חוות דעת
היי, הייתי רוצה לבקש את עצתכם ובעיקר את חוות דעתכם על מצב מוזר שבו אני נמצאת...
לפני כשנה התחלתי לימודים בבית , ממש בתחילת שנת הלימודים כתבתי מייל לבחור שעובד בבית ספר, ובו (בלי שום ציפיות מיוחדות) כתבתי לו שלפי דעתי הוא נורא מיוחד ושיש בו משהו שמסקרן אותי, כתבתי שאין לי ציפיות אלא שחשבתי שזה נחמד לדעת שמישהו רואה אותך.
המשכנו מעט להתכתב עד שניגשתי אליו ואמרתי לו שאני היא היא שכתבה את המייל.
הבחור חלק איתי שהוא לא סומך על בחורות, וזה טוב שלא היה לי שום ציפיות הוא כרגע יצא ממערכת יחסים של 6 שנים והבחורה (שגם קרא לה החברה הכי טובה שלי) עזבה אותו מתוך רצון לחיים אחרים.
עישנו כמה סיגריות, דיברנו מעט (או יותר הוא דיבר ואני הקשבתי) ואמרנו שנצא לשתות בירה מתישהו.
במשך השבועות אחריי ניסיתי לבוא ולשוחח אותו אבל הרגשתי מן מוזרות ששוררת בינינו.
בסוף הפסקתי לגשת אליו.
הזמן עבר, ראינו אחד את השני פחות ופחות ולבסוף התחלנו גם להתעלם אחד מהשני כשכן ראינו את את השני.
בצורה מאוד ברורה כל אחד מאיתנו היה מסתכל על השני כשהשני לא שם לב.
אחרי חופשת קיץ, והפסקה ארוכה שבה לא ראינו אחד את השני,ההתעלמות הפכה ליחס מוזר- שנינו חיים את חיינו אך מידי פעם מצטלבים להם מבטים. שנינו עושים את עצמינו כאילו לא אכפת לנו, אבל יש משהו בהרגשה, ובמבט שגורם לי לחשוב שאולי יש שם משהו?
לפני מספר שבועות הייתה מסיבה בבית ספר שבו אני לומדת , אני ועוד בחורה התחמקנו לקומה השניה כדי ללכת לשירותים וכשירדנו הוא התחיל לצעוק שהוא יסגור את המסיבה אם נעבור את המחסום שהוא שם אך בלי להסתכל עליי -צעק רק עליה, מבלי יכולת לומר מילה פשוט הלכתי משם במהירות, ולאחר מכן שוב נתקלנו אחד בשני- ושוב אותו מבט חודר אחד כלפיי השני.
מה שאני שואלת בעצם, האם יש לו משהו כלפיי או שזו אינטרקציה מוזרה מתוך סיטואציה לא מדוברת ואין לי למה לנסות לדבר איתו ?
לפעמים אני חושבת שדברים לא קורים חד צדדית ושאם הוא בראש שלי ככה כנראה שיש גם משהו מהצד השני, ולפעמים נראה לי שהוא פשוט חושב שאני קצת מוזרה.
אני בת 25 ויש לי ניסיון עם גברים, אבל לידו אני ממש מרגישה כמו ילדה קטנה.
אשמח לכל דעה
תודה
היי, הייתי רוצה לבקש את עצתכם ובעיקר את חוות דעתכם על מצב מוזר שבו אני נמצאת...
לפני כשנה התחלתי לימודים בבית , ממש בתחילת שנת הלימודים כתבתי מייל לבחור שעובד בבית ספר, ובו (בלי שום ציפיות מיוחדות) כתבתי לו שלפי דעתי הוא נורא מיוחד ושיש בו משהו שמסקרן אותי, כתבתי שאין לי ציפיות אלא שחשבתי שזה נחמד לדעת שמישהו רואה אותך.
המשכנו מעט להתכתב עד שניגשתי אליו ואמרתי לו שאני היא היא שכתבה את המייל.
הבחור חלק איתי שהוא לא סומך על בחורות, וזה טוב שלא היה לי שום ציפיות הוא כרגע יצא ממערכת יחסים של 6 שנים והבחורה (שגם קרא לה החברה הכי טובה שלי) עזבה אותו מתוך רצון לחיים אחרים.
עישנו כמה סיגריות, דיברנו מעט (או יותר הוא דיבר ואני הקשבתי) ואמרנו שנצא לשתות בירה מתישהו.
במשך השבועות אחריי ניסיתי לבוא ולשוחח אותו אבל הרגשתי מן מוזרות ששוררת בינינו.
בסוף הפסקתי לגשת אליו.
הזמן עבר, ראינו אחד את השני פחות ופחות ולבסוף התחלנו גם להתעלם אחד מהשני כשכן ראינו את את השני.
בצורה מאוד ברורה כל אחד מאיתנו היה מסתכל על השני כשהשני לא שם לב.
אחרי חופשת קיץ, והפסקה ארוכה שבה לא ראינו אחד את השני,ההתעלמות הפכה ליחס מוזר- שנינו חיים את חיינו אך מידי פעם מצטלבים להם מבטים. שנינו עושים את עצמינו כאילו לא אכפת לנו, אבל יש משהו בהרגשה, ובמבט שגורם לי לחשוב שאולי יש שם משהו?
לפני מספר שבועות הייתה מסיבה בבית ספר שבו אני לומדת , אני ועוד בחורה התחמקנו לקומה השניה כדי ללכת לשירותים וכשירדנו הוא התחיל לצעוק שהוא יסגור את המסיבה אם נעבור את המחסום שהוא שם אך בלי להסתכל עליי -צעק רק עליה, מבלי יכולת לומר מילה פשוט הלכתי משם במהירות, ולאחר מכן שוב נתקלנו אחד בשני- ושוב אותו מבט חודר אחד כלפיי השני.
מה שאני שואלת בעצם, האם יש לו משהו כלפיי או שזו אינטרקציה מוזרה מתוך סיטואציה לא מדוברת ואין לי למה לנסות לדבר איתו ?
לפעמים אני חושבת שדברים לא קורים חד צדדית ושאם הוא בראש שלי ככה כנראה שיש גם משהו מהצד השני, ולפעמים נראה לי שהוא פשוט חושב שאני קצת מוזרה.
אני בת 25 ויש לי ניסיון עם גברים, אבל לידו אני ממש מרגישה כמו ילדה קטנה.
אשמח לכל דעה
תודה