידה - בכל מקרה, אני מעדיפה אותו משוגע ומקצועי). ניסנו הפסקה, מגיע לי נו נו נו כי לא הלכתי לרפלקסולוגיה בסופו של דבר, אבל באמת ניסינו. אני במצב רוח טוב, ברוך ה´, יודעת שהקץ לייסורים שלי קרובים. (מעניין, אני צריכה לבדוק אם נדבקתי מהרופא, אתמול הרגשתי אחרת).. חזרנו לטיפולים, אבל בשום פנים ואופן לא ל- IVF - ננצל את הזרעים של בעלי עד תום. נסחט להם ת´מיץ, שיתאמנו קצת בריצה עד שיגיעו לנחלה הזו, שמישהו בחלוק לבן מגיש להם ת´ביצית על מבחנה של פלסטיק. נורא רציתי לפתוח הודעה בסגנון של "מגיע לי צהלולים"... אבל, לא התאפקתי. אז תבטיחו לי צהלולים כשיגיע לי??? תסלחו לי אם אני לא מעודכנת בכל מה שקרה פה כשלא הייתי, אבל חשבתי על כולכן כל הזמן, כל הזמן ניסחתי לי הודעה כזו בראש, ולא העזתי להכנס. היום בא לי האומץ. תסלחו לי גם אם קצת אוריד קצת הילוך, למרות שאני כבר מרגישה את ניקוטין הפורום זורם אצלי שוב בעורקים, והתחושה נהדרת.. בקיצור, אני כאן. שוב. הפעם בעז"ה עד הסוף הטוב... אוהבת את כולכן ומבקשת סליחה באאבו
