הר המנוחות בירושלים
נשלחתי, עם צוותי העזרה הראשונה, להר הרצל. ראשוני ההורים והמשפחות, אשר קיבלו את הידיעה המרה, החלו להתקבץ על ההר. חלקת הקברים, תלוליות העפר,השלטים, אט אט כוסו, בזרי פרחים. בצד , אל מול תלולית העפר, עמדה אשה זקנה. בודדה אל מול הקבר. מחזיקה פרח בידה. יום קייצי חם. התקרבתי אליה, הושטתי לה את בקבוק המים. לגמה . שאלתי, אם היא חשה ברע ? לא, ענתה. אך היא רוצה להתייחד עם הקבר. בשער היציאה, מן החלקה, ניגשה להודות לי. הושיטה את ידה : מרים ילן-שטקליס. עוד דמעה בים העכור הזה. מלחמת "לא תהיה עוד שואה".