mush mumkin
New member
חוויות של מתחילה
אני חדשה כאן, רוקדת כבר שנתיים ולחלוטין התמכרתי. הצער היחידי שאני חווה הוא שהתחלתי כל כך מאוחר... למה אני מתכוונת, מהרגע הראשון התאהבתי. הקושי היחידי שחוויתי היה הצורך לעמוד מול השתקפותך במראה במשך שעתיים בשבוע. זה עדיין קשה לי, אבל אני בכל זאת מרגישה שהריקוד שינה אותי. החל בקבלה עצמית, חוויית הריקוד ההתכנסות פנימה אבל גם ההקרנה החוצה. כשאני רוקדת אני אחרת. וצר לי שרק היום, בסוף שנות ה-30 שלי אני לומדת להעריך את עצמי. אני כותבת לכם בגלל שאני מקווה לנצל את הנסיון שלכן. איך עוברים פאזה? אני ממשיכה לרקוד פעמיים בשבוע ומתכוונת להמשיך אבל מרגישה צורך "לעלות כיתה". שקלתי אולי להוסיף עוד שיעור והפעם בבי"ס אחר. האם זה מקובל? היתה לי תחושה שבקהילה כל כך קטנה המורה שלי שאני אוהבת ומעריכה עלולה להפגע. אני אשמח לשמוע מנסיונכן, איך התחלתן? מה היה המסלול שעברת?, מה היה הכי משמעותי בעיניכן? אני מקווה שזה לא חטטני מידי עבור משתתפת מתחילה... וסליחה אם כן.
אני חדשה כאן, רוקדת כבר שנתיים ולחלוטין התמכרתי. הצער היחידי שאני חווה הוא שהתחלתי כל כך מאוחר... למה אני מתכוונת, מהרגע הראשון התאהבתי. הקושי היחידי שחוויתי היה הצורך לעמוד מול השתקפותך במראה במשך שעתיים בשבוע. זה עדיין קשה לי, אבל אני בכל זאת מרגישה שהריקוד שינה אותי. החל בקבלה עצמית, חוויית הריקוד ההתכנסות פנימה אבל גם ההקרנה החוצה. כשאני רוקדת אני אחרת. וצר לי שרק היום, בסוף שנות ה-30 שלי אני לומדת להעריך את עצמי. אני כותבת לכם בגלל שאני מקווה לנצל את הנסיון שלכן. איך עוברים פאזה? אני ממשיכה לרקוד פעמיים בשבוע ומתכוונת להמשיך אבל מרגישה צורך "לעלות כיתה". שקלתי אולי להוסיף עוד שיעור והפעם בבי"ס אחר. האם זה מקובל? היתה לי תחושה שבקהילה כל כך קטנה המורה שלי שאני אוהבת ומעריכה עלולה להפגע. אני אשמח לשמוע מנסיונכן, איך התחלתן? מה היה המסלול שעברת?, מה היה הכי משמעותי בעיניכן? אני מקווה שזה לא חטטני מידי עבור משתתפת מתחילה... וסליחה אם כן.