חווית בדידות קשה

[גרושה בהתהוות]

חווית בדידות קשה

שלום לכולם, אני בת 35, בהליכי גירושים כבר שנתיים. יש לי ילד אחד. חוויתי ועדיין, משבר מאוד גדול בתהליך הזה, כשבעלי, האדם שהיה הכי קרוב לליבי שלח לי ביום בהיר אחד תביעת גירושים מכוערת. אני יודעת שתגידו שלא ייתכן שזה קרה ביום אחד, נכון היו משברים שקדמו, אבל עדיין - לתבוע, מאחורי הגב, מבלי שעשיתי שום דבר חמור שעלול להביא לתגובה שכזו... לא אכנס לזה עכשיו, זה לא העניין. מאז, "גיליתי" שסביבתי הקרובה לרבות משפחתי, אינה בשבילי. אני מוצאת את עצמי "משכנעת" אנשים להיות שם בשבילי. אני מגלה שאנשים יודעים להקשיב, אך שזה כרוך בלהגיע או לשלב אותי בסדר היום שלהם, הם לא שם. הבדידות משתקת אותי. אני מוצאת את עצמי בשבתות לבד עם הילד שלי, שליבי ליבי עליו. אני לא נוסעת בשבתות, וקשה לי מאוד להיות לבד עם הילד כל השבת. זה מרגיש לי עצוב. אתמול נשברתי לגמרי. רציתי לחגוג את יום הולדתי שחל השבוע. בדר"כ איני נוהגת לקבץ אנשים ולחגוג, אבל זאת היתה שנה מאוד קשה בשבילי, ועדיין, אז הזמנתי 10 חברות. הגיעו 3 והגיעה אחותי. קיבלתי הודעה אחר הודעה (SMS - לא פחות ולא יותר..) "יקירתי, מצטערת אבל...ולכן לא אוכל להגיע...". לא הפסקתי לבכות. חלק מהתירוצים מוצדקים וחלק לא. מה שבטוח, אף אחד לא מתאמץ. אשמח לקבל עצות איך לעבור את התקופה הזאת או לשמוע מנסיונכם האישי איך התמודדתם. אני בן אדם מאוד משפחתי וברור לי שלא אוכל להשיג משפחה חדשה בקלות ובמהרה. תודה, מאיה

 

[m a y a n a]

להסתכל על חצי הכוס

באופן כללי את לא מסתכלת לכיוון הנכון.. למשל ביומולדת שלך - במקום לראות את זה כ"מפגש של 5 בנות כיפי"- עם 3 חברות שהכי קרובות אליך בעולם ואחתך ואת - לדבר ולהנות.. כל מה שעשית היה להתאבסס על מי שלא הגיע ולבכות וסתם להרוס לאלו שבאו - כי מה הטעם לנסות ולהתקר אלייך כשגם את זה את לא מעריכה ורק חושבת על השלילי בחייך. אולי זה גם מה שמרחיק אחרים ממך. אני מבינה שאת נמצאת במקום רע.. אבל את חייבת לנסות ולהעריך אנשים שאפילו סתם מקשיבים לך בטלפון - כי גם אותם את לא מעריכה "אבל להפגש איתי אין להם זמן" - אז לאט לאט הם גם יפסיקו להתקשר ולהקשיב לבעיות שלך ולתמוך בך.. עד שתשארי באמת לבד. שלא להזכיר את העובדה - שאמא שרע לה מקרינה את זה על הילד.. אז בכלל. את לא הראשונה שעוברת הליך גירושין ולא האחרונה.. צאי עם החברות שעוד נשארו לך.. אפילו עם אחת.. תבלי.. תלכי לחוגים תכירי אנשים ולא לצפי מכל אחד להכל.. תעריכי תעריכי תעריכי.. ותסתכלי על הכוס!

 

[chenby]

יקירתי

קודם כל קבלי חיבוק גדול! דבר שני, זה הזמן להרתם ולהיות שם בעצמך עבור עצמך. לחבק ולחזק את עצמך. נכון שזו הרגשה קשה לחשוב שאת כולך לבד. אבל את לא. אנחנו המון פעמים רוצים להקיף את עצמנו באנשים כדי לא להרגיש לבד ולפעמים לא משנה מי לידנו, אנחנו נרגיש לבד. ז כרגע את נתמכת באחותך ובעוד 3 חברות. תתחילי מזה. תמצאי דרכים לחזק את עצמך ולהוציא מתוך עצמך את השלווה והשמחה והשקט הנפשי בעיקר- כי כשתגלי שהכל כבר קיים אצלך בפנים, גם לא תרגישי לבד לעולם (שלא לדבר על זה שאת לא יכולה כבר להיות לבד כי יש לך ילד מתוק שהוא איתך) וגם תהפכי למגנט אנושי. מצרפת לך את הלינק הזה - אותי הוא הוציא לחופשי http://www.thefreedomtobe.net/doc/LovingWhatIs-little_book.pdf ממליצה לך לקנות את הספר ויש לי עוד רשימה אם תרצי. אני מזמינה אותך אם את גרה באזור המרכז לבוא לשיעורים של יובל דיין (מחסידות ברסלב) יש שם מלא אנשים, יש שם המון חוכמה ביום שני במלצ'ט 41 (בתל אביב) ב21 או שלישי בבן אביגדור 20 (תל אביב) ב19. זה לא מקום שמנסה להחזיר אף אחד בתשובה, זה כן מקום שמפיל אסימונים ומדבר על אחדות. וכולנו רוצים אחדות. גאולה. יש המון דרכים ואפשרויות לחזק את עצמך. את יכולה לחפש באינטרנט סדנאות, או שיטות טיפול, או חוגים או כל דבר שבו תוכלי להתעסק בדברים שלא מורידים אותך למטה, אלא להפך, וגם בחברה אנשים חדשים. בסינית המילה משבר היא גם משמעות למילה הזדמנות. כשאנחנו לוקחים כל משבר והופכים אותו להזדמנות, אזיי ניצחנו את המשחק. ואת יכולה. זה אפשרי. אם רק תרצי. אגב גם להשאר פה בפורום ולכתוב לאחרים , לתת מעצמך, מחזק מאוד. ורוב הזמן כשאני קוראת את מה שאני כותבת, אני מבינה שאני תמיד כותבת את זה לעצמי. שיהיה שבוע טוב וקל. חן

 

[גרושה בהתהוות]

לחן

תודה תודה תודה מאיה

 

[chenby]

בכיף.

אז נראה אותך היום?

 

[גארוטה]

דרך אחרת להסתכל

הסיפור שלך בהחלט נוגע ללב ובכ"ז, עם כל הקושי יש לך אפשרות לבחור להסתכל אחרת על מה שקרה, הגיעו 3 חברות ואחותך וזה כבר אומר שיש לך לפחות 3 חברות טובות ואחות קרובה ואכפתית. אולי לאחרים היתה סיבה טובה לכך שלא הצליחו להגיע? בכ"ז שבת, התחייבויות משפחתיות קודמות או כל סיבה אחרת, אבל את בחרת להבין את אי הגעתם כחוסר רצון להתאמץ. אפשר לצאת ממעגל הבדידות שאת נמצאת בו, זה קשה ודורש מאמץ אבל אפשרי. תמיד את יכולה להזמין אלייך לארוחה בשבת את אחת החברות עם בני משפחתה, ואז גם לך יש במה להתעסק ולמה להתכונן וגם לילד בוודאי יהיה עם מי לשחק, בנך יכול תמיד להזמין אליו חבר מהגן/ביה"ס ואז הוא לא נשאר לבד כל השבת. אם תמלאי את השבוע בפעילות, לך ולילד, השבת השקטה לא תרגיש לך בודדה אלא כיום מנוחה. שינוי קטן במחשבה ובגישה והסתכלות נכונה על מה שכן יש לך ופחות על מה שאין. בהצלחה

 

[רחליקה האחת]

../images/Emo140.gifברכות לרגל יום הולדתך

 

[אייבורי]

מבואסת מקצועית

אני שם לב לפולניות יתר, כולם לא עומדים בציפיות שלך בעלך באופן מנוול החליט להתגרש - חוצפה מצידו המשפחה - לא בשביל החברות - לא בסדר כולם כולם לא עומדים בציפיות שלך. ואני אומר, נקודת המרכז לכל הבעיות היא את. כדאי שתטפלי בעצמך

 

[גרושה בהתהוות]

לאייבורי

יקירי אתה צודק בכל מה שאמרת, אולם יש דרך.. מידה קטנה של רגישות לא תזיק לך. יום נעים

 

[אייבורי]

אופפפפפפ

זה היה הצד הרגיש שלי

 

[פריטי וומאן 1234]

מזל טווווווווווב!!!!!!!!../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

מאיה אני מאחלת לך הרבה הרבה מזל טוב , עד 120 אושר ואשר ושוב אושר ולא יזיק גם עושר יקירתי 3 חברות זה לא מעט אם הם חברות טובות תשתפי אותם ואם הם באמת חברות טובות הם יירתמו לעזור לך במשבר תנסי אולי לעשות שבתות אצל ההורים או אחים או שאת יכולה להזמין לשבת אלייך משפחה וכך תרגישי פחות בודדה ותהייה חזקה גירושים זה לא תקופה קלה אבל זה עובר סיפור קטן בשבילך: חברה טובה שלי כיום בת 42 התגרשה בגיל 24 עם 2 ילדים קטנים ללא כלום לאט לאט החלה לצאת , לבלות ולהכיר אנשים וכן היא הכירה בחור הצעיר ממנה ב- 8 שנים (כאשר היא בת 30) רווק חתיך ועם הרבה כסף 10 שנים הם חיו ביחד הוא קיבל את בניה כאילו היו שלו ולפני כמס' שנים הם התחתנו ויש להם ילדה קטנה וחמודה והיום הם מנסים לעבוד על עוד ילד (זה קצת קשה בגיל הזה )והיא מאוד מאושרת ולא חסר לה כלום ! אני רוצה שתביני שאם היא יכולה כולם יכולים ואני מאינה שלא חסר בך כלום תהייה חזקה !!! וכלל שתשמעי מהרבה זוגות פרק ב' בחיים יותר מעניין מפרק א' תתמקדי בעצמך ובגידול הילד זה יעזור לך לעבור את התקופה הקשה (אני כמעט באותו מצב שלך רק שאני לא גרושה וזה מה שאני עושה בכדי לעבור את זה אבל עדיין קשה לי ) אני מאחלת לך בהצלחה והרבה חוזקה

 

[גרושה בהתהוות]

תודה רבה על העידוד!

 

[kmiki]

לא נעים

שמעי, יש לי אח היפוכונדר. אין שיחה טלפונית בלי "כואב לי פה, יש לי סחרחורת שם, מגרד לי ומדגדג לי" הפדקתי לענות לטלפונים שלו. אני אוהבת אותו, אכפת לי ממנו, אבל הוא הפך להיות עוול בשבילי. אני מתקשרת אליו כשיש לי סבלנות לשמוע את הקישקושים שלו, ונפגשת איתו בארועים משפחתיים (אפילו שבת עם הילדים בגינה) אבל נמנעת משיחה ישירה, כי לפעמים בא לי להעיף לו כאפה. אמרנו לו פעם אחרי פעם, אף אחד לא אוהב לדבר עם מישהו שתמיד יש לו פרצוף של מרה שחורה. אנשים נמשכים לכיף, לשמחה, לכריזמה ולא לאווירת תשעה באב. אני ממליצה לך לעשות ניסיון. תחליטי שבמשך חודש שלם את עושה מאמץ תמיד להיות עם חיוך על הפנים, עם השקפה של אופטימית חסרת תקנה, ותחליטי שאת עושה דברים שאינם מתאימים למאיה הישנה. תחליטי שאת בטוח תמצאי זוגיות חדשה (למה את חושבת שלא תשיגי לך משפחה נוספת?), וזהו, אין לך חצי כוס מלאה? מלאי אותה בעצמך. את תראי איך הכל יתהפך לך, את תראי שאנשים ירצו להיות בקרבתך.

 

[chenby]

את ממליצה לך

לזייף שמחה?

 

[chenby]

לה...

 

[kmiki]

עם דבש היא תמשוך דבורים

והיות והבעיה שלה היא אומללות ובדידות, הדבורים האלו יעשו לה שמח אמיתי.

 

[chenby]

אני מסכימה איתך

אבל כשהצעתי משהו בסגנון למיטל, עפת עליי וכתבת שאת משוכנעת יותר ויותר שאני לא פה כדי לעזור.

 

[kmiki]

כעסתי כי האשמת אותה האשמות שווא

האשמת אותה שהיא אשמה בבגידה של בעלה, והאשמת אותה שהיא אובססיבית וחטטנית, וכל מיני דברים כאלה. לא משנה, עברו המון מים בירקון, והם מסריחים כידוע, גם אצל מיטל התגלו אי אליו פרטים עם שינוי ככל שהפוסטים התרבו. פעם ראשונה שאני נתקלת באשה חרדתית (דגש על האשה) שאומרת "שיזדיינו כולם"...

 

[גרושה בהתהוות]

kmiki

אני מקווה שאת לא גיסתי! בעלי זה בדיוק הטיפוס. ו...נכון זה מרחיק. אני משתדלת לא לקטר כל היום, ובכלל אני טיפוס שמשדר חוזק כשבפנים אני ממש מרגרינה, אבל אקח זאת לתשומת ליבי.

 

[גרושה בהתהוות]

תודה לכל המגיבים

תודה לכל המגיבים מאיה