תמצית הבריף
היא עצות אחיתופל: לקחת סיטואציה שקשורה לתנ"ך, משהו שאפשר לשחק בו על דעת קהל ולפרסם בעד או נגד אותו מאורע, או מהלך, או אישיות.לא היתה הגבלה. בקשר להערה של של ערעור בטחונו של הקב"ה: לא כל העבודות היו כאלה. היו הרבה שכן, אבל לא צריך להכליל. רוב האנשים בקורס חילונים והרגש שלהם לתנ"ך הוא יותר שלילי מחיובי (לא כל החילונים כמובן, אבל האנשים שלומדים פרסום הם יותר צינים מטבעם...) בקשר לערך המוסף: שאל את תרצה גרנות, אבל אני זוכרת שהיא אמרה בהקשר למלחמה האחרונה שיש הרבה דם על הידיים של אנשי פרסום בקשר לכל מה שקשור אליה.ובגלל זה היא חשבה על החשיבות של פרסום בכל מיני דברים שמשפיעים על האנושות והתנ"ך בפרט. וכן, יש הרבה זרמונים בקורס וזה לא דבר רע בהכרח.